הגישה הקונסטרוקטיביסטית בחינוך האמנותי

1. הגישה הקונסטרוקטיביסטית בחינוך האמנותי

2. אורינות חזותית חוויתית בסדנת אמנות המאפשרת צמיחה אישית בסביבה המטפחת יצירתיות ומעצימה את הלומד.

3. השינוי העיקרי בגישה : לצד תהליך של הקניית ידע ומיומנויות (בחומרים ובתולדות האמנות) יצירת מרחב שבו התלמיד חווה ומגלה , בונה ומבנה את הידע וההבנה שלו באינטראקציה עם הסביבה. לתהליך של

4. מהי סביבה אמנותית קונסטרוקטיביסטית ? הסביבה האמנותית החדשה היא חממה לטיפוח תהליכי תפיסה , הבעה וחשיבה , לצד שיכלול יכולות ומיומנויות הבעה , ויכולת רפלקטיבית לביקורת והערכה. זוהי סביבה עשירה מאתגרת ומפעילהעדאחרוןהתלמידים.

5. תרבות אינטראקציה עם סביבה אמנות תהליך אקטיבי של הקניית ידע ומיומנות תהליך של יצירת מרחב והתנסות חשיבה אינטראקציה עם תחומי ידע גישה קונסטרוקטיביסטית בחינוך לאמנות צפיה אמנות כחוויה בקורת ה”אני” הלומד והחווה למידה תהליכית ביצוע

6. ארגון עצמי של למידה התלמיד יזדהה יפעל , ירגיש... התלמיד חווה ומגלה מרחבי מידע התלמיד מתנסה התלמיד בונה ידע תוך אינטראקציה מידע באמנות כאמצעי לטיפוח אני תרבותי יצירתי תהליך של יצירת מרחבי למידה והתנסות תהליך דינמי של הקניית ידע ומיומנות תכנית לימודים תהליכית - ארגון למידה המשלב תיאוריה ופרקטיקה גישה קונסט’ בחינוך לאמנות

7. במה שונה הגישה הקונסטרוקטיביסטית מגישות למידה אחרות ? בניית ידע ולא שעתוק הלומד פעיל ושואף להשיג הבנה ומשמעות של הדברים הדגשת הקשר לומד -סביבה תוכנית הלימודים :מהיבט קשיח לסביבה פתוחה הרחבת ההיבט היצירתי לפתרון בעיות ביסוס האוטונומיה של הלומד חדשנות במקום קונפורמיות

8. הגישה הקונסטרקטיביסטית והאמנות האמנות והגישה הקונסטרוקטיביסטית אינן מקבלות את המציאות כמראה . היחיד בונה לו משמעות ייחודית בעלת תוקף בהתנסות פעילה. האמנות והקונסטרוקטיביזם מציינים תהליך של בניית משמעות.

9. “ האמנות אינה מוסרת את הנגלה לעין אלא יוצרת אותו.” פול קליי

10. “השכל איננו שואב את חוקיו מהטבע , אלא הוא מכתיב אותם לטבע “ קנט

11. “ האמן נתון לפיקוח בתוך תהליך יצירתו ע”י דרכו לתפוס את הקשר בין מה שכבר עשה , לבין מה שהוא עומד לעשות … ...צייר חייב להיות מודע על כל רושמה של משיכת מכחול , אחרת לא יידע את אשר הוא עושה , ולהיכן מובילה עבודתו. יתר על כן , עליו לשים לב לכל קשר מאחד בין מה שמצוי כבר על הבד , ובין כל משיכת מכחול נוספת ביחס לכוליות אותה הוא מבקש ליצור.לתפוס יחסים אלו משמע לחשוב. זהו אחד מאופני החשיבה המדוייקים ביותר.” דיואי

12. מודל ההוראה הקונסטרוקטיביסטי באמנותמורכב מרכיבים שצרופם יחדמאפשר את תהליך רכישת הידע באמנות. משלושה

13. הלומד והסביבה הלימודית האמנות כתחום דעת דרכי הוראה למידה סביבות המבוססות על איפיוני האינטיליגנציות המרובות של גרדנר מסתעף רב-תחומי ובין תחומי אימון-מורה תלמיד למידת חקר וגילוי

14. סביבה הוליסטית -עיונית ומעשית הנושאת אופי רב-תחומי ורב-מימדי , ומכילה תכונות בסיסיות של העולם כמכלול תופעות. סביבה הבנויה על ריבוי אלטרנטיבות , גירויים שיש בהם חידוש מורכבות והפתעה , המאפשרים תהליכי למידה מגוונים. הסביבה הלימודית

15. סביבה הבנויה בצורה גמישה , ניידת ומודולרית • שתענה על מגוון דרכי התפיסה והפעולה. • חלל עשיר ומרתק המזמן את התלמיד לחוות אותו מחדש פעם אחר פעם. • סביבה שמשדרת שיש יותר מפתרון אחד לבעיה • ויותר מתאור אחד של העולם.

16. הארגון המעשי מרחבים מגוונים , עפ”י בחירה , בדרכי למידה יחידניות או שיתופיות. במרחב ישולבו מוקדים עיוניים , לצד איזורי פעילות בטכניקות אמנותיות מגוונות ובחומרים שונים.

17. ההתבססות על מבנה מחולק שבו קיימים מוקדים שבהם יעובדו הנושאים בפריזמה של האינטיליגנציות המרובות , תומכת ברעיון החלוקה של החלל , ובכך מאפשרים פירוק , חיבור והרכבה מחדש.

18. טיפול במידע התנהגות אוריינית למידה עצמית היכולת להבחין ולהגיב על תגובות רגשיות ומניעים של הזולת סמלים מופשטים מספרים וצורות הנדסיות זיהוי יחסים או קשרים בין חלקי מידע נפרדים ומובחנים. היכולת לדמיין ולייצג בצורה גרפית רעיונות חזותיים או מרחביים, ולהתמצא היטב בתבניות מרחביות. טרנספורמציות של תפיסות בחומרים – פיתוח מיומנויות הבעה מגוונות על פי החומרים. הבנה עצמית, הערכה עצמית וביטוי עצמי. היכולת לזהות דפוסים ומצבי מודעות גבוהים. הכרת טווח התגובות הרגשיות, תהליכי חשיבה ואינטואיציה. פירוק והרכבה, מיון, בחינת השערות, הכללה, קואורדינציה ושיווי משקל פיתוח רגישות לקצב, מקצב, משקל צבעוניות וטונליות. אמנות

19. טיפול במידע התנהגות אוריינית למידה עצמית מוקד לפיתוח האינטלגנציה המילולית * פינה לפיתוח ההתבוננות וההתרשמות בעקבות צפייה ביצירות אמנות. *הגדרת מרכיבי השפה האמנותית עם פיתוח יכולת הבעה של עמדה אישית. *כתיבה עיונית על - ובעקבות אמנות ואמנים. *פינת האיור – שילוב טקסט מילולי וטקסט חזותי: יצירה גרפית או כתיבה בעקבות התרשמות מעבודה חזותית. *פיתוח "מילון חזותי": דימויים ומושגי יסוד של שפת האמנות החזותית.

20. סמלים מופשטים מספרים וצורות הנדסיות זיהוי יחסים או קשרים בין חלקי מידע נפרדים ומובחנים. • מוקד האינטליגנציה הלוגית-מתמטית • גבולות ויחסים: יחסי יחיד וקבוצה, ניגוד והשלמה, "חתך הזהב", פרופורציות. • צורות היסוד הגיאומטריות: בדיקת המבנה, האחדות הבסיס והמרחב של כל אחת מהצורות. • פיתוח והבנת נוסחאות מתמטיות ביצירת אמנים כגון: אגם, אֶשֶר, וזארלי ליאונרדו דה וינצ'י (המודל האידיאלי). • ההיבטים המתמטיים באמנות האיסלם.

22. הבנה עצמית, הערכה עצמית וביטוי עצמי. היכולת לזהות דפוסים ומצבי מודעות גבוהים. הכרת טווח התגובות הרגשיות, תהליכי חשיבה ואינטואיציה. • מוקד לפיתוח אינטליגנציה תוך-אישית • במוקד: דמות האדם כולל דיוקן עצמי, פיתוח נושא המראה, ההשתקפות, החלון – כמציאות פנימית ומציאות חיצונית. • עיסוק בגישות ותקופות שהדגישו את האדם והוויתו כגון הרומנטיקה, הסוריאליזם, האוטומטיזם ועוד. • בניית סביבת "סטודיו של אמן”.

24. היכולת להבחין ולהגיב על תגובות רגשיות ומניעים של הזולת • המוקד לביטוי האינטליגנציה הבין-אישית • רכישה ופיתוח יכולות לדיון מילולי באמנות החזותית ביחס לעמדה אישית בהיבט חברתי. • משחקים ואמנות – יצירת משחקים או שימוש במשחקי אמנות קיימים. • אוצרות: התנסות משותפת בתהליכי אוצרות כחלק בלתי נפרד מהבנת השפה הויזואלית. • פעילות קבוצתית משותפת של עיצוב והפקת תיאטרון בובות או צלליות.

26. פירוק והרכבה, קואורדינציה ושיווי משקל. • מוקד האינטליגנציה הגופנית-תנועתית • שפת הגוף כמבטאת דימויים חזותיים (קו, מסה). לימוד ועיסוק בתנועות (תנועה קטנה, גדולה, פתוחה, סגורה). • פעילות יצירה שיש בה הרכבה שיווי משקל, תנועה, מרכז הכובד. • עיסוק ביצירות אמנות שמבטאות תנועה כגון – אופ-ארט, קמרה אובסקורה, אנימציה, קליידוסקופ.

27. מוקד האינטליגנציה המרחבית • עיסוק בחומריות, בטקסטורות ובאיכויות הנובעות מהם. • פיתוח והתייחסות לרעיון במדיום שונה, מדו-מימד לתלת-מימד: מטמורפוזה, גלגול, השתנות. • סוגיית ה-Ready Made, שילוב החפץ הקיים ביצירה. • אמנות בחלל וירטואלי. • סוגיית "פנים–חוץ" ביצירת האמנות. היכולת לעשות טרנספורמציה לרעיונות חזותיים בטכניקות עבודה מגוונות במדיום שונה

29. פיתוח רגישות לקצב, מקצב, משקל צבעוניותוטונליות. • המוקד לביטויהאינטליגנציההמוסיקלית • ההיבט הבין-תחומי של מרכיבי היצירה, בקו, בצליל ובמילה. • פיתוח מושג האורנמנטיקה. • התייחסות לתיאוריות צבע בהיבט של הרמוניות, משקל, טונליות.

30. כתיבה , עריכה ועיצוב המצגת: שרה כהן - בונן מיכל אשל יפה גאון הצילומים מתוך: חדר האמנותבבי”ס“גורדון” גבעתיים בהנהלת עליזה גולדשטיין המוזיקה מתוך: קנטטה BWV 73 י.ס. באך