רקע - היווצרות בעיית הכפרים הבלתי מוכרים

1. היבטים משפטיים של תכנון מפלהעו"ד באנה שגרי-בדארנה, האגודה לזכויות האזרח בישראלבמסגרת הכנס: "לא על המפה": התוכניות לפיתוח הנגב והאוכלוסייה הערבית בנגב, 26.11.06

2. רקע - היווצרות בעיית הכפרים הבלתי מוכרים • העברת תושבים מאדמותיהם ההיסטוריות, וריכוז "האוכלוסייה המקורית" ועקורי הפנים באזור הסייג • אי הכרה מוניציפלית בכפרים, ושלילת הזכות לניהול עצמי ולייצוג ברמה המקומית • אי הסדרה תכנונית של הכפרים הקיימים, והמשך תכנון מפלה ובלתי סביר, המתעלם מהאוכלוסייה ומצרכיה

3. המשפט היווה כלי מרכזי בעיצוב מדיניות מפלה, שמטרתה להלאים ובכך לייהד את הקרקע, תוך נישול האוכלוסייה המקורית מזכויותיה ומתביעותיה לזכויות קניין בקרקע

4. המשפט סייע לייהוד הנגב בין היתר: • בחקיקה, כמו חוק נכסי נפקדים, 1950 וחוק רכישת מקרקעין בנגב, (חוזה השלום עם מצרים) 1980 • בפסיקה, שפירשה חקיקה עות'מאנית ובריטית באופן שמגדיר את אדמות הנגב אדמות מדינה, ונטל הוכחת ההיפך מוטל על הטוען לזכויות קניין בקרקע, בהתאם למבחנים משפטיים פורמאליים, שאינם תואמים את מציאות חיי התושבים: • פ"ד בדראן • פ"ד אל-הואשלה

5. בו בזמן שמוסדות המדינה השונים מיאנו להכיר בזכויות הקניין של האוכלוסייה הערבית על הקרקע, מיהרו להקים על קרקעות, שפונו מיושביהן, עשרות יישובים לאוכלוסייה היהודית

6. לדיני התכנון והבניה השפעה מכרעת על: • אופן פיזור האוכלוסייה • חלוקת השימוש במשאבי קרקע • הקמת יישובים, איכות החיים בהם ופרנסת תושביהם • התכנון משליך גם על קביעה ושינוי של תחומי השיפוט של רשויות מקומיות

7. חוק התכנון והבניה בנוי משני נדבכים מרכזיים: תכנון ואכיפה • החוק הקיים הסמיך ואף חייב את הוועדות המחוזיות להכין תוכניות מתאר מחוזיות, שמטרתן לפתח את אזור התכנון לטובת האוכלוסייה המתגוררת בו. • מוסדות התכנון, והממשלה בראשם, התעלמו במשך עשרות שנים מקיומם של עשרות אלפי אזרחים בעשרות כפרים בלתי מוסדרים תכנונית. • למרות זאת, מגבירה המדינה את קצב "האכיפה" והריסות הבתים, בלי פתרון תכנוני חלופי הולם.

8. תמ"מ 14/4 כביטוי מובהק לתכנון מפלה ובלתי סביר • התכנית ממשיכה ומנציחה מדיניות תכנונית מפלה, שלפיה לאוכלוסיה הערבית בנגב, לעומת היהודית, לא ניתנת האופציה לחיות בישובים כפריים. • התכנית לוקה בחוסר סבירות, שכן אינה נותנת פתרון תכנוני סביר, המתחשב בצרכיהם וברצונותיהם של תושבי הכפרים הבלתי מוכרים. • מדיניות תכנון המנסה לכפות על בדואים לעבור לעיירות פוגעת בזכות לתרבות ובזכות לכבוד.

9. היום אין ספק שהמשפט הישראלי אוסר על אפליה בהקצאת משאבי קרקע: • בג"צ 6698/95- קעדאן • בג"צ 244/00 - שיח חדש • עת"מ 1253/05– אבו-מחארב אבל הניסיון המשפטי בנגב אינו אופטימי: • עע"ם 8354/04- אל-עוקבי

10. בעקבות בג"צ 1991/00 נפתח חלון הזדמנויות לתיקון האפליה בתכנון במחוז הדרום

11. ההישגים • התוכנית משקפת ומעגנת הקמה / הסדרה של יישובים לפי החלטות ממשלה שקדמו לתוכנית, כמו: אם-בטין, קסר א-סר וביר הדאג' • התוכנית משקפת הכרה בכפר דרג'את, כהיענות לפעילות של תושביו יחד עם האגודה לזכויות האזרח ובמקום • התוכנית ממליצה להסדיר תכנונית שני יישובים נוספים: אבו-תלול ואל-פרעה • התוכנית מציעה מנגנון, שעשוי לאפשר בעתיד הכרה בכפרים נוספים

12. מדוע בכל זאת מפלה ובלתי סבירה? • כמו קודמתה, תותיר התוכנית עשרות אלפי אזרחים לבחירה הקשה בין המשך מגורים ביישוביהם הכפריים ההיסטוריים, ללא הסדרה תכנונית, בתנאים מחפירים, כשחרב הריסות הבתים מרחפת מעל ראשיהם, לבין פינוי לעיירות, שאינן תואמות את צרכיהם ואת אורח חייהם.

13. השלכות התכנון המפלה • הריסת בתים – (97 מתחילת 2006) • הריסת ביתו של אדם, בלי פתרון מיידי וזמין למגורים מהווה פגיעה חמורה בזכות לדיור ולקיום מינימלי בכבוד. • מניעת אספקת שירותים בסיסיים • בלי מים זורמים, חשמל ועוד נפגעת הזכות לכבוד • הגבלת מימוש זכות יסוד מוכרות כמו הזכות לחינוך ולבריאות, בשל חסמים תכנונים • מניעת זכויות נוספות, כגון השתתפות בחירות לשלטון מקומי

14. לסיכום אותם מנגנונים המשמשים היום להגבלת המרחב הנשלט ע"י אזרחים ערבים בכלל ומקרב האוכלוסיה הבדואית בפרט יכולים לשמש כלי להעדפה מתקנת שתוביל לחלוקה מחדש של משאבי קרקע באורח צודק והוגן, אם ישכילו מוסדות התכנון לנצל את מה שנותר מחלון ההזדמנויות שנפתח לפניהם בתמ"מ 23/14/4.