תפיסה חזותית והפרעותיה

1. תפיסה חזותית והפרעותיה זיהוי אובייקטים ואגנוזיה אסוציאטיבית

2. 3-D representation 21/2 -D sketch Primal sketch Object's image on retina Group primitives & processes Perceive 3-D object Identify edges and primitives Apperceptive agnosia רמות עיבוד חזותי: גישתו של Marr (חזרה)

3. אגנוזיה אסוציאטיבית • שלושה קריטריונים: • קושי לזהות אובייקטים כפי שמעיד שיום או שימוש בכל דרך אחרת • יכולת זיהוי אובייקטים באמצעות חושים אחרים ובאמצעות הגדרות • יכולת תפיסה חזותית של אובייקטים (מתועד בדרך כלל ע"י העתקה) • האם התפיסה החזותית באמת נורמלית?

4. תפיסה חזותית בחולים עם אגנוזיה אסוציאטיבית • הטענה כי לחולים אם אגנוזיה חזותית תפיסה חזותית תקינה (כלומר שהייצוג החזותי של האובייקט שלם (D-3 representation) והבעיות בזיהוי מקורן במעבר בין מערכת התפיסה למערכת הסמנטית מתבססת על שתי יכולות מובהקות של חולים אלו: • יכולת העתקה (או תיאור) של ציורים. • יכולת התאמה בין צורות שונות על בסיס ראיה. • ממצאים: • תאור דרך ההעתקה של חולים מצביעה על גישה של העתקת קו אחר קו (חולה M.S), או מאד איטי (חולה L.H, שוב קו אחד או שנים בכל פעם(.

5. תפיסה חזותית בחולים עם אגנוזיה אסוציאטיבית - המשך • גם דרך הביצוע במבחני התאמה למיניהם מעידה על הפרעות תפיסתיות: • החולה של Rubens & Bensonקבע חוסר התאמה בין צורות זהות על בסיס "לכלוכים" בנייר שינוים כלים ברצף הדיו. • איכות הביצוע של חולים אלו תלויה יותר מהצפוי באיכות הגירויים. הביצוע טוב ביותר עם חפצים אמיתיים, פחות טוב עם תמונות והירוד ביותר עם ציורים. יתר על כן, אין הם מצליחים כאשר הצורות מוצגות בתצוגה טכיסטוסקופית. • ניסויים מעבדתיים, רוב הטעיות מוגדרות כטעויות חזותיות ולא סמנטיות • חולים אלו מתקשים להבחין בין צורות "אפשריות" ו"בלתי אפשריות. • חלק מהחולים, בדומה לחולים עם אגנוזיה אפרצפטיבית, מתקשים לזהות חפצים מצולמים מזוויות לא מקובלות • האם יש בממצאים אלו כדי לומר כי אין הבחנה בין אגנוזיה אפרצפטיבית ואגנוזיה אסוציאטיבית?

6. אגנוזיה אינטגרטיבית – SE ו- HJA בחזרה ל- SE מקרה - HJA תאור מקרה: בעקבות ניתוח תוספתן סבל מ-stroke בעורק הצרברלי האחורי (posterior cerebral artery) אשר בעקבותיו ניזוקו שתי האונות האחוריות וסביבתן. בעקבות הנזק הוא איבד כל כושר שתלוי במערכת הראיה. הוא סבל מפרוספאגנוזיה קשה ביותר, איבוד יכולת התמצאות במרחב ואלקסיה. הוא הפסיק להכיר חפצים והפך לעיוור צבעים. בדיקות ראיה ושדות ראיה הראו חדות ראיה תקינה אך אובדן ראיה בשתי המחציות העליונות של שדה הראיה (מצב די שכיח באכרומטופסיה). הוא מתגבר על חסר זה ע"י תנועות ראש. שיום ציורים של חפצים רגילים כ- 42% נכון לעומת כ- 67% נכון אם החפצים היו אמיתיים. Jump

7. ספציפיות קטגורית במערכת התפיסה:פרוסופאגנוזיה כדוגמה

8. אגנוזיה ספציפית • חיי/דומם: הסברים אפשריים • פרוסופאגנוזיה • נרכשת • התפתחותית • Capgras Syndrome • זיהוי ללא מודעות • דיסוציאציה בין אגנוזיה לחפצים ופרוסופאגנוזיה

9. אגנוזיה אסוציאטיבית ואפרצפטיבית - סיכום • אף על פי שברור כי חלוקתו הדיכוטומית של Lissauer איננה נכונה, יש להבחין בין סוגי אגנוזיה שונים על בסיס מאפייני הנזק למערכת התפיסה החזותית. • יש חולים אגנוזיים אשר מסוגלים להשתמש בהבדלי אור, צבע ובהירות, אך לא באוריינטציה וצורה. • יש חולים אגנוזיים אשר אינם רואים אלא פריט אחד בו זמנית ולכן מאבדים את ה"תמונה" כולה. • יש חולים אשר מסוגלים לזהות אובייקטים רק מכיוון מקובל אך לא ליצור את הדימוי התלת ממדי מ"נקודת מבט האובייקט" • יש חולים אשר רואים את כל המידע שנמצא בשדה הראיה אך מסוגלים לזהות רק פרט אחד.

10. אגנוזיה אסוציאטיבית ואפרצפטיבית – המשך סיכום • במונחים של Marr כל החולים הנ"ל סובלים מבעיות ברמת עיבוד ראשונה ושנייה של מידע חזותי. • במונחים של קלסיפיקציה קלינית, כל החולים הנ"ל סובלים במידה כזו או אחרת מאגנוזיה אפרצפטיבית • חולים אלו סובלים בדרך כלל מנזקים מפושטים באזורי קורטקס אונימודלי אסוציאטיבי עם פגיעות בשני מסלולי הראיה.

11. אגנוזיה אסוציאטיבית ואפרצפטיבית - המשך סיכום • יש חולים שמסוגלים להשתמש גם בצורה וגם בשינויי אור ובהירות, אך התוצר הסופי של העיבוד איננו מספיק לזיהוי יעיל ע"י מערכת ידע. • הבעיה התפקודית הספציפית של חולים אלו שונה ממקרה למקרה, למשל בעיה בטיפול בפרטים ושילובם למכלול. • במונחים של Marrחולים אלו מתקשים ביצירת הדימוי התלת ממדי. • במונחים של קלסיפיקציה קלינית אלו חולים הסובלים מאגנוזיה אסוציאטיבית. • במונחים נוירואנטומיים הנזק המוחי שלהם בדרך כלל דו-צדדי (אם כי יש גם מקרים עם נזק חד-צדדי), באזורים ה-ventro-occipital (כלומר המסלול התחתון) ועתים קרובות כתוצאה מ-stroke ב-posterior cerebral artery .

12. נקודות מיקוד במאמרו של Humphreys • להבין היטב את אופי הבעיות של H.J.A: באיזה סוג מבחנים הוא נכשל ובאיזה מבחנים הוא מצליח בדומה נבדקים בריאים? • מה ניתן ללמוד ממשימות של visual search על perceptual grouping ומה מיוחד בביצוע של H.J.A במחנים מסוג זה? • האם ניתן להתייחס לאגנוזיה אינטגרטיבית כסוג של simultagnosia? • מה ניתן לומר על הזיכרון לטווח ארוך של H.J.A? • מה משותף ומה שונה באגנוזיה של H.J.A לעומת חולים אחרים במיוחד SE?

13. שאלות?

14. מקרה M.S (Levine & Calvanio, 1989) L.H. מקרה Ratcliff & Newcombe, 1982 אופי ההעתקה של חולים עם אגנוזיה אסוציאטיבית

15. כשר ההעתקה של חולים עם Associative agnosia (Rubens & Benson, 1971)

16. הבחנה בין צורות אפשריות ובלתי אפשריות צורות בלתי אפשריות צורות אפשריות

17. חפצים מצולמים ממבט רגיל ולא רגיל

18. קביעות מעבר לנקודת מבט שתי אפשרויות הסבר: • חוסר יכולת לבנות את הייצוג התלת-ממדי "מנקודת מבט האובייקט" • חוסר יכולת "חילוץ" תווים חזותיים מאפיינים.

19. Humphreys & Riddoch (1984) עיוות מבט העדר תו מאפיין

20. & Riddoch (1984)Humphreys - תוצאות 100 ביקורת 90 80 H.J.A 70 60 אחוז זיהוי 50 J.L. 40 30 20 10 0 עיוות מבט העדר תו מאפיין

21. H.J.A - זיהוי אובייקטים

22. H.J.A ממצאים קליניים: כושר ההעתקה שלו טוב מאד ואין הוא מאבד את המקום בדף כאשר הוא מרים את העט (כמו חולים עם סימולטאגנוזיה). תוצאות אלו מבחינות בינו לבין חולים שסובלים מאגנוזיה אפרצפטיבית. דרך ההעתקה שלו מעידה כי אין לא כל מושג מה הוא מצייר. בנוסף, הציור הוא מאד איטי ודקדקני

23. H.J.A - המשך • הידע הסמנטי שלו תקין לחלוטין וגם יכולת הדימוי החזותי! • נראה, אם כן ש-H.J.A ממלא אחר שלוש התנאים המגדירים אגנוזיה אסוציאטיבית. אולם, האם הוא באמת מייצר את ייצוג החזותי התלת ממדי של האובייקטים אותם הוא לא מזהה? לכאורה יש לו יכולת תפיסת גבולות וקווים - והתנהגותו היום-יומית מעידה על יכולת מסוימת של תפיסה "גלובלית": הוא לא נתקל בחפצים, הוא מסוגל ללחוץ ידיים, לתפוס חפצים בידו וכו'. • אולם כל התנהגותו בבחינות פורמליות מעידה על קושי בהקבצת פרטים חזותיים למכלול. • בנוסף לחוסר זיהוי פנים של אנשים מפורסמים או קרובים לו (גם לא את עצמו בראי), יכולתו לזהות בין גברים ונשים התבססה על פריטים כגון אורך השיער.

24. H.J.A - המשך • האם אין הוא יכול לקודד מידע גלובלי? כנראה שהוא יכול - הוא מבחין טוב יותר בין חפצים אמיתיים למדומים על בסיס קונטור בלבד (בניגוד לאנשים בריאים). • נראה אם כן כי ל-H.J.A יש תפיסת מכלול ויש תפיסת פרטים אך יש לו קושי בהרכבת המכלול מהפרטים. ומה לגבי התהליך ההפוך?

25. H.J.A - זיהוי אובייקטים “I have not even the glimmerings of an idea. The bottom part seems solid and the other bits are feathery. It does not seem to be logical unless it is some sort of a brush.” “A soup ladle” “I’m completely lost at the moment. You don’t put it on. It has sharp bits at the bottom like a fork. It could be a necklace of some sort.” “A stand containing three separate pans; the top pan has a design on its lid; the second pan has a slightly smaller diameter than the top pan; the bottom pan has a wider diameter than the second pan and is longer in length.”

26. H.J.A - העתקה

27. Humphreys & Riddoch, 1987 - HJA

28. ציורים של HJA מהזיכרון

29. H.J.A - הבחנה בין חפצים אמיתיים ומדומים

30. אותיות נבון HHHHH H H HHHHH H H HHHHH S S S S S S SSSSSSSS S S S S S S H.J.A (כמו נבדקים נורמלים) עונה הרבה יותר מהר לצורה הגלובלית מאשר למרכיביה

31. Navon Letters - SE

32. אזורי נזק MTG ITS Lesions of four patients with impaired perception of facial configuration. Data from MRI are plotted into coronal templates for Patients 2, 3, 4 and 5. The area of maximal overlap includes the region of the fusiform face area. OTS LH RH Barton et al., 2002

33. KW – Neuropsychological profile Visual acuity as measured by Snellen chart at 35 cm (OD 20/20, OS, 20/25) Color vision as measured by Dvorine Color Plates (14/14). Object recognition, on the Boston Naming Test (BNT) (60/60) Hooper test 28/30 (normal mean 26.75 SD=1.97) Identification of famous movie stars and politicians 10/60 (controls 39/60) Cambridge Face Memory Test 39/75 (controls 59/75) Warrington Word/Face Memory test: Words: 50/50 Faces : 23/50 Benton Face Recognition Test: 33/54 Severely impaired Bentin, DeGutis, D’Esposito & Robertson, 2007

34. Dustin Hoffman Covert Face recognition in Acquired Prosopagnosia • עדויות פיזיולוגיות (P300, SCD) • עדויות התנהגותיות: Congruent Incongruent Bill Clinton Henry Kissinger Bruce Willis

35. A double dissociation: Case CK Moscovitch et al., 1997

36. A special “talent” to discover faces

37. 8 8 0 8 8 2 8 0 Special sensitivity to faces?