מהי תדמית המדע שאנחנו מלמדים? מהי תדמית המדע שהתלמידים לומדים?

1. מהי תדמית המדע שאנחנו מלמדים? מהי תדמית המדע שהתלמידים לומדים? ד"ר תמי יחיאלי tamy1@zahav.net.il

2. אלו היבטים כרוכים בנושא "תדמית המדע" The Nature of Scientific Knowledge • מהו מדע? • מהו תפקידו של המדע? • מה הקשר בין המדע לבין העולם? • מי הם המדענים ובמה הם עוסקים? • מהן עובדות? מהן תיאוריות? • כיצד מתקדם המדע? • מהם חוקי טבע?.....

3. מהי תדמית המדע שלכם? כיתבו משפט אחד ארוך כל האפשר המכיל את המילים: "מדעי הטבע" ו "עולם הטבע" האם אתם מלמדים היבטים של תדמית המדע? מהי תדמית המדע שהתלמידים שלכם לומדים?

4. על עובדות, השערות, תיאוריות וכל השאר.. בהיסטוריה ופילוסופיה של המדע אמפיריציזם: תיאוריות מדעיות מתגלות. הן שואפות ומסוגלות לתאר את האמת אודות העולם קונסטרוקטיביזם: תיאוריות מדעיות ניבנות - מומצאות. הן שואפות לתאר את התיאור הכי מתאים למציאות בעולם

5. האם כח המשיכה הוא עובדה או תיאוריה? האם גיליתי את כוח המשיכה או המצאתי אותו?

6. על עובדות, השערות, תיאוריות וכל השאר.. גישה מתונה

7. מטאפורת "המפה" של Ziman (1979) ו- Osborne (1996) • המדענים 'ממפים' את העולם. • מפות אלו נבנות על ידי בני אדם. • האמון במפות אלו והשימוש בהן, מושג על ידי הקונסנזוס בין חברי הקהילה המדעית (כלומר, התוקף שלהן הוא 'אינטר-סובייקטיבי' ולאו דווקא 'אובייקטיבי'). • הידע המדעי אינו שלם - הוא מוגבל, ואינו שיקוף של המציאות, כמו שהמפה אמנם נוצרה לשם ייצוג של המציאות, אך ברור שהיא אינה שיקוף שלה. • אופן הייצוג הוא פרי בחירה של האדם.

8. עמנואל קאנט "אנו עצמנו מכניסים אותו סדר ואותה סדירות שבתופעות שאנו מכנים בשם "טבע" ולא היינו יכולים לגלותם בו, לולא הכנסנו אותם מלכתחילה". 1724-1804

9. אלברט איינשטיין: "במידה שמשפטי המתמטיקה מתייחסים למציאות – הם אינם ודאיים ובמידה שהם ודאיים, הם אינם מתייחסים למציאות" (הרצאה משנת 1921). 1724-1804

10. המידע המדעי הוא מצבור של אמירות במידות שונות של ודאות. חלקן מאד לא בטוחות אחרות כמעט בטוחות אבל אף אחת לא בטוחה לחלוטין!!! ריצ’רד פיינמן מתוך: מה אכפת לך מה חושבים אחרים?

11. השערות חדשות על העולם מנסות להפריך מודלים תיאורטיים קיימים...אם העובדות, הממצאים והנתונים מקבלים משמעות רק דרך תיאוריות, ואם כל תיאוריה נתונה היא אך אחת האינטרפרטציות האפשריות של העובדות הידועות לנו, איך נדע אם הפשר שבחרנו נכון? התשובה היא שאיננו יודעים. מקור לא ידוע

12. מעמדן של קביעות עובדתיות מהו הסינטקס של הגילוי שמאחורי כל היגד ? המכונית החונה לפני הבית היא שחורה האלקטרון הוא חלקיק בעל מסה קטנה ובעל מטען חשמלי שלילי הניטרינו הוא חלקיק נטול מטען חשמלי וחסר מסה נייחת • Schwab, 1964

13. עץ ברזל היגד המציין עובדה הניתנת לאישור בעזרת תצפית או ניסוי מדעי. תאוצת הנפילה החופשית איננה תלויה במסה. היגד המציין עובדה הניתנת לאישור ע”י שימוש במכשור מדעי מי השתייה מכילים מלחים וחיידקים. מהו המעמד האונתולוגי (הקיומי) של ההיגדים הנלמדים בשיעורי מדע ? היגד המציין עובדה שהיא תוצאה של המצאה” או “הסכמה” בין מדענים” . האנרגיה איננה נוצרת ואיננה מתכלה - היא נשמרת .

14. שאלה: האם "התא" הוא עובדה או תיאוריה?

15. " הטרגדיה הגדולה של המדע היא שחיטתה של תיאוריה מקורית ויפה בידיה של עובדה מכוערת" מדען אנגלי בן המאה ה- 19 בשם תומס האקסלי.  האקסלי שהיה בין מצדדיו של צ'ארלס דארווין ותיאורית האבולוציה

16. מהי תיאוריה?מערכת מונחים, הגדרות וטענות, המייצגים השקפה על תופעה מסויימת (או תופעות מסויימות) על ידי הצגת היחסים בין המונחים במטרה להסביר ולנבא את התופעה (תופעות)

17. תיאוריה ממלאת 2 תפקידים:א. משמשת מסגרת לארגון המידע הנאסף על היחסים הקיימים בין תופעות שונות.ב. חותרת לגלות קשרים חדשים בין תופעות ולנבא את השלכותיהן.

18. קריטריונים לאפיון תיאוריה מדעית טובה(על פי הוגים שונים כפי שמובאים ביחידה 1 של הקורס "אישיות" של האוניברסיטה הפתוחה):1. כלליות2. יכולת התרחבות3.הבהירות המדעית של התיאוריה4. חסכנות5. רמת פרשנות6. מקוריות7. הקשר אמפירי – הגדרות אופרציונליות, השערות ניתנות לבדיקה, יכולת הפרכה (פופר), הקושי או הקלות בבדיקת ההשערות ומשך הזמן הנדרש לביצוע הבדיקה.

19. theory is a tool to use not a rule to follow E.Eisner (1987)

20. ...המדענים נראים לנו כאילו נפלה עליהם שכינת אלוקים וכך המציאו כל מיני חוקים, נוסחאות וחומרים. כשהייתי קטנה - ועד היום בתחומים מסוימים - נראה לי שרק מדענים מסוגלים “לראות” כל מיני דברים, ואם אני אעשה את אותו הניסוי בדיוק - זה לא יצא לי! כאילו שלמדענים יש איזה כוח נסתר, הם מסוגלים “לשחק” עם משוואות ולהעביר מרכיבים מאגף לאגף בכדי ליצור נוסחאות חדשות, ואנשים שוטים כמונו - לא מסוגלים! נוצר בהחלט אי אמון בכל מיני דברים שאמרו לנו מאז ומתמיד, והרי כל כך הרבה פעמים המדע נראה לנו לא הגיוני בלא מובן המילה! אם הייתי מבינה את ההיגיון האמיתי מאחורי כל מושג - היה לי הרבה יותר קל. תלמידת מכללה