Download
1 / 31
E N D
מגדל שוקי הון שלומי עמוס 065632317
רקע כללי • מגדל שוקי הון הינה אחד הגופים הגדולים (חמישי בגודלו חוץ בנקאי) והותיקים בשוק ההון הישראלי פועלת החל מ 1965 ,החברה נמצאת בבעלות משותפת (50% כ"א) של בנק ההשקעות האמריקאי Bear Stearns אחד מבנקי ההשקעות הגדולים בארה"ב ושל קבוצת מגדל ,חברת הביטוח הגדולה בארץ ששייכת לקבוצת ג'נרלי האיטלקית. • החברה פועלת באמצעות החברות הבנות במגוון תחומים פיננסים: ניהול תיקי השקעות ,קרנות נאמנות,קרנות השתלמות,שירותי מסחר בבורסה (ברוקראז'),חיתום וקרנות גידור. • בהמשך לתוצאות רפורמת ועדת בכר וחוסן השווקים הפיננסים גילתה החברה צמיחה מרשימה בשנים האחרונות תוך כדי רכישות של קרנות נאמנות והשתלמות, וחילופים פרסונלים בהנהלה הבכירה. • יש לציין כי למרות הצמיחה האבסולוטית היא לא בולטת יחסית לשאר הגופים בשוק ההון הרותח של 2005 עד היום. • הנכסים הבולטים של החברה הם המותג והגב הפיננסי של חברת מגדל ביטוח וקרנות הנאמנות דיקלה ואפיקים. • האיש החזק בחברה הוא יו"ר הדירקטוריון דן ללוז ,לו עבר במיגדל ביטוח, מינויו גרם לשינויי פני הנהלת החברה ועזיבת המנכ"ל הקודם .המנכ"ל היום הוא רונן טורם שצמח מתוך מגדל שוקי הון , כיום מעסיקה החברה כ260 עובדים פי 2 מבשנת 2005 ומנהלת כ-27.5 מליארד ₪.
קרנות גידור קרנות נאמנות פעילות חיתום שירותי בורסה קרנות השתלמות ניהול תיקי השקעות מבנה ופעילויות החברה מגדל ביטוח Bear Stearns מגדל שוקי הון
רכישת טאלנטים כניסה לתחום עשיית השוק (Primary Dealer) באגרות החוב הממשלתיות. שת"פ עם גופים בינלאומיים הוספת משקיע זר נוסף הטמעת מערכות ניהול ובקרת סיכונים חזון– להיות בית השקעות מוביל בישראל יעדי החברה
יעדים לטווח הקצר • שינוי מבנה ארגוני: • שינויים בשדרת הניהול (מנכ"ל ,סמנכ"ל כספים ,יועץ משפטי , מנכ"ל חבר הבורסה, מנהל השקעות ראשי, מנכ"ל חברת החיתום, מנכ"ל חברת ניהול התיקים, סמנכ"ל שיווק) • שינויים במבנה מערך ההשקעות (מעבר לניהול מרכזי במגדל ניהול תיקים, התמחות סקטוריאלית) • מיזוג חברות ניהול התיקים (מגדל ניהול תיקי השקעות, עלומים) • הרחבת פעילות החיתום • מרכז שירות חדש • השלמת העסקאות וקליטתם של אנשי "אפיקים" ו-"דקלה" • השלמת עסקת קה"ל
אבני דרך בהתפתחותה העסקית של החברה בשנים האחרונות התמחות באג"ח קונצרני כניסת שותף אסטרטגי התמחות באג"ח התמחות באפיק המנייתי כניסה אסטרטגית לשוק ההשתלמות מגדל אחזקות ביטוח רוכשת את קרדן שוקי הון רכישת עלומים Bear Stearns רוכשת 50% ממגדלשוקי הון רכישת אפיקים רכישת דקלה רכישת קה"ל 2002 2003 2004 2005 2006 2001
סך נכסים מנוהלים 954 1,490 3,347 5,467 13,643 16,950 27,521 סך נכסים בסוף מרץ: כ-17 מיליארד ₪ (ללא קה"ל)
הסביבה הכללית • גורם דמוגרפי –באזורים מבוססים יש מודעות רבה יותר להשקעות אך לקוחות החברות נמצאים בכל מקום בישראל , שיווק קרנות הנאמנות מתבצע בעיקר מול יועצי ההשקעות בבנקים הפזורים בכל הארץ וכן שיווק קרנות ההשתלמות ע"י משווקים פנסיונים, במגדל שוקי הון נותנים דגש למגזר ההתיישבותי (מושבים ,קיבוצים) תוך הנחה שלמרות שהוא מגזר מבוסס הוא עדיין בתולי ברכישת מוצרים פיננסים , נהוג לחשוב (לא הוכח) שגברים לוקחים החלטות פיננסיות הרבה יותר מנשים (חלק גדול מהפרסום בתחום משולב בשידורי הספורט) • גורם כלכלי – בתי השקעות והגופים הפיננסים מושפעים ישירות ממצבו הכלכלי של המשק בארץ ובעולם. הצמיחה בשנים האחרונות היוותה קרקע נוחה לפעילות בתי ההשקעות ,העליות החדות והגידול בהיקפים בבורסה של ת"א מיצרים הכנסות ישירות לחברה ,סביבת ריבית נמוכה מייצרת לקוחות פוטנציאלים המחפשים אלטרנטיבות להשקעת כספם ,חברות במשק הנהנות מהצמיחה מחזיקות יותר הון פנוי שעובר לניהול מקצועי ע"י בתי ההשקעות. • גורם פוליטי- רפורמות ורגולציה כדוגמת רפורמת בכר הן בעלות השפעה מכרעת על בתי ההשקעות. יישום מסקנות ועדת בכר להוצאת הנכסים הפיננסים מהבנקים הביא לכניסת משקיעים זרים גדולים (מרקסטון בפריזמה , בר סטרנס במגדל ועוד) גידול עצום בהיקפי הפעילות ע"י רכישות ענק (פקן מפועלים לפריזמה , פיא מלאומי להראל ועוד) . בשוק פנסיוני יש העדפה ברורה של הרגולטר לטובת החוסכים בקרנות ההשתלמות לעומת החסכון לטווח הארוך בקופות הגמל. • גורם חברתי וטכנולוגי-שוק ההון התפתח יחד עם האינטרנט, היום כל משקיע הקטן ביותר מקבל מידע און ליין על מצב תיק ההשקעות או קרן הנאמנות שלו, הלקוח יכול בקלות להשוות בין תוצאות החברות השונות וכן הוא חשוף ליותר מידע והוא מתוחכם יותר מבעבר, כמובן שלקוחות אלו בעלי דרישות גבוהות יותר ויש להשקיע רבות בטכנולוגיה של החברה (מערכות מסחר ,אתרים עם מידע וכו') ובמתן שירות יעיל ללקחות שבעקבות החשיפה היום יומית לנתונים הופכים ללקוחות אקטיבים .
סביבת הענף-בתי השקעות • היקף הענף –ניהול של כ 370 מיליארד שקל (אומדן בנק ישראל) ,בשוק פועלות עשרות חברות מתוכן שבע נסחרות בבורסה ועוד שלוש בהן חברות האם נסחרות. • הצמיחה בענף- גבוהה מאוד ונתמכת ברגולציה והשקעות זרות. • מבנה הענף-ביזורי ,תחרות גדולה מאוד. • תשומות-השקעות הון עצומות ,גיוס כח אדם קטן ואיכותי. • מגמות בענף: כניסתן לתוקף של המלצות ועדת בכר גרמו לזעזוע בשוק קרנות הנאמנות ושוק הפנסיה. בתי ההשקעות רכשו נכסים רבים ,קלטו עובדים וביצעו השקעות טכנולוגיות ולוגסטיות רבות. תקציב הפרסום שהיה סעיף זניח בשנים הקודמות הפך החל מ 2006 להוצאה משמעותית (עליה של 400% ב3- שנים)בשל התחרות הרבה והרצון למתג את החברות המתחדשות . הבאזז שמיצר שוק ההון ,יחד עם הגישה הנוחה למידע והפרסום האגרסיבי הפכו את הלקוחות לצרכנים טובים יותר שמשווים תשואות ועלויות ולא נמנעים מהחלפת המוצר או החברה לעומת ימי קדם בהם היו מקובעים לבנק שלהם ומוצריו בלבד.
מגמות בענף - 2006 שינוי מבנה ענף קרנות הנאמנות
מודל הכוחות של פורטר מתחרים פוטנציאלים-סיכון נמוך חסמי כניסה-ישנם חסמי כניסה גבוהים מאוד ,צורך בהון עצמי רב ,מחסור בנכסים אטרקטיבים לקנייה מהבנקים קרנות הנאמנות הגדולות כבר נמכרו , מחסור בכוח אדם מיומן ומנוסה ,צורך ברשיונות לניהול השקעות , לא נשארו חברות שניתן לרכוש על מנת לנצל את היותם חבר בורסה (כמו ישיר בית השקעות את מוריץ טוכלר ופריזמה את סולומון). נאמנות לקוחות- כמעט אינה קימת, למעט תחום ניהול התיקים בחברות הקטנות , שם יש קשר אישי בין הלקוח למנהל התיק שלו, מעבר בין חברות או מוצרים כרוך בעמלות מסוימות אך הן בדר"כ לא משמעותיות ויש אפשרות לקבלת החזרים מהגוף אליו עוברים. יתרון לגודל-קל יותר לחברה קטנה וזריזה להשיג תשואות מאשר לחברה גדולה וכבדה, אך חברה חדשה ולא מוכרת תתקשה לגייס את אמון הלקוחות מדובר לעיתים קרובות בחסכונות חייהם. תגובה צפויה של הכוחות הקימים בשוק- פאסיבית אין אפשרות להפריע בשיווק או הפצה שנעשים בדר"כ בבנקים או בעיתונות. ישנה תופעה של גיוס עובדים ע"י חברות חדשות מחברות קיימות בשאיפה שיביאו עימם את לקוחות בכך עשויות המתחרות להלחם (העלאות שכר , שימור לקוחות אגרסיבי).
מודל הכוחות של פורטר כוח המיקוח שלהספקים-נמוך חברות בתחום מקבלות שירותי ברוקראז' בחול בעיקר ארה"ב ישנן מספיק חברות כאלו (מריל לינץ,אוסקרגרוס,פנסון,HSBC וכו') ולמחירים יש נטייה לרדת בשנים האחרונות. בתי השקעות שאינן חברי בורסה (תמיר פישמן,אלטשולר וכדו') מקבלות שירותי ברוקראז' בארץ מחברי הבורסה השונים (הבנקים,הראל, מגדל,כלל וכו') ,חברי הבורסה שאינם בנקים הם אינם חברי מעוף כלומר כדי לסחור בנגזרים בת"א נאלצים להשתמש בבנקים השונים ,עלויות אלו די מקובעות ויש מספיק תחרות . ישנם חברות שפועלות מול מספר חברי בורסה בו זמנית אין קושי(למעט טכני) לעבור בין ספקי שירותים שונים. בתחום מערכות המסחר ישנו מונופול כמעט טהור חברת FMR היא הספקית הגדולה היחידה של מערכות מסחר במגזר החוץ בנקאי בארץ כמו כן תוכנות בק-אופיס לניהול ורישום הפעולות בחשבונות השונים, תוכנות אלו מיושנות ,לא ידידותיות ולא אמינות. אין ספק כי בתי ההשקעות החוץ בנקאיים נמצאים צעד מאחורי הבנקים בנושא טכנולוגיה ולא היו מוכנים לקליטת כמות העצומה של לקוחות וכסף. מוצרים תחליפיים-סיכון נמוך בתחום יש מספר מוצרים עיקריים גמל,קרנות נאמנות, ניהול תיקים ,תעודות סל קרנות גידור... בתי ההשקעות הגדולים (כמו מגדל שוקי הון) פועלים בכל התחומים הנ"ל כך שגם אם הטרנד משתנה הכסף נשאר באותו ענף מי שעשוי להיפגע זה החברות הקטנות יותר שמוגבלות בתחומי הפעילות.
מודל הכוחות של פורטר כוח מיקוח של הלקוחות-גבוה כמות הלקוחות היא עצומה כמעט ואין אדם בישראל שבאופן ישיר או עקיף מחזיק במוצר פיננסי אך רוב הלקחות הם לקוחות קטנים, לקוחות גדולים מקבלים הנחות משמעותיות בדמי ניהול ועמלות שונות והם מחוזרים מאוד ע"י אנשי השיווק של החברות השונות. כמות המוצרים בשוק גדולה ואין בידול אמיתי בין החברות השונות ,הביקוש תלוי רבות במצב השווקים בארץ ובועלם ,לעומת שוק קרנות הנאמנות וניהול תיקים שוק קופת הגמל וקרנות השתלמות הוא יציב יותר והחברות בענף ישאפו לגוון את סוגי הנכסים שהן מנהלות כדי להקטין חשיפה לשינוי מגמות בשווקים. יריבות ותחרותיות-גבוהה כמות החברות בענף גדולה ,יש תחרות גדולה והשקעה גדולה בשיווק . המוצרים בענף נתפסים כדומים לא ניתן ליצור יתרון טכנולוגי-"כולם יודעים הכול" יש תופעת חקינות על כל מוצר מצליח (קרנות 20/80 של מגדל שוקי הון,תעודות סל קסם של אקסלנס) למוצר הראשוני אין רישום פטנט או ידע ואיכות שאין לאחרים ומהר מאוד מאבד את היתרון. כל עוד הענף ימשיך בצמיחה הקימת יש מספיק הזדמניות לכל הגופים בשוק. סה"כ אטרקטיביות הענף גבוהה (יש להתחשב בסיכון הענף–מצב שוק ההון בארץ)
המתחרים-ענף בתי ההשקעות *אומדן לפי אתר בנק ישראל ודיווחי החברות
המתחרים במגדל שוקי הון שואפים להיתפס כמצוינים בנוסף לאמינות
המתחרים היריבה המושבעת כלל פיננסים אין ספק ששהנפקה המוצלחת של כלל פיננסים מבית כלל ביטוח לא עשתה טוב לראשי מגדל ביטוח , חברת הביטוח הגדולה בישראל הפסידה מול מתחרתה כלל בזירת הפיננסים .
הסביבה הפנימית משאבים לא מוחשיים • המותג והלוגו "מגדל" בחברה הוחלט כי למרות שהדבר יצור בלבול בקרב הציבור עדיף לשמור על השם והלוגו של החברה האם ,משדר ביטחון אמינות ונסיון. • המותגים "אפיקים" ו"דיקלה" קרנות הנאמנות הפופולריות שנרכשו ב2006. • המותג של השותף "בר סטרנס" שם גדול בארה"ב ויכול למשוך משקיעים זרים. • קשרים טובים שנרקמו בין התקשורת הכלכלית ,לאנשי השיווק הבכירים של החברה. משאבים מוחשיים • רשיון חברה לניהול השקעות וניהול קרנות נאמנות. • עצמאות מוחלטת-חברת בורסה מחזיקה גם קרנות נאמנות וגם תיקים מנוהלים. כלומר לא זקוקה לשרותי ברוקראז' ויכולה להשתמש בקרנות לניהול תיקים קטנים יחסית. • חדרי מסחר מקצועיים למסחר בארץ ובחו"ל . • גב כלכלי אדיר של השולטות בחברה. • סניף בחיפה לתושבי הצפון , קשר עם המגזר ההתישבותי ע"י רכישת חברת "עלומים" • סוכני הביטוח ברחבי הארץ של מגדל ביטוח מספקים קשר בין המבוטחים שלהם למגדל שוקי הון . • יתרון כחברה גדולה בתשלום עמלות פחותות לבנקים.
יכולות ויכולות ליבה • יכולות: • מתן פלטפורמת מסחר בבורסות של ת"א והעולם ללקוחות מוסדיים ופרטיים. • ניהול תיקי השקעות ,קרנות נאמנות ,וקרנות השתלמות. • שיווק קרנות הנאמנות מול יועצי ההשקעות,שיווק קרנות ההשתלמות וניהול תיקים למגזר המוסדי והפרטי. • מתן שירותי חיתום. • יכולות ליבה: • עמלות זולות ,אמינות בשרותי מסחר בבורסה-חבר בורסה ,מערך בק אופיס מהגדולים בארץ. • נסיון רב בניהול השקעות , מגוון רב של קרנות נאמנות ומוצרים פיננסים, דמי ניהול מהזולים בשוק. • צוות משווקים אגרסיבי לשיווק קרנות הנאמנות, בעל הכרות אישית עם יועצי השקעות בבנקים, הפעלת סוכני ביטוח ליצירת קשרים עם לקוחותיהם שמעונינים בפתיחת תיקי השקעות.
ניתוח SWAT • חוזקות: • מותג חזק ואמין • סל מוצרים פיננסים כמעט מושלם • פריסה של סוכני ביטוח כלל ארצית • ברוקראז' עצמאי • צוות משווקים מיומן ואגרסיבי לקרנות הנאמנות • מחלקת מחקר שמגבה את מחלקת ההשקעות • חולשות: • חילופים בצמרת החברה הנהלה חדשה יחסית • תחום החיתום (בו שולי הרווח הגבוהים בענף) לא מספיק מפותח • תקציב הפרסום הגדול (כ5 מליון ₪ ) נבלע בתוך תקציבי הענק של המתחרים • מערכת המיחשוב בעיתית ודורשת השקעה כספית גדולה
ניתוח SWAT • הזדמניות: • המשך המומנטום החיובי בבורסות והריבית הנמוכה יאפשרו צמיחה • פיתוח של מוצרים חדשים בתחום הגידור והשקעות אלטרנטיביות (אומנות למשל) • המשך גידול ע"י רכישת חברות קטנות יותר – חברות נישה. • ניצול ההתעוררות בשווקי ארה"ב לקידום מוצרי החברה תוך שת"פ עם חברות זרות. • רפורמה באג"ח ממשלתיות תאפשר רווחים מעשיית שוק • איומים: • תיקון חריף כלפי מטה בבורסות עשוי להביא לבריחת לקוחות • המשך התחרות בין החברות עשויה להביא למלחמת מחירים • בריחה של עובדים מיומנים לכסף הגדול של המתחרות • התערבות של הרגולטור בעקבות טענות נגד הכוח הרב שצברו בתי ההשקעות עם ישום ועדת בכר
בניית מוניטין • המותג מגדל שוקי הון מתבסס על המתג של חברת האם מגדל ביטוח קבוצת הביטוח הגדולה בישראל. • לחברה חשוב היה לבנות מוניטין של גוף פיננסי סולידי ובטוח וזו אחת הסיבות להשאר עם השם והלוגו של מגדל. • במגדל שוקי הון הקפידו לפרסם בעיקר את קרנות האג"ח הסולידיות יחסית של החברה , הקמפיין שידר רוגע בטחון ופחות תשואות ודרוגים (פסגות) או התנשאות ו"שחצנות" (אקסלנס נשואה). • החברה בנתה מוניטין של בית השקעות הוגן ובטוח לשים בו את כספך. • החברה שינתה את שמות הקרנות אשר לא הכילו את השם מגדל-(למשל דיקלה הודו הפכה למגדל דיקלה הודו ) תוך שימוש במוניטין של המותג מגדל גם בקרנות היותר ספוקולטיביות. • השלב הבא הוא להוסיף למוניטין אפקט של מצוינות יחד עם אפקט הבטחון.
ניתוק קשר פרשת טי. אר. די • חברת טי.אר.די למכשור של רפואת שיניים , גייסה באפריל 2006 מהציבור עשרות מליוני שקלים באמצעות אג"ח בבורסה של ת"א. • חלק גדול מהכסף הופקד בחבר הבורסה של מגדל שוקי הון ונוהל ע"י מנהל חיצוני מטעם טי.אר.די, אשר פעל בצורה אגרסיבית בשוק המעוף והמט"ח וגרם הפסדים של כ- 20 מליון ₪ לחשבון. • חשוב לציין שהכסף אמור היה לשמש לפעילותה השוטפת של החברה ולא לספקולציות. • התקשורות ציינה את השם מגדל שוקי הון כשדיווחה על הפרשה והיה חשש שאנשים מן השורה יעשו את ההקשר השלילי. • החברה מיהרה לצאת בהצהרה גורפת לתקשורת כי אין קשר בינה לבין טי.אר.די למעט העובדה שמנהל ההשקעות החיצוני השתמש בחבר הבורסה של מגדל שוקי הון כפלטפורמת מסחר ואין היא אחראית בשום אופן למתרחש בחשבון.
אסטרטגיית שיתוף פעולה • קבוצת מגדל ביטוח שותפה באופן שווה עם בנק ההשקעות בר סטרנס האמרקאי במגדל שוקי הון • בקבוצת מגדל ביטוח הוחלט לרכוש מבנק לאומי ודיסקונט את קה"ל קרן ההשתלמות הגדולה בארץ (תמורת 260 מליון ₪ ) . • במגדל העדיפו שהרכישה תתבצע תחת מגדל שוקי הון כך שלמעשה בר סטרנס תהיה שותפה להשקעה ,בר סטרנס נתפסה כגוף גדול ומנוסה שיכול להתמודד עם ניהול היקפים גדולים של כספים. • יש לציין שבתחילה סרבה בר סטרנס לרכישה ,אך לאחר דיונים ארוכים שוכנעו מנהליה לבצע את ההשקעה.
אסטרטגיית מובילות בעלויות • מגדל שוקי הון מנצלת את גודלה היחסי ואת העובדה שרבים מהמוצרים והשרותים שלה נמכרים בעסקאות גדולות לגביית עמלות נמוכות יחסית לשאר השוק . הדבר בולט בעיקר בשרותי בורסה (ברוקראז') בתחום זה מגדל שוקי הון מציגה מחירים תחרותיים ביותר בזכות היותה חבר בורסה. • מגדל שוקי הון שומרת על עלויות תפעול יחסית נמוכות (משכורות , כמות עובדים לעומת הון מנוהל) ולא תיכנס לפרויקטים קטנים. • החברה שומרת על מחירי עמלות נמוכות בניהול ההשקעות,הקרנות והברוקראז' מה שמאפשר לה להמשיך להיות תחרותית ולמשוך לקוחות חדשים , כמו כן הדבר דוחה מתחרים פוטנציאלים מלהיכנס לתחרות בענף. • מגדל שוקי הון סובלת מתדמית עממית פחות נוצצת ממתחרותיה ,מה שעלול לפגוע בתדמיתה בענף ההשקעות למרות שמוצריה ברמה דומה לשאר הענף,יש לזכור כי המחירים הזולים פוגעים בשולי הרווח של החברה למרות שהיא מנהלת הון ביק גדולים של
אסטרטגיה של רכישות • רכישת חברת עלומים – התמחות באפיק הסולידי • רכישת אפיקים – התמחות באג"ח • רכישת דיקלה – התמחות במניות הגישה בשוק של אחרי ועדת בכר היא כי לאורך זמן השחקנים הקטנים יעלמו או יבלעו בגופים הגדולים והחזקים, במגדל בחרו להתעצם ע"י רכישת גופים קטנים יותר אך איכותיים. רכישת טאלנטים: יעקב וינשטיין ושמיל קורצמן
תורת המשחקים מגדל שוקי הון מול עמית ברגר –רכישת טיב טעם • יוני 2006 עמית ברגר רכש 50% ממניות טיב טעם באמצעות חברת אנטר הולדינגס שבבעלותו. בפברואר 2007 רכשה אנטר הולדינגס את השליטה (50.1%) בחברה הבורסאית וורלד גרופ מצביקה בארנבוים, שהמטרה לשתול את מניות טיב טעם בחברה הריקה מתוכן,בכך לחסוך עלויות הנפקה של חברה חדשה ולהשיג מימון זול יחסית לקראת אקזיט צפוי בהמשך. • קרנות הנאמנות של מגדל שוקי הון מחזיקות 15% מוורלד גרופ ולמעשה היו היחידים מבין בעלי המניות הגדולים שלא היו צד בעסקה (החוק בעסקת בעלי עניין מחייב 33% מקולות בעלי המניות שאין להם צד בעסקה). • במרץ 2007 הודיע ברגר על כונתו להעביר את מניות טיב טעם לוורלד גרופ לפי שווי של 446 מליון שקל במגדל שוקי הון האמינו שברגר יכול להוציא את המניה מהדכדוך לאחר הכשלון בעסקי הספנות ומכירת החיסול שביצע בארנבוים וכן שטיב טעם תצא מהמשבר התדמיתי שלה, הבעיה היתה המחיר ברגר אומנם עשה הערכת שווי כנדרש בחוק אך היא נראתה גבוהה מידי וקשה להעריך עסק כמו טיב טעם. • במגדל החליטו להטיל וטו על ההחלטה אך להכנס למו"מ עם ברגר לגבי המחיר, תוך ידיעה שיציאה של ברגר מהעסקה תעלה לו לא מעט כסף. לאחר מו"מ של כחודש הוחלט על שווי של 380 מליון ₪ לטיב טעם ,15% פחות מההצעה המקורית. • במגדל יצאו מרוצים, לחברת ומניית וורלד גרופ נכנס בסיס עיסקי ובמחיר סביר.
תאור המשחק קבלת ההצעה פגיעה במניה פיצוץ העסקה ופגיעה במניה לא לקבל כניסה למו"מ הישג במו"מ מחיר סביר, תמיכה במנייה. הצעה לרכישה במחיר גבוה ירידה במחיר עלות כספית, שחיקה ברווח מן העסקה. עמית ברגר ביטול העסקה והנפקה של טיב טעם בדרך אחרת.
