Download
1 / 42
430 likes | 637 Vues
קומפוסטציה עירונית. קורס יַחסי-גומלין בין קרקע לִסביבה החוג לגיאוגרפיה וּסביבת האדם סמסטר אביב תשע"ד. סגירת מעגל המזון והזבל. תנועת חומר אורגני בלתי-מעגלית שטחי חקלאות צרכנים בעיר פסולת עירונית אתרי הטמנה תנועת חומר אורגני מעגלית-למחצה שטחי חקלאות צרכנים בעיר
E N D
קומפוסטציה עירונית קורס יַחסי-גומלין בין קרקע לִסביבה החוג לגיאוגרפיה וּסביבת האדםסמסטר אביב תשע"ד
סגירת מעגל המזון והזבל תנועת חומר אורגני בלתי-מעגלית שטחי חקלאות צרכנים בעיר פסולת עירונית אתרי הטמנה תנועת חומר אורגני מעגלית-למחצה שטחי חקלאות צרכנים בעיר צרכנים בעיר אדמה בעיר
תנועת חומר אורגני מעגלית גידול מזון בעיר שאריות-מזון שאריות-מזון אדמה בעיר אדמה בעיר גידול מזון בעיר תיאורטית גם: שטחי חקלאות צרכנים בעיר פסולת עירונית שטחי חקלאות
קצות המעגלים הפתוחים • חקלאים מייצרים קומפוסטמשאריות צמחיםוּמהפרשות בע"ח • פסולת אורגנית מהעיר צורכת שינוע ושטח הטמנה וּפולטת מתאן – 40% ומעלה מנפח האשפה הביתית • חקלאים קונים קומפוסט ממשקי בע"ח • גננים בעיר קונים קומפוסט מיצרנים כפריים • 500,000 מ"ק בשנה מפסולת חקלאית • פוטנציאל של עוד 500,000 מ"ק מפסולת עירונית
שיטות לקומפוסטציה ביתית ערימת קומפוסט/קומפוסטר שַלשוֹלים (תולעי-אדמה אדומות) מיקרואורגניזמים (בוקאשי) • הפרדת האשפה האורגנית מכל השאר בבית.
קטגוריות חיידקים • אירוביים/אנאירוביים אירוביים (אווירניים) אובליגטוריים – זקוקים לחמצן מיקרואירופיליים – זקוקים לחמצן בכמויות זעומות פקולטטיביים – מתקיימים הן על-בסיס חמצן והן בלעדיו, באמצעות שני מנגנונים חלופיים אנאירוביים אובליגטוריים – אינם מתקיימים בנוכחות חמצן אנאירוביים אירוטולרנטיים (סובלי חמצן) – סובלים נוכחות חמצן, אך אינם משתמשים בו • תרמופיליים: זקוקים לחום • תהליכים אנאירוביים: ריקבון לעומת תסיסה – ריחות שונים – נקבּעים ע"י סוגי החיידקים. • כולם זקוקים למים...
פליטת גזים • פסולת אורגנית ללא חמצן וּללא תנאי תסיסה מבוקרים, כגון שקיות אשפה אטומות, תערובת עם חומרים אנאורגניים, מטמנותיוצרת ריקבון:סירחון וּפליטת גז מתאן. • בקומפוסטציה מבוקרת אין כמעט ריח, לכל היותר ריח עדין של רקבּובית, ולתוצר ריח של אדמה טובה. • נפלט CO2, שהיה נפלט מהחומר האורגני בכל מקרה, שיעורו גבוה יותר בקומפוסט מזבל בע"ח. • קומפוסט בקרקע תורם לקיבוע פחמן מהאוויר. • פליטת מתאן מקומפוסט אירובי רק מֵחלקים נטולי חמצן בערימה, והוא מתחמצן בהגיעו לאזור מאוורר. • חיסכון בִדשנים כימיים, שייצורם עתיר פליטות של גזי חממה (תוצרי תעשיית הנפט) • בִתסיסה ריח חמצמץ, פליטת מתאן בכמויות קטנות.
תועלות הקומפוסט • הזנה לִצמחים – לא רק חנקן, זרחן ואשלגן,אלא גם מיקרונוטריינטיםוּמיקרואורגניזמים – תורמים לחוסן הצמח, להגדלת היבול, לערך התזונתי וּלמרקם הקרקע. • שחרור אטי של המינרלים, המאפשר ניצול מלא וּמפחית שחרור חֲנָקות למי-התהום לעומת דשן כימי. • שיפור תאחיזת המים • שיפור מרקם הקרקע – הפחתת נגר עלי וסחף וייצוב החומר האורגני (הומוס) • קומפוסט מוריד את ריכוז הנתרן בקרקע וּמסייע בשיקום קרקעות מלוחות (למרות היותו מלוח מהקרקע).
ערימת קומפוסט/קומפוסטר • תהליך אירובי – בנוכחות חמצן • חיידקים תרמופיליים: זקוקים לחום, מייצרים חום חיסול פתוגנים • פירוק נוסף ע"י בע"ח קטנים: חיפושיות, נמלים, סרטנים, מרבי-רגליים, תולעים, רימות ושַלשוֹלים, חלזונות, פשפשים.
ערימת קומפוסט/קומפוסטר, מבנה • שטח של מטר על מטר • אין חציצה מהאדמה – מעבר של בעלי-חיים מועיליםאפשר בתוך מיכל מחורר על מרפסת. • אפשר לגדר מפני העין וּמפני בע"ח,אפשר בקומפוסטר = קופסת פלסטיק בלי תחתית... • שכבה תחתונה של ענפים עדינים להחדרת אוויר • שכבה של עלים יבשים • הוספת חומר אורגני טרי – רצוי במכתש במרכז הערימה • כיסוי בחומר צמחי יבש, בעיקר עלים – מוסיף פחמן,חוצץ מבע"ח (זבובונים, מקקים, עכברים, חתולים, כלבים)וכן מֵחושי הראייה והריח.
מה להכניס להכניס: • שאריות מזון צמחי • שאריות צמחים • נְייר רגיל (לא כרום) • קליפות ביצים • שיער, ציפורניים, אבק, אדמה לחתוך גושים גדולים וַחתיכות גדולות (כיכר לחם, קליפת אבטיח, גוש פסטה, עיתון). ? בשר, ביצים, מוצְרי חלב – בכמויות מתונות, במרכז הערימה, בחום הרב ביותר, להימנע אם מושך בע"ח. מגוון יתרום לתוצר מאוזן ועשיר.
מה לא להכניס • מתכת • פלסטיק • זכוכית • כימיקלים • כלים "מתכלים", שקיות "מתכלות"
ערימת קומפוסט/קומפוסטר, התהליך • התרבות חיידקים מזופיליים וּתחילת התחממות – יומיים שלושהעד 40 מעלות –בעיקר פירוק של סוכרים הקלים לפירוק. • המשך ההתחממות וּתחילת פירוק ע"י חיידקים תרמופיליים – כִשבועיים – עד 70 מעלות במרכז הערימה – פירוק תאית, שומנים וחלבונים. • המשך השלב החם – פירוק ע"י חיידקים – כחודש וחצי. • התקררות – פירוק נוסף ע"י בע"ח קטנים – כחודש. הנפח יורד עקב איבוד מים והקטנת חללים. סה"כ שלושה חודשים עד לקבלת חומר מוכן לשימוש במרקם גז יחסית. סינון אפשרות לייבוש לשם אחסון הוספה לאדמה לשם הזנת צמחים ושיפור מרקם הקרקע ותאחיזת המים
יחס פחמן/חנקן • פחמן מספק אנרגיה לחיידקים • חנקן משמש לִבניית חלבונים • יחס פחמן/חנקן בשלב החם 30-25. • בשלב הקר יורד לתחום 15-10. • חומר טרי עשיר יותר בחנקן. • חומר יבש עשיר יותר בפחמן. • מיעוט חנקן יאט את התהליך. • מיעוט פחמן ייצור ריח חריף. • תוצר קומפוסט עשיר בחנקן מזין יותר לצמחים.
איזון הערימה • ריח חזק/זבובונים – הוספת חומר יבש וערבוב • העדר חום, אין פירוק – הוספת חומר טרי ירוק, יצירת רצף, הרטבה (או להיפך במקרה של עודף רטיבות) • מקקים – ערבוב, הרטבה, חיתוך עצמים גדולים, ביטול חללים גדולים • עכברים – אפשר למנוע באמצעות רשת מתכת צפופה מלמטה וּמהצדדים, להבריח ע"י ערבוב • תלונות שכנים – הסברה, שיפור המראֶה, איזון במידת הצורך,פירוק השכנים בקומפוסט <~;
שַלשוֹלים (תולעי-אדמה אדומות) • מקורם בִדרום אירופה, אינם מותאמים לטבע המקומי, עלולים להפר מאזן אקולוגי – דורש אחריות! • 25-15 מעלות, בחום גבוה יותר יאכלו מעט מאוד. • לגידול בכלים סגורים (מאווררים), מנותקים מהאדמה, אפשר בתוך הבית. • זקוקים ללחות – הרטבה מתמדת לרמת סמרטוט סחוט. • זקוקים לחושך. • פעילים כל השנה. • אוכלים פי שניים ממשקל גופם ביום (משקל גוף ממוצע הוא גרם) – 1000 שלשולים אוכלים חצי קילו ביום. • ההפרשות שלהן הן ההומוס.
שַלשוֹלים – טיפול • הכנת קופסה מאוררת וּמנוקזת. • איסוף עודפי נוזלים ושימוש כדשן נוזלי מרוכז. • הכנת מצע של נְייר מושרה במים וגרוס – אוחז לחות, מספק סיבּים צמחיים למאכל. • התחלה מחופן תולעים, מתרבים למאות תוך חודש וחצי עד חודשיים וּמכפילים עצמם מדי חודשיים עד לאיזון בהתאם למרחב וּלכמות המזון. • להאכיל בהדרגה לפי כמות התולעים. • אפשר להוסיף קומפוסט בשל מערימת הקומפוסט כדי לקבל תוצר מאוזן יותר וּבעל מרקם עדין יותר – הומוס. • להימנע מריכוז גבוה של חומרים חומציים. • להימנע מבשר, ביצים, מוצְרי-חלב, שמן.
שַלשוֹלים – תוצר • מדי חודש וחצי • התוצר הוא הומוס – המצב היציב והמאוזן ביותר של חומר אורגני • הפרדת התוצר מהשלשולים: הרעבה וייבוש בצד אחד, נדידת השלשולים לצד עם המזון והמים, כריית ההומוס מהצד נטול השלשולים – לוודא בִקפידה, שאין שלשולים. • סינון, ייבוש, שימוש.
קומפוסט בוקאשי • פיתוח של פרופ' היגה מיפן. • תשלובת של כִשמונים מיני מיקרואורגניזמים (חיידקים וּפטריות), המקיימים סימביוזה מיוחדת. • מוצר מסחרי:EM, Effective Microorganisms. • משמש להעשרת הקרקע במיקרואורגניזמים, החיוניים לִסביבת השורשים. • חיידקים אנאירוביים אובליגטוריים, המעודדים תהליך תסיסה, בדומה לַהֲכנת יין, גבינה, ירקות כבושים וכיוב'.
קומפוסט בוקאשי – הכנה • הכנה/קנייה של דלי עם מסננות בתחתית, ברז ניקוז מכסה פנימי וּמכסה עליון. • הכנה/קנייה של בוקאשי:10 ליטר סובין חיטה (או תערובת של סוגי סובין שונים, קליפות דגנים, נסורת מעץ שאינו מטופל כימית, חציר, עלים יבשים וכדומה)3 ליטר מים30 סמ"ק מולסה30 סמ"ק EM-1 • התססה בשקית/מיכל אטום לַחֲדירת חמצן וּלאור. • שבוע בקיץ, שבועיים בחורף. • ריח תחמיץ. כשהופך מתקתק מדי, מקולקל (אפשר להעביר לַעֲרימת קומפוסט).
קומפוסט בוקאשי – שימוש שוטף • הוספת חומר אורגני וּמעליו לפזר בוקאשי כמו מלח • מדי-פעם לנקז נוזלים באמצעות הברז וּלהשתמש כדשן נוזלי מרוכז לדילול במים פי עשרה. • כעבור כִשבועיים, כשהדלי מתמלא, להשאיר לתסוס עוד שבועיים, להמשיך לנקז נוזלים מדי-פעם. • כעבור ארבעת השבועות לקבור באדמה או להעביר לַעֲרימת קומפוסט.
קומפוסט בעיר • קומפוסטציה מרוכזת – אתרים מיוחדים • גינות קהילתיות • קומפוסטציה ביתית • קומפוסטרים בגינות ציבוריות
הפרדת אשפה אורגנית וקומפוסטציה מרוכזת לעומת ביתית • מרוכזת דורשת שינוע! • בקומפוסט מפסולת עירונית שלא הופרדה במקור וּבוצת שפכים –מתכות כבדות (הקיימות גם בִדשנים כימיים). • שברי זכוכית וכיוב' • תמיכת המשרד לַה"ס בַאֲתרי קומפוסטציה עירוניים – רק בהפרדה במקור • כימיקלים עשויים להימצא בקומפוסט גם בהפרדה במקור אך לא יותר משיעור הגעתם לסביבה בכל דרך אחרת לסילוק פסולת. • בקומפוסטציה יכולת מסוימת לפירוק חומרים סינתטיים, כולל אנטיביוטיקה והורמונים ואף חומרים רדיואקטיביים!
אתרי קומפוסטציה • הרחקה מיישוב עקב ריח מרוכז • שונות עקב תנאי-מז"א • ערבוב תכוף והרטבה – עודף תשטיפיםהנאסף בִבריכות, דורש איטום כלפיהקרקע • ~ עטור מצחך זהב שחור ~
מתקן סגור ביישוב קטן כרם מהר"ל
אתרי קומפוסטציה בישראל מחסור באזור גוש דן
הפרדה במקור ברשויות מקומיות בישראל • שהם, עמק חפר, ראש פינה וגבעת ברנר – הפרדה מלאה במקור • יותר משלושים רשויות בתהליך. סביון רמת-גן – 1200 משקי-בית בִשתי שכונות
קומפוסט ביתי עצמאי • חלוצים סוללי הדרך – "בעלי החלומות האקולוגיים"
קומפוסטאים ראשוניםתל-אביב, גבעתיים, ראשון לציוןעץבעיר
קומפוסטרים ביתיים ברשויות מקומיות • מניעת הצורך בַאֲתרים מרוכזים וּבשינוע • שליטה רבה יותר על חומרי הפסולת • מכירת קומפוסטרים מסובסדים ע"י הרשויות המקומיות או חלוקתם בחינם, בתוספת הדרכה והסברה לשכנות/ים:ת"א, גבעתיים, ראשל"צ וָעוד
מעוז-אביב – משכונה קיימת לִשכונה מקיימת • 800 משקי-בית ב-21 בניינים • קומפוסטרים פעילים בגינה הקהילתית משמשים עֶשרות משפחות זה שבע שנים • מיזם משותף לתושבים ולעירייה
מעוז-אביב – המשך • סקר היענות ע"י הרשות לאיכות הסביבה בעירייה – היענות של 30%, בְפועל הצטרפו פחות. • אחראים לכל קומפוסטר מאותו בית – מעקב צמוד וּמתן מענה לִבעיות. • הרחקת קומפוסטרים מחלונות, דאגה לאסתטיקה. • תקופת ניסיון מוצלחת של חצי שנה: • הרחבה לבתים נוספים • מולאו 15 קומפוסטרים,12000 ליטר פסולת,יוצרו 4000 ליטר דשן,שפוזרו בגינות השכונה.
קומפוסטרים בגינות ציבוריות – נאמני קומפוסטרים • מיזם חדש של הרשות לאיכות הסביבה בעיריית ת"א. • נאמן לכל קומפוסטר • ריכוז גזם ע"י פועלי הגינון העירוניים
גינות קהילתיות • כִ-350 בישראל • למעלה מעשרים בת"א–יפו • בכולן ערימות קומפוסט • משמשות גם תושבים, שאינם פעילים בגינה • התוצר משמש בגינה
עשו קומפוסט – עשו חיים בַחֲלומי, שאין ממשי ממנוּ, יש טוב בלי רע, אין מצוחצח בלי מהוה, נוצץ בלי מחוספס, יש זוהֵר ואינו עשֵן, אין רָקָב שאינו מדשן
