شَبَقٌ = תאווה מינית עזה

1. شَبَقٌ =תאווה מינית עזה סעוד אלאסדי شَبَقُ الأنثى =נימפומניה شَبِقٌ =מתאווה תאווה מינית עזה عَبَق =התקשרות אל... אהבת משהו שַבַּק וְעַבַּק שירים נצרת 1/1/1999 1 שיר העם הערבי – בין מסורת לחידוש/ ד"ר האני מוסא, האוניברסיטה העברית

2. שבק ועבק, עמ' 36-35 את ואני אנתי ואנא, انتي وأنا، הלוואי ונחזור בחזרה יא ריתנא נרג'ע רג'וע يا ريتنا نرجع رجوع לאדמה, ללארד', للأرض، גם אם נרצה להתערטל ולרעב! ולו בדנא בקא נערא ונג'וע! ولو بدنا بقا نعرى ونجوع! ויהיה לנו בהר זה ויכון אלנא בהאלג'בל ويكون النا بهالجبل، חלקת אדמה נתפת רבאע نتفة رباع והאדמה לפנינו ולארד' מן קדאמנא والأرض من قدامنا בקעה.. רחבת ידיים מרג'ה .. וסאע مرجه.. وساع שיר העם הערבי – בין מסורת לחידוש/ ד"ר האני מוסא, האוניברסיטה העברית 2

3. وبكل صيف هـ الربعة نزرعها حبق، ובכל קיץ נזרע ריחן בחלקת האדמה ובכל ציף האלרבעה נזרעהא חבק والحبق لما يهيج، והריחן כאשר נודף (מתפרץ) ואלחבק למא יהיג', في الجو البهيج، באוויר (במרחב) הנחמד, פי אלג'או אלבהיג', وتصير ايدين العبق تغزل شبق، אז ידי המאוהבים תארוג תאווה (רשת) ותציר אידין אלעבק תע'זל שבק عاكتفها ننصب عريشة من فقوع על כתפיה נבנה סוכה מקש עאכתפהא ננצב ערישה מן פקוע وهالعريشة نسهمل تراباتها ניישר הצפתה של הסוכה והאלערישה נסהמד תראבאתהא ونفرشها نعيمة، ונרפד אותה בעשבים ריחניים ונופרשהא נעימה, وعليها نغز كوع! ועליהם נשען! ועליהא נעֻ'ז כוע! 3 שיר העם הערבי – בין מסורת לחידוש/ ד"ר האני מוסא, האוניברסיטה העברית

4. וִכְּ ליש ?! עמ' 32 מדוע?! وك ليش تنسيني؟! מדוע שכחתי אותי?! וכ ליש תנסיני?! وكنتي تلاقيني، [בעבר] פגשתְ אותי, וכנתי תלאקיני, عا شكل בדמות עא שכל يسمينه! יסמין! יסמינה! هناك في البستان.. שם בבוסתן... הנאכ פי אלבוסתאן... وافرطلك الرمان، ואפרק לך רימונים, ואפרוטלכ רומאן שיר העם הערבי – בין מסורת לחידוש/ ד"ר האני מוסא, האוניברסיטה העברית 4

5. بيدي هـ الثنتين، בשתי ידיי בידי ה אלת'נתין يا حلوة العنين، הוי יפת העיניים, יא חלות אלענין, بعب هـ التينة، בסבך עץ התאנה, בעב התינה, وك ليش؟ מדוע? וכ ליש? وك ليش؟ מדוע? וכ ליש? وك ليش تنسيني؟! מדוע שכחת אותי?! וכ ליש תנסיני?! שיר העם הערבי – בין מסורת לחידוש/ ד"ר האני מוסא 5