הצגת מאמר בקורס שיטות מחקר כמותי קרל פופר מדע, פסאודו -מדע והניתנות להפרכה

1. הצגת מאמר בקורס שיטות מחקר כמותיקרל פופרמדע, פסאודו-מדע והניתנות להפרכה תדהר חבר-אמרוסי ונטע ברגהאוס

2. מדע- נבדל מהפסאודו-מדע* במתודה האמיפרית (מדידה) שלו, שהיא אינדוקטיבית**–כלומר מדע הניתן למדידה. *פְּסֵבְדּוֹ-מדע או פְּסֵוְדּוֹ-מדע או פְּסֵידּוֹ-מדע או פסאודו-מדע (מקור המילה "פסאודו" ביוונית עתיקה: "ψεύδω"- לבדות, לשקר, לכזב. באנגלית: Pseudoscience) מתייחס לגוף ידע או נוהג המתיימרים להיות מדעיים או להיתמך על–ידי המדע, אך על–פי דעת עיקר הקהילה המדעית אינם עומדים בדרישות השיטה המדעית, בשל חוסר עקביות בשימוש בשיטות מדעיות, חוסר תקפות, חוסר תימוכין עובדתיים או חוסר סבירות, חוסר אפשרות להעמדה בניסוי מדעי, או חוסר בדברים אחרים הנדרשים למדע **במדע, אינדוקציההיא הדרך שבה מסיקים מסקנה ממקרים פרטיים ועוברים מהם לקביעה כללית. התהליך ההפוך נקרא "דדוקציה". לדוגמה, אם כל החסידות שנראו עד כה הן לבנות, אפשר להסיק באינדוקציה שכל החסידות לבנות. האינדוקציה אינה תקפה מבחינה לוגית, משום שהחסידה שתראה מחר עשויה להיות ירוקה, ולהפריך את המסקנה. עם זאת, האינדוקציה היא שיטת הסקה מקובלת בכל תחומי המדע

3. האוירה בתוכה צמחה בעייתו של קרל פופר- • תחילת המאה ה20- תיאוריות חדשות רבות • אי שביעות רצון הולכת וגדלה משלושת התיאוריות: 1.התיאוריה המרקסיסטית של ההיסטוריה 2.תיאוריית הפסיכואנליזה של פרויד 3. תיאוריית הפסיכולוגיה האינדיווידואלית של אדלר • "החילותי לפקפק בתוקפה של טענתן למעמד מדעי"(פופר, 1978)

4. אבחנה בין מדע לפסאודו מדע • התשובה המקובלת- "המדע נבדל מן הפסאודו מדע- או מן המטפיסיקה- במתודה האימפירית שלו, שהיא אינדוקטיבית במהותה ויוצאת מתצפית או ניסוי"( פופר, 1978) • פופר לא מסתפק בתשובה זו, מנמק ונותן כדוגמה את האסטרולוגיה המתבססת על ראיות אימפריות המבוססות על תצפיות: הורוסקופים וביוגרפיות.

5. המשותף לשלושת התיאוריות- כח ההסבר • תיאוריות אלו נראו כמסוגלות להסביר כמעט כל התרחשות בתחומים שאליהם התייחסו. • "נראה כי הלימוד של כל אחת מהן פעל על הלומד כמעין המרת דת אינטלקטואלית או התגלות, הפוקחת את עיניך לאמת חדשה הנסתרת ממי שעדיין לא בא בסודן" (פופר, 1978). • העולם מלא אימותים של התיאוריה דוגמאות מאששות.

6. דוגמה לבעיית האישוש האוטומטי - איש הטביעילד- • פרויד יגיד שזו תוצאה של הדחקת תסביך. • אדלר יגיד רגשי נחיתות שיצרו צורך להוכיח יכולת לפשוע. -איש הסתכן והציל ילד- • פרויד יגיד סובלימציה. • אדלר יגיד שוב רגשי נחיתות שיצרו צורך להוכיח גבורה.

7. דוגמה לתיאוריה שניתנת להפרכה • תורת הגרוויטציה של אינשטיין- • טענה כי האור חייב להימשך ע"י גופים כבדים(כגון השמש), בדיוק כשם שנמשכים על ידיהם גופים חומריים. • הסיכון הכרוך בחיזוי- התיאוריה אינה מתיישבת עם תוצאות תצפיתיות מסוימות.

8. "עובדה זו בדיוק- שהן תמיד התאימו, שהן תמיד אוששו- היא שהייתה בעיני מעריציהן הטענה החזקה ביותר בזכות התיאוריות האלה. ואז ניעורה בי ההכרה כי חוסן זה לכאורה, הוא למעשה נקודת תורפתן".

9. מסקנותיו של פופר • קל להשיג אישושים לכל תיאוריה כמעט – אם מחפשים אישושים. • יש להביא בחשבון אישושים רק אם הם תוצאה של חיזויים מסתכנים- אם היינו מנסים בלי לדעת את התיאוריה הנידונה היינו מצפים לאירוע שאינו מתיישב עם התיאוריה- אירוע שהיה מפריך את התיאוריה. • כל תיאוריה מדעית "טובה" היא בגדר איסור היא אוסרת על דברים מסוימים מלקרות ככול שהתיאוריה אוסרת יותר כך היא טובה יותר. • תיאוריה שאינה ניתנת להפרכה על ידי שום אירוע שניתן להעלותו על הדעת איננה מדעית.

10. מסקנותיו של פופר-המשך • מבחן אמיתי של תיאוריה הוא ניסיון לסתור אותה או להפריכה. • אין להביא בחשבון ראיות מאוששות אלא כאשר הן תוצאות של מבחן של ממש של התיאוריה. • לפעמים קורא שתיאוריות נמצאו מופרכות אך מעריציהן מוסיפים לתמוך בהן ע"י פירוש מחדש של התיאוריה בדרך כזו שהיא מתחמקת מהפרכה.. • הצלה מהפרכה = הרס המעמד המדעי= "מפתל קונבנציונליסטי".

11. מסקנתו המרכזית של פופר • פיתרון ל"בעיית התיחום"ע"י הצעת קריטריון ההניתנות להפרכה- • הקריטריון לקביעת סטטוס מדעי של תיאוריה הוא היותה הפרכית, בחינה או ניתנת לסתירה. כלומר,תיאוריה חייבת להיות מסוגלת להתנגש בתצפיות אפשריות או בכאלה שניתן להעלות על הדעת.

12. דוגמות • אסטרולוגיה- ערפול • תיאוריה מרקסיסטית- פירוש מחדש, "מפתל קונבנציונליסטי". • תיאוריות של פרויד ואדלר- לא ניתן להעלות על הדעת התנהגות אנושית שתוכל לסתור אותן. • תיאורית הגזע