1 / 16

מטרתה ;

מטרתה ;. להוביל את עם ישראל להנהגת חייו הציבוריים והפרטיים על פי התורה . קצת היסטוריה . עם סיום המנדט הבריטי אימצה התנועה הציונית (המדינה) את עקרונות המשטר הבריטי ואת חוקיו. התוצאה : . דוגמאות ממגילת העצמאות :.

imelda
Télécharger la présentation

מטרתה ;

An Image/Link below is provided (as is) to download presentation Download Policy: Content on the Website is provided to you AS IS for your information and personal use and may not be sold / licensed / shared on other websites without getting consent from its author. Content is provided to you AS IS for your information and personal use only. Download presentation by click this link. While downloading, if for some reason you are not able to download a presentation, the publisher may have deleted the file from their server. During download, if you can't get a presentation, the file might be deleted by the publisher.

E N D

Presentation Transcript


  1. מטרתה; להוביל את עם ישראל להנהגת חייו הציבוריים והפרטיים על פי התורה.

  2. קצת היסטוריה... עם סיום המנדט הבריטי אימצה התנועה הציונית (המדינה) את עקרונות המשטר הבריטי ואת חוקיו. התוצאה: • דוגמאות ממגילת העצמאות: • א. מדינת ישראל תקייםשוויון זכויותחברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין • מדינת ישראל אמנם מנוהלת ע"י יהודים (וגם זה לא מדויק) • אך החוקים וערכי היסוד של המדינה זרים ליהדות וליהודים. • ב. מדינת ישראל תהיה נאמנה לעקרונותיה שלמגילת האומות המאוחדות– (כפופים לחוקים של אומות העולם).

  3. איפה זה בא לידי ביטוי?

  4. המדינה לא רואה בנסיון של הערבים להשתלט על המדינה איום קיומי, אלא התנהלות פנימית לגיטימית: א.השתלטות במישור הפוליטי: גורל העם היהודי בארץ ישראל מושפע ומוכרע בפועל ע"י אינם-יהודים (ערבים) שהם בעלי זכות לבחור ולהיבחר – גורל העם היהודי מופקד בידיהם של ח"כ, שופטים, שוטרים ובעלי סמכות אחרים, שאינם יהודים. מבחינת מדינת ישראל המאבק הפוליטי בין בל"ד לבין הליכוד הוא לגיטימי בדיוק כמו המאבק בין ש"ס ובין מר"צ. • ב.השתלטות במישור הפלילי: המדינה איננה מזהה את הפשיעה כעניין לאומי (פגיעה המכוונת כנגד הגוף והרכוש של יהודים בדווקא), אלא מתייחסת אל הפשיעה כאירוע פלילי לכל דבר ועניין- הערבים מבינים שיש כאן שני לאומים, אבל מדינת ישראל חושבת שהיא מדינת כל אזרחיה ולא מאפשרת להתייחס אל הפושעים כאויבים אלא כאזרחים מן המניין.

  5. ההשפעות הזרות כפי שהן באות לידי ביטוי בחוקים: עקרון השוויון מתפרש באופן שאינו מאפשר כל התאגדות על בסיס דת או לאום. א. חוקים הקיימים במדינת ישראל פוגעים בזכויות הפרטשלהיהודי ושוללים כל אפשרות להתאגד כיהודים בתוך המדינה.

  6. דוגמאות: • זו עבירה פלילית לנסות לסייע ליהודים בפרנסה (ע"י העדפת העסקת יהודים). • זו עבירה פלילית לעשות פעולות למניעת נישואי תערובת. • זו עבירה פלילית לעשות הבדלה בציבור. • אי אפשר להקים עמותת חסד שמטרתן להיטיב עם יהודים. • אי אפשר להקים בית ספר יהודי. • אי אפשר להקים ישוב יהודי. • קרקעות הקק"ל, שנקנו בכספי יהודים מכל העולם, מחולקות גם למי שאינם יהודים. ועוד כהנה וכהנה...

  7. ההשפעות הזרות כפי שהן באות לידי ביטוי בחוקים: עקרון השוויון מתפרש באופן שאינו מאפשר כל התאגדות על בסיס דת או לאום. א. חוקים הקיימים במדינת ישראל פוגעים בזכויות הפרטשלהיהודי ושוללים כל אפשרות להתאגד כיהודים בתוך המדינה. • ב. החוקים הקיימים גורמים לכך שהמדינה לא תהיה יהודית (כמסגרת כללית) – הצעת "חו"י מדינת ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי", על אף שאין לה שיניים של ממש והיא עוסקת רק בסמלים (המנון, דגל, שפה, לוח שנה), לא מצליחה אפילו להגיע לקריאה ראשונה.

  8. לא ניתן להשפיע מבפנים באופן מהותי בעיה; • מי שמשתלב בממסד הקיים על שלוחותיו ורשויותיו מקבל על עצמו את "שלטון החוק" –הוא כפוף ל"כללי המשחק" הקיימים ואינו יכול לשנות שינוי מהותי. • גם מי שמנסה להשתלב במקום בו נקבעים החוקים, בכדי לשנות את החוק עצמו, כפוף לעקרונות היסוד של השיטה – עקרון השוויון, כפי שנתפרש ע"י בית המשפט. • כפועל יוצא – מי שינסה לומר את מה שנאמר לעיל במסגרת הממסד הקיים: • אם זה במסגרת השלוחות והרשויות – מבצע עבירה על החוק (הסתה לגזענות, שוויון הזדמנויות בתעסוקה, איסור אפליה במוצרים ושירותים וכד') • אם זה בנסיון לשנות את החוקים עצמם - יפסל ע"י ועדת הבחירות של הכנסת (פועל, לשיטתם, נגד קיומה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית) • הערה – אפשר אולי לפעול לכיבוי שריפות מקומי אבל לא לשנות באופן מהותי. בודאי שלא לקדם חזון גאולי.

  9. מדוע עצם ההתאגדות היא דבר חשוב לכשעצמו? • מקור הקיום והחיות של הממסד הקיים הוא האמון שהציבור נותן בו כמייצג את היהודים. • הגענו למצב שבו ככל שאנחנו מצליחים יותר להתאגד (קרי - הציבור מבין שהממסד איננו מייצג אותם ומחפש מסגרת אלטרנטיבית) הממסד מרגיש יותר מאוים. • פעולות מקומיות לא כ"כ מאימות על הממסד, ואדרבא מחזקות אותו, מכיון שהן יוצאות מנקודת מוצא שהממסד הוא הריבון, וכל מי שפועל נגד הריבון נתפס כמחתרת (פעולות אלו לא "משדרות" כוונה ממשית לקחת את האחריות על הציבור, אלא רק תוקפות פעולותיהם של אחרים וממילא בעיני הציבור הדבר נתפס כמחתרתי). • ככל שהתנועה תגדל ותכלול יותר יהודים פעולותיה לא יהיו "מחתרתיות" והיא תוכל לדבר ולפעול בשם כלל ישראל. מה בדיוק התנועה תגיד/תעשה/תדרוש – זה פחות משנה!!! מה שחברי התנועה יחליטו זה מה שהיא תגיד/תעשה. • ככל שהתנועה תגדל והאיום יהיה ממשי יותר, יעשה יותר בירור בתוך המציאות – הממסד יצטרך להחליט לאן הוא הולך; האם הוא יתעשת ויבחר להיות יותר יהודי, או שהוא יקצין לכוון השני ויחשוף קבל עם ועדה שאיננו מתיימר לדאוג בדווקאליהודים. • העיקר– יווצר גוף שמייצג את היהודים אל מול הממסד, המייצג את כלל האזרחים. • ברגע שבתנועה יהיו שותפים רב מנין ורב בנין היהודים (החיים בארה"ק) תפתח בפני היהודים היכולת לחולל שינויים מרחיקי לכת ללא הגבלה.

  10. לסיכום: ככל שיותר יהודים יצטרפו לתנועה ויראו בה את הגוף הבלעדי להתאגדות היהודים, את הכלי לגיבוש עמדת הציבור היהודי ואת הכלי לקבלת הכרעות בשם העם היהודי, יהיה לתנועה יותר תוקף ממשי במציאות. חברי התנועה הם הנותנים לתנועה את ממשותה. ככל שיהיו יותר חברים - תהיה לתנועה יותר ממשות, והיא בפועל תהפך להיות הגוף הרלוונטי ביותר לאיגוד היהודים (תחת המדינה). כאשר ציבור יהודי גדול יהיה מאוגד תחת התנועה, גם ללא כל פעולה מיוחדת או הכרה מאף אחד, התנועה תהיה הגוף בעל הכוח הגדול ביותר בעם היהודי. 

  11. במילים אחרות... • לתנועה אין אג'נדה! • האג'נדה היא שרוצים שהרבה יהודים • ישבו ביחד ויחליטו מה האג'נדה שלהם • (בתוך גבולות התורה) • בשביל זה צריך אותך!

  12. התנועה היא ה"פלטפורמה"שבה יהודים יגבשו דעה ויגיעו להכרעות מה החידוש של התנועה ביחס לממסד הקיים? • התאגדות שחברים בה כל היהודים ורק היהודים ("לא תוכל לתת עליך איש נכרי") – לעומת היום שלא-יהודים בוחרים ונבחרים לשלטון (ובכך משפיעים על גורל העם היהודי). • התורה היא זו שמגדירה את מסגרת ההתאגדות – רק מי שהוא יהודי על פי תורה יכול להיות שותף. מי שנכנס להתאגדות על בסיס זה כבר מקבל עליו במידה מסויימת עול מלכות שמיים (כפיפות לתורה). • אע"פ שלא כל מערכות היחסים בין הרשויות ברורות לאשורן בשלב הזה, הכוון אליו התנועה מתקדמת הוא איזון בין רוב דעות (חידוש ביחס למודל השלטוני שבתורה) לבין נשיא ("שום תשים עליך מלך" - חידוש ביחס למודל השלטוני הקיים).

  13. "אנחנו מאמינים (בני מאמינים)" • כל ישראל אחים (=מאוחים), יהודים רוצים להיות מאוחדים במסגרת של יהודים בלבד. (המצב הקיים היום נתפס כאילוץ/אין ברירה). תכלית ההבדלה היא המתקה (כי מתוק האור [לגויים]) – גם אזרחים שאינם יהודים יוכלו ליהנות מאורהּ של המדינה החדשה (במסגרת "גר תושב"), אך לא תהיה להם השפעה על גורל עם ישראל. • אנחנו מאמינים שאפשר להתאגד וליצור אחדות בין יהודים, אע"פ שאין פרצופיהן שווים ואין דעותיהן שוות. • אנחנו מאמינים שכל יהודי רוצה שה' יהיה מרוצה ממנו – גם אם אנחנו לא יודעים בדיוק מהה' רוצה מאתנו, האמונה שלכל יהודי חשוב להיות רצוי בפני ה' היא הדבק שמחבר את כולנו. • אנחנו מאמינים שאפשר ליצור סביבה בה יהודים יוכלו לדבר יחד בחופשיות כיהודים. • אנחנו מאמינים שניתן לבנות מערכת של הכרעה המבוססת על אמון בטוהר כוונותיו של הזולת.

  14. סיכום- פנינו לאן?

  15. "הולך בתום ילך בטח" (התקדמות בשתי רגליים) • הולך בתום - כתוצאה מכך שהתנועה תלך ותגדל יתחולל שינוי מהותי בממסד ע"י אנשים המחויבים לתנועה ופועלים מ"בפנים" מתוך שייכות אליה. • פותחים ברגל ימין – הולכים על החזון בכל המרץ ושמחים להקים משהו חדש מהיסוד, משהו יהודי באמת.

More Related