דוח מחקר איכותני-קבוצות מיקוד

1. עולים וישראלים חוזרים קליטה לשונית בקרב בוגרי אולפן בישראל תקציר בוצע ע"יפורי - מחקרי שוק ודעת קהל לישראל בהנהלת איציק רוזנבלום עבור המשרד לקליטת העלייה אגף המחקר דוח מחקר איכותני-קבוצות מיקוד

2. השליטה בשפה העברית הינה היבט חשוב של השתלבות הפרט במדינה בכל תחומי החיים: שוק התעסוקה, התנהלות יום-יומית, יצירת קשרים חברתיים, לימודים ועוד. במטרה להקל על העולים החדשים בקליטה הלשונית, נבחנו הצרכים הלשוניים שלהם, ודרכי סיוע אפשריות. באופן ספציפי, נבחנו הנושאים הבאים: • רמת החשיפה של עולים חדשים ובני משפחתם לשפה העברית בעת שהותם בחו"ל • הכנה לשונית לקראת העלייה לישראל • בחינת רמת השליטה בעברית של עולים ומשפחתם מבחינת הדיבור, הכתיבה והקריאה • צרכים מסופקים ובלתי מסופקים של המבוגרים ושל הילדים מבחינת הקליטה הלשונית בישראל • המלצות והצעות לסיוע לעולים חדשים בהשתלבות לשונית מוצלחת בישראל מבוא עורכי המחקר:

3. המחקר התבצע בשיטת קבוצות מיקוד בקרב עולים וישראלים חוזרים אשר סיימו לימודים באולפן א' בישראל,על פי המפרט הבא: • המחקר התבצע בקרב 5 אוכלוסיות • עולים מבריה"מ לשעבר. • עולים ממדינות דוברות אנגלית • עולים ממדינות דוברות ספרדית • עולים ממדינות דוברות צרפתית • ישראלים חוזרים • בכל אוכלוסיה התבצעו מספר קבוצות מיקוד בקרב נשים וגבירים שהוגדרו ע"פ גיל, מצב משפחתי וותק בארץ • לממצאים המובאים להלן אין תוקף סטטיסטי. ניתן ללמוד מהם על מגמות בלבד. שיטת המחקר

4. הרוב ביטאו שביעות רצון גבוהה מכך שכנסו לאולפן מייד עם הגעתם ארצה. כל עיכוב בתחילת הלימודים עלול להוביל לפיתוי של כניסה לשוק התעסוקה, ובכך לפגוע במידת המחוייבות ללימוד עברית (כסף קודם לידע) . אותם העולים אשר נקלטו במרכזי קליטה ביטאו שביעות רצון גבוהה יותר מאופן קליטתם בארץ . מרכז הקליטה שימש כמקור תמיכה עיקרי בתקופת השהות הראשונה בארץ, הן מהבחינה הכלכלית, והן מהבחינה הנפשית – המרכז היה לעולים כבית והקל על ההלם הראשוני של הנחיתה במקום זר.השהות במרכז קליטה איפשרה לעולים להתמקד בלימודי עברית, מבלי להיות טרודים במטלות של חיי היום והיום, וכמו כן והעניקה אפשרות להמשיך בלימודים במסגרות המשך כדוגמת אולפנים פרופסיונאליים. ניכר כי רמת שביעות הרצון מהאולפנים בקרב העולים היתה נמוכה יחסית. מרביתם סברו כי רמת השליטה בעברית לאחר אולפן א' הינה בסיסית, ואינה מאפשרת התנהלות לשונית חלקה הן בחיי היום-יום, והן במסגרת העבודה/הלימודים. האולפנים תוארו כבעלי רמה נמוכה, גישה לא אכפתית ולא מקצועית מצד המורים המלמדים, תואר חוסר התאמה בסיסי מבחינת רמת הגילאים והסביבה החברתית. כמו כן, הועלתה סוגיית חומרי הלימוד שתוארו כמיושנים והעדר שיטות לימוד מודרניות ומעניינות. בנוסף, משך הלימודים נתפס כקצר מידי, אשר אינו מאפשר לרכוש שליטה טובה בשפה כלשהי. חלק ציינו גם את הצורך לשלב לימודים באולפן עם עבודה, דבר אשר פגע ברמת ההשקעה בלימודים. הלימודים באולפן

5. המבוגרים טענו כי נחשפו במסגרת האולפן לשפה "גבוהה מידי", והתקשו להתנהל במצבים יום-יומיים לאחר סיום האולפן. לעומתם, הצעירים התרעמו על הכנה לא מספקת בתחום הכתיבה והקריאה, אשר לא אפשרה להתקבל לעבודות טובות אחרי האולפן, או להצליח בלימודים במוסדות לימוד. בלט כי לאחר סיום אולפן א', העולים חשו כי רצוי להמשיך ולשפר את רמת העברית במסגרות המשך. חרף זאת, רק חלק מהעולים המשיכו בלימודי עברית, כאשר הסיבה העיקרית לאי-המשך הלימודים הוגדרה כ"תחילת החיים האמיתיים"-כלומר הפסקת קבלת סל קליטה, וכפועל יוצא מכך, הצורך למצוא עבודה או מסגרת לימוד. ניכר כי אותם העולים אשר שהו במרכזי קליטה (עולים מאמריקה לטינית), או שהיה להם בסיס כלכלי יציב (עולים ממדינות דוברות אנגלית), המשיכו ללמוד במסגרות המשך, והביעו שביעות רצון גבוהה יותר מרמת העברית שלהם. כלומר, לנסיבות החיצוניות היתה השפעה רבה יותר על מידת הנכונות של העולה להמשיך בלימודים, מאשר לנסיבות הפנימיות, דוגמא לרמת המוטיבציה של העולה ללמוד עברית. הלימודים באולפן - המשך

6. המלצות להעלות את רמת המוטיבציה של העולים להתמיד בלימודי עברית, להסביר מדוע שליטה בעברית קריטית להשתלבות חברתית ותעסוקתית במדינה. לאפשר גמישות מבחינת השעות וימי הלימוד באולפנים (במידת האפשר). לסייע במימון מסגרות חינוך לילדים קטנים. ללמד באולפן, בנוסף לעברית התקנית, גם את השפה המדוברת (סלנג/ביטויים שכיחים וכו'). הוצע לעשות שימוש במגוון מתודות היוצרות עניין, כמו דינמיקה קבוצתית, סרטי וידיאו, מערכת אודיו, תרגול במחשב ועוד. הוצע לתת הכשרה מיוחדת לצוות ההוראה, על מנת להגביר את רמת האמפתיה שלו כלפי העולים, ואת רמת המודעות לצרכים הייחודיים של העולים. להעלות את רמת המוטיבציה של העולים להמשיך בלימודי עברית במסגרות נוספות לאחר אולפן א'. באופן אידיאלי, הוצע להאריך במידת האפשר את משך האולפן עד כשנה. לשם כך, חשוב ליצור מסגרת תומכת, אשר תאפשר לעולה להתמקד ולהתמיד בלימודים: לתת אפשרות להתגורר במרכז קליטה גם במהלך לימודי המשך, להמשיך במתן סל קליטה, לארגן מסגרות המשך בהתאם לתחומי העניין של העולים : אולפנים לפי מקצועות, עם דגש על היבטי שליטה שונים בעברית: דיבור, קריאה וכתיבה. הלימודים באולפן - המשך

7. באופן כללי, בקרב העולים ניכרת שביעות רצון בינונית-נמוכה מרמת השליטה שלהם בשפה העברית. עיקר הקשיים בתחום הלשוני נרשמו בקרב המבוגרים, אשר דיווחו על שליטה לא טובה בעברית בכל הרמות: דיבור, הבנת הנשמע , קריאה וכתיבה. רמת שביעות הרצון מהשליטה בעברית בקרב הצעירים הינה גבוהה יותר. הם סבורים כי השיגו רמה סבירה של דיבור והבנה בעברית, וקשיי השפה, אותם הם חווים, מתבטאים בעיקר בקריאה של חומרים מקצועיים וספרות יפה, ובכתיבה. בקרב הצעירים, רמת שביעות הרצון מהשליטה בעברית עולה כפונקציה של וותק בארץ. לעומת זאת, בלט כי גם המבוגרים שעלו לא מזמן, וגם בעלי וותק רב יותר בארץ, תופסים את רמת העברית שלהם כבלתי מספקת. באופן כללי, השליטה של ילדי העולים בעברית, ובייחוד בעברית המדוברת, נתפסת כמשביעת רצון. יחד עם זאת, הילדים מתקשים במקצועות בהם נדרשת רמת עברית גבוהה מאד, דוגמת תנ"ך, אזרחות וכו'. בקרב הישראלים החוזרים ניכרת שביעות רצון גבוהה מרמת השליטה שלהם בשפה העברית. הרוב חזרו לדבר עברית רהוטה כמעט במיידי, או תוך מספר חודשים לאחר חזרתם ארצה ואינם חווים קשיים מבחינת השפה. עיקר הקשיים בתחום הלשוני נרשמו בקרב הילדים של הישראלים החוזרים, וכמו כן בקרב הישראלים אשר ירדו מהמדינה בגיל צעיר. ככל שגיל העזיבה היה צעיר יותר, כך רמת השליטה בהיבטי שפה שונים נתפסה כפחות טובה. הקליטה הלשונית לאחר סיום הלימודים באולפן

8. תפיסת העולים אתהשפעת השליטה בעברית על הקליטה שלהם בארץ מהמחקר עולה, כי רמת השליטה בשפה העברית משפיעה במידה רבה על שביעות הרצון של העולים מהחיים במדינה ועל השתלבותו בה. לדברי העולים, שליטה טובה בשפה מאפשרת להם למצוא עבודה ולהצליח בה, לתקשר עם הסביבה בצורה חופשית, לראות חדשות ותוכניות בעברית ועוד. לסטודנטים, היא משמשת ככלי חיוני להצלחה בלימודים. למבוגרים היא מסייעת להבין את הילדים ואת חבריהם. אי שליטה בשפה גורמת לתחושת חוסר שייכות לחברה הסובבת. על כן, רכישת שליטה טובה יותר בעברית מהווה אתגר חשוב בעיני העולים. לעומת העולים, הישראלים החוזרים אינם משייכים את הקשיים והבעיות להם נחשפו בישראל לסוגיית השפה, אלא בעיקר למבנה ולארגון הכללי של המשק, של מוסדות הממשלה ושל שוק התעסוקה בישראל. כלומר עבור החוזרים, סוגיית העברית אינה מהווה חסם להשתלבות חברתית או תעסוקתית במדינה. על מנת לשפר את רמת העברית שלהם, העולים נוקטים באמצעים שונים, ובפרט: צריכת מדיה בעברית: העולים עושים שימוש באמצעי תקשורת שונים, כגון טלוויזיה, עיתונים, רדיו ואינטרנט, ונעזרים בהם כאמצעי חשוב לשיפור השליטה בשפה. ניהול שיחות בעברית עם ילידי הארץ. חלק העולים משתדלים לתרגל עברית בכך שמנהלים שיחות עם דוברי עברית, בייחוד במסגרת העבודה והלימודים. אותם העולים ציינו, כי יש להתגבר על תחושת המבוכה האופיינית לאדם אשר אינו שולט היטב בשפה כלשהי, ולתרגל את השפה העברית על בסיס יום-יומי. הקליטה הלשונית לאחר סיום הלימודים באולפן - המשך

9. יחד עם זאת, בלט כי העולים סבורים כי אין אמצעים אלו יעילים דיים ואינם מספיקים להעלאת רמת השליטה בעברית, וזאת מכיוון שעיקר ההתנהלות הלשונית של העולים עדיין מתרחשת בשפתם אמם. כך, העולים, ובייחוד המבוגרים, נמצאים רבות במסגרות חברתיות של יוצאי מדינות מוצאם, ולכן תדירות השימוש שלהם בשפה העברית אינה גבוהה. במקרים מסוימים, הסביבה הלשונית נכפית על העולים מכורח המציאות-חלקם עובדים בעבודות של צווארון כחול, ואינם נדרשים להפגין רמת שליטה גבוהה בעברית. במקרים אחרים, העולים בוחרים לדבר בשפת אמם, אם זה מטעמי נוחות, ואם זה במטרה לשמר את השפה אצל ילדיהם. עולים ממדינות דוברות אנגלית וחלק מהעולים מאמריקה לטינית דיווחו כי הם נאלצים להתמודד עם השאיפה של הסביבה לדבר עמם באנגלית, דבר אשר מרפה מידיהם מלהתאמץ ולדבר בעברית. לחלק מהעולים, ובייחוד דובר אנגלית, רמת מוטיבציה נמוכה יחסית להשקיע בלימודי עברית, וזאת מכיוון שעולים אלו עובדים בסביבה לשונית אנגלית, ונמצאים במסגרות חברתיות של דוברי אנגלית. על כן, עולים אלו אינם סבורים כי לשליטה בעברית השפעה מכרעת על השתלבותם הכלכלית וחברתית בישראל. דרכים לשיפור השליטה בעברית על- פי המלצות העולים לתפיסת העולים, עיקר השיפור יכול להתרחש בעת חשיפה אינטנסיבית לסביבה הלשונית העברית. על כן, מומלץ לסייע בשילוב העולים בחוגים של ילידי הארץ, דוגמא להצמיד עולים למשפחות מארחות, אשר ניתן לתרגל עמם את השפה. כמו כן, ניתן לקיים סופי שבוע אינטנסיביים, במסגרת יציאה משפחתית לטיולים מסובסדים, בהם תלמד השפה העברית. חלק מהעולים מעוניינים להמשיך וללמוד עברית באופן עצמאי, בזמנם הפנוי, תוך כדי שימוש באמצעי מדיה שונים, דוגמת תוכנות ואתרים באינטרנט (חדשות בעברית קלה, מודעות דרושים והשכרת דירות בעברית). על התכנים המוצעים להיות קלילים ומלמדים בבת אחת, ורצוי שיהיו בעלי נגישות גבוהה בכל שעות היום. חלק הציעו להוסיף תוכניות טלוויזיה ללימוד עברית, כמו "משחק מילים". הקליטה הלשונית לאחר סיום הלימודים באולפן - המשך

10. חלק מהעולים ובפרט מבין המבוגרים, ציינו כי היו מעדיפים ללמוד עברית באולפן/קורס המשך. הלימוד במסגרת קבוצתית, בנוכחות מורה, יוצר מוטיבציה, בעוד שעל מנת ללמוד לבד נדרשת משמעת עצמית. העולים הציבו מספר דרישות בסיסיות כלפי הקורס, ובפרט שעות פעילות גמישות או קביעת שיעורים בהתאם לצרכי כלל המשתתפים, מיקום נוח, בקרבת הבית, מלמדים רמת עברית גבוהה יחסית (לא למתחילים) , מתודולוגיה וחומרי לימוד מעניינים. העולים מברה"מ לשעבר הדגישו גם שיש לתת את הקורס בחינם או תמורת תשלום סמלי, ויש לפתוח/לסבסד מסגרות לטיפול בילדים קטנים במהלך שעות הפעילות של הקורס. אולם, גם העמידה בכל התנאים הללו אינה מבטיחה לטענת העולים את השתתפותם בקורס על בסיס קבע. כך, חלק גדול ראו בלימוד העברית באמצעות קורס בשלב הנוכחי בחייהם בגדר רעיון תיאורטי בלבד, שלא התכוונו ליישמו במציאות, עקב מחסור בזמן, או מוטיבציה לא מספקת. הצעירים הביעו עניין בקורס קצר, של כמה שיעורים, אשר במהלכו יילמדו הנושאים הבאים: העברית המדוברת, תוך כדי השמת דגש על שיפור רמת הדיבור, היכרות עם סלנג וביטויים עממיים, והפחתת המבטא בעברית. מהמחקר עולה, כי חלק מהילדים ממשיכים לחוות קשיים בתחום הלשוני גם בשלב זה. במקרים רבים, שליטה לא טובה בעברית עלולה להשפיע לשלילה על הישגי הילדים בבתי הספר, ולהקשות על השתלבות חברתית. על כן, עלה הצורך בהתאמת מסגרת יחידנית ללימוד עברית עבור הילדים, אשר תתחשב בצרכים הייחודיים של כל ילד. בנוסף, מומלץ לתת לילדים שיעורי עזר מסובסדים במקצועות שונים, ולספק/לבחון מחדש (עבור ילדי ישראלים חוזרים) הגדרות זכאות להקלות בבגרויות. הקליטה הלשונית לאחר סיום הלימודים באולפן - המשך

11. העולים הצביעו על מלכוד מסוים אליו נקלעו בתחום הלשוני. מחד, היעילות של לימוד עצמאי של השפה, שלא במסגרת מסודרת, מוטלת בספק בעיקר בגלל אי-התמדה והשקעה לא מספקת מצד העולים. מאידך, מצבם הכלכלי הקשה של חלק מהעולים, הצורך לפרנס את המשפחה וטרדות חיי היום-יום, אינם מאפשרים לעולים לפנות זמן ללימוד עברית במסגרת מסודרת. על כן, העולים חשים ייאוש ואכזבה, וחלקם הגדול איבדו תקווה לשפר את רמת העברית שלהם באופן משמעותי גם בהמשך. העולים מדגישים את חשיבות ניצול "חלון הזדמנויות" ללימוד עברית, אשר מתקיים בעיקר בשנת השהות הראשונה בישראל. בשנה זו, לעולים מוטיבציה גבוהה יותר ללמוד את השפה, ופנאי רב יותר. אומנם, לימוד שפה אינטנסיבי בשנה הראשונה יכול להתבצע רק במסגרת של תמיכה נרחבת מצד המדינה-הן בהיבט הכלכלי (המשך מתן סל קליטה/סיוע בדיור), והן בהיבט הלוגיסטי-סבסוד מסגרות עבור הילדים, והן בהיבט הלימודי-פתיחת מסגרות מגוונות ללימודי המשך. לגבי שלבים מאוחרים יותר של ההשתלבות בארץ, עלה כי לא קיימת הסכמה בקרב העולים לגבי שיטה מסוימת לשיפור העברית, ולכן יש להתאים שיטות לימוד באופן פרטני, בהתאם לצרכיו של כל עולה בנפרד. הקליטה הלשונית לאחר סיום הלימודים באולפן - המשך