1 / 62

תרופות כנגד סכיזופרניה

תרופות כנגד סכיזופרניה. המחלה הפסיכוטית הנפוצה ביותר: סכיזופרניה. פגמים פסיכוטיים אחרים: הפרעה חמורה במצב הרוח כמו Bipolar disorder , או Major Depression . Anxiety Disorder . פגמים אורגניים כגון: Delirium ו Dementia . שימוש בחומרים פסיכואקטיביים. סכיזופרניה.

scott-chen
Télécharger la présentation

תרופות כנגד סכיזופרניה

An Image/Link below is provided (as is) to download presentation Download Policy: Content on the Website is provided to you AS IS for your information and personal use and may not be sold / licensed / shared on other websites without getting consent from its author. Content is provided to you AS IS for your information and personal use only. Download presentation by click this link. While downloading, if for some reason you are not able to download a presentation, the publisher may have deleted the file from their server. During download, if you can't get a presentation, the file might be deleted by the publisher.

E N D

Presentation Transcript


  1. תרופות כנגד סכיזופרניה • המחלה הפסיכוטית הנפוצה ביותר: סכיזופרניה. • פגמים פסיכוטיים אחרים: • הפרעה חמורה במצב הרוח כמו Bipolar disorder, או Major Depression. • Anxiety Disorder. • פגמים אורגניים כגון: Delirium ו Dementia. • שימוש בחומרים פסיכואקטיביים.

  2. סכיזופרניה • בארה"ב, המחלה פוגעת ב 2.2 מיליון תושבים, שהם 1% מכלל האוכלוסייה. • המחלה פוגעת בצעירים. רוב המקרים בין הגילאים 16-30 שנה. • המחלה מפריעה לבן-אדם לחשוב בצורה צלולה, לקבל החלטות, וליצור קשר עם אחרים. • למרות שהסיבה לא ידועה, ישנן הוכחות המצביעות על מעורבות גורמים גנטיים וסביבתיים, כולל הפרעה Neurodevelopmental . • הנטייה התורשתית חזקה.

  3. סכיזופרניה • בתאומים זהים, אם אחד מהם סובל מסכיזופרניה, הסיכוי שגם השני יסבול מהמחלה הוא 50%. • בתאומים שאינם זהים, אם אחד מהם סובל מסכיזופרניה, הסיכוי שגם השני יסבול מהמחלה הוא 15%. • תינוק שנולד לשני הורים שסובלים מסכיזופרניה, הוא בדרגת סיכון פי 40 שיחלה במחלה, בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. • השפעה סביבתית: יכולה להיות סיבה בשלב מוקדם בהתפתחות, כגון זיהום בווירוס דרך חלב האם, ולחץ דם גבוה בתקופת ההיריון. • הפרעה התפתחותית ב CNS: כמו הפרעה בביטוי של נוירוטרנסמיטורים, הפרעה בתהליך המיאלנזציה של נוירונים.

  4. סימפטומים • סכיזופרניה היא מחלת נפש. הפרעה ביכולת לפרש נכונה את המציאות. • אצל החולה ישנן חוויות שאין להם בסיס במציאות. • מחלקים את הסימפטומים של המחלה ל "סימפטומים חיוביים" ו "סימפטומים שליליים". • "סימפטומים חיוביים" הזיות ומחשבות שווא. • למה סימפטומים אלה נקראים "סימפטומים חיוביים" ?

  5. סימפטומים • ההזיות הנפוצות בסכיזופרניה, הן הזיות השמיעה. • החולה שומע קולות שמבחינתו הם מציאותיים. • אנשים נותנים לו פקודות, מדברים על מעשיו, לועגים לו. • מחשבות שווא: החולה מרגיש שהוא נמצא במעקב, או שמרגלים אחריו.

  6. סימפטומים • סימפטומים שליליים: • אדישות • חוסר יכולת לבטא רגשות • צמצום בתוכן וביכולת הדיבור • חוסר הנאה ושמחת חיים • צמצום ביוזמה ובכוח הרצון • בידוד חברתי • למה סימפטומים אלה נקראים "סימפטומים שליליים"? • מידת הסימפטומים שונה בחולים שונים. • גם באותו חולה, בתקופה מסוימת הוא יכול לסבול באופן דומיננטי מסוג אחד (חיובי\שלילי) של סימפטומים.

  7. סימפטומים • בנוסף לסימפטומים החיוביים והשליליים, ישנם פגמים בפונקציות קוגניטיביות כגון ריכוז וזיכרון. • סימפטומים נוספים חרדה ודיכאון: זה מוביל להתאבדות ב 10% מהמקרים. • סימפטומים אלה מגיבים בצורה שונה לתרופות, אולי בגלל מעורבות נוירוטרנסמיטורים שונים. • כנראה שדופאמין מעורב בסימפטומים החיוביים , וסרוטונין בסימפטומים השליליים של המחלה.

  8. סכיזופרניה • ישנן עדויות -כאמור- שמראות שסכיזופרניה קשורה בפגם בהתפתחות: Neurodevelopmental Disorder. • פגם זה משפיע בעיקר על Cerebral Cortex, ומתרחש בחודשים הראשונים של ההתפתחות העוברית. • שינויים במוח מבחינת מבנה: • התרחבות של החדרים במוח • ניוון של שכבת הקורטקס • ירידה במספר המגעים הסינפטיים בקורטקס • שינויים במבנה הקורטקס ובמערכת הלימבית

  9. סכיזופרניה • שינוי במוח מבחינה תפקודית: • ירידה בזרימת דם וניצול גלוקוז בקורטקס. • למרות שלא נמצאו שינויים נוירוכימיים עקביים בסכיזופרניה, המחקרים מראים על שינויים בביטוי ובתפקוד של כמה רצפטורים לנוירוטרנסמיטורים. • כגון שינוי ברצפטורים לדופאמין, סרוטונין, אצטילכולין, וגלוטמט.

  10. תיאורית הדופאמין • המחלה נגרמת עקב פעילות יתר של דופאמין במערכת הלימבית. • ישנן כמה עדויות שתומכות בתיאוריה זו: • Amphetamine משחרר דופאמין במוח. בבני אדם הוא יכול לייצר שינויים התנהגותיים הדומים לסכיזופרניה. • L-dopa שמעלה את הרמה של דופאמין במוח, גורמת להתנהגות פסיכוטית. • אגוניסטים דופאמנרגיים כגון Bromocriptine (Parilac), מייצרים שינויים התנהגותיים הדומים לסכיזופרניה. • Reserpine, תרופה שמעכבת את האחסון של קטכולאמינם (דופאמין, במקרה הזה), יכולה למנוע סכיזופרניה.

  11. תיאורית הדופאמין • תרופה זו גם מונעת את השינויים ההתנהגותיים הנגרמים ע"י Amphetamine. • ישנה קורלציה חזקה בין הפוטנטיות הקלינית של התרופה האנטי-פסיכוטית, לבין חסימת רצפטורים מסוג D2 לדופאמין. • נוירוטרנסמיטור אחר שיכול להיות מעורב בסכיזופרניה הוא סרוטונין. • הרבה Hallucinogens דומים במבנה שלהם לסרוטונין. • תרופות אנטי-פסיכוטיות לא טיפוסיות חוסמות רצפטורים לסרוטונין בפוטנטיות חזקה, מה שמפחית הלוצינציות.

  12. טיפול תרופתי: מבט כללי • נתן לחלק את התרופות אנטי-פסיכוטיות לשני סוגים: • 1) תרופות אנטי-פסיכוטיות טיפוסיות (Typical), אלה הן תרופות הדור הראשון. • כמו למשל Chloropromazine (Taroctyl) ו Haloperidol (Haldol). • 2) תרופות אנטי-פסיכוטיות לא טיפוסיות (Atypical), אלה הן תרופות הדור השני. • כמו למשל Clozapine (Leponex) ו Risperidone(Risperdal), וOlanzapine (Zyprexa).

  13. טיפול תרופתי: מבט כללי • יש שונה משמעותי בין התרופות האנטי-פסיכוטיות הטיפוסיות לבין התרופות הלא טיפוסיות ב: • מנגנון הפעולה • יכולת להקל על הסימפטומים החיוביים, לעומת השליליים • תופעות הלוואי

  14. טיפול תרופתי: מבט כללי • באופן כללי הסימפטומים החיוביים מגיבים בצורה טובה לתרופות האנטי-פסיכוטיות הטיפוסיות והלא טיפוסיות. • הסימפטומים השליליים והקוגניטיביים מגיבים בצורה טובה לתרופות האנטי-פסיכוטיות הלא טיפוסיות. • סימפטומים אלה מגיבים בצורה פחות טובה לתרופות הטיפוסיות. • עובדה משמעותית מאוד: הרבה חולים שלא הגיבו לתרופות הטיפוסיות, היה אצלם שיפור משמעותי אחרי שטופלו בתרופות הלא טיפוסיות.

  15. טיפול תרופתי: מבט כללי • מעט חולים עוברים Recovery מלא, עם או ללא טיפול תרופתי. • 30% מהחולים מגיבים בצורה טובה לתרופות. • 30% מהחולים מגיבים בצורה חלקית. • 20-25% עמידים לכל התרופות. • לכן המחלה היא הטרוגנית. • היעילות של התרופות עולה כאשר החולים מעסיקים את עצמם בחיי החברה, שומרים על קשר עם המשפחה, עובדים, ומתפקדים בסביבה חברתית.

  16. רצפטורים דופאמנרגיים • תרופות אנטי-פסיכוטיות חוסמות רצפטורים לדופאמין. • ישנם חמשה סוגים של רצפטורים דופאמנרגיים: D1-D5. • רצפטורים מסוג DI, D5 הפעלתם גורמת לעלייה ברמת c-AMP. • רצפטורים מסוג D2, D3 , D4 הפעלתם גורמת לירידה ברמת c-AMP.

  17. תרופות אנטי-פסיכוטיות טיפוסיות וחסימת רצפטורים • רצפטורים מסוג DI נפוצים ב Cerebral Cortex ובהיפוקמפוס. • יש לרצפטורים אלה אפיניות נמוכה לכל סוגי התרופות האנטי-פסיכוטיות. • רצפטורים מסוג D2 נמצאים ב: Caudate nucleus, Putamen, Amygdala, היפוקמפוס, חלקים מה Cerebral Cortex. • איפה נמצאים אזורים אלה? • מה החשיבות לכך?

  18. תרופות אנטי-פסיכוטיות טיפוסיות וחסימת רצפטורים

  19. תרופות אנטי-פסיכוטיות טיפוסיות וחסימת רצפטורים • תרופות אנטי-פסיכוטיות טיפוסיות חוסמות באפיניות גבוהה רצפטורים מסוג D2. • למשל התרופה Chlorpromazine (Taroctyl) חוסמת מעל 70-80% מהרצפטורים מסוג D2. • לכן רצפטורים אלה הם אתר המטרה העיקרי של התרופות הטיפוסיות. • הפוטנטיות הקלינית של התרופות הטיפוסיות ,נמצאת בקורלציה ישירה למידת האפיניות של התרופה לרצפטור מסוג D2.

  20. תרופות אנטי-פסיכוטיות טיפוסיות וחסימת רצפטורים Correlation between the therapeutic dose of antipsychotics and the concentration to block D2 receptors.

  21. תרופות אנטי-פסיכוטיות טיפוסיות וחסימת רצפטורים • חסימת רצפטורים אלה במערכת הלימבית (Amygdala, היפוקופוס), אחראית על האפקט הקליני. • למרות שחסימת הרצפטור מתרחשת בצורה מהירה, אפקט קליני מקסימאלי בא לידי ביטוי רק אחרי כמה שבועות. • חסימת רצפטורים אלה בגרעינים הבזאליים (Caudate nucleus, Putamen), אחראית על תופעות הלוואי המוטוריות. • תופעות לוואי אלה נקראות symptomsExtrapyramidal (EPS).

  22. תרופות אנטי-פסיכוטיות טיפוסיות וחסימת רצפטורים

  23. תרופות אנטי-פסיכוטיות טיפוסיות וחסימת רצפטורים

  24. תרופות אנטי-פסיכוטיות טיפוסיות וחסימת רצפטורים • חסימת רצפטורים אלה לדופאמין ב Tuberoinfundibular pathway, גורמת לעלייה בהפרשת הפרולקטין. • איפה נמצא מסלול זה מבחינה אנטומית? • מדוע חסימת רצפטורים לדופאמין במסלול זה גורמת לעלייה ברמת הפרולקטין? • מה ההשלכות של עלייה זו?

  25. תרופות אנטי-פסיכוטיות לא טיפוסיות וחסימת רצפטורים • תרופות אנטי-פסיכוטיות לא טיפוסיות חוסמות רצפטורים לסרוטונין מסוג 5-HT2A(מעל 70-90%). • תרופות לא טיפוסיות חוסמות 40-60% מהרצפטורים מסוג D2. • תרופות אלה חוסמות באפיניות חזקה רצפטורים מסוג D4. • רצפטורים מסוג D4 נמצאים בעיקר במערכת הלימבית ובקורטקס. • רצפטורים אלה נמצאים ברמה נמוכה בגרעינים הבזאליים. • זה מסביר מדוע תרופות אנטי-פסיכוטיות לא טיפוסיות, לא גורמות ל EPS.

  26. תרופות אנטי-פסיכוטיות Structures of various antipsychotic agents.

  27. Typical Antipsychotics • התרופות הטיפוסיות הן תרופות הדור הראשון. • תרופות אלה מחולקות לשלוש קבוצות, לפי המבנה הכימי : • א) Phenothiazines: כגון Chlorpromazine (Taroctyl), Thioridazine (Ridazin), Perphenazine (Perphenan). • ב) Thioxanthines:Zuclopenthixol (Clopixol). • ג)Butyrophenones:Haloperidol (Haldol).

  28. Typical Antipsychotics

  29. Typical Antipsychotics:פרמקוקינטיקה • פרמקוקינטיקה: התרופות נספגות בצורה טובה ממערכת העיכול. • התרופות עוברות First-pass effect בצורה משמעותית. • למה הכוונה? • הזמינות הביולוגית של Chlorpromazine (Taroctyl)ושל Thioridazine (Ridazin) בין 25-35%. • מה המשמעות לכך?

  30. Typical Antipsychotics:פרמקוקינטיקה • התרופה Haloperidol (Haldol) עוברת מטבוליזם בצורה מופחתת. • הזמינות הביולוגית שלה קרוב ל 65%. • התרופות עוברות פירוק בכבד, וקוניוגציה עם חומצה גלוקורונית. • מה המשמעות לכך? • התרופה Thioridazine ((Ridazin) היא יוצאת מהכלל בהקשר הזה: היא מתפרקת בכבד למטאבוליט פעיל (Mesoridazine).

  31. Typical Antipsychotics: פרמקוקינטיקה • נפח הפיזור של התרופות גדול. • למה הכוונה? • זאת בגלל ההידרופוביות הגדולה שלהן. • קישור גבוה לחלבוני פלסמה: 92-99%. • זמן מחצית החיים של רוב התרופות בין 15-30 שעות.

  32. Typical Antipsychotics: פרמקוקינטיקה • Depotformulation זמין לגבי חלק מהתרופות, כמו Haloperidol (Pericate). • למה הכוונה? • ניתן להשתמש בתרופה זו בזריקה לשריר כטיפול אחזקה: משך ההשפעה 2-4 שבועות. • Haloperidol זמינה גם IV, לשימוש ביחידות לטיפול נמרץ. • במתן IV התרופה פי שתיים יותר פוטנטית לעומת מתן אורלי, עקב עקיפתFirst pass effect בכבד. • למה הכוונה?

  33. Typical Antipsychotics • Chlorpromazine(Taroctyl): • זמן מחצית החיים של התרופה בין 8-35 שעות. • ממוצע 24 שעות. • התרופה נקשרת במעל 90% לחלבוני פלסמה.

  34. ):תופעות לוואיTaroctyl (Chlorpromazine • התרופה חוסמת רצפטורים 1 אדרנרגיים: לכן היא גורמת לירידת לחץ דם אורתוסטטית. • התרופה חוסמת רצפטורים H1 להיסטמין: לכן היא גורמת לסדציה, ולעליית משקל. • התרופה חוסמת רצפטורים מוסקריניים, לכן היא גורמת לתופעות לוואי אנטי-כולנרגיות כגון יובש בפה, עצירות, טשטוש ראייה. • התרופה שוקעת בקרנית ובעדשה, לכן היא גורמת לתופעות לוואי אוקולריות.

  35. תרופות אנטי-פסיכוטיות טיפוסיות: חסימת רצפטורים שונים

  36. )Haldol(Haloperidol • Haloperidol(Haldol): • זמן מחצית החיים של התרופה בין 12-36 שעות. • ממוצע 24 שעות. • התרופה נקשרת ב 92% לחלבוני פלסמה.

  37. Haloperidol (Haldol): תופעות לוואי • התרופה אינה חוסמת רצפטורים מוסקריניים. • היא גם אינה חוסמת בצורה טובה רצפטורים מסוג H1 להיסטמין. • התרופה חוסמת רצפטורים 1 אדרנרגיים. • היא גורמת לרגישות יתר לשמש, לכן צריכים להימנע מחשיפה לשמש בעת השימוש בתרופה. • Haloperidol שוקעת בקרנית ובעדשה, לכן היא גורמת לתופעות לוואי אוקולריות.

  38. Thioridazine (Ridazin) . זמן מחצית החיים של התרופה בין 6-40 שעות. ממוצע 24 שעות. • התרופה נקשרת במעל 90% לחלבוני פלסמה. • Thioridazine מתפרקת ע"י CYP2D6 . • Fluoxetine (Prozac) ו Paroxetine (Seroxat) הן תרופות שמעכבות אנזים זה. • מה המשמעות לכך? • אינטראקציה זו מגבירה את תופעות הלוואי של Thioridazine.

  39. Thioridazine(Ridazin): תופעות לוואי • התרופה חוסמת רצפטורים מוסקריניים. • התרופה חוסמת גם רצפטורים 1 אדרנרגיים. • Thioridazineאינה חוסמת רצפטורים H1 להיסטמין. • התרופה שוקעת ברשתית. • יש להימנע מלתת תרופה זו לחולה שסובל מגלאוקומה. • תרופה זו גורמת להפרעה בקצב הלב: הארכת QT.

  40. EPS :Typical Antipsychotics • חסימת רצפטורים מסוג D2 ב Basal Ganglia גורמת ל EPS: • Acute Dystonia: תופעה זו מתפתחת במהירות. זמן לסיכון מקסימאלי לתופעה 1-5 ימים מתחילת הטיפול. • עיוות של שרירים בפנים ובצוואר. • בתופעת הלוואי הזו מתרחשת היתפסות של שרירים בפנים, עיניים, ובצוואר. • היתפסות השרירים מקבעת אותם בצורה מוזרה ובלתי נעימה. • דיסטוניה יכולה להתרחש בצוואר, במצב הזה הראש נתפס כאשר הפנים מביטות למעלה.

  41. Dystonia

  42. EPS :Typical Antipsychotics .דיסטוניה יכולה להתרחש בעיניים, מה שמתבטא בגלגול עיניים. • התופעה הזו מפחידה, לא נעימה, וכואבת. • מטפלים בתופעת הלוואי הזו ע"י אנטאגוניסטים מוסקריניים, כאלה הניתנים כנגד מחלת פרקינסון. • זאת כגון Benztropine (Cogentin), Procyclidine (Kemadrin), Benzhexol (Artane), Biperiden (Dekinet). • או ע"י תרופות שגורמות להרפיה של שרירים.

  43. EPS :Typical Antipsychotics • Akathisia: זמן לסיכון מקסימאלי לתופעה 5-60 יום מתחילת הטיפול. • התופעה מתבטאת בחוסר שקט מוטורי. • זה מעורר אצל החולה צורך בלתי פוסק לנוע. • החולה מרבה לקום ולשבת, ללכת ממקום לאחר, ומעביר משקל מרגל לאחרת. • אפשר לטפל בתופעת הלוואי הזו ע"י תרופה ממשפחת הבנזודיאזפינים, או ע"י חוסמי . • מדוע?

  44. EPS :Typical Antipsychotics • Parkinsonism: זמן לסיכון מקסימאלי לתופעה 5-60 יום מתחילת הטיפול. • למה הכוונה ב Parkinsonism? • מה ההבדל בין Parkinsonism לבין מחלת Parkinson? • Parkinsonism מתבטאת בברדיקנזיה, נוקשות של שרירים, רעד.

  45. EPS :Typical Antipsychotics • תופעות אלה משתפרות עקב הפסקת המתן של התרופה. • אם התופעות חמורות עד למצב של חוסר היענות של החולה, אפשר לטפל בהן ע"י אנטאגוניסטים מוסקריניים, כאלה הניתנים לחולה פרקינסון. • באופן כללי תרופות יותר פוטנטיות כגון Haloperidol גורמות ליותר תופעות לוואי אקסטראפירמידאליות. • תרופות פחות פוטנטיות כגון Chlorpromazine גורמות לפחות תופעות לוואי אקסטראפירמידאליות.

  46. EPS :Typical Antipsychotics • אחרי חודשים-שנים של טיפול מופיעות שתי תופעות הלוואי Perioral tremor (Rabbit syndrome) וTardive Dyskinesia. • Tardive Dyskinesia מתרחשת ב 20-40% מהחולים המטופלים בתרופות הטיפוסיות. • היא מהווה את הבעיה העיקרית של תרופות אלה. • תופעה זו מתבטאת בתנועות לא רצוניות, תנועה מוגברת של הפה, לסת, לשון, תנועות לעיסה, מציצת שפתיים, תנועות של הגפיים. • במצב חמור תופעה זו יכולה לפגוע בתהליך האכילה, ובתהליך הנשימה.

  47. EPS :Typical Antipsychotics • אין טיפול מתאים לתופעה זו. • הפסקת הטיפול מחריפה את הבעיה. • כנראה שתופעה זו נובעת מרגישות יתר, Hypersensitivity, או up-regulation של רצפטורים לדופאמין. • מדוע מתרחש תהליך up-regulation של רצפטורים לדופאמין במצב זה? • תהליך ה up-regulation נובע מהחסימה המתמשכת של הרצפטורים ע"י התרופות.

  48. Typical Antipsychotics : תופעות לוואי נוספות • תופעות לוואי נוספות: נובעות מחסימת רצפטורים 1 אדרנרגיים, רצפטורים מסוג H1 להיסטמין, ורצפטורים מוסקריניים כפי שצויין. • עלייה ברמת הפרולקטין: זה גורם ל Galactorrhea בשני המינים. • מדוע מתרחשת עלייה ברמת הפרולקטין? • Neuroleptic Malignant Syndrome: תופעה זו מתרחשת ב 1-2% מהחולים. יכול להיות פטאלי ב 10%. • היא נפוצה בעיקר בגברים צעירים, המקבלים תרופות בזריקה לשריר.

  49. Typical Antipsychotics : תופעות לוואי נוספות • תופעה זו מתבטאת בקריסה של מערכת העצבים האוטונומית, • עליית חום, הזעה • חיוורון • נוקשות שרירים • חוסר יציבות במערכת הקרדיווסקולרית • מטפלים בתסמונת הזו ע"י אגוניסט דופאמנרגי כגון Bromocriptine (Parilac). • וע"י תרופה שגורמת להרפיה של שריר שלד, כגון Dantrolene (Dantrium).

More Related