שמות מבצעי הפרויקט- חן טורפשטיין וגל נורסקי

1. פרויקט ביוטק 2005 ביוטכנולוגיה- נהלל שמות מבצעי הפרויקט- חן טורפשטיין וגל נורסקי

2. נושא המחקר- השפעת תוספת גלוקוז למצע על התפתחות הפטרייה והפוליסכריד. תיאור המחקר את הניסוי ביצענו במעבדת בית הספר, בנהלל. במהלך הניסוי, גידלנו את הפטריות מסוג קישיון רולפסי במצע PDB נוזלי תוך טילטול מתמיד במטלטלת.

3. שאלת המחקר-מהי השפעת תוספת הסוכר למצע PDB בתחילת הניסוי, על התפתחות הפטרייה קישיון רולפסי וייצור הפוליסכריד? השערת המחקר- בתוספת סוכר של 20 גרם לליטר למצע PDB בתחילת הניסוי, הפטרייה תגיע להתפתחות המקסימלית שלה, וכמות הפוליסכריד שייוצר תהיה הרבה ביותר. בתוספת סוכר של 10 גרם לליטר למצע הגידול הפטרייה תתפתח פחות טוב מאשר בתוספת של 20 גרם לליטר וכמות הפוליסכריד שהיא תייצר תהיה אף היא נמוכה בהתאמה. בגידול הפטרייה על מצע PDB ללא תוספת סוכר, התפתחות הפטרייה וייצור הפולסכריד יהיו פחות טובים מאשר שני הטיפולים עם תוספות הסוכר.

4. תיאור ויזואלי של סביבת העבודה ומערכת הניסוימעבדת בית הספר בנהלל

5. מהלך הניסוי- הניסוי הכיל 9 טיפולים שנבדלו זה מזה בריכוזי גלוקוז שונים ובזמן הגידול. כל טיפול הכיל 2 חזרות. ריכוזי הגלוקוז היו: 20 גרם לליטר (מצע PDB ללא תוספת סוכר), 30 גרם לליטרו-40 גרם לליטר נבדקו המשתנים הבאים- PH, כמות פוליסכריד, מספר וגודל כדורי הפטרייה, ושינוי בריכוז הגלוקוז כתלות בזמן. פטריית הקישיון גודלה על גבי מצע מזון מוצק מסוג PDBs והועברה בתחילת הניסוי למצע מזון נוזלי מסוג PDB שנבחר על סמך ניסוי מקדים שבוצע בכיתה ובו נבדקה השפעת סוג מצע המזון על התפתחות פטריית קישיון רולפסי כתלות בזמן.

6. לכל ארלנמייר העברנו 3 דסקיות בקוטר של 1ס"מ. הארלנמיירים טולטלו במהירות של 100 סיבובים בדקה. הטיפול הופסק ע"י הכנסת הארלנמייר למקרר. ההכנסה בוצעה בפרקי זמן שונים: זמן 0, לאחר 4 ימים ולאחר 7 ימים. בתום הניסוי תארנו את מספר וגודל כדורי הפטרייה וכמות התפטיר החופשית במצע. סיננו את הנוזלים, יבשנו את המוצקים בתנור בטמפרטורה של 70oc למשך 24 שעות ומדדנו מסה יבשה. סרכזנו 10 סמ"ק מנוזל הטיפול במהירות של rpm5500 למשך 10 דקות. לאחר הסרכוז ערכנו בנוזל שסורכז: א. בדיקה לזיהוי סוכר מחזר בעזרת מגיב סמנר . קראנו את עוצמת הבליעה בספקטרופוטומטר באורך גל של .540 mn ב. בדיקת כמות יחסית של הפוליסכריד שנוצר. העברנו נפח מדוד של תרחיף למבחנה, הוספנו אתנול בנפח זהה ועקבנו אחר הופעת סיבים לבנים המייצגים באופן איכותי את כמות הפוליסכריד שייצרה הפטרייה. ג. בדיקת PH הנוזל.