מינרלי קונפליקט

1. מינרלי קונפליקט מפגש עם התעשייה בשיתוף אילטם ואיגוד תעשיות האלקטרוניקה והתכנה 05.02.2013 לנה זייגר - מנהלת תחום OECD אגף למדיניות סחר והסכמים בינ"ל

2. "מינהל סחר חוץ במשרד התמ"ת אמון על ניהול וניווט מדיניות הסחר הבינלאומית של מדינת ישראל. תחומי הפעילות העיקריים כוללים פעולות לקידום הסחר והיצוא, ייזום ותחזוקת הסכמי סחר לשיפור תנאי הסחר של ישראל, עידוד ומשיכת השקעות זרות ויצירת שיתופי פעולה אסטרטגיים עם חברות זרות."

3. עיקרי ההרצאה • מהם מינרלי קונפליקט? • עיקרי הפעילות בנושא בארגון ה-OECD • תקנות ה-SEC בארה"ב • הזווית הישראלית

4. מינרלי קונפליקט? • מינרלים שנכרו באזורים נגועי סכסוך ואזורים בסיכון גבוה אשר מאופיינים בקיומו של סכסוך מזוין בעל אופי מקומי או בינלאומי, אלימות רחבת היקף או סיכונים אחרים לשלומם של בני-אדם, מצבים של אי יציבות פוליטית ודיכוי וקריסת התשתית האזרחית. • המינרלים:בדיל, טונגסטאן, טנטלום וזהב. • אזור הסכסוך - קונגו ושכנותיה: בורונדי, אנגולה, טנזניה, רואנדה, דרום סודן, אוגנדה וזמביה.

5. *United States Geological Survey - http://www.usgs.gov/

6. מינרלי קונפליקט– נתונים חלקה היחסי של מזרח קונגו בתפוקה העולמית: 15-20% (לפי הערכות בקונגו מצויה למעלה ממחצית עתודות המינרל העולמיות) תפוקה עולמית בשנה: 815 טון שימושים: רכיבים לאגירת אנרגיה המורכבים במוצרי אלקטרוניקה קטנים כגון טלפונים סלולרים, מחשבים ניידים, מנועי סילון, טילים, עדשות מצלמה, מדפסות לייזר, מכשירי שמיעה, GPS, קונסולות משחקים ופרוטזות. 73 Ta טנטלום 74 חלקה היחסי של מזרח קונגו בתפוקה העולמית: 2-4% תפוקה עולמית בשנה: 54,600 טון שימושים: הפקת סגסוגות קשיחות לייצור כלי חיתוך וקידוח (כ-60%) וכן לייצור חוטי להט בנורות, חלקי טילים, קליעים ופגזים, תכשיטים, משקולות ייצוב למטוסים ומכוניות מרוץ ואלקטרודות. W טונגסטן 50 חלקה היחסי של מזרח קונגו בתפוקה העולמית: 6-8% תפוקה עולמית בשנה: 350,000 טון שימושים: הלחמת מעגלים חשמליים (50%) רכיב בסגסוגות נפוצות כגון פלדה (בדיל וברזל) וארד (בדיל ונחושת), קופסאות שימורים, ציפוי מתכות אחרות למניעת התחמצנות וכתוספת לסוגים שונים של PVC. Sn בדיל חלקה היחסי של מזרח קונגו בתפוקה העולמית: פחות מאחוז (משערים כי בקונגו מרבצי זהב גדולים בעלי פוטנציאל הפקה משמעותיים) תפוקה עולמית בשנה: 2,330 טון שימושים תעשיית התכשיטנות ולהשקעות. שתלי שיניים, חיפוי חלקי לוויינים ושמשות כלי טייס וכן ברכיבי אלקטרוניקה רבים כגון חוטים, מחברים ולוחות חשמליים. 79 Au זהב

7. ארגון ה-OECD - רקע • הארגון • הצטרפות ישראל לארגון ב-2010 • פעילות ישראל בארגון והשלכות חברותה בארגון • פעילות מנהל סחר חוץ אל מול הארגון

8. הנחיות ה-OECD לבדיקת נאותות במינרלים • המלצות שאומצו ע"י מועצת ה-OECD (מאי 2011) • מסגרת בת 5 שלבים לבדיקת נאותות • מודל למדיניות שרשרת אספקה אחראית למינרלים • כלים מוצעים להקטנת סיכונים ומדידה • המלצות פרטניות לפי מיקום החברה בשרשרת, "דגלים אדומים"

9. מסגרת בת 5 שלבים ל- DD מבוסס סיכונים • ביסוס מערכות ניהול חזקות • זיהוי והערכת סיכונים בשרשרת האספקה • אפיון ויישום אסטרטגיה (להגיב לסיכונים שזוהו) • בדיקת נאותות בנק' קריטיות בשרשרת, מבוקרת חיצונית • דיווח לציבור

10. פיילוט ה-OECD ליישום קווים המנחים • 30 משתתפים • ליווי חברת BSR • 3 שלבים

11. ממצאי הפיילוט של ה-OECD • הקמת מערכת ניהול חזקה וגיבוש מדיניות בנוגע ליישום הקווים המנחים • התיישרות רגולציה לאומית ויוזמות מהתעשייה עם הקווים המנחים כזרז ליישום הקווים המנחים • שינוי גישת המשתתפים לנושא לאור חשיפתם לנושא – הבנת הסיכונים • שת"פ בין תחומי בין המשתתפים ככלי שימושי לקידום הנושא

12. המלצות משתתפי פיילוט ה-OECD • זיהוי תמריצים לספקים לפעול על פי הקווים המנחים • יצירת מנופי השפעה על תעשיית המתכת • עידוד קשר ישיר בין חברות הקצה ומפעלי ההתכה • עידוד קנייה ממפעלי התכה החברים ב-CFS בלבד • הגברת המודעות בכלל תחומי התעשייה

13. רגולציה בארה"ב בנושא מינרלי קונפליקט • יולי 2010: כניסה לתוקף של חוקDodd-Frank . • מטרת החקיקה: מניעת מימון לקבוצות החמושות בקונגו. • האמצעי: תקנות של הרשות לניירות ערך בארה"ב (SEC) על חברות הרשומות בבורסה האמריקאית. חובת דיווח המעוגנת בתקנות.

14. תחולת תקנת ה-SEC • 22 אוגוסט 2012: פרסום סופי של התקנה לאחר מחקר פנימי ב-SEC והערות מצד קבוצות האינטרסים השונים. • חובת דיווח ראשונה עד סוף מאי 2014 (בגין שנת 2013). • התקנה חלה על חברות אמריקאיות וזרות המדווחות ל-SEC תחת ה-Exchange Act אשר עושות שימוש במינרלים האמורים אשר "חיוניים לייצור או לפונקציונאליות של מוצר החברה ". • נדרשת "השפעה ממשית" על ייצור המוצר: • התקנה אינה חלה על חברות שרק מוסיפות את הלוגו שלהן למוצר שמייצרות חברות אחרות • התקנה אינה חלה על חברות המספקות שירותי תחזוקה, תמיכה טכנית או תיקונים למוצר • התקנה אינה חלה על חברות המשתמשות במקורות ממחזור או מגרוטאות

15. דרישות תקנת ה-SEC וכניסתה המדורגת לתוקף אם חלה התקנה - יש לבצע "בדיקה סבירה" לגבי מדינת המקור למינרלים. אם נמצא שמקור המינרלים במדינות המכוסות ושהמינרלים אינם ממקורות ממוחזרים יהיה על החברה לבצע Due Diligence על המקור בשרשרת האספקה. מידת הודאות הנדרשת:אם החברה יודעת או שיש לה יסוד סביר להניח שמקור המינרלים הוא במדינות המכוסות ולא ממחזור. החברה מחויבת במקרה כזה להגיש "דו"ח Conflict Minerals" ל-SEC, וכן לפרסמו באתר האינטרנט של החברה. דיווח ראשון נדרשבגין שנת 2013. תקופת מעבר של שנתיים (4 שנים עבור חברות קטנות) – אפשרות להצהיר “DRC conflict undeterminable”, לאחר בדיקת נאותות סבירה.

16. START Does the issuer file reports with the SEC under Sections 13(a) or 15(a) of the Exchange Act? Does the issuer manufacture or contract to manufacture products? YES YES Are conflict minerals necessary to the functionality or production of the product manufactured or contracted to manufactured? NO NO YES NO Were the conflict minerals outside the supply chain prior to January 31, 2013? YES Rule does not apply END NO, if newly mined Based on a reasonable country of origin inquiry (RCOI), does the issuer know or have reason to believe that conflict minerals may have originated in the DRC or an adjoining country (the covered countries)? NO, if potentially scrap or recycled NO YES NO Based on RCOI, does the issuer know or reasonably believe that the conflict minerals come from scrap or recycled? YES Exercise due diligence on the source and chain of custody of its conflict minerals following a nationally or internationally recognized due diligence framework, if such framework is available for a specific conflict mineral. In exercising this due diligence does the issuer determine the conflict minerals are not from the covered countries or are from scrap or recycled? File a from SD that discloses the issuer’s determination and briefly describes the RCOI and due diligence measures taken and the results thereof. YES NO File a from SD that discloses the issuer’s determination and briefly describes the RCOI and the results of the inquiry. END File a Form SD with a Conflict Mineral Report as an exhibit, which includes a description of the of the measures the issuer has taken to exercise due diligence. In exercising the due diligence, was the issuer able to determine whether the conflict minerals financed or benefitted armed groups? NO END Is it less than two years after effectiveness of the rule (four years for Smelter Reporting Companies)? YES NO The Conflict Minerals Report must also include a description of products that are “DRC Conflict Undeterminable” and the steps taken or that will be taken, if any, since the end of the period covered in the last Conflict Minerals Report to mitigate the risk that the necessary conflict minerals benefit armed groups, including any steps to impose due diligence. No audit is required. YES The Conflict Minerals Report must also include an independent private sector audit report, which expresses an opinion or conclusion as to whether the design of the issuer's due diligence measures is in conformity with the criteria set forth in the due diligence framework and whether the description of the issuer’s due diligence measures is consistent with the process undertaken by the issuer/ also, include a description of the products that have not been found to be DRC Conflict Free, the facilities used to process the necessary conflict minerals in those products, the country of origin the minerals and the efforts the mine or location of origin of those minerals with greatest possible specificity. END END

17. הסנקציות של תקנת ה-SEC • נופל תחת אותן סנקציות "רגילות" שחלות על העדר דיווח נדרש ל-SEC גם בנושאים אחרים (הליכים אזרחיים או פליליים נגד חברה). • הסנקציה חלה על החברות המדווחות ל-SEC, אך הרצון להימנע מסנקציה משרשר את החובה למטה גם לספקים • חברות המדווחות ל-SEC עשויות להימנע מקשר עסקי עם ספקים שאינם מספקים את המידע המבוקש

18. זיקת תקנת ה-SEC להנחיות OECD ה-SEC אינו מגדיר מהו תהליך ה-Due Diligence הנדרש, אבל: מצוין במפורש כי ה-Due Diligence Guidance של ה-OECD תואם את דרישות ה-SEC

19. משמעויות תקנת ה-SEC • שרשור הדרישה במורד כל שרשרת הערך  השפעה רחבה מעבר לארה"ב • המינרלים הרלוונטיים מצויים ברכיבים אלקטרוניים, טלפונים ניידים, תכשיטים, נורות חשמל, חלקי מנועים לתעשיית הרכב והאירוספייס, ציוד רפואי  השפעה רחבה חוצת תחומים • ה-SEC העריך שהתקנה תשפיע על כ-6,000 חברות ציבוריות וכ-280,000 ספקים • עלויות היישום הוערכו על ידי ה-SEC בכ-3-4 מיליארד דולר בהתחלה, ולאחר מכן כ-209 מיליון דולר מידי שנה. נציגי התעשייה טוענים שהעלויות הינן למעשה 8-16 מיליארד דולר וישפיעו על כ-13,000 חברות ציבוריות.

20. ביקורת על תקנת ה-SEC • האם התקנה תשרת את המטרה (קידום זכויות אדם) או שתביא לחרם דה-פקטו על סחר במינרלים עם כל קונגו? • כמה תקציב על החברות להקציב לטובת יישום הדרישות? • מי יהיו המבקרים העצמאיים על Conflict Minerals Report, הרי זה לא רו"ח הרגילים? • התקנות בנויות על ביקורת של ספקים ולא מתיכים – יותר מורכב. איזה חלק משרשרת האספקה נמצא בתחולת התקנות? (כמה עמוק לחפור? כיצד לחייב את הספקים לשתף פעולה?) • חשש לשוני רב ב- reporting standardsבין החברות, בהעדר פרשנות אחידה וסטנדרט משותף. • חשש ל"תגובת שרשרת" במדינות נוספות והתנגשות בדרישות

21. תגובת התעשייה בארה"ב לתקנה • לשכת המסחר האמריקאית וה- National Association of Manufacturers הגישו ב-21.10.12 תביעה לשינוי או ביטול התקנה החדשה. • השימוע בבית המשפט צפוי להיערך במאי 2013, אך העותרים לא ביקשו להשהות את ביצוע התקנות. • הטענות המרכזיות של העותרים: • הערכת המשמעויות הכלכליות באופן כללי לוקה בחסר בצורה ניכרת • הערכת המשמעויות לחברות קטנות ובינוניות לוקה בחסר • דרישת ההצהרה לגבי המינרלים מפרה את התיקון הראשון לחוקה האמריקאית (כפיית ביטוי מפרה את חופש הביטוי)

22. כלים שפותחו ע"י התעשייה EICC/GeSI - • כלי דיווח וסטנדרט כללי (EICC/GeSI Template & Dashboard). פורמט: אקסל. הכלי חינמי. • Conflict Free Smelter Initiative - ביקורת עצמאית למתיכים (מזקקים במקרה של זהב) והסמכה כ"Conflict Free" OECD.

24. הזווית הישראלית חל על חברות שנסחרות בארה"ב או מוכרות לחברות ציבוריות אמריקאיות במישרין / בעקיפין. המלצות לפעולה: • תיעוד ראוי של מידע על בדיקות בשרשרת אספקה • תגובה לפניות לקוחות באופן מקיף, יסודי ומתועד ככל הניתן • Contract clauses בהתקשרויות עם ספקים • הדרכה ו"מכתבי עידוד" לספקים (הגברת מינוף ע"י שת"פ חב' נוספות מישראל או בעל המותג האמריקאי?) • להבהיר לספק שנדרשת שקיפות על תוצרי ההליך (זיהוי מתיכים / מזקקים ובדיקתם במידת הצורך) ולא חשיפת שרשרת האספקה

25. שאלות לדיון • מהו הניסיון המעשי סביב השולחן? האם קיבלו דרישות מלקוחות אמריקאים? האם ניסו לבצע בדיקה בשרשרת האספקה? • אילו קשיים צפויים לחברות בניסיון לעמוד בדרישות רשות ני"ע האמריקאית? • מהם פערי הידע / מידע בנושא? • אילו כלים פרקטיים ניתן לפתח לטובת כלל החברות המתמודדות עם הדרישה? • כיצד האיגודים, התאחדות התעשיינים ו/או משרד התמ"ת יכולים לסייע? • אפשרויות לשיתופי פעולה בין החברות?

26. פרטים ליצירת קשר: לנה זייגר נקודת קשר לאומית (NCP) מחלקת OECD, מנהל סחר חוץ משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה רח' בנק ישראל 5, ירושלים טל': (972-2) 666 2678/9 פקס: (972-2) 666 2956 דוא"ל: lena.zeiger@moital.gov.il אתר:ww.ncp-israel.gov.il