מות כוכבים

1. צפונות היקום מות כוכבים או סוף הוא תמיד התחלה של משהו אחר דוד פולישוק החוג למדעים פלנטריים אוניברסיטת תל-אביב 14/12/2005

2. סופו של כוכב • מסת הכוכב קובעת זמן חייו • ככל שכוכב מסיבי יותר כך יחיה מעט יותר • ככל שכוכב מסיבי יותר כך ימות באלימות רבה יותר

3. סופו של כוכב דמוי שמש • כאשר המימן נגמר – הכוכב מתקרב אל מותו • במהלך חייו הכוכב מתיך מימן להליום המצטבר בליבה -> • לחץ הקרינה (כתוצאה מההיתוך) מתנגד לכבידת הכוכב • נגמר המימן בליבה -> מסתיים ההיתוך -> אין לחץ קרינה -> • מתחילה קריסה כבידתית של הליבה -> • לחץ וטמפרטורות עולים בליבה -> • הקליפה סביב הליבה מתחממת ומתחילבה היתוך של מימן להליום H He

4. סופו של כוכב דמוי שמש • יש היתוך בקליפה -> יש לחץ קרינה -> • מעטפת הכוכב מתרחבת ומתחיל להיווצר ענק אדום • ההליום בליבה מוצת (הבזק ההליום) • התכה יציבה בליבה של הליום לפחמן ולחמצן -> • יש עוד לחץ קרינה -> • מעטפת הכוכב גדלה עוד יותר -> • נוצר על ענק אדום

5. ענק אדום • גודל: מאות מיליוני ק"מ -לכן הכוכב בהיר • טמפרטורה על פני השטח: כ- 3,000 מעלות -לכן צבע הכוכב אדום • הכוכב נע על דיאגרמת HR • סופו של הארץ

6. ערפילית פלנטרית וננס לבן • נגמר ההליום -> שוב יש קריסה -> • אבל אין מספיק לחץ להתיך את הפחמן והחמצן -> • הכוכב נהיה לא יציב והמעטפת מתפזרת -> • נוצר ענן פלנטרי ובמרכזו נותר ננס לבן

7. ערפילית פלנטרית וננס לבן • ענן פלנטרי שורד כ-10,000 שנה ומתנדף • בננס לבן, שגודלו כגודל הארץ ומסתו בין חצי למסת שמש אחת, אין היתוך גרעיני והוא מתקרר ומחוויר וגווע לאיטו • ננס לבן כל כך צפוף עד שכפית ממנו שוקלת כ-2 טון... סיריוס B הוא ננס לבן

8. סופם של כוכבים כפולים • בני זוג: כוכב סדרה ראשית וננס לבן • הננס שואב חומר מבן הזוג ונוצרת דיסקת ספיחה • חומר רב שמצטבר על פני הננס ניתך ומתפוצץ – התלקחות מחזורית של נובה (CV). אונת רוש

9. סופרנובה מסוג 1 • הננס הלבן שואב מספיק חומר מבן הזוג -> • שוב יש היתוך גרעיני -> • הפחמן והחמצן מותכים בליבת הננס -> • כל הננס איננו יציב -> • הננס מתפוצץ בסופרנובה מסוג I -> • בספקטרום אין סימני מימן

10. סופו של כוכב מסיבי • חסם תחתון לכוכב מסיבי: מסת צ'נדרהסקר = 1.4 מסות שמש. • נגמר המימן -> ענק אדום -> היתוך הליום לפחמן • אבל, הפעם יש מספיק מסה כדי שההיתוך ימשיך -> • התכת פחמן -> לניאון -> לחמצן -> לצורן -> לברזל • מבנה של שכבות בצל שרפת מימן שרפת הליום שרפת פחמן שרפת נאון שרפת חמצן 1.4xMsun ליבת ברזל שרפת צורן

11. סופרנובה מסוג 2 • הלחץ בליבה כל כך גדול שהברזל מתפרק להליום ואח"כ לניוטרונים -> הליבה קורסת והמעטפות קורסות אחריה -> • המעטפות נהדפות מפני הליבה החוצה בפיצוץ עצום – סופרנובה מסוג II • הגרעין קורס לכוכב ניוטרונים • חלקיקי ניטרינו יוצאים מהליבה ועוזרים לפזר את החומר שהתפוצץ

12. סופרנובה מסוג 2 ערפילית הסרטן – סופרנובה בת 1000 שנים – ועדיין פעילה

13. מחקר סופרנובות בהיסטוריה • הסינים צופים בסופרנובה של 1054 – ערפילית הסרטן

14. מחקר סופרנובות בהיסטוריה • סופרנובה של טיכו ברהה(1572) • סופרנובה של יוהנס קפלר(1604) • מסקנתם: • השמים משתנים

15. מחקר סופרנובות בהיסטוריה • סופרנובה בענן המגלני הגדול – 1987A • איתור פליטת ניטרינו (עיקר האנרגיה שבפיצוץ) • אישוש מודל הסינתזה הגרעינית בסופרנובות – ע"י קליטת קרינת גאמה

16. סופו של כוכב • מסת הכוכב קובעת זמן חייו • ככל שכוכב מסיבי יותר כך יחיה מעט יותר • ככל שכוכב מסיבי יותר כך ימות באלימות רבה יותר

17. כי מאפר באת ואל אפר תשוב • סופרנובות הן המקור ליסודות כבדים.האנרגיה המשתחררת בפיצוץ מאפשרת יצירת יסודות הכבדים מברזל כמו עופרת, אורניום ועוד. כוכבי הלכת, כדור הארץ ובני האדם בנויים מיסודות אלו – כולנו אבק כוכבים...