עמותת תיירות אקולוגית ובת קיימא ישראל לקידום תיירות אחראית ותורמת לסביבה ולקהילה בישראל

1. עמותת תיירות אקולוגית ובת קיימא ישראל לקידום תיירות אחראית ותורמת לסביבה ולקהילה בישראל www.ecotourism.org.il לזכרו של גיל אבירי, מקים 'הר יללת התנים', יערות הכרמל

2. היקף התופעה – ירוק עולה! • תיירות בת קיימא ואקולוגית • נמצאת בעולם במגמת עלייה: • מודעות סביבתית • ביקוש צרכנים • היצע עסקים • סקירת מדיה • היקף פרסומים • כמות מנועי חיפוש ואתרי תוכן • מדיניות ממשלתית לעידוד יישום

3. צרכנים ירוקים • 84% מהלקוחות של Expedia.com מעוניינים במלונות ירוקים ומוכנים לשלם 5% ומעלה יותר; ובסקר אחרון של Travelocity, 59% מהמשיבים ענו כי לדירוג "ירוק" תהיה השפעה על בחירת המלון שלהם ב 2009. • סקר של לונלי פלנט בו השתתפו 24,500 מטיילים, מצא ש 90% מהם יתיירו באופן ידידותי לסביבה וכי יחפשו 'ערך מוסף' לחוויית הטיול בעתיד.

4. עסקים ירוקים

5. סוכני ומשווקי תיירות ירוקה TUI Environmental Champion 2008

6. מפיצי תיירות ירוקים www.travelocity.com/greentravel www.expedia.com/gogreen

7. פרסומי תיירות ירוקה Michelin Green Guide: London Fodor’s Green Travel: The World's Best Eco-Lodges & Earth-Friendly Hotels

8. הצורך בסטנדרט עולמי 73% מההולנדים, 69% מהדנים ו 46% מהגרמנים כתיירים בינלאומיים ישתמשו בתווית אקולוגית בבחירת יעד החופשה. יוזמת הקריטריוניםהעולמיים לתיירות בת קיימא www.sustainabletourismcriteria.org מקור: UNEP, 2009

9. יוזמת הקריטריונים העולמיים לתיירות בת קיימא (GSTC) מטרה: טיפוח הבנה ואימוץ העקרונות של תיירות בת קיימא ויישומם, תוך יצירת מכנה משותף עולמי לתיירות בת קיימא 37 קריטריונים שהנם המינימום ההכרחי – אשר כל עסק תיירותי צריך לשאוף לקיימם – על מנת להגן על ולקיים את המשאבים התרבותיים והטבעיים, תוך הבטחה שתיירות מממשת את הפוטנציאל שלה ככלי למיגור העוני".

10. ארגון התיירות העולמי של האו"ם תוכנית הסביבה של האו"ם קרן האו"ם ברית יערות הגשם הארגונים היוזמים

11. השותפים ליוזמה (רשימה חלקית) החברה האמריקאית של סוכני הנסיעות איקומו"ס - ארגון של האו"ם לשימור אתרי מורשת איגוד המלון והאכסון האמריקאי רשת מלונות הייאט האיגוד העולמי למלונות ומסעדות פדרציית מפעילי התיירות

13. תחומי הקריטריונים העולמיים 1. ניהול בר קיימא; הדגמת ניהול יעיל לאורך זמן 2. חברתי / כלכלי; מקסום התועלות החברתיות והכלכליות עבור הקהילה המקומית ומזעור ההשפעות 3. מורשת תרבותית; מקסום התועלות למורשת התרבותית ומזעור ההשפעות 4. סביבה; מקסום תועלות לסביבה ומזעור השפעות

14. א. ניהול בר קיימא • א.1. מערכת ניהולית • א.2. התאמה משפטית א.3. הדרכת עובדים • א.4. שביעות רצון של לקוחות • א.5. שיווק מדויק • א.6. עיצוב והקמת מבנים ותשתיות • א.1.6. אזוריות א.2.6. עיצוב ומיקום • א.3.6. בנייה בת קיימא א.4.6. צרכים מיוחדים ונגישות • א.7. הסברה

15. א. ניהול בר קיימא א.6. עיצוב ובנייה של מבנים ותשתיות א.3.6. בנייה בת קיימא – שימוש בעקרונות מקומיים מתאימים של בנייה בת קיימא. א.7. הסברה מידע והסברה אודות הסביבה הטבעית, התרבות המקומית והמורשת התרבותית, כמו גם לגבי התנהגות הולמת בעת ביקור באזורים טבעיים, "תרבויות חיות" ואתרי מורשת תרבות.

16. ב. חברתי / כלכלי ב.1. פיתוח קהילה ב.2. תעסוקה מקומית ב.3. סחר הוגן ב.4. יזמים מקומיים ב.5. קהילות מקומיות ב.6. ניצול ב.7. העסקה הוגנת ב.8. הגנת עובדים ב.9. שירותים בסיסיים

17. ב.1. פיתוח קהילה החברה תומכת, באופן פעיל, ביוזמות חברתיות ותשתיתיות למען פיתוח קהילתי, כולל, בין השאר, יוזמות בתחום החינוך, בריאות ותברואה. ב.3. סחר הוגן שירותים ומוצרים מקומיים ושל סחר הוגן נרכשים על ידי העסק במידת האפשר. ב. חברתי / כלכלי

18. ג. מורשת תרבותית ג.1. קוד התנהגות ג.2. חפצי אומנות היסטוריים ג.3. הגנה על אתרים ג.4. השתלבות תרבותית

19. ג.1. קוד התנהגות החברה פועלת על פי הנחיות או קוד התנהגות עבור ביקורים באתרים בעלי רגישות תרבותית או היסטורית, על מנת למזער את ההשפעה על הביקור ולמקסם הנאה. ג.3. הגנה על אתרים העסק תורם להגנה על נכסים ואתרים היסטוריים, ארכיאולוגיים, תרבותיים ורוחניים חשובים מקומיים, ואינו מגביל את הגישה של תושבים מקומיים אליהם. ג. מורשת תרבותית

20. ד.4.2. חומרים מזיקים ד.5.2. מזהמים אחרים ד.3. שימור מגוון ביולוגי, מערכות אקולוגיות ונופים ד.1.3. מיני חיות בר ד.2.3. חיות בר בשבי ד.3.3. אדריכלות נוף ד.4.3. שימור מגוון ביולוגיד.5.3. אינטראקציות עם חיות בר ד.1. שימור משאבים ד.1.1. מדיניות רכש ד.2.1. מוצרי צריכה ד.3.1. צריכת אנרגיה ד.4.1. צריכת מים ד.2. צמצום זיהום ד.1.2. גזי חממה ד.2.2. שפכים ד.3.2. תוכנית לניהול פסולת ד. סביבה

21. ד.1. שימור משאבים ד.3.1. צריכת אנרגיה נמדדת צריכת האנרגיה, מצוינים מקורותיה וננקטים צעדים להפחתת הצריכה הכוללת, תוך שימוש מרבי באנרגיה חלופית. ד.2. צמצום זיהום ד.1.2. גזי חממה: נמדדת פליטת גזי חממה מכל המקורות הנשלטים ע"י העסק ונהלים מיושמים לצמצום הפליטה וקיזוזה כדרך להשגת איזון אקלימי. ד. סביבה

22. האם ישראל נמצאת על מפת התיירות הירוקה העולמית? האם מקודמת ומוכרת בעולם? כמעט ולא!

23. הצעדים הנדרשים: להתאים ולהטמיע את ה GSTC בישראל עד סוף שנת 2010, העמותה תפעל: 1. להשלים את תרגום המדדים וחומרי ההסברה של ה - GSTC ולהתאים אותם לתנאים בישראל 2. לפתח תהליך סטנדטיזציה למלונות ומפעילי תיירות (לפחות) בתיאום עם הגוף הבינלאומי TSC 3. לפתח תשתית שיווקית בשיתוף ענקיות השיווק החברות ביוזמת ה - GSTC

24. כיצד ניתן להשתתף ביוזמה? • לאמץ את הקריטריונים בפרויקטים ו/או בתוכנית התיירותית שלכם באמצעות העמותה • לשתף פעולה עם העמותה בתהליך התאמת הקריטריונים ופיתוח הסטנדרטיזציה ותשתית השיווק • לסייע במימון פעולות העמותה, בדגש על פעילויות ההסברה ופיתוח כלים יישומיים • לסייע בהפצת רעיון הקריטריונים העולמיים ויישומו בישראל

25. פרטים ליצירת קשר עם העמותה מיכל וימר-לוריא, מנהלת העמותה michal@ecotourism.org.il 054-9989922, 03-5463172 דור חבקין, סמנכ"ל פיתוח אקולוגי dor@ecotourism.org.il 052-6633095

26. תודה רבה בשם כל העוסקים במלאכה...!