1 / 19

מבוא לכלכלה ב'

מבוא לכלכלה ב'. מצגת 7 המודל הקינסיאני במשק סגור עם ממשלה ענת אלכסנדרון המרכז האקדמי רופין. מדיניות ממשלתית (פיסקאלית). קיימים שני צדדים למדיניות ממשלתית (פיסקאלית): קביעת הצריכה הציבורית ( G )  השפעה על הביקוש המצרפי: AD = C + I + G קביעת דרך המימון של הצריכה הציבורית:

prince
Télécharger la présentation

מבוא לכלכלה ב'

An Image/Link below is provided (as is) to download presentation Download Policy: Content on the Website is provided to you AS IS for your information and personal use and may not be sold / licensed / shared on other websites without getting consent from its author. Content is provided to you AS IS for your information and personal use only. Download presentation by click this link. While downloading, if for some reason you are not able to download a presentation, the publisher may have deleted the file from their server. During download, if you can't get a presentation, the file might be deleted by the publisher.

E N D

Presentation Transcript

  1. מבוא לכלכלה ב' מצגת 7 המודל הקינסיאני במשק סגור עם ממשלה ענת אלכסנדרון המרכז האקדמי רופין

  2. מדיניות ממשלתית (פיסקאלית) קיימים שני צדדים למדיניות ממשלתית (פיסקאלית): • קביעת הצריכה הציבורית (G)  השפעה על הביקוש המצרפי: AD = C + I + G • קביעת דרך המימון של הצריכה הציבורית: • הנפקת אג"ח (מימון גרעוני) • מיסוי בסכום קבוע • מיסוי יחסי • תזכורת:G – סך כל הוצאות הממשלה בתקציב השוטף (קניות מפירמות + שכר ומשכורות) • השפעה על ההכנסה הפנויה (YD) • השפעה על הצריכה הפרטית המתוכננת C(Y)

  3. הצריכה הציבורית • הנחה: הביקוש של הממשלה לצריכה ציבורית קבוע – הוא אינו תלוי ב-Y G G Y

  4. דוגמה 1: הוצאות ממשלה במימון אג"ח מצב מוצא • C = 800 + 0.6YD • G = T = 0 • I = 200 • תוצר תעסוקה מלאה: 3000 • הפירמות מחלקות את כל רווחיהן מצב חדש • הממשלה מגדילה את הצריכה שלה ב-200 במימון מלווה מהציבור

  5. ניתוח דוגמה 1 – מצב המוצא • YD = Y • AD = 1000 + 0.6Y • בשיווי-משקל: Y* = 2500 • פער התוצר: YF – Y* = 500 • פער דפלציוני: YF – AD(YF) = 200

  6. ניתוח דוגמה 1: מצב חדש • YD = Y • AD = 1200 + 0.6Y • דגש: G גדל בגודל הפער הדפלציוני • בשיווי-משקל: Y* =3000 • פער התוצר: YF – Y* = 0 • פער דפלציוני: YF – AD(YF) = 0 • דגש: בעקבות הגידול ב-G בגודל הפער הדפלציוני, המשק הגיע לשיווי-משקל של תעסוקה מלאה

  7. מקרה 1: גידול בהוצאות ממשלה במימון אג"ח • הנחה: במצב במוצא המשק מצוי בפער דפלציוני • הנחה: הגידול ב-G קטן או שווה לפער הדפלציוני • במצב המוצא: AD = AD0 + MPEY • השינוי בביקוש המצרפי: AD0 = G • התוצאה: GKY* =

  8. דוגמה 2: הוצאות ממשלה במימון מס קבוע מצב מוצא (זהה לדוגמה 1) • C = 800 + 0.6YD • G = T = 0 • I = 200 • תוצר תעסוקה מלאה: 3000 • הפירמות מחלקות את כל רווחיהן מצב חדש • הממשלה מגדילה את הצריכה שלה ב-200 במימון מס קבוע

  9. ניתוח דוגמה 2: מצב חדש • YD = Y – 200 • C = 800 + 0.6(Y - 200) • C = 680 + 0.6Y • AD = 1080 + 0.6Y • בשיווי-משקל: Y* =2700 • פער התוצר: YF – Y* = 300 • פער דפלציוני: YF – AD(YF) = 3000 - 2880 • דגש: בעקבות הגידול ב-G בגודל הפער הדפלציוני, התוצר גדל בדיוק בגודל הגידול בצריכה הציבורית.

  10. מקרה 2א: גידול בהוצאות הממשלה במימון מס קבוע בהנחת תקציב מאוזן: G = T • השינוי בפונקצית התצרוכת: C0 = -MPCT • אין שינוי ב-MPC • השינוי בביקוש המצרפי: חל שינוי אך ורק בגודל האוטונומי של הביקוש המצרפי: AD0 = G(1-MPC) • השינוי בתוצר: Y* = G(1-MPC)K • מאחר ש- MPI = 0MPE = MPCY* = G • אם MPI > 0(1-MPC)K > 1Y* > G

  11. מקרה 2ב: גידול בהוצאות הממשלה במקביל לשינוי במס הקבוע • דגש: לא מניחים כי G = T • השינוי בפונקצית התצרוכת: C0 = -MPCT • אין שינוי ב-MPC • השינוי בביקוש המצרפי: חל שינוי אך ורק בגודל האוטונומי של הביקוש המצרפי: AD0 = G - MPCT • השינוי בתוצר: Y* = (G - MPCT)K

  12. דוגמה 3: גידול בהוצאות הממשלה כאשר קיים מס יחסי מצב מוצא • C = 800 + 0.6YD • G = 0 • I = 200 • מס הכנסה בשיעור 0.25 • תוצר תעסוקה מלאה: 3000 • הפירמות מחלקות את כל רווחיהן מצב חדש • הממשלה מגדילה את הצריכה שלה ב-200

  13. ניתוח דוגמה 3: מצב מוצא • YD = (1-0.25)Y = 0.75Y • C = 800 + 0.60.75Y • C = 800 + 0.45Y • דגש: מס הכנסה משפיע על הנטייה השולית לצרוך מתוך ההכנסה הלאומית. הוא אינו משפיע על C0 • AD = 1000 + 0.45Y • בשיווי-משקל: Y* ~1818 • המס הנגבה בשיווי-משקל: 454.5 • פער התוצר: YF – Y* ~ 1182 • פער דפלציוני: YF – AD(YF) = 650

  14. ניתוח דוגמה 3: מצב חדש • C = 800 + 0.45Y • AD = 1200 + 0.45Y • בשיווי-משקל: Y* ~2181 • המס הנגבה בשיווי-משקל: 545.5 • גידול המס: ~90 • פער התוצר: YF – Y* ~ 819 • Y* = 363 • פער דפלציוני: YF – AD(YF) = 450

  15. מקרה 3: גידול בהוצאות הממשלה במקביל לשימוש במס יחסי • הנחה: קיים פער דפלציוני • הנחה: גידול בהוצאות הממשלה, כאשר לא חל שינוי בשיעור המס היחסי • הנטייה השולית לצרוך מתוך ההכנסה הלאומית: MPC(1-t) • MPE = MPC(1-t) + MPI • המכפיל: K = 1/(1-MPE) • Y* = GK

  16. דוגמה 4: גידול בהוצאות הממשלה במימון מס יחסי בהנחת תקציב מאוזן: G = T מצב מוצא • C = 800 + 0.6YD • G = T = 0 • I = 200 • תוצר תעסוקה מלאה: 3000 • הפירמות מחלקות את כל רווחיהן מצב חדש • הממשלה מטילה מס בשיעור 10% ומממנת באמצעותו את הוצאותיה.

  17. ניתוח דוגמה 4: מצב חדש • T = G = 0.1Y • YD = 0.9Y • C = 800 + 0.54Y • AD = 1000 + 0.64Y • בשיווי-משקל: Y* = 2777 • T = G = 277 • דגש: התוצר בשיווי-משקל גדל בדיוק ב- G

  18. מקרה 4: גידול בהוצאות הממשלה במימון מס יחסי בהנחת מדיניות תקציב מאוזן • G = T = t  Y • YD = (1-t)  Y • C = C0 + MPC (1-t) Y • C = - MPC  t  Y • AD = (1- MPC)  t  Y • בהנחה ש- MPI = 0 • בשיווי-משקל: Y* = AD0/(1-MPC)(1-t) • G = Y* = t  AD0 / (1-MPC)(1-t) • מסקנה: בהינתן מדיניות של תקציב מאוזן ובהנחה כי MPI = 0, הרי שללא תלות בדרך המימון Y* = G

  19. פער אינפלציוני • כל הדוגמאות (1-3) נערכו מתוך נקודת המוצא כ המשק נמצא באבטלה – קיים פער דפלציוני. • כאשר קיים פער אינפלציוני – המשק מייצר את רמת התוצר של תעסוקה מלאה. • מכאן שלא ייתכן גידול ברמת התוצר בשיווי-משקל. • הנחה: הממשלה מצליחה לממש את כל הביקוש שלה לצריכה – (על חשבון המגזרים האחרים).

More Related