Download
1 / 28
350 likes | 736 Vues
אינסולין. הורמון המופרש מתאי ביתא בלבלב, איי לנגהנס מווסת את ריכוז הגלוקוז בדם מסדיר חילוף חומרים של פחמימות פועל להאטת פירוק החלבון והשומן ברקמות הפרואינסולין מחובר למולקולת C- Peptide כאשר נפרד ממנה הופך למולקולת אינסולין. אינסולין.
E N D
אינסולין הורמוןהמופרש מתאי ביתא בלבלב, איי לנגהנס מווסת את ריכוז הגלוקוז בדם מסדיר חילוף חומרים של פחמימות פועל להאטת פירוק החלבון והשומן ברקמות הפרואינסולין מחובר למולקולת C- Peptide כאשר נפרד ממנה הופך למולקולת אינסולין.
אינסולין מופרש אל מערכת הדם הפורטלית בצורה פעימתית. 50% נקלט בכבד לצרכים מטאבוליים, השאר - למחזור הדם. ווסת עיקרי בתהליך הפרשת האינסולין הוא ריכוז הגלוקוז בדם. הפרשתו היא דו שלבית: שלב ראשון - מהיר תוך דקות מעליית ריכוז הסוכר בעקבות ארוחות. הפרשת אינסולין חוזרת לקצב הבסיס תוך 15 דקות. שלב שני – ממושך יותר לאורך היממה. הפרשה בסיסית בין הארוחות כ – 50% מסך ההפרשה היומית
אינסולין הפרשה יומית - כ -0.5 יחידות לק"ג. תכולתו בלבלב בזמן נתון כ – 250 יחידות. • גורמים מגרים נוספים: ח' אמינו, גופי קטו, חומצות שומן חופשיות (FFA) והורמונים של מערכת העיכול. • גורמים מעכבים הפרשת אינסולין: קטאכולמינים, סטרואידים, הורמון הגדילה, גלוקגון וסומטוסטאטין. קולטן לאינסולין: (tyrosine kinase) מצוי במרבית רקמות הגוף. חיוני להעברת תקינה של אות האינסולין. פעילות גופנית מגבירה מספר הקולטנים בעיקר בשרירי השלד ותאי השומן. מעלה רגישות לפעילות האינסולין ברקמות אלו.
אינסולין מבנה ואופן תגובת הקולטנים מושפע ממצבים פיזיולוגים ופתולוגיים: השמנה היא הפרעה שכיחה המגבירה תנגודת לאינסולין וגורמת להיפראינסוליניזם משני. רמות מוגברות של אינסולין גורמות להאטה בפעילות הקולטנים. שימוש קליני באינסולין עד שנות ה- 80, הופק מלבלב בקר וחזיר. כיום - בהנדסה גנטית. משך הפעולה מוארך באמצעות קשירתו לפרוטאמין או לאבץ. כך מואט קצב הספיגה ממקום ההזרקה. הארכת משך הפעולה נותן מענה לצורך בהפרשה בסיסית בין הארוחות.
אינסולין משנות ה – 60 נעשה שימוש קליני באינסולין לטווח קצר ולטווח בינוני. אינסולין הוזרק לרקמה תת עורית ופעולתו החלה לאחר כ – 30 דקות. אנלוגים קצרי טווח מאפשרים ספיגה מהירה אל מחזור הדם כך מושגת פעילות הקרובה לפעילות הפיזיולוגית. בארץ: Lispro (Humolog) Aspart (Novorapid) אנלוגים ארוכי טווח - מחקים את קצב ההפרשה הבסיסי, הפיזיולוגי. ספיגתם איטית יותר וכך, מאפשרים רמה קבועה ומתמשכת של אינסולין בין הארוחות. שילוב ביניהם מאפשר קרבה לפרופיל ההפרשה הפיזיולוגי של האינסולין.
סוגי אינסולין כל סוגי האינסולין בישראל זהים לאינסולין האנוש. מיוצרים בהנדסה גנטית. אינסולין משווק בריכוז אחיד: 1סמ"ק = 100יחידות. (E) (חברות המשווקות אינסולין בארץ: הדנית Novo-Nordisk ,האמריקנית – Eli Lilly תוצרי האינסולין מסווגים לפי משך פעולתם: 1. טווח פעולה קצר מאוד -Lispro (Humolog), Aspart (Novorapid) תחילת פעולה 2 – 5 דקות. שיא 1 – 2 שעות. סיום 3-4 שעות פעולה מהירה וקצרה. שימוש באנלוגים קצרי טווח מאפשר וויתור על ארוחת ביניים. 2. טווח פעולה קצר אינסולין רגיל (R.I). שמות מסחריים :Actrapid ו - Humulog R. תחילת פעולה כ - 30 דקות. מחייב המתנה בין זריקה לארוחה.
סוגי אינסולין 3.טווח פעולה בינוני אינסולין קשור לפרוטאמין. NPH Humolin N ו – .Insulatardפעילותו מתחילה כעבור 2-4 שעות. שיא 4 –8 שעות ונמשכת עד 12 –22 שעות. מתן NPH עם אנלוג קצר טווח או אינסולין רגיל לפני ארוחה אמור: *להביא לריכוז בסיסי קבוע בין ארוחות. *לספק מענה לצריכה הלילית הבסיסית. מתן NPH לפני השינה – בולם פעולת ההורמונים האנטגוניסטים המופרשים עם שחר (הורמון גדילה, קורטיזול) כך מפחית את רמת הסוכר של הבוקר. בגלל פרמקוקינטיקה בעלת שיא ושפל, (בשונה מן האנלוגים ארוכי טווח) הריכוז בדם אינו אחיד וקבוע. לפיכך, קיימת סכנת היפוגליקמיה בשיא הפעולה והיעדר כיסוי במשך כל 24 שעות היממה.
סוגי אינסולין 4. טווח פעולה ארוך:Ultratard, Humolin U פעילות כעבור 2-4 שעות. שיא 6-10 שעות. סיום 14 – 28 שעות. 5. תערובות מוכנות מראש:Humolun ו - Mixtard- ביחסים שונים וקבועים של NPH ו- R.I (70/30, 80/20 וכו'). NovoMix 30- מכיל תערובת 30% אנלוג טווח קצר,עם פרוטמין 70%.
אינסולין 6. אנלוגים ארוכי טווח:Lantus- מספק מענה לקצב ההפרשה הפיזיולוגי הבסיסיללא שיא ושפל המאפיינים NPHואת ארוכי הטווח שאינם אנלוגים. שילוב אנלוג ארוך טווח עם אנלוג קצר טווח עשוי לתת מענה לפרופיל הפיזיולוגי של הפרשת האינסולין.
שיטות הטיפול באינסולין תבנית הטיפול באינסולין, שילובים, מינונים ומספר הזריקות אינם מוגבלים. התכנית מותאמת לכל חולה על פי צרכיומתחשבת במדדי:. -גיל, יעדי הטיפול ומצב רפואי - תובנה ומוטיבציה -אורח חיים ועיסוק הרגלים ופעילות גופנית נכונות לשתף פעולה כישורים לקלוט וליישם היבטים טכניים הכרוכים בטיפול.
טיפול באינסולין האסטרטגיה נשענת על מאפייני החולה וצרכיו המשתנים, פרמקוקינטיקה של התכשירים וסוג הסוכרת. לדוגמא: חולה צעיר סוכרת סוג 1 הנזקק לטיפול מלא ואינטנסיבי, לעומת קשיש, בסוכרת סוג 2 הנזקק לזריקה אחת לטווח בינוני.
היפוגליקמיה אלרגיה סיבוכים המלווים טיפול באינסולין ליפודיסטרופיה עליה במשקל תנגודת לאינסולין
סיבוכים היפוגליקמיה– סיבוך שכיח. מסוכן בנוכחות נוירופתיה אוטונומית - מפחית יכולת תגובה פיזיולוגית לאירועים אלו. עלול להתפתח מדילוג או איחור בארוחה, לאחר מאמץ גופני חריג, נטילת עודף אינסולין, טעויות ותקלות טכניות. ניתור רמות סוכר לעיתים קרובות גם בלילה ולפנות בוקר, הוא דרך יעילה למנוע. טיפול מיידי: משקה מתוק, טבליות סוכר. במחוסר הכרה – גלוקוז 50%, או 1 מ"ג גלוקגון IM. שימוש בגלוקגון ללא הועיל, מנה נוספת לא תועיל ויש לתת גלוקוז
סיבוכים אלרגיה – כיום נדירה. בהיות האינסולין ממקור אנושי וחופשי מתוצרי לוואי. תוארו רגישויות לפרוטאין, אבץ וחומרים משמרים. התופעות: גירוי מקומי, אודם עקצוץ במקום ההזרקה, תגובות כלליות – גרד עד תגובה אנפילקטית. ליפודיסטרופיה- היפרטרופיה של השומן התת-עורי כתוצאה מן האפקט ההיפרטרופי של האינסולין. הופעת גושים באזורים בהם מבוצעות הזרקות חוזרות. מניעה: סבב הזרקות.
סיבוכים תנגודת לאינסולין - עלולה להיגרם כתוצאה מאחד הגורמים: א. נוגדנים כנגד אינסולין. נדיר בעידן השימוש באינסולין האנושי. ב. הפרעה בתפקוד הקולטנים לאינסולין כתוצאה מירידה במספרם או מנוגדנים המכוונים אליהם. ג. פירוק מקומי של האינסולין באתר ההזרקה התת-עורי. (לאיזון ההפרעה – מתן תוך ורידי). ד. כתוצאה מצריכה יומית מוגדלת של אינסולין (מעל 200 יח' ליום).
השימוש באינסוליןמחייב: הכנת המטופל ומשפחתו לוודא כושר הבנה וקואורדינציה. הקניית מיומנויות טכניות להזרקה, ניטור, בקרה ואיכות הציוד. נשיאת דברי מתיקה וכרטיס זיהוי. מיומנות בדיקת שתן לקטונים ושימוש בגלוקגון. ניתור ורישום : ערכי הסוכר, שינויים בארוחות, פעילות גופנית, אירועים חריגים, מינוני אינסולין ותרופות אחרות. שמירה ואכסון אינסולין על פי הוראות היצרן: להימנע מחשיפה ישירה לשמש, קור וחום. ניתן לשמור אינסולין בטמפ' החדר למשך כחודש. מלאי האינסולין נשמר בדלת המקרר. תאריך תפוגה.
הנחיות לשימוש באינסולין לנער היטב בקבוקי אינסולין מעורבים לקבל תמיסה הומוגנית אינסולין מוזרק תת עורי פרט למקרים חריגים. לעודד הזרקה עצמית בהתאם לציוד ההזרקה ובכל מקרה להכיר את השימוש במזרק הרגיל. להחליף אתרי ההזרקה (בטן, עכוז, גפיים) למנוע היווצרות גושים. להימנע מהזרקה לגפיים לפני פעילות גופנית מחשש לספיגה מהירה. עלול לגרום להיפוגליקמיה במהלך הפעילות. להזריק בזווית 90 מעלות, ללא צביטה בעור ולחכות כמה שניות לפני הוצאת המחט. לדאוג לניקיון הידיים ומקום ההזרקה.
גורמים המשפיעים על ספיגת אינסולין ספיגת האינסולין, מינון, אזור ההזרקה וטכניקה, יישור או הרמת העור חשובים באיזון הסוכרת עומק ההזרקה - לשכבה התת עורית בלבד. השריר עשיר בכלי דם. ספיגה והשפעה מהירה יכולים לגרום להיפוגליקמיה. מחטים – אורך 8 מ"מ. יותר ארוכים – לשמנים. לאותו אזור להשתמש באותו גודל מחט, כדי שהחומר יתקבל בגוף באותה מידת השפעה. אזורי ההזרקה – ירך, זרוע, בטן, עכוז. קצב הספיגה שונה בין האיברים. רוטציה תמנע תנודות בערכי הסוכר. לדוגמא: בבוקר הזרקה קבועה באותו אזור וכן הלאה. להשפעה אופטימלית, אזור מועדף - בטן או ירך. לדאוג למרחק כ – 3 אצבעות בין דקירה לדקירה כדי למנוע היפרטרופיה שומנית באותו מקום.
אזורי הזרקה זרוע היד –שכבה תת-עורית דקה. באזור חיצוני. חשוב להרים את העור להבטיח שאין מזריקים לשריר (pinch-up). הזרקה עצמית - קשה בשל ביצוע שתי פעולות בו-זמנית. בטן –רקמה תת-עורית עשירה. אזור גדול להזרקה. מצמצם אפשרות חדירה לשריר. אחיזת הרקמה מתאפשרת בקלות. עכוז: שפע שכבה תת-עורית. לא מחייב הרמת העור. ספיגת אינסולין במקום זה איטית. מהווה מקום אידיאלי להזרקה לפני שינה. ירך– חיצוני או קדמי בלבד. בחלק הפנימי נמצאים כלי דם ועצבים.
טכניקת הזרקת אינסולין לבצע הרמה של השכבה התת-עורית בעזרת כרית האצבע. הרמה עדינה שלא להרים את שכבת השריר. קיימים מספר גדלי מחטים ועטים – 8, 12. להתאים את מקום ההזרקה והמחט לגודל הרקמה. לרקמת שומן עבה – מחט ארוכה. Pinch-up לבצע בהזרקה עם מחט ארוכה.
