1 / 22

בריאות ומקום העבודה

בריאות ומקום העבודה. ד"ר אבי גריפל - 2011. מבטיחות לבריאות. עד שנות החמישים: בטיחות תעשייתית; משנות השישים: גיהות תעסוקתית - חשיפות; משנות השמונים: ארגונומיה ודחק ( stress ); משנות התשעים: קידום בריאות – 18001 BS ותקן-10 Z של ANSI בארה"ב; מה הלאה?. ה"זיקה החיובית" positive link.

Télécharger la présentation

בריאות ומקום העבודה

An Image/Link below is provided (as is) to download presentation Download Policy: Content on the Website is provided to you AS IS for your information and personal use and may not be sold / licensed / shared on other websites without getting consent from its author. Content is provided to you AS IS for your information and personal use only. Download presentation by click this link. While downloading, if for some reason you are not able to download a presentation, the publisher may have deleted the file from their server. During download, if you can't get a presentation, the file might be deleted by the publisher.

E N D

Presentation Transcript


  1. בריאות ומקום העבודה ד"ר אבי גריפל - 2011

  2. מבטיחות לבריאות עד שנות החמישים: בטיחות תעשייתית; משנות השישים: גיהות תעסוקתית - חשיפות; משנות השמונים: ארגונומיה ודחק (stress); משנות התשעים: קידום בריאות – 18001 BS ותקן-10Z של ANSI בארה"ב; מה הלאה?

  3. ה"זיקה החיובית" positive link העבודה לא נתפסת רק כ"עלולה לפגוע" (גישת הרפואה התעסוקתית ותקני ניהול בטיחות ובריאות בתעסוקה); לא רק כמאפשרת שיפור בריאות (גישת קידום הבריאות באמצעות מקום העבודה); אלא העבודה עצמה נתפסת כתורמת לבריאות ("למי תודה ולמי ברכה – לעבודה ולמלאכה!")

  4. הנחות יסוד בריאות אינה רק אי-מחלה – אלא מצב של תפקוד תקין ותחושת WELBEING; בריאות הינה מבנה רעיוני / חברתי / מוסכמה ולא עובדה או מצב "אובייקטיבי"; בריאות אינה עניין רק (או בעיקר לרופאים) אלא דורשת "ניהול עצמי"; לאדם עצמי תפקיד מרכזי בהגדרת עצמו כבריא או כחולה!

  5. בריאות וחולי כהבניות חברתיות - 1 • בריאות וחולי נתפסים על-ידינו כחלק ממציאות המתקבלת כמובנת מאליה. • אך לאנשים ברחבי העולם, ולעתים באותו אזור מחייה עצמו, יש מודלים רפואיים שונים - כלי אבחון ודרכי ריפוי שונות - מלמדת אותנו שהמציאות של בריאות וחולי נקבעת על-ידי בני האדם. • המציאות אותה חווים בני האדם, הנה פרי של הבניה חברתית המתחוללת בהקשר תרבותי מסוים.

  6. בריאות וחולי כהבניות חברתיות - 2 • הגישה הפנומנולוגית: אנו מכירים את תופעות המציאות על ידי ארגון של נתוני החושים בדרך מסוימת והופכים אותם לדימויים בעלי משמעות. • הידע שלנו את המציאות אינו צילום או שיקוף ישיר שלה, אלא הרכבה (קונסטרוקציה) של דימויים מתוך נתוני החושים; • האמת או המציאות בה אנו מכירים היא תוצר של המפגש בין נתוני החושים ודרכי ההכרה האנושית, ודרכי ההכרה מעוצבות חברתית ותרבותית. • הבניית המציאות היא תהליך חברתי – נעשה במסגרת מוסכמות חברתיות, ותרבותי.

  7. בריאות וחולי כהבניות חברתיות - 3 • מחלות קיימות בעולם האנושי באמצעות השם שניתן להן. שמות של מחלות הן קטגוריות סמליות המאגדות אוסף של סימפטומים ונותנות להם שם; • הידע הרפואי איננו צילום של המציאות, כמו כל ידע גם הוא מבנה רעיוני שיש לנו על העולם. • השפה מבטאת את הניסיון האנושי ומשקפת את יחסי הכוח הקיימים בחברה: דת, תעשייה, רפואה, ממשל...

  8. תפקיד ה"חולה" - 1 • מצבו הגופני, הנפשי והתפקודי-התנהגותי של אדם מגודר בשיח הרפואי בהתאם לנורמות חברתיות. • ישנם מצבים המוגדרים כתקינים חברתית ומצבים המהווים סטייה מתקינות. • חולי מוגדר חברתית כסוג של סטייה או כניסיון הסתגלות, המאופיין על ידי סימנים וסימפטומים בגוף, בנפש או בהתנהגות. • כמו כל סטייה גם מצב חולי תלוי בתיוג חברתי, כלומר בהדבקת תג המציין אדם כנתון במצב זה. • התיוג משפיע על זהותו של האדם וגורם לו לאמץ נורמות התנהגות מסוימות.

  9. תפקיד ה"חולה" - 2 • נורמות אלו יוצרות תפקיד חברתי המתלווה לסימפטומים, זהו "תפקיד החולה": • אדם משוחרר מחובותיו החברתיים הרגילים. • לא נתפס כאחראי למצבו. • מצופה ממנו להגדיר מצב זה כלא רצוי ולנסות להתגבר עליו. • להסתמך על עזרה רפואית ולהישמע לצוות המקצועי-רפואי. • סטייה מנורמות אלו תגרור עמה סנקציות שונות.

  10. אז מה עושים? • הכרה שבריאות תלויה יותר בהתנהגותם היום-יומית של אנשים ופחות במעשיהם של רופאים ואחיות. • ולכן הבריאות היא בידינו ובאחריותנו, ונקבעת במידה לא מבוטלת על-ידי השקפת עולמנו; • משאבים חיצוניים (רופאים, תרופות, מרפאים) הם אמצעים מסייעים ולא סמכויות קובעות; • שאיפה לתפקוד מלא כערך בפני עצמו; • העבודה כחלק מהתפקוד הבריא והרצוי;

  11. מקום העבודה כיום בהקשר לבריאות מקום עבודה כגורם למחלות מקצוע, תאונות עבודה, שחיקה ומתח – זיקה שלילית; ניצול מנגנון אי כושר לעבודה כתוצאה מתאונה: מממוצע של 14 יום לתאונה בשנות השישים, ל-35 יום בשנות האלפיים! קבוצת "מגדילי אחוזים" בקרב נכים כדי להגיע לדרגה המאפשרת קיום ללא עבודה (ביחס לחברות ביטוח, אגף השיקום

  12. השלכות של הפסקת עבודה על בריאות הערכה עצמית נמוכה; בעיות במשפחה; פגיעה בסטטוס חברתי; לעיתים: התפרצות מחלות; "תרבות מחלות" אצל נכים שאינם עובדים; דפוסי תלות וחוסר הערכה אצל נכים שאינם עובדים;

  13. קידום בריאות במקום העבודה סיבות מובילות לתמותה בעולם המערבי: התקפי לב, שבץ  וסרטן; ניתן להוריד את שיעור התחלואה על ידי הורדת גורמי סיכון; גורמי סיכון עיקריים: עישון, לחץ דם גבוה, צריכת אלכוהול, כולסטרול גבוה, עודף משקל והשמנה, חוסר פעילות גופנית ועוד.

  14. תרומת קידום בריאות לארגון מוטיבציה, מורל (שביעות רצון) של עובדים מעלה מחויבות לארגון ופריון; ירידה בתחלופת עובדים (הוצאות גיוס והכשרה); מניעת היעדרויות עקב מחלות; הפחתת תאונות עבודה ומחלות מקצוע; שיפור בדימוי הארגון ובתחרותיות שלו; שיפור ביחסי עובד מעביד עלייה בשביעות רצון הלקוחות

  15. תרומה לעובד מניעת שחיקה בעבודה; שיפור באיכות חיים, בבריאות ובטיחות; עלייה בהערכה עצמית וחיזוק הדימוי העצמי; עלייה בסיפוק ממקום העבודה; ירידה בלחץ נפשי; תפקוד משופר בכל תחומי החיים; התפתחות אישית;

  16. השלכות לתפקוד ממונה הבטיחות דגש על נושאי ארגונומיה ודחק; דגש על קידום בריאות, סקרי בריאות; מודעות עובדים לגבי הקשר החיובי בין עבודה לבריאות (הפחתת היעדרויות שאין בהן הכרח); הממונה בחו"ל מכונה מקצוען של OSH: Occupational Safety & Health. בישראל נשארנו רק עם "בטיחות"!

  17. ניהול קידום בריאות בארגון סקר בריאות של עובדים; סקר גורמי סיכון לבריאות; מיפוי צרכים; תכנון מענים בהתייחס לנושאים כמו ארגונומיה, שחיקה, דחק, הצקה, וכדומה. קביעת אחראים ולו"ז; מעקב והערכת יעילות התוכנית; שיפור מתמיד.

  18. תוכניות לדוגמה – גיהות תעסוקתית • מיפוי רעש בכל עמדות העבודה במפעל ומדידת חשיפה אישית לרעש לכל העובדים החשופים קביעת יעד כמותי לדרגת הנחתה של רעש במפעל. • סקר חשיפה פוטנציאלית לחומרים כימיים בכל מחלקות ויחידות המפעל, וניטור סביבתי תעסוקתי אישי לעובדים בחומרים הרשומים בספר ה- TLV - קביעת יעד לצמצום חשיפה לחומרים כימיים אל מתחת לרמת הפעולה. • מיפוי בדיקות רפואיות נדרשות לעובדים חשופים ווידוא ביצוע בדיקות כניסה לכל העובדים החדשים; • סקירת חשיפה עורית וניתוחה לצורך בחירת הכפפות והביגוד המיטביים להגנה.

  19. תוכניות לדוגמה – קידום בריאות ארגון נקי מעישון התמודדות עם מצבי לחץ הרגלי תזונה בריאים שינוי תפריט בחדר אוכל ארגונומיה תוכניות ליוגה / הרפייה / דמיון מורדך סביבת עבודה בטוחה ונקייה הגברת פעילות גופנית

  20. והעיקר:שינוי מודעות העובדים והבנת הקשר בין עבודה ובריאות!!!

  21. אמצעים ימי עיון הרצאות מומחים יעוץ אישי עבודה קבוצתית חוגים חומרי הסברה מקצועיים עדכוני ידע באמצעים מקוונים סדנאות לעובדים ובני משפחותיהם

  22. בריאות ומקום העבודהסוף מצגת ד"ר אבי גריפל

More Related