המדיניות העירונית

1. המדיניות העירונית • המדיניות העירונית – עיקרי הדברים ירושלים התפתחה לאורך שנים כעיר מיוחדת; עיר המקדישה את כל מאמציה למקומות הקדושים, לתיירים, למבקרים, למתפללים, לחוקרים, למשמעויותיה הסמליות ועוד. פיתוחה כעיר עולם פוליטית, קדושה ומיוחדת שאב את כל עוצמותיה ונראה כי הותיר אותה מדולדלת בכל הנוגע לחיי היומיום האורבניים: צמיחה דמוגרפית, איכות חיים, פעילות עסקית, איכות שירותים – אותם מרכיבים שכל עיר באשר היא נדרשת להם. המדיניות העירונית, בנוגע לפיתוח העיר שמה דגש על איכות, על אטרקטיביות ועל צמיחה. הצלחת המדיניות בחומש הקרוב חיונית ליצירת בסיס יציב לחיים בעיר ואופק לצמיחה אורבנית המותאמת לייחודה של ירושלים

2. המדיניות העירונית – עיקרי הדברים ירושלים תקדם איכות חיים לרווחת תושביה, ותגדיל את האטרקטיביות שלה לצעירים, משקיעים ותיירים – כתשתית חיונית למימוש ייחודיותה ומעמדה הבינלאומי, הלאומי והמקומי. חזון/מטרת-על עיקרי המדיניות • ב. דגשים מרכזיים נוספים הנגזרים מהמדיניות • מרחב ציבורי וחזות העיר – ניהול ברמה רובעית (תיחום לשבעה רבעים), ניהול יוזם ולא מגיב גרידא בטיפול במפגעים וסוגיות אחזקה, קידום המצב על בסיס התמקדות מדי שנה במספר נושאי רוחב שלהם תינתן עדיפות לצורך השגת שינוי משמעותי במצב. • צמצום פערים מגזריים: • במזרח העיר – הגדלה יחסית של תקציבים בלתי רגילים המוקצים למזרח ירושלים, לרווחת התושבים. צמצום פערי תשתיות בין מזרח ירושלים למערבה וקידום פתרון בעיית הבנייה הבלתי חוקית במזרח ירושלים. • במגזר החרדי – מתן מענים לצורכי המגזר החרדי בדגש על בינוי כיתות לימוד, מציאת פתרונות דיור והשתלבות בכוח העבודה במסגרות מתאימות, תוך פעולה מתואמת עם ראשי המגזר ובסיועם. • חיזוק הקהילה ושיתוף הציבור –מתן ביטוי למגוון האוכלוסיות והמגזרים בירושלים תוך צמצום מתחים ביניהם, פיתוח שירותים רגישים לצרכים הייחודיים ולאורחות החיים המגוונים בעיר, פתיחת מגוון ערוצים למעורבות הקהילה בתהליכים העירוניים והרחבת הזדמנויות להעצמת הקהילות העירוניות – כלכלית וחברתית. • א. ליבת המדיניות – המשולש • חיזוק מערכת החינוך • רפורמה חינוכית בירושלים מבוססת על קידום מנהלים ומורים כסוכני השינוי והמפתח להצלחה, פיתוח ייחודיות והתמחות בית ספרית, עידוד מצוינות אישית, קבוצתית ובית ספרית, תכניות לימוד בהתאמה אישית לכל תלמיד, מניעת נשירה (שילוב המערכת פיתוח כלכלי העלאת אטרקטיביות העיר עבור תושביה תוך משיכת תיירים משקיעים וצעירים לעיר חינוך צעירים הבלתי פורמלית, קידום נוער, רווחה), ושדרוג תשתית טכנולוגית-פדגוגית. 2. פיתוח כלכלי – תשתית לצמיחה כלכלית פיתוח יתרונות יחסיים על פי מודל פורטר (תרבות, תיירות, מדעי החיים ומיקור חוץ), הסרת חסמים ביורוקרטיים לעסקים ומשקיעים – כולל מנגנוני one stop shop לעסקים, הגדרת ירושלים כאזור עדיפות לאומית מיוחד מבחינת מענקים ותמריצים, טיפוח ההון האנושי והגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה, פיתוח וחיזוק אזורי התעסוקה בעיר. 3. משיכת צעירים לעיר קידום הצעירים ככוח המניע בחיי הכלכלה, החברה והתרבות של ירושלים, בדגש על צעירים יצרניים או בעלי פוטנציאל יצרני. תחומי ליבה: לימודים אקדמיים; יזמות ותעסוקה; דיור; מעורבות חברית ציבורית וקהילתית; תרבות ופנאי; מתחמי דיור ופנאי ממותגי סצנה צעירה; הנגשת מידע ושירותים. כמו כן, דגש על משפחות צעירות וריכוז תכניות מכוונות-צעירים בשכונות מוגדרות.

3. מדיניות ניהול העיר – עיקרי הדברים • ג. עקרונות ניהוליים • מעורבות של חברי מועצת העיר בעיצוב המדיניות העירונית באמצעות ועדות הרשות. • שיטת ניהול מקצועית מבוססת תכנון ועבודת מטה, המסונכרנת מול כלל גורמי העירייה והגורמים שמחוצה לה. • עידוד ניהול יוזם ולא מגיב, הכוונה לניהול תוצאתי מונחה יעדים ומטרות. • קבלת החלטות המבוססת על מידע ונתונים ומלווה בהערכה ובקרה. • מיצוי כל שקל עירוני בצורה אופטימלית. • שקיפות ושיתוף תושבים – בתהליכי החשיבה ובהצפת צרכים וסדרי עדיפויות. • קידום שותפויות בין מגזרים: פרטי, ציבורי ושלישי. • חיזוקתפיסת הלקוח ופישוט הביורוקרטיה בקרב יחידות העירייה השונות. • ערבות הדדית – התחשבות הדדית בין המגזרים החיים בעיר. • העיר במרכז (ולא העירייה – שהנה גוף מטה מניע איכות עירונית). • שילוב תפיסה מטרופוליניתבעשייה העירונית – למימוש מעמדה, מחויבויותיה וההזדמנויות לפיתוחה ולהעצמתה של העיר. • שיווק ומתן נראות לעשייה העירונית. דגשי ראש העיר שימשו בסיס להגדרת חזון ועיקרי המדיניות העירונית. המעבר מ"דגשי ראש העיר" למדיניות עירונית מייצר בסיס להרחבת המעגלים ומעלה את חשיבות הטמעת המדיניות ומשמעויותיה בעבודת מגוון יחידות העירייה ובעשייה העירונית הכוללת. !

4. מה כבר נעשה מתחילת כהונת העירייה הנוכחית? • הישגים עיקריים בנושאי המדיניות: • חינוך • פיתוח כלכלי • צעירים • מרחב ציבורי וחזות העיר • צמצום פערים מגזריים • חיזוק הקהילה ושיתוף הציבור • דוגמאות בולטות המשקפות את העשייה על פי העקרונות הניהוליים

5. אוכלוסייה וצעירים מה כבר נעשה? • דוגמאות בולטות המשקפות את העשייה בנושא משיכת צעירים לעיר: • הוקמה רשות עירונית לצעירים –הרשות מתכללת את כלל הטיפול העירוני בנושא צעירים. כמו כן הוגדל משמעותית התקציב המוקדש לצעירים. • "אירועי תרבות מכווני-צעירים" – התכנית המרכזית  בקיץ הניבהסדרה איכותית של 12 אירועים גדולים שבהם השתתפו מעל 100,000 צעירים מירושלים ומכל רחבי הארץ ; • מסיבות רחוב במרכז העיר בשיתוף בעלי העסקים במהלך הקיץ) ליין המסיבות הגדול בארץ,כ10,000- משתתפים בכל מסיבה(. • הצבת האולפן השקוף של ערוץ 24 בכיכר ציוןהביאה לעלייה של 40% בפדיון • הסוחרים במרכז העיר. • הבאת גמר "כוכב נולד" לבריכת הסולטן בעיר. • "אירועים לסטודנטים" – הסטודנטים בעיר נהנו מסדרת אירועי תרבות הייחודית לסטודנטים שכללה אירועים ביום העצמאות, בחנוכה ובפורים, אירוע פתיחת שנה אקדמית ואירוע סיום שנה אקדמית, יום אוריינטציה ולילה לבן שהיה האירוע המרכזי לסטודנטים ביום ירושלים.  • הטבות לסטודנטים – בשנת 2010 החלה עיריית ירושלים לבסס מסורת של מנויים מוזלים לסטודנטים במוסדות התרבות (סינמטק, תיאטרון החאן הירושלמי, תיאטרון ירושלים, תיאטרון המעבדה ומוזיאון ישראל). למעלה מ-6000 סטודנטים רכשו מנוי שנתי. • פרויקט מתמחים – באמצעות הרשות לפיתוח ירושלים תומכת העירייה באופן משמעותי בפרויקט המתמחים אשר מחבר בין הסטודנטים לתעסוקה בעיר. השנה גדל הפרויקט לכ400-מתמחים אצל למעלה מ200-מעסיקים שונים בעיר, ביניהם משרדי ממשלה, עיריית ירושלים ועוד. • כרטיס תושב – עיריית ירושלים אפשרה הנפקת כרטיס תושב ללא תשלום לכל סטודנט – כרטיס המאפשר מגוון רחב של הטבות. • דיור בר-השגה – מודל 20:20:20 – • בנושא דיור בר-השגה מקדמת העירייה מדיניות שלפיה בכל תכנית בנייה חדשה של20 יח"ד ומעלה, 20%מיחידות הדיור יותאמו לצעירים מבחינת גודלן ומחירן יהיה זול ב- 20%משוויין בשוק. • פעילות בשכונות צעירות" ו"אירועי תרבות מכווני משפחות צעירות" – במהלך 2010 החלה רשות הצעירים בעיריית ירושלים לקדם פלטפורמה חדשה של תכניות המכוונות למשפחות צעירות. במסגרת זו נבחרו ארבע שכונות שונות ברחבי העיר כ"שכונות צעירות": קריית היובל, הגבעה הצרפתית,תלפיות מזרח וגוננים. לפרויקט מונו מנהלי פרויקטים אשר החלו את עבודתם בשכונות. הפרויקט עתיד לתת מענה לאוכלוסיית הצעירים בתחומים פיזיים, תרבותיים, חינוכיים ועוד. כמו כן קיימה הרשות פעילות לאורך חודש אוגוסט ובחופשת סוכות. הכוונה היא להרחיב תחום זה במידה משמעותית במהלך 2011. The front Stage ליין מסיבות רחוב ירושלים, 2010

6. פיתוח כלכלי מה כבר נעשה? דוגמאות בולטות המשקפות את העשייה בנושא פיתוח כלכלי: אזור פיתוח א' – הממשלה קיבלה את בקשת העירייה וירושלים הוכרזה כאזור פיתוח א' להשקעות הון,דבר שיעניק לעיר הטבות כלכליות והטבות בתחומי התעשייה המתקדמת, התעסוקה, התיירות ועוד. • ביו-ירושלים, חבילת סיוע מיוחדת (JDA): • עד 2.4 מיליון ₪ – מענקים לחברות ביו-מד גדולות • עד 600,000 ₪ – מענקים לחברות ביו-מד צעירות • סובסידיה והקלות במס למשך 4 שנים • סבסוד שכירות דירה לעובדים • סבסוד של כ-50% מעלויות פיתוח קרקע הקמת האגף לקידום עסקים – האגף קם במטרה לשפר את המענה לבעלי העסקים, להעניק ליווי טוב יותר ולפשט תהליכים ביורוקרטיים על ידי ריכוזם בנקודה אחת (One Stop Shop). כבר עתה נרשמה עלייה של 30% בבקשות לפתיחת עסק חדש בירושלים. • עידוד תעסוקה • בסוף 2010 נפתחה מכינה לתעסוקה לגברים חרדים ביוזמת הרל"י והרשות העירונית לתעסוקה (בשנתיים הראשונות צפויים כ-200 משתתפים). • תכנית חדשה להכשרת נשים חרדיות ללימודי תומכות לידה (דולות) ויזמות עסקית.  • יריד לימודים ויריד תעסוקהשבהם השתתפו 1,500 תושבי מזרח העיר. • פרויקט "מטו"ס"– התכנית כוללת סדנה לחיפוש עבודה, קורס הכרת המחשב, קורס עברית תעסוקתית, ותהליך ליווי השמה על בסיס מועדון תעסוקתי. • קורס ניהול והקמת עסק לצעירים בוגרי הכשרה מקצועית בשיתוף מט"יירושלים.

7. פיתוח כלכלי מה כבר נעשה? • תיירות בינלאומית • תקציב קידום התיירות גדל מ 3-מיליון ל 70-מיליון ₪ בשיתוף משרדי הממשלה. הסכום משמש לפיתוח תשתיות התיירות ולמיצובה ושיווקה של ירושלים כעיר התיירות המובילה בישראל. • גידול ניכר בהיקפי התיירים בירושלים: מ-2.2 מיליון תיירים בשנת 2008 ל- 3.3 מיליון תיירים בשנת 2010. זאת בהתאם לחזון ראש העיר להגדיל את מספר התיירים בעיר ל10-מיליון תיירים בשנה. דוגמאות בולטות המשקפות את העשייה בנושא פיתוח כלכלי (המשך): • תרבות • מוסדות התרבות עוברים ממצוקה ליצירה. הוכפל התקצוב ל 60-מוסדות התרבות בעיר באמצעות תקציב העירייה ותקנת ירושלים של משרד התרבות.יחד עם גידול בהיקפי המבקרים ושוחרי התרבות בעיר גדלו הכנסותיהם העצמיות בצורה ניכרת. • פי שניים וחצי אירועי תרבות בעיר מאשר בשנים קודמות. • תמיכה של 50% בארנונה למוסדות התרבות בירושלים בהשקעה של 2 מיליון ₪. • הגדלת התקציב לקרן הקולנוע והטלוויזיה העירונית הראשונה בארץ ל 9-מיליון ₪ בשנה. • שיפוץ בריכת הסולטן והרחבתה לקיבולת של7,000 מקומות;הגדלת מספר • ההופעות לכל קיץ–בהשתתפות מיטב האמנים המובילים. • שותפות עם קרן שוסטרמן וקרנות נוספות לתחום התרבות בעיר – במסגרת "עונת • התרבות הירושלמית" מתקיימים אירועי תרבות רב-תחומיים, בהם "בלבסטה" בשוק • מחנה יהודה, פסטיבל הסופרים הבינלאומי,פסטיבל מתחת להר) אמנות • אלטרנטיבית(, נקודת מגע) פתיחת מוזיאון ישראל(, הופעות ענק ומסיבות. • הרחבת פרויקט"קיץ בחצרות העיר" – הופעות מוסיקה חינם לתושבי העיר בחצרות • הקסומות. • הבאת גמר "כוכב נולד" לבריכת הסולטן בעיר. • השלמת בניית בית מזי"א בתקציב כולל של 16 מיליון ₪, המורכב ממימון עירוני, מימון ממשלתי ותרומות. המתחם מיועד לשימוש שלוש קבוצות תיאטרון ירושלמיות: קבוצת אינקובטור, קבוצת התיאטרון הירושלמית ותיאטרון פסיק.

8. חינוך מה כבר נעשה השקעה בתקשוב בתי ספר תכנית "מחשב נייד לכל מורה" – מטרת התכנית היא לצייד עד שנת 2012 כ-2,200 מורים המלמדים בבתי ספר יסודיים, בחטיבות ביניים ובחינוך המיוחד ברחבי העיר על מנת להביא לשיפור בתהליכי ההוראה-למידה. התכנית כוללת מסגרת הדרכה והשתלמויות וכן התקנת תשתיות אינטרנט אלחוטי ומקרנים. פתיחת אזורי הרישום מערכת החינוך העל-יסודי בירושלים עברה תהליך של הרחבת אפשרויות הבחירה של הורים ותלמידים בנוגע לבית הספר שבו ילמדו התלמידים. במעבר לכיתה ז' נפתחו לבחירתם של תלמידי ירושלים בחינוך הממלכתי כל בתי הספר ברובע מגוריהם, וכן כל בתי הספר הייחודיים בעיר. מרבית התלמידים יזכו להתקבל לבית הספר שאותו בחרו בעדיפות ראשונה. במגזר הממ"ד הפכה כל העיר לרובע רישום אחד. כל תלמיד מכל אזור רשאי לבחור בכל בית ספר שבו הוא מעוניין בעיר. מהלך זה נועד לשפר את השירות לציבור ההורים וילדיהם בהתאמת בית הספר על פי העדפותיהם. מניעת אלימות ומניעת נשירה עיר ללא אלימות – תכנית הוליסטית רב-מערכתית לטיפול בבעיות האלימות ובמניעתן תוך שיתוף פעולה בין המינהלים השונים. התקציב העירוני ל-2010 הוא 400,000 ₪, ו-1.6 מיליון ₪ נוספים מתוקצבים בידי המשרד לביטחון פנים. התכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון – התכנית פועלת בשלוש שכונות בירושלים: דרום מערב העיר, א-טור ובוכרים-בית ישראל, בתקציב של כ-8 מיליון ₪. במסגרת התכנית בוצע מיפוי של כלל הילדים ובני הנוער בסיכון בשכונות אלו וגובשו מענים מתאימים. התכנית פועלת בשיתוף פעולה ראוי לציון בין מינהל החינוך, מינהל קהילה ומינהלים נוספים. דוגמאות בולטות המשקפות את העשייה בנושא חינוך: השקעה בכוחות ההוראה תכנית חותם – יוזמה משותפת של משרד החינוך, ג'וינט ישראל ותנועת "הכל חינוך" לגיוסם של צעירים בוגרי תואר ראשון בהצטיינות להוראה בבתי הספר. התכנית פועלת במסגרת הארגון העולמי Teach for All, המאגד פעילות חינוכית חדשנית במספר מדינות בעולם. התכנית החלה לפעול בירושלים בשנת 2010, בתמיכת מינהל החינוך בעיריית ירושלים. למחזור הראשון גויסו 23 מורים מצטיינים (מתוך 70 בכל הארץ). המורים החדשים שולבו בבתי הספר השונים בירושלים, והם מקבלים ליווי צמוד של מורים ותיקים ושל מנהלי בתי הספר. תכניות לימוד ייחודיות; שיתוף עם מוסדות להשכלה גבוהה, עם מכוני מחקר ועם חברות היי-טק בעיר כיתות על-אזוריות – מעל ל-1,000 תלמידי כיתות י'–י"ב לומדים ב-21 כיתות על-אזוריות לבחינות הבגרות – תכנית המאפשרת להם להיבחן ברמה מוגברת של 5 יח"ל במקצועות שאינם נלמדים בבית ספרם, ובכך מעלה את אחוז הזכאים לתעודת בגרות איכותית. קדם-עתידים – בשיתוף מכון ברנקו וייס – כ-500 תלמידים משתתפים בתכנית ארבע-שנתית המתחילה בכיתות ט' ומטרתה הובלת התלמידים לתעודת בגרות מדעית ברמה גבוהה ולעתודה אקדמית. הישגים לימודיים "תכנית העצמה לבגרות" (תה"ל) – התכנית פועלת בירושלים זו השנה השנייה ומטרתה להביא להגדלת אחוז הזכאים לתעודת בגרות. בשנת תש"ע השתתפו בתכנית כ-2,000 תלמידים. 86% מבין המשתתפים עמדו בבחינות בהצלחה וסיימו את לימודיהם בזכאות מלאה לתעודת בגרות. עלות התכנית כ-6 מיליון ₪ – 4.6 מתוכם מתקציב משרד החינוך, 1.4 הנותרים מתקציב עירוני.

9. מרחב ציבורי וחזות העיר מה כבר נעשה • דוגמאות בולטות המשקפות את העשייה בתחום המרחב הציבורי וחזות העיר: • העיר נִתְחֲמָה לשבעה רבעים לצורך ריכוז ותיאום העניינים הפיזיים בכל רובע (תברואה,ניקיון,שיפור פני העיר, אחזקה,רישוי, שילוט,מאור,רוכלות,גינות ופארקים)במטרה להביא לשיפור ניכר בחזות העיר, בתחזוקתה ובניקיונה. • רשימת3,000 המבנים המיועדים לשימור בעיר פורסמה לראשונה, לאחר עשרות שנים שבהן הייתה חבויה מעין הציבור. כעת מתבצע עדכון לרשימה, ועם סיומו היא עתידה לכלול אלפי מבנים נוספים. • לראשונה הוקמה מחלקת שימור בת שבעה עובדים, הנותנת מענה מקצועי ומהיר לתושבים ולמתכננים. • התקבלה החלטה על שימור רחוב הנביאים כולוועל שימור בית שוקן. במושבה הגרמנית הוחלט על שימור מבנה קולנוע סמדר המיתולוגי ועל שמירת ייעודו כבית קולנוע, וכן על שימור בית החולים למצורעים. נוסף על כך פועלת העירייה בזירה המשפטית להמשך קיומה של בריכת ירושלים כבריכה עממית. • עמק הצבאים אושר כפארק טבע עירוני לשימוש כלל תושבי העיר. הפארק יוסיף שטח ירוק ויאפשר השבה של הצבאים למקום. • הפיכת ירושלים לעיר הירוקה בארץ–מתוכנן פיתוחם של 5 פארקים מטרופוליניים ששטחם הכולל גדול משטחה של ת"א. • החלה בניית פארק המסילה בין תחנת הרכבת הישנה ובין מלחה. הפארק יתפקד כשדרה עירונית ירוקה,אשר תכלול בין השאר שביל אופניים בן 8 ק"מ, ספסלים, מתקנים לילדים ועוד. • מספר מכלי המחזור בעיר הוגדל במידה משמעותית. היום יש בעיר 600 מכלי מחזור לנייר ולפלסטיק. • ב-110בתי ספר בעיר מופעלת פינת מחזור התורמת לחינוך הדור הצעיר ולהטמעת חשיבות ההפרדה במקור, ומאפשרת לתלמידים להתנסות בכך בפועל.ב345-גני ילדים בעיר פועלת תכנית "ארוחת עשר" שבה זוכים הילדים להדרכה ומקבלים קופסה המחליפה את שקית הניילון החד-פעמית. • ברמת בית הכרם וברמת דניה החל פיילוט לשימוש בקומפוסטריםעירוניים. במכלים נאספת פסולת אורגנית מבתי התושבים. הדשן המיוצר בקומפוסטרים משמש את הגינות העירוניות. הפיילוט צפוי להתרחב לחלקים נוספים בעיר. • ירושלים הצטרפה לפורום הערים היוקרתי ( LAB (Local Action for Biodiversiמטעם האו"ם. הפורום מתחייב לשיפור איכות החיים, לקידום טבע עירוני ולשמירה על בעלי החיים. • העירייה החלה בהצבת 200 תחנות אוטובוס חדשות בעלות עיצוב מודרני וחדשני בעיר. לאורך התוואי המהיר מגילֹה עד רמות יוצבו תחנות רחבות ומשודרגות הכוללות שלטי מידע אלקטרוני. • הר הזיתים – פרויקט שיקום ושיפוץ בית הקברות בהר הזיתים נמצא בשלבי ביצוע מתקדמים. במסגרתו שוקמו 7,000 קברים, והוסדרו דרכי גישה ותשתיות. כמו כן מוקם בימים אלו פרויקט אבטחה הכולל מצלמות ומוקד בקרה לאבטחת העולים להר.

10. חיזוק הקהילה ושיתוף ציבור • צמצום פערים מגזריים מה כבר נעשה • דוגמאות בולטות המשקפות את העשייה בנושא חיזוק הקהילה ושיתוף הציבור : • התקיימו בחירות במינהלים הקהילתיים בשכונות העירבמטרה להגביר את השפעת התושבים על עתיד שכונתם ועל איכות חייהם. • לראשונה הוקמה ועדת תכנון פתוחה לציבור המקדמת תכנון שיתופי. • סך ועדות הרשות עומד היום על 48. מתוכן 22 ועדות חובה, 20 ועדות רשות ו-6 ועדות מקצועיות. • דוגמאות בולטות המשקפות את העשייה בנושא צמצום פערים מגזריים: • בניית כיתות לימוד במזרח העיר–בתחום החינוך והקמת בתי ספר במזרח העיר הוגדלו ההשקעות באופן משמעותי ומתבצעת עבודת מטה רחבה להרחבת המגמה. במהלך השנתיים האחרונות נבנו במזרח העיר מספר בתי ספר חדשים המאכלסים כ200-כיתות לימוד. בימים אלו מקדמת העירייה את בנייתן של כ 350-כיתות לימוד נוספות בהיקף של 45,000 מ"ר ובעלות כספית כוללת של 290 מיליון ₪. • בניית כיתות לימוד במגזר החרדי – לראשונה הושקה תכנית אב לצמצום פערים במבני חינוך לציבור החרדי בירושלים. במסגרת התכנית הוקצו 5 מיליון ₪ לתכנון בתי ספר במגזר החרדי.15 פרויקטים שונים הכוללים כ- 200כיתות לימוד נמצאיםהיום בתכנון מתקדם ולקראת מכרזים. עלות התכנית לכיתות אלו עומד על כ 150-מיליון ₪ . • הנעת תהליכי תכנונן של 13,500 יחידות דיור נוספות בשכונות מזרח העיר בעשורים הקרובים כנגזרת של תכנית המתאר. • אישור תכנון מחודש לשכונת סילוואן וגן המלך– מהלך זה יאפשר הרחבה והגדלה של כאלף יחידות דיור חדשות בשכונה, שיפור במתן השירותים לתושבים,הסדרת הליכי רישוי לרובם המוחלט של המבנים הבלתי חוקיים בשכונה והוספת שימושים לטובת מסחר, תיירות ומבנים לצורכי ציבור.

11. עקרונות ניהוליים מה כבר נעשה • דוגמאות בולטות המשקפות את העקרונות הניהוליים בשנתיים האחרונות: • מעורבות של חברי מועצת העיר בעיצוב המדיניות העירונית באמצעות ועדות הרשות: • הוקמו ועדות רשות חדשות. סךמספר הישיבות של ועדות העירייה עמד על 47 ישיבות בין החודשים ינואר-יוני של שנת 2008 (היתה הפסקה של הדיונים בתקופה שקדמה לבחירות) והוא עלה ל-272 בשנת 2009. בשנת 2010 סךמספר הישיבות של ועדות העירייה עמד על 270. • שיטת ניהול מקצועית מבוססת תכנון ועבודת מטה/ ניהול תוצאתי: • קיום שלושה דיוני מדיניות במהלך השנה: במרץ – סיכום השנה החולפת ואיתור הזדמנויות לשנה הבאה, ביוני – קווים ראשונים לתכניות עבודה ומעקב ביצוע חצי-שנתי, ובספטמבר – אישור תכניות העבודה לשנה הבאה. • קבלת החלטות המבוססת על מידע ונתונים ומלווה בהערכה ובקרה: • הכנת "עצי מדדים" (dashboards) המודדים פרמטרים מרכזיים בביצועי האגפים העירוניים אשר הוגדרו כמהותיים להצלחה בפעילות האגף. • שקיפות ושיתוף תושבים: • פתיחת הוועדות העירוניות לציבור, השקת בלוג ראש העיר, קירוב המטה העירוני לשטח באמצעות הקמת מינהלת הרבעים העירונית. • קידום שותפויות בין מגזרים: פרטי, ציבורי ושלישי: • גיוס קרנות ומשקיעים לפרויקטים מתמשכים בתחומי החינוך (כגון תה"ל ו"מחשב לכל מורה"), התרבות (עונת התרבות הירושלמית), וחיזוק שכונות (פרויקט שכונה כעיר בקריית היובל) • חיזוק תפיסת הלקוח בקרב יחידות העירייה השונות: • מדידה של שביעות רצון התושבים באמצעות סקרים, בדגש על חינוך וחזות; קיצור ביורוקרטיות – האגף לקידום עסקים ומודל ה-one stop shopלעסקים; מענה מהיר לאישור אירועים במרחב הציבורי; קיצור זמנים בתהליכי הרישוי והבנייה. • ערבות הדדית – התחשבות הדדית בין המגזרים החיים בעיר: • פיתוח לכל מגזר בשכונתו, תוך קיום פורומים מקצועיים לפתרון קונפליקטים בנקודות תפר. • העיר במרכז (ולא העירייה): • הגדרת מדדים תוצאתיים לשינויים מורגשים בעיר, כגון שיעור מועסקים, היקף תלמידים במקצועות המדעים, מספר תיירים, מספר עסקים חדשים וכו'. • שילוב תפיסה מטרופוליניתבעשייה העירונית: • פורומים משותפים לראשי הרשויות; שיתופי פעולה בתחומי התחבורה, החינוך והתשתיות; הוספת פרק נתוני מטרופולין בשנתון הסטטיסטי לירושלים.