אחריות מנהל העבודה

1. אחריות מנהל העבודה

2. הגדרת מעביד בחוק תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מסירת מידע והדרכת עובדים), התשנ"ט-1999 [אין תיקונים] . מחזיק במקום העבודה" - כל אחד מאלה; (1) המעביד; (2) במפעל - הבעל או התופש. (3) בעל מקום העבודה; (4) המנהל בפועל את מקום העבודה ; (5) מי שבהשגחתו או בפיקוחו פועל מקום העבודה; (6) המנהל בפועל של תאגיד, אם המפעל מצוי בבעלות תאגיד.

3. מעביד על פי פקודת הבטיחות בעבודה "מעביד" - לרבות חבר בני אדם, מואגד או בלתי מואגד, ונציגו החוקי של מעביד שנפטר; לגבי חבר של אגודה שיתופית רשומה העוסק בעבודה המבוצעת על ידי אותה אגודה, יראו לענין פקודה זו את האגודה כמעביד של החבר ואת החבר כעובד האגודה, אף-על-פי שהוא מקבל גמול עבודתו, כולו או מקצתו, על ידי השתתפות ברווחי האגודה או בהכנסתה ברוטו; 222. אחריות מנהל תאגיד או שותף [תיקון: תשמ"ב] חברה, אגודה שיתופית או כל חבר בני אדם אחר שעברו אחת העבירות לפי פקודה זו, רואים כאחראי לעבירה גם כל מנהל, שותף או פקיד אחראי של אותו חבר בני אדם, ואפשר להביאו לדין כאילו עבר הוא את העבירה, אם לא הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו ונקט אמצעים סבירים למניעת העבירה.

4. אחריות מנהלים 225. עונש כשלא נקבע במפורש [תיקון: תשל"ד, תשמ"א] בכפוף לנאמר להלן בפקודה זו, העובר עבירה לפי פקודה זו שלא נקבע לה עונש במפורש, דינו - מאסר ששה חודשים או קנס 10,000 שקלים, ומאסר נוסף ארבעה עשר ימים או קנס נוסף 600 שקלים לכל יום שבו נמשכת העבירה, ובעבירה שהיתה עשויה לגרום מוות או חבלת גוף, דינו - מאסר שנה או קנס 20,000 שקלים, ומאסר נוסף ארבעה עשר ימים או קנס נוסף 600 שקלים לכל יום שבו נמשכת העבירה; אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מאחריות לפי דין אחר.

5. מכונת הרמה 79. הגדרות [תיקון: תשל"ד, תשמ"א] בסימן זה - "מכונת הרמה" - התקן הרמה, לרבות עגורן, קילון, תלת-רגל, התקן משיכה מחפר עגורן, מחדיר כלונסאות, כננת, מלגזה, גלגלת, גלגלת שרשרת, גלגלת כבלים, גלגילון, מסוע עילי, מסילת כבל, חבל עילי וכל מכונה אחרת היכולה באמצעות אבזר הרמה להרים עומס, להורידו או להחזיקו תלוי ; "חלקים", במכונת הרמה - לרבות מנגנון הפעלתה ואבזריה, בין קבועים ובין נעים, והתקני עיגון וקביעה.

6. אחריות מנהלים ת"א (תל-אביב-יפו) 1278/95 - אופיר צחי נ' יהושוע שמואל ואח' . תק-מח 2004(2), 2848 ,עמ' 2850.======================================== אחריות המעביד- הנתבע 4. על מעביד לנקוט בכל האמצעים הדרושים באופן סביר כדי להגן על עובדיו מפני סיכונים המצויים במקום העבודה או בתהליך העבודה. עבודה ת"א (ירושלים) 1454/99 - שחר פנירי נ' סהר חברה לביטוח . תק-מח 2003(3), 1092.======================================== בהתייחס לעובדות המקרה, אין מחלוקת שעל המעבידה מוטלת חובת זהירות מושגית כלפי עובדיה, ובכללם התובע. חובה זו, כפי שהוכרה בפסיקה, כוללת אחריות להנהגת נהלי עבודה מסודרים ובטוחים. לא די בקביעת נוהלים, אלא צריך להביא אותם לידיעת העובדים, בנוסף לקיום מערך בקרה ופיקוח. מספר העובדים המוקצה לכל משימה חייב גם הוא להיות פרי של שיקולים שונים ובהם שיקולי בטיחות.

7. האם מלגזה היא רכב מנועי ת"א (חיפה) 220/96 - מוכלס מריסאת נ' עוף טנא בע"מ ואח' . השאלה הבאה שיש להכריע בה היא האם המלגזה היא אכן "רכב מנועי" לפי ההגדרה שבחוק הפלת"ד. (פיצוי לנפגעי תאונות דרכים) לפי סעיף 1 לחוק הפלת"ד, הגדרתו של "רכב מנועי", היא: ”רכב הנע בכוח מיכני על פני הקרקע ועיקר ייעודו לשמש לתחבורה יבשתית, לרבות רכבת, טרקטור, מכונה ניידת הכשירה לנוע בכוח מיכני בכביש ורכב נגרר או נתמך על ידי רכב מנועי, ולמעט כסא גלגלים, עגלת נכים ומדרגות נעות".

8. האם מלגזה היא רכב מנועי דהיינו, על מנת שהמלגזה במקרה שלפנינו תענה להגדרת "רכב מנועי" עליה לענות על ארבעת היסודות הבאים: א. רכב ב. הנע בכח מיכני ג. על פני הקרקע ד. עיקר ייעודו של הרכב לשמש לתחבורה יבשתית בהמשך נקבע שם כי: ”ייעודה של המלגזה, על פי טיבה, הוא אשר קובע אם טמון בה סיכון תעבורתי... דומני כי אין חולק כי למלגזות ככלל, שני ייעודים שכיחים. ייעוד אחד, שעליו עמדתי לעיל, הוא להוביל מטענים ולשאתם ממקום למקום. ייעוד זה הינו ייעוד תעבורתי..".

9. האם מלגזה היא רכב מנועי רעיון התחבורה הוא הובלת אנשים או מטענים ממקום למקום". על יסוד כל האמור לעיל, מסקנתי היא כי במקרה שלפנינו מדובר במלגזות אשר עונות להגדרה של "רכב מנועי". עוד אני סבור שבעניננו יש להפעיל את החזקה לפיה מי שנוהג ברכב נוהג ברשות הבעלים, מה עוד שבעניננו המדובר במלגזה שפעלה בתחום המפעל "עוף טנא" שבבעלותו מספר מלגזות. יסוד החזקה הנ"ל הוא, כי בנוהג שבעולם אדם נוסע או ברכבו הוא או ברכבו של מישהו אחר שהירשה אותו לכך. אם טענתו של הנתבע היא כי הנהג השתמש בכלי רכב שלא ברשות בעליו, הרי הוא טוען למשהו בלתי רגיל, יוצא מן הכלל, ועליו להוכיח את הדבר."

10. חובת ההדרכה תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מסירת מידע והדרכת עובדים), התשנ"ט-1999 [אין תיקונים] .. הדרכת עובדים (א) מחזיק במקום עבודה יקיים הדרכה בדבר מניעת סיכונים והגנה מפניהם (להלן - הדרכה), באמצעות בעל מקצוע מתאים ויוודא שכל עובד הבין את הסיכונים והוא בקיא דיו בנושאי ההדרכה, בהתאם לתפקידו ולסיכונים שלהם הוא חשוף; מחזיק במקום עבודה יחזור ויקיים הדרכה כאמור בהתאם לצורכי העובדים ולפחות אחת לשנה. (ב) מחזיק במקום עבודה ינקוט אמצעים כדי לוודא שההדרכה שניתנה לעובדים הובנה על ידם כראוי וכי הם פועלים על פיה. העובר על הוראה מהוראות תקנות אלה, דינו - מאסר שישה חודשים, או קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 4.

11. חובת ההדרכה ת"א (ירושלים) 1454/99 - שחר פנירי נ' סהר חברה לביטוח . תק-מח 2003(3), 1092 ,עמ' 1093.======================================== באשר לטענה של חוסר הדרכה. המעביד חייב להדריך את עובדיו כיצד לבצע את עבודתם. יחד עם זאת, קשה להציב דרישה כי ביחס לכל פעולה ופעולה ייערך עלון מפורט אשר מסביר לעובד את הסיכונים הכרוכים בעבודתו. יש פעולות אשר נעשות במסגרת העבודה והן עבודות יום יומיות, כמו הדלקת אור או הפעלת מחשב. לעומת זאת, יש פעולות שהסיכון הכרוך בהן חמור יותר מאשר הסיכון היום יומי. במצב זה חלה חובה על המעביד להבהיר ולהזהיר מפני הסיכון הכרוך בעבודה.

12. חובת ההדרכה ת"א (ירושלים) 1454/99 - שחר פנירי נ' סהר חברה לביטוח . תק-מח 2003(3), 1092 ,עמ' 1094.======================================== מתוך דבריו של יצחק פנחס ניתן ללמוד כי המעבידה לא הנהיגה מערך מסודר של הנחיות כתובות, ואף לא טרחה לרענן מידי פעם את ההנחיות. במקום זה הסתפקה המעבידה בהוראות שהועברו מפה לפה, מעובד ותיק לעובד צעיר, בעת קבלתו לעבודה. בתצהיר עדותו הראשית, הוא הביע פליאה איזה סוג הדרכה יש לתת "בעניין הזזת אותה חבילת וופלים", משמע, לדידו, אין צורך במתן כל הדרכה שהיא כי הדבר פעוט וזניח.

13. הגדרת בעל הרכב בפקודת התעבורה פקודת התעבורה

14. סעיף 1 לפקודת התעבורה בעל הרכב אחד מאלה: 1.הבעל הרשום ברשיון הרכב. 2.לעניין רכב שכור-החתום על הסכם השכירות 3.רכב הרשום על חבר בני אדם –מנהל פעיל, שותף או מנהל האחראי לרכב 4.רכב הרשום על שם קטין- אחד ההורים

15. החוק החוק בהפעלת רכב. עפ"י פקודת התעבורה סעיף 10(א) לא ינהג אדם רכב מנועי אלא אם הוא בעל רשיון נהיגה תקף לרכב מאותו סוג, שניתן על פי פקודה זו, ולא ינהג אדם אלא בהתאם לתנאי הרשיון זולת אם פוטר מחובת רשיון נהיגה ובמידה שפוטר. (לדוגמא רכב מנועי הפטור מחובת רשיון נהיגה: סולם הידראולי, אופניים חשמליות.) סעיף 36 ב א. הנוהג ברכב ללא רשות בעלו ומבלי שיש בידו רישיון נהיגה תקף לאותו סוג רכב, יפסל בפועל לתקופה שלא תפחת משלוש שנים בנוסף על כל עונש אחר שיפסוק בית המשפט. ב.היה הנוהג בעל רישיון נהיגה תקף, יפסל לשישה חודשים בנוסף על כל עונש שיפסוקבית משפט.

16. החוק החוק בהפעלת רכב. עפ"י סעיף 10(ב) בעל רכב או מי שהשליטה על הרכב בידו לא ירשה לנהוג ברכב למי שאינו רשאי לפי סעיף 10(א) לנהוג בו.ובלבד שלא יהיה בעל הרכב או מי שהשליטה על הרכב בידו אחראי על נהיגתו על ידי אדם שאינו רשאי לנהוג בו, אם הוכיח שנקט בכל האמצעים הסבירים שאותו אדם לא יוכל לנהוג ברכב. סעיף 36 ב ג.בעל רכב שהרשה לאדם לנהוג ללא רישיון דינו שלוש שנות מאסר בפועל עם או בלי קנס של 49800 ₪ ואם הנהג היה קטין שאינו יכול לקבל רישיון נהיגה . יקבל מאסר חמש שנים עם או בלי קנס של 49.800 ₪, בנוסף פסילת רישיון נהיגה לשלוש שנים. לפחות

17. אחריות בעל הרכב 68א. חובת פיקוח של בעל הרכב [תיקון: תשס"ד(3)] (א) בעל רכב או מי שהשליטה על הרכב בידו (בסעיף זה - בעל הרכב), חייב לפקח ולעשות כל שניתן כדי למנוע ביצוע עבירה המנויה. בתוספת השמינית בידי אדם הנוהג ברכב ברשותו והמבצע בעבורו עבודה או שירות; בעל רכב המפר הוראת סעיף זה, דינו - קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. (ב) נעברה עבירה המנויה בתוספת השמינית בידי אדם כאמור בסעיף קטן (א), חזקה כי בעל הרכב הפר את חובתו לפי הסעיף הקטן האמור, אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.

18. אחריות בעל הרכב 162. אחריות בעל הרכב [תיקון: תש"ל(3)] (א) בעל רכב, או מי שהרכב נמצא בשליטתו, לא יורה ולא יניח לנוהג באותו רכב לנהוג בו, להעמידו או להחנותו שלא בהתאם לתקנות, לרבות חוקי עזר, שהותקנו לפי הפקודה. (ב) כל מקום שהוראות חלק זה מטילות אחריות על נוהג ברכב תחול האחריות גם על בעל הרכב; זולת אם הוכיח שהעבירה נעשתה בלי ידיעתו והסכמתו או שנקט בכל האמצעים הסבירים כדי למנוע את העבירה.

19. אחריות בעל הרכב חוק העונשין, תשל"ז-1977 [תיקון אחרון: 8/8/05] . 61. שיעור הקנסות [תיקון: תש"ם, תשמ"ב, תשנ"ג, ק"ת תשנ"ו, תשס"ג] (א) על אף האמור בכל חוק, מקום שהוסמך בית המשפט בחוק להטיל קנס, רשאי הוא להטיל - (1) אם קבוע לעבירה עונש מאסר עד ששה חדשים או קנס בלבד, או קנס שלא נקבע לו סכום - קנס עד 12,900 שקלים חדשים; (2) אם קבוע לעבירה עונש מאסר למעלה מששה חדשים ולא יותר משנה - קנס עד 26,100 שקלים חדשים;

20. אחריות בעל הרכב חוק העונשין, תשל"ז-1977 [תיקון אחרון: 8/8/05] . 61. שיעור הקנסות (3) אם קבוע לעבירה עונש מאסר למעלה משנה ולא יותר משלוש שנים - קנס עד 67,300 שקלים חדשים; (4) אם קבוע לעבירה עונש מאסר למעלה משלוש שנים - קנס עד 202,000 שקלים חדשים. (ג) מקום שקבוע בחוק לעבירה נמשכת קנס או קנס נוסף לכל יום של עבירה רשאי בית המשפט להטיל, במקוםאותו קנס - קנס עד 1,300 שקלים חדשים.