מחזור קטלוניה

1. מחזור קטלוניה מצגות קלריטה ואפרים

2. מצגת זו, המוקדשת למחזור קטלוניה, מבוססת על מדור כתבי היד סרוקים שבספרייה הלאומית ועל חיבורה המרשים והממצא של ד"ר דליה רות הלפרין " האיור במיקרוגרפיה – בין כתב למכחול" "מחזור המיקרוגרפיה הקטלאני".כתב יד 6527 Heb בבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בירושלים עליהם נתונה תודתנו והערכתנו.

3. מחזור קטלוניה לאתר הספרייה הלאומית הועלתה גרסה דיגיטלית של מחזור התפילות ''קטלוניה'', כתב-יד מן המחצית השנייה של המאה ה-י"ד לערך , מחבל קטלוניה שבספרד. בספר מחזור לראש השנה וליום הכיפורים, כולל פיוטי "יוצרות" ו"קרובות" מאת משוררי ספרד. המחזור מכיל 154 דפים, על גבי קלף. גודלו 195X155 מ"מ. כתיבה ספרדית בינונית. הכותרות בכתיבה מרובעת.

4. כתב היד מעוטר בציורי מיקרוגראפיה ובתיבות פתיחה באותיות זהב על רקע דמוי אריחים בצבעי ארגמן וכחול.

5. כתב היד הוא מחזור תפילה מנוקד לראש השנה ויום הכיפורים, הכולל את מערך הפיוטים הנלווה לתפילות. מחברי הפיוטים הם מהגדולים שבמשוררי הספרד המוסלמית, דוגמת יוסף אבן אביתור, שלמה אבן גבירול, יצחק אבן גיאת, יהודה הלוי, משה אבן עזרא ואברהם אבן עזרא, ומשוררים ברצלוניים וגירונדיים כמו יוסף בן יהודה אבן ועקנין, ר' משה בן מימון (רמב"ם), זרחיה גירונדי, הרמב"ם ועוד. עיטור כתב היד נעשה במיקרוגרפיה, הכוללת עשרים ושלושה עמודי איור מלאים בתחילת כתב היד, ושלושים ושישה עיטורי שוליים לצד הטקסט.

6. "דגלי" האות ל', בצורת צמחים, עלים ועופות. שבעת הדפים שבראש כתב היד הם ציורי מיקרוגראפיה של ציד וטרף, המנורה וכלי המקדש, עשויים אותיות פרקי תהלים ו"דברי דוד האחרונים" (שמואל ב פ' כג). ציורי מיקרוגראפיה אינם מצויים, בדרך כלל, במחזורים.

7. רוב הפיוטים שבמחזור מתאימים למנהגים שנשמרו בקהלים שמוצאם מן העיר ברצלונה ומחבל קטלוניה, וחלקם מתאים גם למנהג שרווח במלכות ארגון קודם איחוד ספרד, שהעיר והחבל הנזכרים כבר היו מאוחדים תחת שלטונה.

8. בתחילת המאה העשרים היה כתב-יד חשוב זה היה בספריה של ה- Hochschule fur die Wissenschaft des Judentums, מרכז לחקר מדעי היהדות וסמינר לרבנים שנוסד בברלין בשנת 1872 והושמד ע"י הנאצים בשנת 1942. כתב-היד נעלם במהלך מלחמת העולם השניה והופיע שוב כאשר הוצע למכירה בשנת 1984. הודות למעורבותם ונדיבותם של לודוויג ואריקה יסלזון כתב היד נרכש באופן פרטי ונתרם לספריה הלאומית.

9. אמנות המיקרוגרפיה דליה רות הלפרין מיקרוגרפיה היא אמנות יהודית ייחודית של יצירת צורות עיטוריות, שקווי המתאר שלהן עשויים מכתב זעיר. המיקרוגרפיה שימשה בעיקר לעיטור השוליים בכתבי יד של התנ"ך, והיא מצויה כבר בכתבי היד המזרחיים הראשונים ששרדו בידינו מהמאה ה-י. העיטורים כוללים עמודי שטיח (דפים מעוטרים בשלמותם), מילות פתיחה, עיטורי שוליים, סכומי פסוקים ואף קולופונים. על אף שהמיקרוגרפיה היא אמנות יהודית ייחודית ומובהקת, אספקט שהמחקר אכן מציין תדיר, הספרות המחקרית שעסקה בה מתמצית במאמרים ספורים בלבד. המיקרוגרפיה זוכה לרוב להתייחסות במסגרת המכלול של איור כתבי יד עבריים, כחלק מתכנית העיטור של כתב היד. "כתר דמשק" – תנ"ך עם מסורה בורגוס, ספרד 1260

10. באמנות המיקרוגרפיה שימשו לעיטור בעיקר רשימות המסורה, המהווה טקסט לקסיקלי למניעת שינויים בטקסט התנ"ך. המסורה נוצרה על ידי שתי משפחות "בעלי המסורה", בן-אשר ובן-נפתלי, בטבריה, כנראה בסביבות המאות ה-ז'-ח'. במקביל להעלאת התלמוד על הכתב ובמקביל למעבר לקודקס ולמידה מהכתב. קביעתה הסופית של המסורה נעשתה בידי אהרון בן-אשר במאה ה-י‘. רשימות המסורה ששימשו את המסרנים בהמשך היו משל משפחת בן-אשר, אם כי בספרד מוכרת תופעה של טבלאות השוואת חילופי נוסח המסורה בין משפחת בן-אשר למשפחת בן-נפתלי. טבלת השוואת חילופי נוסח המסורה בין בן אשר ובן נפתלי. מסביב קטעי המסורה, כתב זהב ומסביב לכתב עיטור על כל הדף במוטיבים השאולים מהטבע – תנ"ך ליסבון, 1482.

11. לעיטור המיקרוגרפיה שימשו לרוב רשימות המסורה הגדולה. כתיבת המסורה בכתב זעיר יוצרת הבדל ויזואלי בין טקסט התנ"ך, הכתוב בשתיים או שלוש עמודות בכתב מרובע גדול, לבין טקסט המסורה, הכתוב בין העמודות ובשולים בכתב זעיר. דוגמאות שונות של כתיבת המסורה הגדולה במיקרוגרפיה – תנ"ך ליסבון

12. שריד של תנ"ך לנינגרד מצרים, המאה האחת-עשרה עיטור המיקרוגרפיה מופיע כבר בכתב יד סנט פטרבורג משנת 979, שהינו כתב היד המתוארך הראשון ששרד בידינו כיום. המיקרוגרפיה, המהווה מרכיב עיטורי אינטגראלי לקודקס, מלמדת שאמנות זו כבר אינה בחיתוליה בתקופה זו של ראשית המאה י' ושורשיה קדומים יותר. עם זאת, אין באפשרותנו לקבוע זמן מדויק להתחלת השימוש בה בגלל העדר ממצאים בכתב מהתקופה שבין מגילות מדבר יהודה וכתבי יד ראשונים אלו.

13. מבחינת המוטיבים האיקונוגרפיים והסגנוניים בעיטור כתבי יד עבריים, ניתן להסיק שהתרבות ה"מארחת" בארצות מושבם השונות של היהודים שימשה מקור השפעה על העיטורים. בנוסף, חל מעבר מוטיבים בין הקהילות השונות עקב קשרי מסחר ולימוד, נדודי סופרים ממקום למקום לצורכי פרנסה וכן בגלל הגירושים השונים, שהביאו לעקירת קהילות ושילובן, על מסורותיהן הייחודיות, בתרבות המקום אליו הגיעו. הכרת השפעות האמנותיות התוך יהודיות והחוץ יהודיות שפעלו בכל אזור, חשובה לפיכך, גם להבנת התפתחות העיטור במיקרוגרפיה ותפקידו. Pentateuch with Prophetical Readings and the Five Scrolls, France or Germany, 13th to 14th century. Ruth 4: 13-22

14. מספר גורמים מצביעים על האמנות האיסלאמית כמקור ההשפעה הראשיתי והדומיננטי על אמנות העיטור בכתבי יד עבריים, ועיטורי המיקרוגרפיה בכללם. דגש רב מושם באמנות האיסלאמית על עיטור בכתב, ועיטור זה מצוי סביב דלתות, חלונות ומחראבים* בארכיטקטורה, על כלים זעירים, על טקסטיל ובכתבי יד, בפרט של הקוראן. ניתן להדגים שכתובות ארכיטקטוניות אלה הן שהיוו, כנראה, את בסיס ההשפעה על מלאכת הסופרים העבריים, ביוצרם את המסגרות הקליגרפיות המצויות בכתבי יד עבריים. *מִחראב הוא גומחה בקיר מסגד המצביעה על הקיבלה - כיוון הכעבה אליו צריכים מוסלמים לפנות בעת התפילה. מחראב במסגד העיר קורדובה

15. למרות הימצאותם של עיטורי מיקרוגרפיה בעלי זיקה בין הטקסט המעטר לאיור הנוצר, ובין העיטור הנוצר לטקסט המרכזי, לא צוין אספקט זה כאחד ממאפייני המיקרוגרפיה, ולעתים אף נשלל כהיבט אפשרי. כיום, כאשר עומדים בפנינו אמצעים טכניים המאפשרים את הגדלת הכתב, חידודו, היפוכו וסיבובו, אין עוד המלאכה כה סבוכה כבעבר. הגדלות אלו, לצד שימוש בפרויקט השו"ת של בר אילן* המאפשר דלייה מהירה של הטקסט, אפשרו לאשש את ההנחה כי במחזור קטלוניה קיים קשר בין הטקסט המיקרוגרפי לאיור הנוצר, ובין "מחזור האיורים" המקדים את הטקסט לטקסט המרכזי המורכב מפיוטים. עמודים עיטור מלאים אלה התגלו כ"תמונות טקסטואליות". גם עיטור השולים בעצי המנורה אינו אסתטי בלבד, וניתן להראות שהוא משמש להדגשה טקסטואלית ויותר מזה – אף בו יש קשר בין הטקסט היוצר את העיטור, לטקסט הראשי שלצידו הוא עומד. *האתר הרשמי המציג את המאגר התורני העולמי - פרויקט השו"ת של אוניברסיטת בר-אילן.

16. דף העבודה של פענוח תזרים כתיבה עבור דף 6א

17. דוגמה לצורת עבודת פענוח טקסט המיקרוגרפיה בדף 6א

18. מחזור המיקרוגרפיה הקטלני, המעוטר בעמודי מיקרוגרפיה מלאים ועיטורי שולים ליד הטקסט, מהווה כתב יד יחידאי של מחזור ספרדי הכולל עיטור זה. מחקר מכלול העיטור יכול לאשש את העובדה היות המיקרוגרפיה כלי עיטורי פונקציונלי, אולם חשיבותו בכך שהוא חושף גם היות האיור והטקסט היוצר אותו קשורים בקשר הדוק ובעל אספקטים פרשניים. רבדים אלו מחייבים הסתכלות חדשה של אמנות המיקרוגרפיה ובדיקת מהות תפקידה ותפקודה בהארת הטקסט המרכזי.

19. עמודי האיור במיקרוגרפיה הסברים – דליה רות הלפרין

20. תהילים פרק א א  אַשְׁרֵי הָאִישׁ--    אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ, בַּעֲצַת רְשָׁעִים;וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים, לֹא עָמָד,    וּבְמוֹשַׁב לֵצִים, לֹא יָשָׁב.ב  כִּי אִם בְּתוֹרַת יְהוָה, חֶפְצוֹ;    וּבְתוֹרָתוֹ יֶהְגֶּה, יוֹמָם וָלָיְלָה.ג  וְהָיָה--    כְּעֵץ, שָׁתוּל עַל-פַּלְגֵי-מָיִם:אֲשֶׁר פִּרְיוֹ, יִתֵּן בְּעִתּוֹ--וְעָלֵהוּ לֹא-יִבּוֹל;    וְכֹל אֲשֶׁר-יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ.ד  לֹא-כֵן הָרְשָׁעִים:    כִּי אִם-כַּמֹּץ, אֲשֶׁר-תִּדְּפֶנּוּ רוּחַ.ה  עַל-כֵּן, לֹא-יָקֻמוּ רְשָׁעִים--בַּמִּשְׁפָּט;    וְחַטָּאִים, בַּעֲדַת צַדִּיקִים.ו  כִּי-יוֹדֵעַ יְהוָה, דֶּרֶךְ צַדִּיקִים;    וְדֶרֶךְ רְשָׁעִים תֹּאבֵד. בשקופית זו אנו מביאים לדוגמה דף הסבר על תהליך כתיבת המיקרוגרפיה, ע"פ דליה רות הלפרין. וּבְתוֹרָתוֹ יֶהְגֶּה, יוֹמָם וָלָיְלָה.

28. דוגמת כתיבת פסוקי תהילים בציור המיקרוגרפיה א לַמְנַצֵּחַ עַל יוֹנַת אֵלֶם רְחֹקִים, לְדָוִד מִכְתָּם, בֶּאֱחֹז אוֹתוֹ פְלִשְׁתִּים בְּגַת: ב חָנֵּנִי אֱלֹהִים כִּי שְׁאָפַנִי אֱנוֹשׁ, כָּל הַיּוֹם לֹחֵם יִלְחָצֵנִי: ג שָׁאֲפוּ שׁוֹרְרַי כָּל הַיּוֹם, כִּי רַבִּים לֹחֲמִים לִי, מָרוֹם: ד יוֹם אִירָא, אֲנִי אֵלֶיךָ אֶבְטָח: ה בֵּאלֹהִים אֲהַלֵּל דְּבָרוֹ, בֵּאלֹהִים בָּטַחְתִּי לֹא אִירָא, מַה יַּעֲשֶׂה בָשָׂר לִי: ו כָּל הַיּוֹם דְּבָרַי יְעַצֵּבוּ, עָלַי כָּל מַחְשְׁבֹתָם לָרָע: ז יָגוּרוּ כתיב יצפינו יִצְפֹּנוּ, הֵמָּה עֲקֵבַי יִשְׁמֹרוּ, כַּאֲשֶׁר קִוּוּ נַפְשִׁי: ח עַל אָוֶן, פַּלֶּט לָמוֹ, בְּאַף עַמִּים הוֹרֵד אֱלֹהִים: ט נֹדִי סָפַרְתָּה אָתָּה, שִׂימָה דִמְעָתִי בְנֹאדֶךָ, הֲלֹא בְּסִפְרָתֶךָ: י אָז יָשׁוּבוּ אוֹיְבַי אָחוֹר בְּיוֹם אֶקְרָא, זֶה יָדַעְתִּי כִּי אֱלֹהִים לִי: יא בֵּאלֹהִים אֲהַלֵּל דָּבָר, בַּיְיָ אֲהַלֵּל דָּבָר: יב בֵּאלֹהִים בָּטַחְתִּי לֹא אִירָא, מַה יַּעֲשֶׂה אָדָם לִי: יג עָלַי אֱלֹהִים נְדָרֶיךָ, אֲשַׁלֵּם תּוֹדֹת לָךְ: יד כִּי הִצַּלְתָּ נַפְשִׁי מִמָּוֶת, הֲלֹא רַגְלַי מִדֶּחִי, לְהִתְהַלֵּךְ לִפְנֵי אֱלֹהִים, בְּאוֹר הַחַיִּים:

35. דף הפתיחה למחזור לראש השנה מכיל פיוטים של יהודה הלוי ושל משה אבן עזרא. "עלה ויבוא אצלך זיכרון" – יהודה הלוי (ריה"ל) מחרך – ראה בשבטך עם יקוה פדיום – משה אבן עזרא (רמב"ע) שריג מאוכלס בציפורים שריג מאוכלס בציפורים

36. עץ מנורה מאוכלס ציפורים דפים רבים ממחזור קטלוניה מלווים עיטורי מיקרוגרפיה בצדדי הכתב. ציורים אלה נקראים עצי מנורה או שריגים, לפי סוג העיטור. אנו מביאים כאן, לדוגמה, מפרט הפסוקים עץ מנורה אחד שבספר. לפרוט הכתוב ביתר ציורי המיקרוגרפיה ראה קישורית בסוף המצגת.

37. פיוט "מסתגאב למלכויות ארוממך אלוהי" שלמה אבן גבירול (רשב"ג) עץ מנורה מאוכלס בציפורים

38. דף 25ב שריג מאוכלס בציפור 27 דף 26א שריג מאוכלס בציפור

39. מנורה

40. עץ מנורה עליון עץ מנורה תחתון

41. תשליב חבל דף פתיחה לתפילת יום הכיפורים

42. מכלול צורות הכולל חיה וג'ירפה

43. מקורות: מחזור קטלוניה בספריה הלאומית http://jnul.huji.ac.il/dl/mss/heb6527/ "האיור במיקרוגרפיה – בין כתב למכחול", מחזור המיקרוגרפיה הקטלני, דליה רות הלפרין כרך א' הטקסט http://jnul.huji.ac.il/dl/mss/heb6527/halperin-thesis-1.pdf כרך ב 'נספחים וביבליוגרפיה http://jnul.huji.ac.il/dl/mss/heb6527/halperin-thesis-2.pdf מהדורה דיגיטלית של מחזור קטלוניה http://jnul.huji.ac.il/dl/mss/heb6527/djvu/index כתבי יד מצוירים – בצלאל נרקיס לצפייה במצגות נוספות על כתבי יד עתיקים באתר שלנו: http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=4&SubCat=6 קלריטה ואפרים הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו: www.clarita-efraim.com נשמח לתגובות