עדכון הנחיות החברה לתכן גיאומטרי: כרך I

1. עדכון הנחיות החברה לתכן גיאומטרי: כרך I

2. מטרת העבודה מטרה כללית: עדכון הנחיות החברה לתכן גיאומטרי של דרכים, צמתים ומחלפים שלב 1: עדכון כרך 1: תכן גיאומטרי של דרכים

3. צוות העבודה - חב' אמי-מתום מחברים: • אינג' רן זילברשטיין – ראש צוות • ד"ר בני פרישר • ד"ר שי בסן צוות מסייע: • אינג' רותי בן-זינו • אינג' דותן ריגלר • אינג' גלי ישראל בליווי ועדת היגוי בראשות: • אינג' אדולפו וורוביוף, • אינג' ישעיהו רונן

4. סיבה מרכזית לעדכון ההנחיות • עדכון מקיף של הנחיות נערך בכל המדינות המתקדמות כל 10 עד 15 שנים. • כרך 1 של הנחיות מע"צ פורסם ב-1994 והמקורות שנכללו היו עד שנת 1993. • פורסמו עדכונים לא מהותיים.

5. התפתחויות בעולם

7. התפתחויות בישראל מאז 1993 מדיניות פיתוח התחבורה היבשתית במדינת ישראל, משרד התחבורה מהדורה 1: 1999, מהדורה 2: 2008

8. התפתחויות בישראל מאז 1993 • HCM ישראלי • הוועדה הבין משרדית להתקני תנועה ובטיחות • תסקירי בטיחות • הנחיות לתכנון דרכים מהירות מעויירות (לא נכללו בהנחיות הקודמות)

9. התפתחויות בישראל מאז 1993 • הנחיות לנת"צים • גישת תכנון בר-קיימא

10. התפתחויות בישראל מאז 1993 • מחקרים בחברה הלאומית לדרכים • הנחיות לרחובות עירוניים – ישראל 2009

11. הנחיות שבוצעו במקביל ויפורטו בהמשך

12. שלבי העבודה • קביעת תכולת הכרך המעודכן, תוכן העניינים ולו"ז, סדר העבודה והפרקים • לכל פרק - הצגה לועדת ההיגוי של חומר רקע מעודכן בנושא הנדון, והצעת טיוטת הנחיות לאותו הפרק • ריכוז טיוטות ועריכה סופית למהדורת כרך הנחיות • עריכה וליווי הפקה של אוגדן הנחיות חדש

13. דוגמה - לסקרי ספרות

14. עד כה היו 23 פגישות של ועדת ההיגוי – 6 ב-2008, 6 ב-2009, 11 ב-2010 (עוד 2 כבר נקבעו ל-2010 ו-2 ל-2011). • הוכנו 33 חוברות: 22 סקר ו-11 הצעה להנחיות.

15. תוכן עניינים לכרך 1 פרק 1: מבוא פרק 2: מדיניות תכן בסיסית: מדרג הדרכים, מהירויות תכן ורמות שירות לתכן פרק 3: חתכי רוחב למדרג הדרכים פרק 4: מרחקי ראות פרק 5: התוואי האופקי פרק 6: התוואי האנכי פרק 7: שילוב תוואים פרק 8: קיבולת ורמת שירות

16. שינויים עיקריים ונושאים לעדכון מדיניות תכן בסיסית: • עדכון על פי המדיניות ארוכת -הטווח של משרד התחבורה • הוספת הדרכים הפרבריות/מעויירות מהירות למדרג הדרכים (טיוטא שהוכנה ביפה נוף) • עדכון רמות השירות לתכן על פי HCM הישראלי • עדכון מהירויות התכן בהתאם לעבודה המקבילה • הרחבה ועיבוי הסעיף בנושא כניסת דרך בין עירונית לשטח עירוני • הוספת סוגים חדשים של רכב לתכן במידת הצורך (אופניים)

17. שינויים עיקריים ונושאים לעדכון החתך לרוחב: • עדכון התכן הסלחני והוספת מעקות בטיחות בשול ובמפרדה על פי ההנחיות העדכניות של הוועדה להתקנים; מעברי חירום במפרדה (שילוב הנחיות שהוכנו בנפרד) • חתכים מיוחדים כגון הפרדה בדרכים חד-מסלוליות ואמצעי הפרדה מיוחדים (שילוב מחקר קודם) • שילוב תחבורה ציבורית ואופניים בחתך לרוחב

18. קיבולת ורמת שירות - מטרת הפרק מסמך המרכז את השיטות לחישוב רמת השירות בדרכים דו-נתיביות, דו-מסלוליות, מהירות בין-עירניות ומעויירות על בסיס ה-HCM הישראלי (משה"ת 2005), תוך שימוש בהפניות לטבלאות ו/או משוואות רלוונטיות. מתן המלצות לנפחים קריטיים מעשיים לרמות שירות שונות לצרכי תכן, במונחים של כלי-רכב לשעת-שיא ושל כלי-רכב ליום בממוצע (שנתי), על בסיס נתונים עדכניים מישראל (של % רכב כבד, ו-K – יחס בין נפח שעת השיא לנפח היומי). שינויים עיקריים ונושאים לעדכון

19. הפרק מפשט למתכנן את השימוש ב-HCM לצורך חישוב רמת השירות, הקיבולת, ונפחי השירות לתכן, בדרכים בינעירוניות טיפוסיות, וממקד אותו לערכים אופייניים לישראל. הפרק איננו מהווה תחליף ל-HCM הישראלי (המבוסס על HCM 2000), אלא מסייע למתכנן להשתמש בו לצרכי תכן. שינויים עיקריים ונושאים לעדכון

20. שינויים עיקריים ונושאים לעדכון מרחקי ראות: • אימות או שינוי, על סמך העדכונים בעולם, של ערכי התכן של מקדם החיכוך לעצירה. • אימות או שינוי, על סמך העדכונים בעולם, של ערכי התכן של הגובה להגדרת מרחקי הראות השונים.

21. שינויים עיקריים ונושאים לעדכון התוואי האופקי: • אימות או שינוי לערך התכן לגורם החיכוך הצידי • שינויים במתודולוגיה של הקשר בין החיכוך הצידי להגבהות על פי עדכונים שחלו בעשור האחרון • בדיקה של מדיניות ההרחבה והשימוש בעקום המעבר

22. שינויים עיקריים ונושאים לעדכון התוואי האנכי: • מאז פרסום ההנחיות הקודמות, חלו שינויים מהותיים בחלק מהמקורות באופן היישום של מרחקי הראות לצורך התכן של עקומים אנכיים • ב-AASHTO העלו ב-2001 את גובה החפץ לתכנון מ-15 ל-60 ס"מ - משמעות מרחיקת לכת לאפשרות לצמצום הרדיוסים האנכיים • צריך לבחון גישה זו - שעדיין לא עודכנה בכל העולם - כדי להחליט אם לקבלה או לא (הרחבה לסקר קודם שבוצע עבור החברה הלאומית לדרכים)

23. שינויים עיקריים ונושאים לעדכון • שילוב תוואים: ייבדק הצורך בעדכון לאחר עדכון התוואי האופקי והאנכי. • עקלתונים: אין שינויים מהותיים או יישום נרחב ולא מצדיק פרק נפרד, ולכן ישולב כסעיף בתוואי האופקי. • ניקוז ותאורה: פרקים אלו לא ייכללו בהנחיות הגיאומטריות.

24. מדיניות תכן דוגמאות לחידושים שנדונו

25. דוגמאות לחידושים שנדונו סיווג הדרך: מאפיינים עיקריים כולל רמת שירות לתכן • * בקרה חלקית לדרך דו-מסלולית ובקרה • מצומצמת לדרך חד-מסלולית. • 1. דרך מסויגת גישה במלואה, בעלת תדירות • מחלפים גבוהה, העוברת באזורים • מטרופולינים ועירוניים קיימים או מתוכננים, • משרתת נפחי תנועה גבוהים ומחברת בין • רשת הדרכים הארצית לרשת הדרכים • העירונית. • 2. דרך מקומית/גישה דלת תנועה תוגדר כ: אורך עד 10 ק"מ. מובילה לישוב אחד או שניים. משמשת בעיקר יוממים. 1500 > AADT, 150 > DHV.

26. מהירויות ייעוד ותכן - הרציונאל בהיבט הבטיחותי, רוב המחקרים מצביעים על קשר בין מהירות ובין התרחשות וחומרה של תאונות הדרכים, כאשר גם השונות של המהירויות בין כלי הרכב השונים גורמת לחוסר בטיחות בדרך. הסוגיה המרכזית הינה כיצד לקבל מערכת דרכים העונה על הצרכים התפעוליים, הבטיחותיים, הכלכליים, החברתיים ואחרים, כי הרי יש סתירות מובנות ביניהם. נראה שהתשובה טמונה בסיווג הברור והחד של מערכת הדרכים ובתכונות הגיאומטריות השונות הבאות לידי ביטוי במהירויות התכן של כל סוג דרך וכתוצאה, במהירויות הנסיעה בפועל של משתמשי הדרך.

27. מהירויות בהתאם לסיווג הדרכים הדרכים המהירות, הפרבריות-מהירות, הראשיות במערכת הבינעירונית והדרכים העורקיות העירוניות נועדו להזרמת תנועה. רצוי שדרכים אלה יישאו את עיקר התנועה, ויספקו רמת שירות גבוהה. הדרכים האזוריות והמקומיות במערכת הבין-עירונית, והרחובות המאספים והמקומיים במערכת העירונית נועדו לצרכי נגישות. הם חייבים לבטא את מעמדם הנחות גם בהתאמת הסטנדרטים הגיאומטריים וגם במהירויות התכן ובמהירויות המותרות.

28. רמות ממ"מ לרכב פרטי בדרכים הבינעירוניות

29. מהירויות בדרכים בינעירוניות – תמצית השיקולים דרך מהירה: רמת הבטיחות של דרכים מהירות בישראל אינה גבוהה יחסית למדינות המתקדמות. לכן, על אף ממצאי מדידות המהירות בשעות זרימה חופשית שמעידים על מהירויות נסיעה גבוהות יותר, מוצע לא להעלות את מהירות הייעוד (ממ"מ) בדרכים המהירות ולהשאירה ברמה שמקובלת היום. דרך פרברית/מעויירת מהירה:עקב קטעי דרך קצרים יחסית וריבוי קטעי הסתעפות/השתזרות בסוג דרך זה, מומלץ לאמץ מהירות ייעוד נמוכה יותר מאשר בדרך מהירה.

30. מהירויות בדרכים בין עירוניות – המשך תמצית השיקולים דרך דו-מסלולית ממוחלפת:עקב היעדר צמתים במפלס אחד וגם בהתחשב במהירויות הנסיעה בפועל שנמדדו בדרכים אלה, מומלץ להעלות מהירות ייעוד ל-100 קמ"ש שהיא גבוהה יותר לעומת הממ"מ הנוכחית. מאידך, רמת התכן של סוג דרך זה היום (רוחב נתיבים, רוחב שוליים, מהירויות תכן וכו') ככלל נמוכה יותר מאשר בדרך מהירה, לכן מהירות הייעוד המומלצת נמוכה יותר מאשר בדרך המהירה.

31. מהירויות בדרכים לא עירוניות - המשך תמצית השיקולים דרך דו-מסלולית אחרת:מומלץ לשמור על מהירות הייעוד בהתאם למקובל היום (ממ"מ של 90 קמ"ש). עקב ריבוי דרכים קיימות מסוג זה וכמו כן, בהתבסס על ממצאי מדידות של מהירויות הנסיעה בפועל (מהירויות ממוצעות בסביבות 90 קמ"ש או גבוהות יותר), נראה לא מעשי להציב היום כמהירות ייעוד ערך מהירות נמוך יותר. דרך חד-מסלולית:בהתאם לתפיסה של 'חזון אפס' אשר גורסת כי בדרכים ללא הפרדה בין כיווני התנועה המהירות הבטוחה הינה עד 70 קמ"ש, מוצע להקטין את מהירות הייעוד ברוב הדרכים החד-מסלוליות ל-70 קמ"ש.

32. טווחים מומלצים של מהירויות התכן מרווח הבטיחות הינו כ-10% מערך מהירות הייעוד, שמעשית מביא לתוספת של 10 קמ"ש מעל למהירות הייעוד

33. קשרי גומלין בין סוגי מהירות סוג דרך: תפקיד, מהירות ייעוד כן בחירת ממ"מ ומהירות תכן* קביעת מאפיינים גיאומטריים • דרוש שינוי מהירות תכן* וממ"מ? לא חיזוי/הערכת מהירות תפעול שינוי = העלאה או הורדה מהירות תפעול קרובה לממ"מ? עקביות תכן טובה*? שינוי מאפיינים גיאומטריים לא *בדרך לא עירונית בלבד כן סיום התהליך התכנון

34. תבחיני תכן למזעור הפגיעה בקרקע ובסביבה בדרכים בינעירוניות

35. לימוד הפרוגרמה של מתקן הדרך; לימוד המאפיינים הסביבתיים* מיפוי הרגישויות זיהוי אזורים בעלי רגישות גבוהה בחירת פתרונות מתוך סל הפתרונות הגמשת קריטריוני תכן הורדת מהירות התכן, שינוי תצורת המחלף פתרונות מקומיים מעברים לבעלי חיים ומטיילים, קירות אקוסטיים, מבנים הנדסיים *הערה: התהליך המוצע ייעשה על ידי צוות רב תחומי. המתודולוגיה להשפעת מאפייני הסביבה על מדיניות התכן

36. עקרונות הגמשת קריטריוני התכן לדרכים • כאשר אזור הוגדר כבעל רגישות גבוהה על ידי צוות התכנון תישקל הגמשת קריטריוני התכן עד 20 קמ"ש בהתאם למתודולוגיה המוצעת. • הגמשת קריטריוני התכן תישקל לצד פתרונות רבים אחרים: מבנים הנדסיים, פתרונות סביבתיים נקודתיים, הסתת תוואי הדרך וכו'. • המתודולוגיה המוצעת היא כלי נוסף למגוון הכלים התכנוניים העומדים לרשות צוות התכנון ואינו מחליף את שיקול דעת המתכננים.

37. כביש 2 אולגה-נחל חדרה :פרופיל מהירויות על רקע רגישות סביבתית נופית מהירות תכן: 110 קמ"ש תוואי אופקי תוואי אנכי מעצ תוואי אנכי AASHTO

38. כביש 2 אולגה-נחל חדרה פרופיל מהירויות על רקע רגישות אורבאנית כלכלית מהירות תכן: 110 קמ"ש תוואי אופקי תוואי אנכי מע"צ תוואי אנכי AASHTO

39. החתך לרוחב

40. רוחב הנתיב *המידה הקטנה למהירות הנמוכה והמידה הגדולה למהירות הגבוהה.

41. רוחב השוליים

42. נתיבי עקיפה – הצדקים

43. נתיבי עקיפה - תרשים מקור: TAC, 1999

44. תוואי אופקי

45. רדיוסים והגבהות - המלצות הרדיוסים המזעריים בעקומים אופקיים: גורם החיכוך הצידי

46. רדיוסים והגבהות – המלצות הרדיוסים המזעריים בעקומים אופקיים – הגבהה מרבית

47. רדיוסים והגבהות – המלצות הרדיוסים המזעריים בעקומים אופקיים (מ'):

48. מרחק ראות לעצירה נוסחת חישוב בסיסית - מישור: SD– מרחק הראות המזערי לעצירה (מ') VD– מהירות התכן (קמ"ש) a – תאוטת הבלימה, רכב פרטי (מ'/שנ'2) 3.62– מקדם התאמת יחידות, קמ"ש – מ'/שנ' 2.5 – זמן חישה תגובה

49. מרחק ראות לעצירה נוסחת חישוב בהשפעת השיפוע: g – תאוצת הכובד (9.81 מ'/שנ'2) i – השיפוע האורכי ב-%, (+) לעלייה, (-) לירידה.

50. מרחק ראות לעצירה