הוועידה לסביבה ועסקים 2012 מושב - הצעת חוק מניעת זיהום קרקע ושיקום קרקעות מזוהמות

1. מדיניות ורגולציה בתחום קרקעות מזוהמות בארץ- לקראת חוק קרקעות מזוהמות הוועידה לסביבה ועסקים 2012 מושב - הצעת חוק מניעת זיהום קרקע ושיקום קרקעות מזוהמות ד"ר יעל מייסון ראש אגף שפכי תעשיה, דלקים וקרקעות מזוהמות 29 מאי 2012

2. דלקים הגדרת חומר מזהם בהצ"ח: מתכות כבדות ממסים מוכלרים ותוצרי פירוק חומר או קבוצה של חומרים, לרבות חומר כימי או ביולוגי, במצב צבירה מוצק, נוזלי או גזי, וכן חומרי מוצא

3. הגדרת סוגי התווך בהצ"ח קרקע- תווך האדמה והמסלע הבלתי רוויים במים, לרבות פני הקרקע וגז הקרקע, עד לעומק של שבעה מטרים או עד למפלס מי התהום אם הוא בעומק פחות מכך; התווך הבלתי רווי הוא המרחב שבו החללים והסדקים מלאים בגז (אוויר) ותכולת המים מעטה יחסית. בהצ"ח: תווך האדמה והמסלע שבין הקרקע לבין מפלס מי התהום התווך הרווי הוא המרחב שבו כל החללים והסדקים שבסלעים מלאים במים (עד 40%) ממנו מתבצעת הפקת מי התהום מפלס מי התהום- מפלס המים האצורים בחלק הרווי של האקווה

4. המזהמים הנפוצים ביותר: מתכות כבדות, שמן מינרלי (תרכובות דלק- BTEX, MTBE, PAHs ), מזהמים אורגניים מוכלרים (ממסים) מזהמים אורגניים מוכלרים ציאנידים פנולים בנזן טולואן אתיל בנזן קסילן מתכות כבדות PAHs דלקים במדינות האיחוד האירופאי בישראל EIONET priority data flow (Soil contamination) EEA CSI15 2007

5. התפלגות החומר המזהם בפאזות השונות בקרקע Dissolved Phase הפאזה המומסת המיימית Vapor Phase הפאזה הגאזיתגזי הקרקע AdsorbedPhase הפאזה הספוחה על גרגרי הקרקע NAPL פאזה נוזלית לא מיימית מקור: Atul Salhotra, Ph.D. Gannett Fleming RAM group . 5

6. זיהום שלושה סוגי התווך בתחנת דלק גזי קרקע מזוהמים קרקע מזוהמת גזי קרקע מזוהמים שכבת דלק צפה מרכיבי דלק מומסים כוון זרימת מי תהום

7. חבית דולפת מזהמת את הקרקע בחומר מזהם המזהם מתפשט ומגיע לקרקע באיזור המגורים חשיפה באיזור מגורים לקרקע מזוהמת סיכונים

8. סיכונים לבריאות האדם ולסביבה:דרכי חשיפה לזיהום קרקע ומי תהום במזהמים מסרטנים ו/או רעילים • שאיפת גזים וחלקיקים • מגע עורי עם קרקע • בליעת קרקע • שתיית מים מזוהמים • מגע עורי ברחצה במים מזוהמים • פגיעה במערכת אקולוגית ובתי גידול • פגיעה בגידולים חקלאיים ובדגים למאכל חשיפה רצפטור-קולטן סיכון סיכון

9. מסלולי חשיפה לסיכון Ian Martin, Environment Agency, UK CLEA

10. הגדרת"קרקע מזוהמת"בהצ"ח: קרקע שמצוי בה חומר מזהם, הגורם לכך שהקרקע תהווה סיכון לבריאות הציבור או לסביבה; וחזקה שקרקע היא קרקע מזוהמת בהתקיים כל אלה: מבוצעת בה או התבצעה בה בעבר פעילות של עוסק בסיכון ונמצא בה חומר מזהם בריכוז העולה על ערכי הסף הראשוניים, ואם נקבעו לגביה ערכי סף פרטניים - עולה על ערכי הסף הפרטניים, אלא אם הוכח אחרת; הסיכון "מגולם" בחזקה ובערכי סף.

11. "זיהום קרקע" בהצ"ח: שחרור של חומר מזהם לקרקע, הגורם לכך שהקרקע תהיהקרקע מזוהמת, ואם הייתה הקרקע מזוהמת טרם השחרור כאמור, יראו כל שחרור נוסף של חומר מזהם לקרקע כזיהום קרקע

12. היקף הבעיה בעולם כלל האתרים החשודים בזיהום עקב העיסוקים שבוצעו בהן במדינות האיחוד האירופאי : כ- 3 מיליון אתרים. עד ל- 2006 אותרו במדינות האיחוד האירופאי כ- 250,000 אתרים מזוהמיםשיש צורך לשקמם. צפוי כי עד 2025 יגדל מספרם ב- 50% מתוכם שוקמו ב- 30 השנים האחרונות יותר מ- 80,000 אתרים. as reported to the European Environment Agency through the Eionet priority data flows on contaminated sites.

13. היקף הבעיה בישראל סה"כ אתרים שזוהו במסד נתוני המשרד – 1,360

14. התפלגות 1,193 אתרים מזוהים מתוך 1360

15. הערכתהיקף קרקעות מזוהמות התפלגות מספר המוקדים החשודים בזיהום קרקע על פי מגזרים (% מכלל 23,000 מוקדים; בסוגריים – מספר המוקדים לכל מגזר) הערכת ביניים: כ- 23,000 מוקדי זיהום מתוך: דו"ח LDD ופארטו 16

17. פריסת זיהום קרקע במחוז תל אביב

18. על פי הערכת רשות המים זוהמו 1.2 מיליארד מ"ק מים מליון מ"ק.

20. מפעל קטן יכול להיות מזהם גדול: תחנות דלק, מפעלי ציפוי מתכות, מכבסות ניקוי יבש מפעל קטן לציפוי מתכות בת"א בו התגלה זיהום גדול. בוצע שדרוג תשתיות בעלות מאות אלפי ₪ ומתוכנן שיקום קרקע עם סיום פעילות המפעל. נדרש רישום הערה בטאבו

21. מתודולוגיה של טיפול בקרקעות

22. 1. סקר היסטורי

23. 2א. מתודולוגיה לחקירת הזיהום בגז הקרקע מקור: ITRC 2009

24. 2ב. דו"ח ממצאים- סקר גז קרקע מתוך:LDD

25. 3א. ביצוע סקר קרקע (קידוחים לקרקע והוצאת דגימות קרקע)

26. 4. טיפול בקרקע מזוהמת לשיקום לערכי סף

28. הצ"ח חוק קרקעות

29. תועלות כלכליות מהטיפול בקרקע המזוהמת באזורי תעשיה תועלות ישירות עלויות הטיפול בקרקע תועלות עקיפות בחינה כלכלית ראשונית יחס עלות תועלת של 14:1 מתוך עבודת פארטו –LDD עבור המשרד 33

30. נקודות מוצא להצעת החוק • מאפייניים ספציפיים לישראל של משטר המקרקעין • הסדרה חוקית קיימת (גם אם מבוזרת) • בעלות מדינה בניהול ממ"י על 93% משטחי המדינה • התפרסות מחנות ושטחי אש של צה"ל על כ- 8.7 מיליון דונם- כ- 39% משטח המדינה • מעורבות המדינה עצמה בפעולות מזהמות קרקע בעבר • זכויות יסוד מוגנות במשפט הישראלי • מטרה: גיבוש חוק מקיף, מאוזן וישים

31. איסור זיהום ומניעת זיהום • בחקיקה הקיימת קיימות נורמות האוסרות זיהום קרקע בקירבת מקור מים (חוק המים- 1973) • החקיקה הקיימת מקנה סמכות לטיפול בקרקע בסוגי אתרים מסויימים • החוק יקבע הסדר מקיף למתן מענה כולל להשלטת נורמות אלו במשק. • החוק יקבע חובת ביצוע פעולות מיידיות לטיפול בזיהום שהתגלה: הפסקת הפעילות המזהמת, מניעת חשיפה של הציבור לזיהום

32. נושאים שיוסדרו בחוק • איסור זיהום קרקע- נקבע איסור מפורש בחוק על זיהום קרקע וסילוק חומר מזהם לקרקע • מניעת זיהום- לממונה תוקנה סמכות למתן הוראות למניעת זיהום קרקע • עקרונות להטלת אחריות: אחראי לזיהום- המזהם, בעל הקרקע, מחזיק בקרקע • עיגון המתודולוגיה לחקירת האתר ושיקום הקרקע וסקר סיכונים לבריאות האדם ולסביבה • דרישת ערבויות לשם הבטחת מילוי החובות • עיגון מנגנון להכנת תוכנית לאומית רב-שנתית הכוללת יעדים ארציים, אזורים, או ענפיים לסקירה ושיקום קרקעות ולמיגון מבנים באיזורים בהם קיים זיהום בגזי קרקע ודיווח בדבר התקדמות התוכנית

33. הטלת אחריות • החוק מעגן את עיקרון "המזהם ישלם": כלו' מי שגרם או תרם לזיהום קרקע, יהיה אחראי כלפי מי שנגרמו לו נזקים והוצאות כתוצאה מהזיהום והטיפול בו • יש הבחנה בין אחריות לבצע ובין אחריות לממן: • מי שגרם לזיהום הקרקע יהיה אחראי לממן את סקירת ושיקום הקרקע • אבל במידה והגורם המזהם כבר אינו בעלים או מחזיק- מי שיבצע את סקירת ושיקום הקרקע יהיה בעל הקרקע או המחזיק בה

34. מנגנוני מימון • מימון ע"י הגורם המזהם הפרטי • עידוד שיקום וולונטרי- תוכנית יזומה • הקמת קרן לשיקום קרקעות מזוהמות למתן מענה לבעלים/מחזיק "תם לב" –הקרן תבטיח כי קרקעות מזוהמות יטופלו וישמשו את הציבור ולא יינטשו בשל היעדר תקציב לטיפול בהן. מקורות מימון: תקציב מדינה, היטלים על עוסקים בחומר מזהם, אגרות, עיצומים, קנסות • הקצבת לוחות זמנים לסקירה ושיקום קרקע ע"י המדינה והקמת וועדה לשיקום קרקעות שזוהמו ע"י המדינה. יש להקצות תקציב שנתי בפריסה רב שנתית

35. חובות דיווח ויידוע • חובות דיווח מוטלות על מזהם קרקע, בעלים ומחזיק במקרים של חשש ממשי לזיהום קרקע או זיהום ידוע. • החוק מתוקן כך שיהיה סף כמותי של דיווח באופן אשר ישליך על אופי הפעולות הנגזרות • החוק מתוקן כך שיבחין בבירור בין זיהום ישן וזיהום טרי, באופן אשר ישליך על אופי הפעולות הנגזרות • חובות יידוע- בחוק יש חובה לבעלים המוכר קרקע כלפי רוכש, שוכר, בעל שעבוד

36. עוסק מפוקח בסיכון גבוה ושאר העוסקים המפוקחים • תוכנס הבחנה בין עוסק מפוקח בסיכון גבוה ועוסק מפוקח אחר, המפורט בתוספת ובין מי שאינו מוגדר כך מבחינת החובות האוטומטיות • תוכנס רשימה מעודכנת של עוסקים מפוקחים בסיכון גבוה ושאר העוסקים • ביצוע סקר היסטורי כחובה אוטומטית בפריסה שנתית לפי סקטור לעוסק בסיכון גבוה

37. פעילות תעשייתית ומסחרית טיפול וסילוק פסולת מעורבת טיפול וסילוק פסולת תעשייתית כריה תעשית הדלקים תחנות כח צבא אחסון חומ"ס לרבות דלק שפך בעת שינוע אחר The graph shows a breakdown of the main sources causing soil contamination by country as % of the number of sites where preliminary investigations have been completed Source: EIONET priority data flows on contaminated sites (Soil contamination) csi015-fig05-july07

38. התפלגות סוגי הפעילות התעשייתית והמסחרית הגורמת לזיהומי קרקע במדינות האיחוד האירופאי ייצור אנרגיה תעשיית הדלקים תעשייה כימית תעשיית המתכת תעשייה אלקטרונית תעשיה מינראלית (זכוכית, אבן) תעשיית העורות והטקסטיל תעשיית נייר ועץ תעשיית מזון, עיבוד מוצרים אורגניים אחר (מוצרים תעשייתיים) שירותי מסחר תחנות דלק ומוסכים כרייה EEA: CSI015 Fig 06 2007

39. חובות סקירה וטיפול בקרקע • בחוק תינתן לממונה סמכות לתת צווים לבעל קרקע, למחזיק בקרקע ולמי שיש יסוד סביר להניח כי גרם או תרם לזיהום הקרקע לבצע סקירה ובמידת הצורך- שיקום והפחתת סיכונים • אם בעל הקרקע והמחזיק זכאים לקבל מימון מהקרן, החובה לבצע את הצו תתממש לאחר קבלת המימון

40. תנאי זכאות למימון מהקרן לגורם "תם לב" • גורם שהוכיח כי לא גרם או תרם לזיהום הקרקע • גורם שהוכיח כי קיים את כל חובותיו למניעת זיהום וכד' כבעל הקרקע או כמחזיק בה • תנאים נוספים שיוכיחו את תום ליבו

41. שיקום קרקעות שזוהמו ע"י "המדינה" • השר יקים וועדה לשיקום קרקעות שהמדינה גרמה לזיהומן. • הוועדה תקבע סדר עדיפות לפי חומרת זיהום ומידת הסיכון לאדם, למקורות מים, לסביבה ולוחות זמנים ואת אופן ביצוע הסקירה והשיקום • טרם הוסכם נוסח סופי עם משרד האוצר. נוסח שעבר בקריאה ראשונה: תוך 5 שנים להשלים ביצוע סקרים היסטוריים, תוך 10 שנים לשקם מחצית מהקרקעות ובתוך 25 להשלים את השיקום.

42. תודה על ההקשבה !