350 likes | 611 Vues
דלקת עטין מהי ?. קורס ממשק חליבה 2012. הערות לפתיחה. דלקת העטין היא מחלה הגורמת לנזקים כלכליים מהכבדים ביותר בענף החלב בארץ ובעולם. דלקת העטין נגרמת כתוצאה מחדירת פתוגן (גורם מחלה) לעטין נושאי המניעה והממשק חשובים כלכלית ומקצועית יותר מאשר הטיפול בחלק גדול מהדלקות עטין
E N D
דלקת עטין מהי ? קורס ממשק חליבה 2012 ש. פרידמן 2012
הערות לפתיחה • דלקת העטין היא מחלה הגורמת לנזקים כלכליים מהכבדים ביותר בענף החלב בארץ ובעולם. • דלקת העטין נגרמת כתוצאה מחדירת פתוגן (גורם מחלה) לעטין • נושאי המניעה והממשק חשובים כלכלית ומקצועית יותר מאשר הטיפול בחלק גדול מהדלקות עטין • כדי למנוע ולטפל על המחלה חייבים לדעת עליה ברמת המשק והפרה:מי החיידקים המעורבים,באיזו תדירות מופיעה, מהם גורמי הסיכון, מהם תנאי הסביבה האופטימלים למנוע אותה. ש. פרידמן 2012
מבנה העטין- מצבור של מיליארדי נודיות המייצרות חלב 3 2 1 ש. פרידמן 2012 נחום שפיגל- ב"ס לוטרינריה ע"ש קורט האוניברסיטה העברית ירושלים
RBC שלבים:חיידק- חדירה- התבססות- שיגשוג = תגובה מערכת ההגנה = דלקת עטין 1 2 3 4 כלי דם עם כדוריות דם ותאים סומטים ש. פרידמן 2012 נחום שפיגל- ב"ס לוטרינריה ע"ש קורט האוניברסיטה העברית ירושלים
הגדרות: • דלקת עטין קלינית- • דלקת בעטין המאופיינת בשינויים הנראים לעין בעטין ו/או בחלב.חומרת הדלקת יכולה להיות מוגדרת: קלה ,בינונית ,חמורה. ש. פרידמן 2012
דלקתקלינית = שינויים בעטין ו/או בחלב ש. פרידמן 2012
דלקת תת קלינית • תהליך דלקתי של העטין אשר אינו נראה לעין כלל. אי לכך לצורך אבחונו יש צורך בכלי עזר נוספים מאשר ראיה או מישוש. ש. פרידמן 2012
דוגמא לדלקת תת קלינית בעטין פרה מס. 205 • יצור חלב 45 ליטר ליום • סת"ס =2 מיליון /מ"ל חלב • אבחון בקטריולוגי: • סטרפ. דיסגלקטיא ש. פרידמן 2012
היחס בין דלקת קלינית ותת קלינית בעדר החלב ש. פרידמן 2012
"אפקט הקרחון" ש. פרידמן 2012
דלקת עטין כרונית • מצב דלקתי של העטין המתקיים לאורך זמן רב, • דלקת כרונית יכולה להופיע כדלקת קלינית ותת קלינית ש. פרידמן 2012
דלקת גנגרנוטית-ספטית • תהליך חמור ומהיר ביותר(שעות) הנוצר בעקבות שחרור מהיר של רעלנים לעטין ולגוף על ידי חיידקים מסוימים העלול להביא לאובדן הרבע או הפרה ש. פרידמן 2012
כלי עבודה לזיהוי דלקת עטין • בדיקת פיזיקלית של העטין-ראיה ,מישוש,הוצאת זליפים. בדיקה בקטריולוגית-דיגום סטרילי מהעטין החשוד. • תאים סומטים לפי ביקורת החלב (SCC). • מבחן : CMT-California Mastitis Test. • . שימוש באמצעי עזר אלקטרונים (מוליכות חלב,פדומטר,מד העלת גירה ועוד ) ש. פרידמן 2012
בדיקה פיזיקלית של העטין • להסתכל על העטין-אודם ,נפיחות...חוסר סימטרייה • מישוש-חום, אבססים (סטאפ. אוראוס) רקמה לא פעילה. • הסתכלות על הפטמה (סדקים,פציעות)+פי הפטמה מומלץ לעשות זאת מיד עם סיום החליבה. ש. פרידמן 2012
הוצאת זליפים • הדרך הטובה והאמינה ביותר לזיהוי מקדים של דלקת עטין קלינית. • יש לעשות זאת לכלל הפרות הנחלבות בכל החליבות • יש לעשות זאת נכון אחרת התהליך נהפך לגורם סיכון. • זיהוי מקדים=סיכוי להתחלת טיפול יעיל יותר בתוצאותיו. • מניעת החדרת דלקות עטין קליניות וחריגי חלב (דם) לתוך המיכל הכללי=שמירה על איכות החלב. ש. פרידמן 2012
תאים סומטים –ביקורת החלב • רמת סומטים במיכל החלב= מדד לבריאות העטין בעדר. • סומטים ברמת הפרה הבודדת: • מדד לזיהוי נגיעות תת קלינית בעטין. • מזהה נגיעות חדשה בעטין אשר בעקבותיה יש צורך לאבחן בקטריולוגית מי הוא הגורם הפתוגני האחראי לכך. • מזהה פרות עם נגיעות כרונית בעטין. • משמש מדד להצלחת הפעילות המניעתית והטיפולית . ש. פרידמן 2012
כמה מילים נוספות על תאים סומטים • התנהגות תאים סומטים לאחר ההמלטה ולפי הגורם הפתוגני ש. פרידמן 2012
CMT • מכשיר לשימוש "לצד הפרה" להערכת רמת הגירוי התוך עטינית. נותן שיערוך של כמות הסומטים ברמת הרבע. • משמש ל: • לבדיקת עטין בהכנסת בהמה חדשה לעדר • לזיהוי הרבעים הנגועים בדלקת תת קלינית • בין הזמנים של בדיקות ביקורת החלב. • כנוהל קבוע של בדיקות כלל הפרות הממליטות שבוע לאחר ההמלטה. • לבדיקת כלל החולבות כאשר לא משתתפים בביקורת החלב ש. פרידמן 2012
California Mastitis Test-CMT ש. פרידמן 2012
פירוש לתוצאות CMT ש. פרידמן 2012
מוליכות חשמלית • בתחילת דלקת עטין קלינית מתרחשת עליה בריכוז המלחים בחלב אשר מגבירה גם את המוליכות החשמלית. • לא נימצא קשר ישיר יציב בין המוליכות והסת"ס ברמת הפרה(2 פרות אותה מוליכות –רמת סומטים שונה). • אין זיהוי של דלקות כרוניות. • שילוב של המוליכות+שינויים ביצור החלב +שינויים בתנועתיות+שינויים בטמפרטורת גוף/חלב=כלי עזר יעיל לזיהוי דלקת עטין בפרה חולה. ש. פרידמן 2012
מוליכות חשמלית+רמת יצור חלב ש. פרידמן 2012
SCC ש. פרידמן 2012
דיגום בקטריולוגי • טכניקת הדיגום • אכסון • הובלה • מעבדה בקטריולוגית • קבלת תוצאות+מבחן רגישות • ניתוח והוצאת מסקנות לגבי התוצאות שהתקבלו ש. פרידמן 2012
מתי מומלץ לדגום? • לאחר המלטה • בתוכנית ביעור או מעקב (סטרפ.אגלקטיא, סטאפאוראוס)-יש לדגום כל פרה לפי רבעים 3-7 ימים מההמלטה. • ללא תוכנית ביעור ניתן לדגום פרות עם סתס גבוה (מעל ל 200.000) • או CMT גבוה(דרגה 2 ומעלה) ש. פרידמן 2012
מעקב אחר דלקת עטין קלינית • זוהי הדרך היחידה לזהות את גורם הדלקת. • הדיגום יעשה בתנאים סטרילים ולפני כל טיפול. • הטיפול על פי רוב "הסתברותי" • לאחר שבועיים מתום הטיפול-דגום נוסף כדי לוודא האם התקיימה החלמה בקטריולוגית. • ניתן לשמור בקירור או להקפיא את הדגימות. ש. פרידמן 2012
מעקב נגיעות תת קלינית בעטין • בעקבות תוצאות ביקורת החלב או CMT • פרות חדשות בסת"ס גבוה מאד או בשלבי עליה בסת"ס בהשוואה לביקורות קודמות. • ירידה בחלב CMT++עליה במוליכות. ש. פרידמן 2012
רכישת בקר חדש • אם אין ברירה מבכירות .... • פרות בוגרות-התייחסות ל"היסטוריה"-חובה!! • בידוד או חליבה בסוף עד לקבלת תוצאות. • המשך מעקב ביתר העדר..התפרצות מאוחרת. ש. פרידמן 2012
טכניקת דיגום סטרילי לבקטריולוגיה סימון המבחנה עטין יבש ונקי ש. פרידמן 2012
חטא קצה פטמה אלכוהול 70% הוצא זליפים ש. פרידמן 2012
דגום אכסון ושמירה בקירור ש. פרידמן 2012