Download
1 / 23
230 likes | 389 Vues
מות הסדר. אמנות פוסטמודרנית בעקבות הסדר החדש. הפילוסופיה של הארוע. מרטין היידיגר הוא אבי הפילוסופיה של הארוע. לפי היידיגר האירוע הוא תמיד האירוע של הופעת האמת או של האמת כהופעה. המילה "אמת" פרושה- חשוף, גלוי, לא מסותר.
E N D
מות הסדר אמנות פוסטמודרנית בעקבות הסדר החדש
הפילוסופיה של הארוע • מרטין היידיגר הוא אבי הפילוסופיה של הארוע. • לפי היידיגר האירוע הוא תמיד האירוע של הופעת האמת או של האמת כהופעה. המילה "אמת" פרושה- חשוף, גלוי, לא מסותר. • מרחב ההופעה של האמת הוא מרחב ההפצעה של הפציעה (הטראומה). הפצע הוא ביסוד בריאת העולם, והוא לא יאוחה לעולם. • מה שמפציע בארוע הוא היסוד של ההוויה. הארוע אינו אלא חור, פצע שהאמת חושפת אותו.
רוח הטרור – ז'אן בודריאר • בודריאר סופר ארבע מלחמות עולם: • מלחמת העולם הראשונה אשר שמה קץ לעידן הקולוניאליזם. • מלחמת העולם השנייה אשר שמה קץ לנאציזם. • מלחמת העולם השלישית, היא המלחמה הקרה, אשר שמה קץ לקומוניזם. • מלחמת העולם הרביעית היא המלחמה בין הסדר העולמי החדש לבין הטרור. • חורבן מרכז הסחר העולמי (הן מבחינה פיזית, אך יותר מכך מבחינה סימבולית) פותח את הצוהר אל עבר מלחמת עולם רביעית, בה האויב אינו מוגדר והגבול בין "ידיד" ל-"אויב" מיטשטש. • היכולת של הטרור הגלובלי להשתמש בטכנולוגיה המשוכללת ביותר (בצורה הפרימיטיבית ביותר, דוגמת התנגשות בין עצמים) תמשיך להתעצם ולשמש כהתנגדות המרכזית לאתוס המודרנה והנאורות.
משמעות קריסתם של מגדלי התאומים • המגדלים העידו על העוצמה של המערב. • מעדות על עוצמה הם הפכו לעדות על פגיעות. • מה שאיפשר את העוצמה שלהם היה הטכנולוגיה והגלובליזציה. זה גם מה שאיפשר את הפגיעות שלהם. כלומר המערכת קרסה לתוך עצמה. • קריסת התאומים זה המימוש של התחזיות של סרטי הוליווד שצפו את קריסתם.
פרסומת מ-1979 לטיסה היומית לניו יורק של אייר פקיסטאן
מודעת תדמית של מגדלי התאומים מ-1984. "הכי קרוב שחלקנו יגיע לגן עדן"
מודעה של חברת טורבינות, המתגאה בכך שמוצריה נמצאים גם במטוסים וגם בחברת החשמל
מודעה מופלאה מ-1981, הכוללת שתי אגדות שנמוגו: פרסומת לאזבסט, עם דוגמא מה היה קורה למגדלי התאומים אלמלא היה בהם אזבסט. היום, 30 שנה אחרי כן, ידוע שאזבסט מסרטן מאד, וידוע גם כמובן גורלם של מגדלי התאומים
מודעת פרסומת איטלקית למקררים מעוצבים מאפריל 2001, חצי שנה לפני המתקפה על המגדלים
בראשית, פרק י"א • וַיְהִי כָל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים. וַיְהִי בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם וַיִּמְצְאוּ בִקְעָה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר וַיֵּשְׁבוּ שָׁם. וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ, הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים וְנִשְׂרְפָה לִשְׂרֵפָה; וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה לְאָבֶן וְהַחֵמָר הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר. וַיֹּאמְרוּ, הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם, וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם פֶּן נָפוּץ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ. וַיֵּרֶד ה' לִרְאֹת אֶת הָעִיר וְאֶת הַמִּגְדָּל אֲשֶׁר בָּנוּ בְּנֵי הָאָדָם. וַיֹּאמֶר ה', הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם וְזֶה, הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת; וְעַתָּה לֹא יִבָּצֵר מֵהֶם כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת. הָבָה נֵרְדָה וְנָבְלָה שָׁם שְׂפָתָם אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמְעוּ אִישׁ שְׂפַת רֵעֵהוּ. וַיָּפֶץ ה' אֹתָם מִשָּׁם עַל פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ וַיַּחְדְּלוּ לִבְנֹת הָעִיר. עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ בָּבֶל, כִּי שָׁם בָּלַל ה' שְׂפַת כָּל הָאָרֶץ, וּמִשָּׁם הֱפִיצָם ה', עַל-פְּנֵי כָּל-הָאָרֶץ.
צילום וטראומה • רולאן בארת בספרו "מחשבות על הצילום" טוען שלצילום יש מעמד מיוחד מתוקף האמירה: "זה היה שם". • הצילום הוא מדיום שקרוב מאוד מבחינת המהות שלו לתאטרון. הצלם עורך מעין הצגה לצופה כדי להדהים אותו. • הפרשנות של הצילום נוצרת באמצעות מערכת של סמלים תרבותיים. הצילום נדמה לנו כהמשכה של המציאות אך זהו מדיום מטעה. הוא מנכיח מוות ולא חיים.
האדם הנופל, ריצ'רד דרו • תמונת האדם הנופל צולמה על ידי צלםסוכנות AP, ריצ'רד דרו (Richard Drew), בשעה 9:41 בבוקר ב-11 בספטמבר2001. תמונה זו הייתה אחת ממספר תמונות שצילם דרו - תמונות שהנציחו את הרגע בו בחרו אותם אנשים לקפוץ אל מותם מהקומות הגבוהות של שני הבניינים בני מאה ועשר הקומות. לפחות 200 בני אדם בחרו לקפוץ אל מותם מן המגדלים הבוערים ולא למות בעשן ובאש. מבחינה משפטית, כולם הוכרו לאחר האירוע כנרצחים (להבדיל ממתאבדים) ע"י ה-OCME (המשרד למחקר רפואי של ניו יורק) מתוך ההגדרה כי 'קופץ שבא להתאבד הוא אדם שמגיע למשרד בבוקר מתוך ידיעה שהוא הולך לשים קץ לחייו. אנשים אלו הוכרחו לקפוץ ע"י האש והלהבות, ולא - יישרפו'.
צילום וטראומה / בארת וסונטאג' • "כל אותם צלמים צעירים המתרוצצים היום בעולם, נחושים בדעתם ללכוד את האקטואלי, אינם יודעים שהם סוכני המוות". רולאן בארת טוען שהמצלמה היא למעשה כלי נשק. היא יכולה להרוג. ברגע הצילום עצמו יש משהו מן החידלון. משהו מן המוות. עצירת הזמן והקפאת החיים. • סוזן זונטג טוענת שבשימוש במצלמה יש משום אלימות כלפי המציאות. ולכן מרבית התצלומים המכוננים קשורים למלחמה, לאירועים אלימים או לביטויים של כוח.
בודריאר, על מגדלי התאומים • "גם אם שני המגדלים נעלמו, אין הם מושמדים. אפילו מנופצים לרסיסים, השאירו לנו את צורת העדרם. כל מי שהכירם אינו יכול שלא להפסיק לדמיין אותם, אותם ואת רישומם בשמים. בחסדי הטרור הם נהפכו למבנה היפה בעולם, מה שבוודאי לא היה בזמן קיומם"
ארט ספיגלמן, מגדלי התאומים בשחור על רקע שחור
