1 / 74

שמות מתחם

שמות מתחם. Domain Names עו”ד נעמי אסיא - הרצאה שנתנה ביריד המחשוב דצמבר 2002. ה מחלוקת המשפטית בנושא שמות מתחם נסובה סביב סוגיית הקשר בין שמות המתחם וסימני המסחר: האם יכולים שמות מתחם לשמש כסימני מסחר ואף להירשם בתור כאלה? האם רישום ושימוש של שם באינטרנט עשוי להוות הפרה של סימן מסחרי?.

Télécharger la présentation

שמות מתחם

An Image/Link below is provided (as is) to download presentation Download Policy: Content on the Website is provided to you AS IS for your information and personal use and may not be sold / licensed / shared on other websites without getting consent from its author. Content is provided to you AS IS for your information and personal use only. Download presentation by click this link. While downloading, if for some reason you are not able to download a presentation, the publisher may have deleted the file from their server. During download, if you can't get a presentation, the file might be deleted by the publisher.

E N D

Presentation Transcript


  1. שמות מתחם Domain Names עו”ד נעמי אסיא - הרצאה שנתנה ביריד המחשוב דצמבר 2002

  2. המחלוקת המשפטית בנושא שמות מתחם נסובה סביב סוגיית הקשר בין שמות המתחם וסימני המסחר:האם יכולים שמות מתחם לשמש כסימני מסחר ואף להירשם בתור כאלה?האם רישום ושימוש של שם באינטרנט עשוי להוות הפרה של סימן מסחרי?

  3. יישום דיני הסימן המסחרי על Domain Names • קיימת מחלוקת לגבי יישום דיני הסימן המסחרי על Domain Names . מצד אחד, יש הטוענים כי Domain Names אינם יותר מאשר כתובות ואין בהם כל ייחודיות, ומצד שני, יש הטוענים כי מעבר להיותם כתובות, יש ל- Domain Names , תפקיד דומה לזה של סימנים מסחריים, ועל כן עליהם להיות כפופים לחוקי הסימנים המסחריים.

  4. המשך...כיוון ששם המתחם מזהה את החברה כלפי שאר המשתמשים, ומאחר והאינטרנט מהווה גם מוקד עסקי, עשוי שם המתחם להיות יקר ערך לחברה בדיוק כמו שמה וסימנה המסחרי!

  5. כמה מילים על הסימן המסחרי... • דיני הסימן המסחרי נועדו למנוע הטעייה של הצרכן לגבי המקור האמיתי של המוצר או השרות אותו הוא רוכש. הזכות לרישום סימן מסחרי ניתנת כאשר אין אפשרות לבלבול בין מקורות המוצר או השרות בתוך אותו תחום של מוצרים או שירותים. שימוש באותו סימן מסחרי על- ידי שתי חברות שונות, אך ביחס לשני מוצרים/שרותים שונים לא ייחשב כגורם לבלבול ולכן יותר הרישום של שניהם.

  6. ובעניין שמות המתחם... • כיוון שבעבר רוב בעלי הסימנים המסחריים לא נהגו להשתמש בסימניהם בתור שמות מתחם, אין למעשה שימוש בסימן המסחרי בהקשר של שירותי האינטרנט. מכאן הבעייתיות סביב השאלה האם קיימת אפשרות להטעיית הצרכן, כאשר ישנו כבר שימוש בסימן מסחרי מסוים לגבי מוצר או שירות מסוימים, וכעת גם משתמש צד שלישי באותו סימן מסחרי בתור שם המתחם שלו.

  7. רישום שמות מתחם בארה"ב

  8. רקע... • עד לשנת 1998 רישום שמות מתחם וניהולם נעשה בארה"ב ע"י הממשלה הפדראלית בעזרת ה- IANA וה- NSI. באחריותה של ה- NSIהיה רישומם של שמות מתחם בעלי הסיומת: ,org, comו- net. • לאור הגלובליזציה של רשת האינטרנט היה ברור שארה"ב לא יכולה להמשיך להחזיק במערכת לרישום שמות מתחם וכי יש להעביר את ניהול המערכת לחברה פרטית.

  9. היום... • הממשל התקשר בחוזה עם חברת ICANN. • נקבעו שנתיים למשך העברה מלאה של השליטה ברישום. • אחת המטרות המרכזיות שנקבעו ל- ICANNהיא פתיחת רישום שמות מתחם לתחרות. זו החלה באפריל 1999, והחל מתאריך זה רישומם של שמות מתחם בעלי הסיומת: ,org, comו- net. יכולים להירשם דרך מספר "רשמים" (registrars).

  10. מדיניות ה- NSI ברישום שמות מתחם • החל משנת 1995, מטילה NSIעל מבקש שם המתחם את הנטל לנהוג בתום לב. אם מתעורר סכסוך בקשר לשם המתחם, תנהג NSIבהתאם לתהליך הבא: • . 1. אם המבקש לא משתמש בDomain Name- במשך תקופה של 90 יום או יותר, NSI רשאית לדרוש מן המבקש לוותר על Domain Name זה על מנת שיהיה פנוי לרישום ושימוש על-ידי מבקש אחר. • 2. על-פי צו של בימ"ש או פסק בוררות, תבטל NSI רישום של Domain Name, השייך לצד שלישי, תוך מתן הודעה בכתב, 30 יום מראש, למבקש הרישום.

  11. מדיניות ה- NSI ברישום שמות מתחם . המשך (1)... • 3. כאשר מוצגת בפני NSI ראיה (עותק של תעודת רישום), שהDomain Name- זהה לסימן מסחרי תקף, של צד שלישי, אמריקאי או אחר: • א. NSI תשווה את תאריך הפעלת הDomain Name- עם תאריך השימוש הראשון בסימן המסחרי או תאריך הרישום של הסימן, לפי המוקדם מבין השניים. אם לבעל הסימן המסחרי יש עדיפות על בעל ה-Domain Name (דהיינו התאריך שלו מוקדם יותר), אזי תבקש NSI מבעל ה-Domain Name לראות הוכחה לבעלות על סימן מסחרי רשום, אמריקאי או אחר, הזהה לאותו Domain Name:

  12. מדיניות ה- NSI ברישום שמות מתחם . המשך (2)... • 1. אם אכן תוצג הוכחה כזו, יורשה בעל ה-Domain Nameלהמשיך ולהשתמש בשם, אלא אם כן יורה בימ"ש או פסק בורר אחרת. • 2. אם לא תוצג הוכחה כנדרש תוך 90 יום, השימוש ב-Domain Name יושהה, ואיש לא יוכל להשתמש בו עד שבימ"ש או בורר יתנו הוראה הפותרת את הסכסוך סביבו. • ב. אם תאריך הפעלת ה-Domain Name מוקדם לתאריך השימוש הראשון בסימן המסחרי ולתאריך רישומו, יורשה בעל ה-Domain Name להמשיך ולהשתמש בשם זה, אלא אם יורה בימ"ש או בורר אחרת. בכל מקרה יצטרך בעל ה-Domain Name לשפות את NSI על כל נזק שייגרם לה עקב הענקת שם זה.

  13. מדיניות ה- NSI ברישום שמות מתחם . המשך (3)... • 4. אם תוצג בפני NSI ראייה אחרת, שאינה העתק מאושר של תעודת רישום של סימן מסחרי, NSI לא תנקוט בשום צעד עד אשר תקבל הוראה כלשהי מבימ"ש או בורר.

  14. מדיניות ה- NSI ברישום שמות מתחם . המשך... • כפי שניתן להבין מהאמור לעיל, מדיניות ה-NSI נועדה לפטור אותה מכל אחריות בנוגע לרישום, ולא בהכרח לפתור סכסוכים הקשורים לשימוש ב-Domain Names. דהיינו, NSI אינה מתערבת בסכסוכים, וגם כאשר מוצגים בפניה עדויות לקיומו של סימן מסחרי, אשר ייפגע כתוצאה מרישום ה-Domain Name לא תעשה NSI יותר מאשר להשהות את השימוש ב-Domain Name. מדיניות זו הינה בעייתית עבור בעלי סימני מסחר, אשר ניצבים מול בעלי Domain Names זהים, שאינם מוכנים לוותר עליהם אלא לאחר הליכים משפטיים יקרים או תמורת סכום כסף נכבד ללא משפט.

  15. גביית דמי רישום של שמות מתחם באינטרנט • באמצע שנות התשעים, הכריזה NSI על מדיניות חדשה של גביית דמי רישום של Domain Names באינטרנט, ושל דרישה לחידוש שנתי של הDomain Name-. מדיניות זו, שנועדה לצמצם את מספר ה"חטיפות" של סימנים מסחריים וכן את מספר הDomain Names- הנותרים ללא שימוש, מאמצת אחת מהצעותיה של INTA (International Trademark Association) לפתרון בעיית ה-Internet Domain Names

  16. הכללים לפתרון מחלוקות בשמות מתחם, ה- Uniform Dispute Resolution Procedure (UDRP) • בינואר 2000, נכנס לתוקף מנגנון חדש לפתרון סכסוכים בעניין שמות מתחם. כיוון שה-NSI לא סיפקה פתרון אפקטיבי לסכסוכי שמות מתחם ולאור עלותו ואורכו של ההליך המשפטי, ה-ICANN, הארגון האחראי לניהול שמות מתחם קבע פרוצדורה שתשלוט בסוג מסוים של סכסוכי שמות מתחם, ה-UDRP (uniform dispute resolution procedure). בעלי סימן מסחר יכולים מעתה לפנות ל- UDRP במקרים בהם הרישום של שם המתחם נעשה בכוונה רעה bad faith").). • .

  17. ה- Federal Trademark Dilution Law • במטרה לסייע בפתרון הסכסוכים בנושא סימני מסחר, ולמנוע שימוש לרעה באפשרות רישום Domain Name, נחקק בארה"ב ב1995- החוק הפדראלי החדש The Federal Trademark Dilution Law.חוק זה, שנכנס לתוקף ב16- לינואר, 1996 מהווה חידוש חשוב בתחום זה, והוא אוסר על שימוש מסחרי בסימני מסחר "מפורסמים" באופן ה'מדלל' את האופי המבחין של אותו סימן, ומסייע בידי בעלי סימני מסחר למנוע שימוש של אחרים בסימניהם בתור Domain Names.

  18. ה- Federal Trademark Dilution Law– המשך (1)... • בתביעה לפי חוק זה, בשונה מתביעה על הפרת סימן מסחרי, אין צורך להוכיח אפשרות להטעיה, בלבול או מרמה, או שקיימת תחרות ישירה או עקיפה בין הבעלים המקוריים של הסימן המסחרי לבין המשתמש בו שלא כחוק, ואף אין הכרח שהסימן המסחרי יהיה רשום. כל שעל בעל הסימן המסחרי להוכיח הוא שצד אחר משתמש בסימן מסחרי "מפורסם", באופן המדלל את אופיו המבחין של הסימן.

  19. ה- Federal Trademark Dilution Law– המשך (2)... • "דילול" של סימן מסחרי יכול להיעשות בשני אופנים, אשר החוק אינו מבחין ביניהם: • 1. שימוש בסימן מפורסם לגבי מוצר אחר שאינו קשור לסימן המקורי - כך הצרכנים משייכים סימן זה למספר מוצרים שונים והאופי המבחין של הסימן פוחת. • 2. שימוש בסימן לגבי מוצרים פחות איכותיים או פחות מוסריים ובכך יוצרים גישה שלילית אל מוצריו/שירותיו של בעל הסימן המקורי.

  20. ה- Federal Trademark Dilution Law– המשך (3)... • החוק מונה רשימה לא סגורה של שמונה קריטריונים, לפיהם יבחן ביהמ"ש האם מדובר אכן בסימן מסחרי מבחין ו"מפורסם": • 1) רמת הייחודיות ה"טבעית" או הנרכשת של הסימן; • 2) משך והיקף השימוש בסימן; • 3) משך והיקף הפרסום של הסימן; • 4) האזור הגיאוגרפי בו נעשה שימוש בסימן; • 5) צינורות המסחר במוצרים ו/או שירותים אותם מייצג הסימן;

  21. ה- Federal Trademark Dilution Law– המשך (4)... • אם ימצא ביהמ"ש שאכן מדובר בדילול סימן מסחרי מפורסם, הוא יוציא צו מניעה כנגד המשתמש ה'מדלל', ללא צורך בהוכחת כוונה לדלל את הסימן המסחרי. אך אם תוכח כוונה כזו, יזכה בעל הסימן המקורי, בנוסף לצו המניעה, גם בפיצויים על הנזק שנגרם לו, ברווחים של המשתמש כתוצאה מהשימוש הלא חוקי, הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד.

  22. ה- Federal Trademark Dilution Law– המשך (5)... • המחלוקות המתרבות בנושא סימני מסחר וDomain Names- דרבנו את המחוקק האמריקאי להכניס את החוק לתוקף בשנת 1996. ואכן, כחודשיים בלבד לאחר היכנסו של החוק לתוקף, כבר נעשה בו שימוש בעניין Hasbro, Inc. v. Entertainment Group Ltd.

  23. Hasbro, Inc. v. Entertainment Group Ltd. • Hasbro, חברה גדולה ליצור צעצועים, תבעה את Entertainment Group יעל כך שהשתמשה בשם של אחד המשחקים הידועים של Hasbro – CANDYLAND, בתור ה-Domain Name של אתר פונוגרפי באינטרנט, שהקימה Entertainment Group. Habro, אשר ביססה תביעתה על החוק האמריקאי נגד דילול סימני מסחר, טענה כי השימוש בשם candyland.com כ-Domain Name של אתר "למבוגרים" משפיע על השימוש של Hasbro בסימן המסחרי שלה.

  24. Hasbro, Inc. v. Entertainment - Group Ltdהמשך (1)... • שימוש זה גורם להטעיית צרכנים העלולים לקשר את האתר הפורנוגרפי עם המשחק לילדים, ולפיכך גורם שימוש זה לנזק בלתי הפיך לחברת Hasbro. ביהמ"ש הוציא צו מניעה זמני כנגד Entertainment Group והורה לרוקן את האתר הפונוגרפי שלה מתוכנו. במו כן, איפשר ביהמ"ש ל-Entertainment Group תקופת מעבר של 90 יום בו תוכל לפרסם כתובת באינטרנט, אשר תפנה את כל לקוחות האתר לאתר החדש שתיפתח. זהו המקרה הראשון שבו ניתנה החלטה של ביהמ"ש בקשר ליחס שבין סימני מסחר ו-Domain Names.

  25. החוק החדש למלחמה בפירטיות בשמות מתחם, ה: Anti-Cybersquatting Consumer Protection Act • החוק שהתקבל בנובמבר 1999 בא לתת הגנה לבעלי סימני מסחר שאינטרנט. Cybersquatting היא פעולת תפיסת שמות מתחם דומים או זהים לסימני מסחר קיימים ללא כוונה לעשות בהם פעילות מסחרית אלא למטרות כופר. הפרקטיקה הזו משמשת גם להסטת גולשים אל אתרי הבית של המחזיקים בשם המתחם.

  26. החוק החדש למלחמה בפירטיות בשמות מתחם, ה: Anti-Cybersquatting Consumer Protection Actהמשך (1)... • החוק החדש מתקן את "חוק לנהם" על-ידי כך שהוא מפרט שתי דרישות מבעל סימן מסחר שטוען כי נפגע מ cybersquattin. עליו להראות שהמחזיק הנוכחי בשם המתחם עושה זאת בכוונה לא הוגנת ("bad faith”) ולהראות שהמחזיק עושה בשם המתחם שימוש שפוגע באינטרס הכלכלי של בעל סימן המסחר.

  27. ה- Anti-Cybersquatting Consumer Protection Actהמשך (2)... • במקרה של סימן מסחר מבחין על בעל הסימן להראות ששם המתחם זהה או דומה באופן "מבלבל" לסימן המסחר שלו. במקרה של סימן מסחר מוכר היטב יש להראות רק ששם המתחם מטעה ומצביע על קשר מסוים לבעליו של הסימן. החוק מספק רשימה של 9 קריטריונים לקביעת "כוונה לא הוגנת" לעשות רווח. בין היתר נבחנים: מידת זיהויו של בעל סימן המסחר הרשום עם שם המתחם המוחזק אצל הנתבע, מידת השימוש של הנתבע בשם המתחם ועוד. החוק החדש מספק כמה הגנות חדשות בעניין שמות מתחם.

  28. ה- Anti-Cybersquatting Consumer Protection Actהמשך (3)... • החידוש המרכזי הוא ההגנה הניתנת לבעלי סימן מסחר שאינו מוכר היטב כנגד מחזיקים שאינם עושים בשם המתחם שימוש. עובר לחוק רק בעלי סימן מסחר מוכר היטב זכו להגנה במקרים כאלו. בנוסף, החוק קובע מפורשות כי אין הכרח ששם המתחם וסימן המסחר יהיו זהים לחלוטין, די שיהיה "דמיון מבלבל".

  29. מחלוקות בענין סימני מסחר ו- Domain Names • א. פרשת McDonald’s Corp-Quittner הייתה בעלת Domain Name בשם “mcd.com”. • Quittner ,עיתונאי אמריקאי אשר רצה לבדוק את נושא סימני המסחר באינטרנט, ביקש וקיבל את שם המתחם: “mcdonalds.com. • לחברת McDonald’s לא נותר אלא להיכנע ל”כופר” שביקש Quittner • עבור ויתורו על שם המתחם: Mcdonald’s.com • תרומה של 3500$ דולר עבור קישור בית ספר בניו- יורק לאינטרנט.

  30. פרשת Princeton Review • קפלן טענה כי פרינסטון ביצעה הפרה של סימני מסחר, תוך הדגשה של חשיבות היכולת להשתמש באינטרנט להתקשרות עם לקוחות פוטנציאלים, ושהשימוש הלא נאות שפרינסטון עשתה בשמה חסם את האפשרות של קפלן להשיג יחסים עסקיים פוטנציאלים. • הבורר פסק לטובת קפלן וציווה על פרינסנטון לוותר על זכויותיה בשם המתחם “kaplan.com”

  31. פרשת Princeton Review/המשך • השימוש ב- “kaplan.com” כשם מתחם של פרינסטון לא רק יצר בלבול בקרב משתמשי האינטרנט לגבי מקור המידע באתר, אלא גם גרם נזק ממשי לעסקים של קפלן, כיוון שהמידע באתר הציג את פרינסטון כחברה מוצלחת ויעילה יותר בתחום ההכנה למבחנים. בנוסף, נשיא חברתפרינסטון הודה כי רישום השם kaplan.com על-ידיפרינסטון נעשה בחלקו רק בכדי להטריד את חברת קפלן. בהנחה ש"אי-ניקיון הכפיים" של פרינסטון, היווה שיקול בהחלטת הבורר, ניתן לומר שהבורר הלך בעקבות דיני סימני המסחר המסורתיים לגבי חוסר תום-לב.

  32. פרשתMTV - Curry • בשנת 1993, בעודו עובד בMTV-, רשם קארי Domain Name בשם " “mtv.com ובמסגרתו הציע שרותי בידור שונים, הקשורים ל- MTV. כל עוד עבד Curry ב ,MTV-זו לא התנגדה לכך, אך כאשר עזב את החברה, תבעה MTV את קארי בבימ"ש בניו יורק על הפרת סימנה המסחרי בשל סירובו לוותר על השם mtv.com, ותבעה את זכותה על שם זה.

  33. פרשתMTV – Curry -המשך • קארי הגיש תביעה נגדית, בה טען כי MTV הפרה את ההסכם שנערך בעל פה בינו לבין MTV, לפיו MTV הבטיחה שלא להתערב בפיתוח האתר של קארי ואף עודדה הקמה של האתר. • ביהמ"ש אמנם קיבל את טענתו המקדמית של קארי כי באי התנגדותה של MTV להקמת האתר והפעלתו תחת השם mtv.com בעצם הסכימה MTV לקיומו של האתר., ואולם, חרף זאת, המשפט עצמו הסתיים במהירות בחודש מרץ, 1995, כאשר שזכויות בשם המתחם שבמחלוקת הוחזרו לידי MTV.

  34. פרשת Magic Pan Inc. - Magic Pan • במקרה זה רשם הנתבע את השם "Magic Pan" במדינת אינדיאנה, אך לא השתמש בו למטרות עסקיות. התובעת, Magic Pan Inc., רשמה סימן שרות פדראלי בשם MAGIC PAN והפעילה 26 מסעדות תחת שם זה. התובעת הגישה תביעה נגד הנתבע מאחר ומדינת אינדיאנה סירבה לתת לה להשתמש בסימנה המסחרי (כיוון שהוא כבר ניתן לנתבע). • ביהמ"ש הפדראלי העניק לתובעת צו מניעה קבוע וציווה על הנתבע שלא להשתמש בשם Magic Pan. עם זאת בהמ"ש לא הורה לנתבע לשנות את שמו.

  35. פרשת Magic Pan Inc. - Magic Pan-המשך... • באנלוגיה ממקרה זה ניתן אולי ללמוד כי רישום שם פדראלי מוגן של אחר באינטרנט, גם אם לא נעשה בשם זה כל שימוש מסחרי, חושף את מבקש הרישום לאחריות על-פי חוקי סימני המסחר הפדראלים. למרות שבהמ"ש בפרשת MAGIC PANלא הורה לנתבע לשנות את שם החברה, ניתן לדרוש מהנתבע לשנות Domain Name מטעה (מבלבל) , כיוון שהוא משרת כתובת מזהה למיליוני אנשים.

  36. רישום שמות מתחם בישראל • גם בישראל קיים משרד רישום של כתובות אינטרנט, אשר אחראי לרישום כתובות של אתרים ישראליים באינטרנט, ואשר פועל תחת הפיקוח והשליטה של סניף ISOC הישראלי.

  37. רישום שמות מתחם בישראל- המשך…(1) • בעקרון, כללי הרישום והיישום של משרד הרישום הישראלי דומים לכללי הרישום של ה-InterNIC בארה"ב. בישראל כמו בארה"ב, יש לחדש את רישום סימן המסחר. אך נראה כי הגבלות על הרישום בישראל הן, במידה מסוימת, פחותות מההגבלות הקיימות על הרישום דרך ה-InterNIC.

  38. רישום שמות מתחם בישראל – המשך (2)... • ראשית, בעוד שעקרונות ה-InterNIC מתייחסים באופן מפורש להגנה על בעלי זכויות בסימן מסחר, לא ניתן למצוא התייחסות מפורשת כזו בין עקרונות משרד הרישום הישראלי. שנית, בעוד שלפי חוקי הרישום של ה-InterNIC, חברה לא יכולה לרשום יותר מכתובת אחת על שמה, הרי שלפי חוקי משרד הרישום הישראלי, חברה יכולה לרשום לעצמה עד 10 כתובות.

  39. רישום שמות מתחם בישראל – המשך (3)... • כמו כן, לפי חוקי הרישום של ה-InterNIC לא ניתן להשתמש בשמות תיאוריים, שהם נחלת הכלל, כחלק מהכתובת באינטרנט, ואילו לפי חוקי משרד הרישום הישראלי אין מניעה מלרשום שמות תיאוריים כחלק מהכתובות, אם הוכח קשר בין עסקו או פעילותו של מבקש הרישום ובין השם המבוקש.

  40. רישום שמות מתחם בישראל – המשך (4)... • תהליך רישום שם מתחם בישראל: • א.  הבקשה לרישום שם מתחם מועברת ל- ISOC בתכתובת אלקטרונית בשפה האנגלית. • ב. המבקש יכול שיהא מי שיחזיק בשם המתחם או צד ג' המבקש לטובתו של המחזיק העתידי.

  41. רישום שמות מתחם בישראל – המשך (5)... • ג.   שמות מתחם מהדרגה השלישית יינתנו על בסיס אופי המחזיק המיועד: כך, ארגונים לא-מסחריים יקבלו את שמות מתחם שדרגתם המשנית והעליונה היא: org.il, מוסדות אקדמיים יקבלו את הסיומת ac.il, גופים ממשלתיים יקבלו את הסיומת gov.il, ספקי שירות אינטרנט יקבלו את הסיומת net.il, ארגונים מסחריים co.il, וצה"ל יקבל את הסיומת idf.il • ד. הבחינה: ISOC-IL יעבד את הבקשה בהתאם לכללים החלים בתוקף באותה העת. הבקשה הראשונה בזמן עדיפה על כל המאוחרות לה, אך זאת בתנאי שהבקשה הייתה מלאה ותקפה מרגע הגשתה.

  42. רישום שמות מתחם בישראל – המשך (6)... • ה.  השמות המבוקשים הבאים לא יירשמו כשמות מתחם: • 1.  רישום קודם: לא תתקבל בקשה לרישום שם מתחם אם קיים שם מתחם זהה רשום בתוקף. • 2.  אי התאמה: שמות מתחם שאינם עולים בקנה אחד עם הכללים הקיימים בתוקף בעת בחינת הבקשה. • 3.  שמות פוגעים: הכוונה היא לשמות שעשויים לפגוע ואינם מתאימים לחוקי מדינת ישראל.

  43. רישום שמות מתחם בישראל – המשך (7)... • 4.                  שמות אסורים על-פי חוק: שמות הסותרים את תקנת הציבור, הפוגעים בציבור במדינת ישראל או בחלקו, או כאלו המאיימים על הסדר הציבורי. • 5.   גודל: לא יתקבל שם מתחם המכיל פחות משלוש אותיות. • 6.   איסורים נוספים: שם מתחם מדרגה שלישית לא יהיה זהה לשם מתחם מהדרגה העליונה ברשת האינטרנט הגלובלית (למשל שם המתחם מהדרגה העליונה "”org לא יירשם כשם מתחם מהדרגה השלישית בארץ).

  44. רישום שמות מתחם בישראל – המשך (8)... • במידה ו ISOC-IL דחתה קבלתו של שם מתחם הארגון מודיע למבקש על הדחייה ומחזיר למבקש את התשלומים שהתקבלו. שמות המתחם שענו על הקריטריונים והתקבלו – קבלתם היא על תנאי ואין ברישום בכדי להבטיח את חוקיות השימוש בשם המתחם.

  45. פתרון סכסוכים בשמות מתחם בישראל • הוועדה המייעצת: הוועדה המייעצת היא מועצה עצמאית שהוקמה לשם פתרון סכסוכים בעניין שמות מתחם. בוועדה המייעצת חברים שלושה מומחים בתחום האינטרנט וסימני מסחר המכהנים על בסיס רוטציוני. הוועדה המייעצת אינה פועלת מכוח ולפי חוק הבוררות ולא מחויבת לפרוצדורות הקיימות בחוק זה. פנייה לוועדה המייעצת אינה מונעת בכל מקרה פנייה לערכאות השיפוט של מדינת ישראל.

  46. פתרון סכסוכים בשמות מתחם בישראל- המשך (1)... • הוועדה המייעצת מוסמכת להכריע בסכסוכים בשמות מתחם מהדרגה השלישית ובישראל בלבד. ניתן לפנות לוועדה בבקשה לשקול מחדש דחייתו של רישום שם מתחם, או על ביטולו של רישום. הוועדה לא תיבחן את רישומו של שם מתחם קודם לכך שניתנה החלטה בעניינו. • פנייה לוועדה תיעשה בתכתובת אלקטרונית, הפנייה צריכה לכלול את פרטי הצדדים והודעה קצרה בדבר טבע המחלוקת. החלטות הוועדה מתקבלות על דרך הרוב.

  47. פרשת Snapple Beverages, Inc. v. Sara Vidal • סכסוך זה נסב על שאלת החזקתו של שם המתחם "SNAPPLE.CO.IL" ונידון בפני הוועדה המייעצת ל ISOC-IL. חברת סנפל משקאות, בע"מ פנתה לוועדה בעקבות קבלת בקשתה של שרה וידל לרישום שם המתחם לעיל. חברת סנפל טענה בפני הוועדה כי היא עושה שימוש בסימן המסחר "SNAPPLE" בקשר למשקאות קלים מאז 1978 בארה"ב ומאז 1991 בשוק העולמי.

  48. פרשת Snapple Beverages, Inc. v. Sara Vidalהמשך (1)... • החברה טענה כי יש לה בעלות על סימן המסחר "SNAPPLE" בישראל דרך סימני המסחר הרשומים על-שמה בישראל. החברה הראתה כי היא מחזיקה בשמות המתחם: SNAPPLE.COM ו- E-SNAPPLE.COM. החברה הוסיפה וטענה כי בישראל קיימת תופעה חמורה של תפיסת שמות מתחם לצרכי כופר וכי יש בסיס סביר לחשוד שהמשיבים תפסו את שם המתחם כדי למכור אותו מאוחר יותר לחברה.

  49. פרשת Snapple Beverages, Inc. v. Sara Vidalהמשך (2)... • בתגובה לטענות חברת סנפל, השיבו בני הזוג וידל כי שם המתחם נשוא הדיון הוא כתובת עסקית של חברת "Snapple consulting" וכי מדובר בכתובת פעילה. ויקטור וידל טען בפני בית המשפט כי צבר לעצמו מוניטין בתחום התכנות, וידל טען כי ישנו קשר חזק בין המוניטין שלו כמתכנת והמוניטין של העסק לשם Snapple consulting".

  50. פרשת Snapple Beverages, Inc. v. Sara Vidalהמשך (3)... • בני הזוג טענו כי שרה וידל הייתה הראשונה לרשום את סימן המסחר "SNAPPLE" ושהרישום נעשה בתום לב. וידל הראו כי אין בדף האתר תחת שם המתחם האמור כדי להטעות ולהצביע על קשר לחברת סנפל משקאות. וידל טענו כי חברת סנפל משקאות "ישנה" על זכויותיה ולא פעלה בזמן לרישום שמה.

More Related