המוסד לביטוח לאומי במדינת ישראל

1. תפקידו ותפקודו של המוסד לביטוח לאומי במדינת ישראל עיצוב מצגת: שרית שץ saritsz@017.net.il

2. "הביטחון האישי - שלך ושלי"

3. ברוכים הבאים מפאת קוצר הזמן, איאלץ לעבור על המצגת הזו במהירות. עמכם הסליחה! ניתן לפנות ללשכת חה"כ יוליה שמאלוב-ברקוביץ ולקבל את המצגת במייל

4. בבואנו לדון בנושא המוסד לביטוח לאומי, עלינו לזכור בכל עת שכל אדם המגיע אל מוסד זה, פונה בשל מצב של מצוקה ומשבר ומתוך צורך אמיתי למצוא מענה תומך ודחוף לצרכיו הקיומיים

5. למה ביטוח לאומי? המוסד לביטוח לאומי משמש מכשיר לחלוקה מחודשת של חלק מן ההכנסה הלאומית לפי קריטריונים סוציאליים. המוסד אחראי להפעלת החוקים לביטחון סוציאלי של הציבור במדינה, למשענת לעת צרה, לגביית דמי ביטוח מכלל השכירים והמעסיקים ולתשלום גמלאות לזכאים לפי חוק הביטוח הלאומי ולפי חוקים סוציאליים אחרים כגון חוק הבטחת הכנסה, חוק המזונות, חוק הנכים , חוק האזרחים הותיקים, חוק גיל הפרישה, קצבאות ילדים ועוד.

6. למה ביטוח לאומי? מדברי המנכלי"ת : המוסד אשר אמון על החוזה החברתי שבין המדינה לתושביה, באמצעות מתן רשת ביטחון סוציאלי לכלל אזרחי המדינה, רשת המבטיחה את חובת המדינה לאזרחיה: חובה להענקת מגן אישי לרווחה, לקיום, לדאגה בפני מחסור ולהגנה מפני הדחק. מדברי בית המשפט: תפקידו של המל"ל לספק את צרכיו של כל אזרח על מנת שאזרחיו יחיו בכבוד ללא מאבק להישרדות בסיסית.

7. ביטוח לאומי במדינות אחרות וריאציות שונות של "ביטוח לאומי" נהוגות ברוב מדינות העולם. לאור הצטרפות מדינת ישראל לארגון המדינות המפותחות, הבה ונבחן את ההשוואה המובאת כאן מאתר המוסד לביטוח לאומי.

8. להלן הממצאים העיקריים שעולים מהשוואת מערכות הביטחון הסוציאלי בישראל לעומת מדינות ה-OECD תשלומי הגמלאות – בתחומי ההוצאות לרווחה, ההשוואה של ישראל למדינות ה-OECDמצביעה על מקומה הנמוך למדי של ישראל. להלן כמה דוגמאות לרמת הנדיבות הנמוכה של הביטחון הסוציאלי: א. קצבת הילד הראשון נמוכה במיוחד. ב. תקופת העבודה המזכה בדמי אבטלה ארוכה למדי כאשר התקופה המרבית לתשלום דמי אבטלה נמוכה יחסית. ג. רמה נמוכה של קצבת הזקנהבהשוואה לפנסיה הציבורית של רוב מדינות ה-OECD.

9. מימון הביטחון הסוציאלי – למימון מערכת הביטחון הסוציאלי בישראל מספר מאפיינים עיקריים: א. חלקו של העובד בתשלום דמי הביטוח גבוה מזה שחל על המעסיק, מגמה הפוכה מזו הקיימת במדינות ה-OECD. ב. דמי הביטוח שהמעסיקים משלמים בעבור עובדיהם נמוכים מאלה שבמדינות ה-OECD. ג. גביית דמי הביטוח כאחוז מהתמ"ג בישראל נמוכה מרוב מדינות ה-OECD.

10. מי הוא הביטוח הלאומי ומי אמור לפקח עליו? המוסד לביטוח לאומי הינו תאגיד ציבורי מיוחד, על פי חוק, שנתון לפיקוחו של שר הרווחה ולביקורתו של מבקר המדינה. השר ממונה על ביצוע חוק הביטוח הלאומי, מוסמך להתקין תקנות על פיו ועומד בראש מועצת הביטוח הלאומי.

11. סעיף 8(ב) לחוק הביטוח הלאומי קובע כי "הרשות העליונה" של המוסד, היא המועצה. הרשות המנהלת ומהמבצעת של המוסד היא "המנהלה". סעיף 12 קובע כי המועצה: תפקח על פעולות המוסד והנהלתו. תייעץ לשר בבואו להתקין תקנות, לפי סעיף 11(א) ו-17(א). רשאית להמליץ לפני השר על התקנת תקנות. תמלא כל תפקיד אחר המוטל עליה, בחוק זה.

12. הוועדות הפועלות (האמורות לפעול) במועצה ועדת פניות הציבור ועדת תקנות ועדת נכות ועדת אמהות ועדת הבטחת הכנסה ועדת זקנה ושארים ועדת ביטוח אבטלה ועדת ילדים ועדת כספים והשקעות ועדת נפגעי פעולות איבה ועדת מילואים ועדת נפגעי עבודה ועדת סיעוד ועדת פשיטת רגל ועדת מינוים

13. אז מה יש לנו במציאות? במקום לעסוק בבני אדם – המוסד עוסק בתקציבים! במקום לשרת את האזרח כייעודו בחוק – המוסד מנשל וחומס זכויות אזרח הנתונות בחוק!

14. דוגמאות לפגיעה בכבוד האדם, רודנות פקידותית, יוהרה שלטונית, אטימות וחמסנות: חולי סוכרת "במשך שנה הונחו רופאים היושבים בוועדות הרפואיות של הביטוח הלאומי להחמיר עם חולי סוכרת האמורים לקבל קצבת נכות בעקבות סיבוך מחלתם. הרופאים הונחו שלא להעניק לאותם חולים 65% נכות כפי שקובעות התקנות.... פסק בג"ץ כי ההנחיות שניתנו לרופאים מבוטלות.... במקביל נזף ביהמ"ש בביטוח הלאומי על המעשה החמור והמנוגד לחוק."

15. זכאים לגמלאות קיום חוזר 16/2010 נולד בחטא ומנשל הזכאים מזכותם לקורת גג בניגוד לחוק יסוד כבוד אדם וחירותו, בניגוד לחוק הבטחת הכנסה 9 ג', בניגוד לפסיקת בית הדין הארצי ומתוך חריגה מסמכות: בג"ץ: "כבודו של האדם כולל בחובו הגנה על מינימום הקיום האנושי. אדם המתגורר בחוצות ואין לו דיור, הוא אדם שכבודו נפגע... במסגרת זו עליה להבטיח שלאדם יהיה די מזון ומשקה לקיומו; מקום מגורים,.."

16. בית הדין הארצי, הנשיא דאז כב' השופט בר-ניב: כאשר לשונו המפורשת של סעיף 9(ג) לחוק מלמדת כי יש הבדל בין "זכות חזקה במקרקעין המשמשים למגורי הזכאי", לבין החזקה (והבעלות) שלו במקרקעין אחרים, שאינם משמשים למגוריו. כך, בהתאם לסיפא של סעיף 9(ג) לחוק, עולה כי זכות החזקה במקרקעין המשמשים למגוריו של הזכאי, אינן באות בגדר "נכס", לו ניתן לייחס הכנסה שתובא בחשבון הגמלה, כל עוד זכויות אלו בנכס, הם לא לשם השתכרות או רווח של הזכאי .

17. עברית – שפה קשה כיצד מתרצים בביטוח הלאומי את פעולתם כנגד חוק הבטחת הכנסה? הלשכה המשפטית (!) שלהם טוענת כי "חזקה" פירושה "בעלות בלבד"! ומה אומר על כך החוק?

18. פקודת העיריות : חזקה פירושה "החזקה למעשה בנכס כבעל או כשוכר או בכל אופן אחר". סעיף 1 לחוק השכירות והשאילה, תשל"א 1971: " זכות שכירות היא זכות שהוקנתה בתמורה) להלן: דמי שכירות), להחזיק בנכס ולהשתמש בו שלא לצמיתות. סעיף 3 לחוק המקרקעין, תשכ"ט 1969: "שכירות מקרקעין היא זכות שהוקנתה בתמורה להחזיק במקרקעין ולהשתמש בהם שלא לצמיתות.."

19. חוזר 16/2010 הוא סמל להונאת הציבור וגניבת החוק – הוא מנסה לגנוב את זכות הדיור, לשוות לה ערך כ"הכנסה" ולהעניש הזכאים לגמלאות בשלילה/פגיעה בגמלתם, כביכול בעבור "הכנסתם". חוזר 16/2010 מפלה, בניגוד לחוק, בין אלו שיש בבעלותם נכס דיור ובין אלו שנאלצים לשכור נכס דיור. חוזר 16/2010 מפלה, בניגוד לחוק, בין מקורות סיוע בשכר דירה.

20. קשישים וניצולי שואה מבקר המדינה: במשך שנים נהג המוסד לנכות את החובות לשיעורין עד שבאופן חד-צדדי ובלי שהתריע על כך החליט לשנות את מדיניותו ולהטיל עיקולים על חשבונות החייבים. ... בכך לא נהג המוסד לפי הנורמות המחייבות אותו, כרשות מינהלית, ולפיהן עליו לנהוג בהגינות כלפי מי שעלול להיפגע משינוי באופן פעולתו.

21. פריחתן של חברות פרטיות ומאכרים המנצלים את מצוקת המבוטחים חברות פרטיות המציעות שירותי עזרה במימוש זכויות רפואיות ואחרות , פורחות ומתרבות. מדוע שהציבור ישלם את מיטב כספו ונתח מקצבתו בעבור זכות שהיא שלו ממילא? לביטוח הלאומי הפתרונות.

22. תוצאות עגומות לסמכות היתר הנתונה בידי פקידי המוסד בד"מ 99/03 – בד' . 2006-75..במוסד לביטוח לאומי...ניצל את תפקידו ומעמדו כלפי שלוש נשים..הטריד אותן מינית והתנהג התנהגות שאינה הולמת עובד מדינה, תוך ניצול תפקידו ומעמדו כלפיהן. בית המשפט המחוזי בירושלים עע"מ 2/08 כמנהל במוסד לביטוח לאומי....אם חד הורית ...הוא הציע לה לנהל עימו קשר אינטימי דיסקרטי, תוך שהוא מציין כי יש באפשרותו לסייע לה בפניותיה לשירות המדינה ובבעיות שונות כגון פריסת תשלומי חובות, סיוע בקבלת מזונות וכד'.

23. דו"ח מבקר המדינה: "הוועדה קבעה כי אלה הגורמים לתופעת ה"מאכערים":   (א)  ליקויים בתחום הארגון ותהליכי העבודה במוסד: תהליך הטיפול בתביעות ממושך, מורכב ומסורבל; זמן ההמתנה בסניף ממושך, שירות המענה הטלפוני אינו יעיל ומתן התשובות לפונים מתעכב; החוק, התקנות והנהלים מורכבים; תהליכי הטיפול בבקשותיהם ובתביעותיהם של הפונים אינם שקופים.

24. (ב)    מאפייני ציבור הפונים למוסד: רבים מהפונים אינם דוברים עברית; הפונים אינם בקיאים בנוהלי הגשת התביעות ולפיכך אינם מודעים לזכויותיהם ואינם דורשים לממשן; הפונים מרגישים שהפקידים והרופאים במוסד נוהגים כלפיהם בעוינות; הפונים חוששים למלא את הטפסים שמא יטעו במילוים; ציבור הפונים אינו בוטח במוסד ובעובדיו; פונים רבים שייכים לקהילות שנותנות אמון רב יותר בגורם מתווך מאשר בשלטון.

25. תקינות הוועדות הרפואיות תמצית הבעייתיות של עבודת הועדות הרפואיות: פועלות על בסיס ספר/רשימת חוליים שלא עודכנו מאז שנת 1954. קשר רופף, לעתים בלתי קיים, בין מומחיות הרופאים ולקויות הנבדקים. ניגוד עניינים הנובע מהקשר והתלות שבין חברי הוועדות למוסד:  שכרם של חברי הוועדות משולם על ידי המוסד וזימונם נעשה על ידי פקידי המוסד. למוסד יכולת השפעה על עבודת הוועדות, דרך מזכירי הוועדות להם תפקיד מרכזי בעבודת הוועדה.

26. הזימונים לדיוני הוועדות נעשים על ידי המוסד מקום הדיונים הוא במשרדי המוסד, עובדה שאינה מקנה תחושת אובייקטיביות/אמינות אמיתית בנוגע לעבודת הוועדות. ריבוי הוועדות והאבחונים, הטפסים והבקשות, גורמים למכשול מעשי אמיתי ורגשי  בפני האזרח במימוש זכויותיו. התחושה היא של שיעבוד לתהליך טרחני, ארוך, מורכב ובלתי הגיוני. חוסר במידע: קיימת תחושה של הסתרת מידע. של קיום "תורה שבכתב ותורה נסתרת שבע"פ" המקשה על מימוש הזכויות.

27. בבית המשפט העליון נקבע: "הוועדות הרפואיות – ובכללן הוועדה לעררים – פועלות, אפוא, כגופים מעין-שיפוטיים, והן מכריעות, מכוח סמכותן הסטטוטורית, בנושאים רפואיים-מקצועיים המצויים בתחום מומחיותן. מתוקף מעמדן זה, כפופות הוועדות הרפואיות, בין היתר, לכללים, אשר מקורם במשפט המנהלי, ומתוקף כך חייבות הן בנימוק החלטותיהן, בהימנעות ממשוא פנים וניגוד עניינים, ובקיום עקרונות של צדק טבעי". (בג"צ 1082/02 המוסד נ' בית הדין הארצי לעבודה)

28. דברי מנכלי"ת המוסד, גב' אסתר דומיניסיני 13.08.2009: "אנחנו ללא ספק מטרטרים את הציבור...הפקידים לא בנויים להקשיב, אנחנו שולחים אנשים ב"לך ושוב" במשך חודשים ובסוף נותנים להם תשובה שלילית....הציבור צודק כשהוא כועס, כי הטיפול שלנו בו אינו יעיל..... דומינסיני מספרת כי הניסוח של חלק מנוהלי הביטוח הלאומי הוא כזה ש"גם אני לא בטוחה שאני מבינה מה כתוב שם"

29. מה אומרת הכנסת המלצות לישיבת ועדת פניות הציבור 18.01.11 לעניין חוזר 16/2010: מטרת הישיבה לבטל את הנוהל של הביטוח הלאומי, לפצות את כל הזכאים שנשללה זכאותם. במידה ורוצים לשנות מדיניות שלא יחפשו קיצורי דרך ויעשו זאת ב"דלת הראשית" באמצעות תקנות – חקיקה ראשית בכנסת, בממשלה ולא במסדרונות המוסד לביטוח לאומי.

30. ח"כ יוליה שמאלובברקוביץ אל מנכלי"ת המוסד לביטוח לאומי אני מבקשת להדגיש בפנייך כי המוסד לביטוח לאומי איננו הרשות המחוקקת. על המוסד ופקידיו חלה החובה המוחלטת לציית לחוק ולתקנות. האצלת הסמכויות למוסד למטרת קביעת נהלים אינה מהווה פתח לשינויי חקיקה בדרך עקיפה. בהתאם, אני דורשת את פעולתך המיידית לבטול הנהלים שנקבעו לפי שיטת הפרשנות העצמאית, להורות להנהלת המוסד לפצות את כל מי שנפגע מהם עד כה, לנקוט בהליכים משמעתיים כנגד האחראים ולהימנע בעתיד מקביעת נהלים בחוסר סמכות.

31. מה אומר מבקר המדינה ונציב קבילות הציבור כבכל שנה ושנה דוח נציב תלונות הציבור: שיא של 14,000 פניות ב-2010, בראש הרשימה – המוסד לביטוח הלאומי

32. מה אומרים בתי המשפט בית משפט השלום ת"א-יפו , כב' השופט קליין מנחם 14.06.2006: חובת הזהירות המושגית של המל"ל נגזרת מן החובה להבטיח מתן שירותים נאותים למבוטחיו, חובת הזהירות המושגית נגזרת מתפקידו שבתכליתו לפעול על מנת לצמצם את הפערים הכלכליים במדינה על ידי מתן עזרה למבוטחיו בשעה שנזקקים הם לשירותיו. מטרתו של המל"ל היא לעזור לאנשים שהפכו למובטלים להתחזק ולחזור למעגל הפרודוקטיבי בחברה ולא להפוך את החלשים לחלשים יותר. תפקידו של המל"ל לספק את צרכיו של כל אזרח על מנת שאזרחיו יחיו בכבוד ללא מאבק להישרדות בסיסית. בהתנהגותו הנ"ל מקשה המל"ל על מבוטחיו אשר פנייתם מעידה כשלעצמה על הצורך הבסיסי בעזרה.

33. התפתחותה של החברה נמדדת על פי אופן התייחסותה לקטן שבחבריה... והאתגר הוא למצוא את האיזון בין עזרה לאנשים ופגיעה בהם. המבחן שהמל"ל צריך לשים לנגד עיניו הוא האם הוא עוזר ותומך או שהוא מכשיל. תכליתו של המל"ל והאתגר שלו הוא לתת לכל אזרח את הביטחון לקיומו בכבוד ולצורך כך. לפעול על מנת לצמצם את הפערים הכלכליים והחברתיים במדינה, וחלק מפעולה זו כרוך גם בייעוץ נכון למבוטחיו. בלעדי ייעוץ זה אולי ייחסכו כספים נוספים מקופת המוסך, אך יחלשו מבוטחיו, היחלשות זו נוגדת את התכלית שלשמה נחקק חוק הביטוח הלאומי והקמת המל"ל.

34. בדב"ענה/115-0 פלונית - המוסד לביטוח לאומיפד"ע כ"ט 121, התייחסה השופטת ברק-אוסוסקין לבסיס המשפטי לחובות המוטלות על המוסד לביטוח לאומי: "שיקול דעת הנתון בחוק למוסד לביטוח לאומי, כשיקול דעת הנתון לכל רשות ציבורית, אינו שרירותי. הוא כפוף בראש וראשונה לדרישת תום הלב, הוא כפוף גם לכללי ההגינות והנאמנות כלפי הציבור החלה על כל רשות מנהלית. זאת מכוח אותה דואליות נורמטיבית המחיל על רשות מנהלית, הן נורמות מהמשפט הפרטי והן נורמות מהמשפט הציבורי. מכוח נורמות מהמשפט המנהלי, חובת תום לב מוגברת .... בענייננו מדובר בביטחון סוציאלי, ועל כן חובת הנאמנות של המוסד לביטוח לאומי כלפי האזרחים גדולה עוד יותר".

35. 15.  הנה כי כן, על הנתבע מוטלת חובת זהירות כלפי מבוטחיו, חובה שבסיסה רחב ומורכב מחובות תום הלב מכוח המשפט הפרטי והמנהלי, ומחובת הנאמנות המוטלת עליו בהיותו מוסד ציבורי, במיוחד נוכח אופיו כמוסד שמטרתו הענקת ביטחון סוציאלי למבוטחיו. יחסי ה"שכנות" המיוחדים שבין הנתבע למבוטחיו, הנובעים מאופיו ומטרותיו, מקימים חובת זהירות מוגברת של הנתבע למבוטחיו.

36. ב"ל 1347/06 מתאריך 04.08.2008 בית הדין האזורי בנצרת: "כבר נפסק כי הפעלת סמכותו של המוסד בתביעה להחזרת גמלאות ויישומה נתונה לביקורתו השיפוטית של בית הדין לעבודה. בית דין זה חזר ופסק כי המוסד לביטוח לאומי כפוף לכללי המשפט המינהלי ולכללי הצדק הטבעי, ומתוקפם חב הוא חובה מוגברת של אמון ושקיפות, תום לב והגינות בהחלטותיו ובהתנהלותו כלפי המבוטחים. זאת, מתוקף היותו רשות ציבורית המופקדת על ביצוע החוק שהוא סוציאלי מעצם מהותו."

37. "בית דין זה הביע בפני הנתבע (המוסד לבטוח לאומי) , לא אחת, את דעתו בעניין חובת מתן זכות הטיעון במקרים כאלה ודומים להם. הנתבע,כנראה, לא השתכנע. אולם, לאחרונה ניתן בבית הדין הארצי לעבודה פסק דין שקבע הלכה בעניין זה. אנו מקווים שהנתבע יפנים את ההלכה שנפסקה בבית הדין הארצי לעבודה וינהג לפיה". מתוך ב"ל 1347/06 בית הדין האזורי לעבודה בנצרת, השופט חיים ארמון, 04.08.2008 "עם זאת, ככל רשות ציבורית המפעילה סמכות מנהלית – על הנתבע להפעיל את סמכותו באופן מידתי, הוגן, סביר, תוך שקילת כל השיקולים הרלוונטיים, ולאחר מתן זכות טיעון למבוטח בקשר לכך.

38. דבריה של השופטת דבורה פלפל בחודש מרץ 2008: "נראה כי שיטת 'וילהלם טל' (קלע ככל יכולתך - ואולי אחד החצים יפגע) מאפיינת את הביטוח הלאומי. בעברית פשוטה, זוהי שיטת המצליח: פגע כפי יכולתך. אם הצלחת הרווח כולו של המוסד. אם לא, אז לא קרה למוסד כל נזק.

39. בוקה ומבולקה במוסד לביטוח לאומי בית המשפט העליון, השופט אליקים רובינשטיין 24.07.2011 מותירה תחושה כבדה של אי סדר ושל התנהלות בלתי תקינה של גוף ציבורי, המוסד לביטוח לאומי, היא מגלה אותם פנים של שירות הציבור המוציאים לו לא אחת שם לא טוב, לעתים שלא בצדק ולעתים בצדק,של ביורוקרטיה איטית, שבה שוררת "בוקה ומבולקה" על אגף המשמעת בנציבות להמשיך ללא חת במלאכתו החשובה, ולא כל אי סדר במשרד ממשלתי יפטור עובד מחובותיו המשמעתיות.

40. מה אומרים העיתונות והציבור גזילת קצבאות בחסות החוק "המוסד מיישם כמעט מידי יום ביומו, את מטבע הלשון שטבע הרמב"ן: "נבל ברשות התורה."ב-ynet בביטוח הלאומי רוצים שאנשים ימותו הכתבה שודרה בחדשות ערוץ 2 27.11.10 מאחורי השירות האדיב של פקידי המוסד לביטוח לאומי עלולות להסתתר מספר מלכודות ביטוחיות המונעות מנכים וחולים עשרות מיליוני שקלים בשנה. למרבה ההפתעה מציבים פקידי הביטוח הלאומי שלל מלכודות... "נענע"

41. פרשנות יצירתית ועצמאית מחלת הפוליו - שיתוק ילדים - היא מחלה איומה. יפה עשתה הכנסת שחוקקה באחרונה חוק מיוחד שקובע פיצויים מיוחדים לנפגעי הפוליו הישראלים באשר הם. והנה בא המוסד לביטוח לאומי ובפרשנות יצירתית לחוק - הוא מסרב להעניק את הפיצויים - למי? דווקא לנפגעי הפוליו הקשישים, בני ה-60 וה-70.

42. הביטוח הלאומי: ייצוג תמורת שירותי מין דו"ח המבקר קובע כי תושבים רבים הפונים למוסד לביטוח לאומי לקבלת קצבאות, משתמשים ב"מאכרים", חלקם עובדים לשעבר בביטוח הלאומי, המסייעים למבוטחים באמצעות "טיפוח קשרים אישיים באמצעים שאינם אתיים, וחלקם אף לא חוקיים". הביטוח הלאומי הקים בעבר ועדה לבדיקת התופעה. הוועדה מצאה כי ה"מאכערים" משחיתים את המערכת, מאפשרים תשלום קצבאות שלא כדין ומנצלים את המבוטחים, בין השאר באמצעות מתן "שירותי מין". הוועדה קבעה כי ה"מאכערים" פועלים כיוון שהטיפול של הביטוח הלאומי בתביעות הוא ממושך, מסורבל ולא יעיל, נהליו אינם ברורים ועבודתו אינה שקופה.

43. אני יכול להגיד שאסור להיות חולה במדינה הזאת ...מתחיל לדבר על המלחמות בבירוקרטיה בביטוח לאומי, הוא מתעצבן: "אני יכול להגיד על עצמי ששירתי את המדינה ומילאתי את כל החובות, ואני מוצא את עצמי נלחם על משהו שמגיע לי מהביטוח הלאומי. לא מספיק כל המכה שנחתה על המשפחה, והיום אני צריך מעבר לעיסוקים שלי להילחם במוסד כמו ביטוח לאומי, שלבנאדם הקטן זה כמעט בלתי אפשרי. אני יכול להגיד שאסור להיות חולה במדינה הזאת".

44. בית המשפט פסל ועדה רפואית של ביטוח לאומי לאחר שהתברר כי אחד הרופאים בה מייצג גם חברת ביטוח בתביעה שהוגשה נגדה על ידי מבוטחת. זעקת אם אמה של מיקה, במכתב גלוי ואישי מאוד למנכ"ל הביטוח הלאומי, מתארת את התלאות, היחס המשפיל הזלזול וחוסר האמון של המוסד בו היא תהיה תלויה במשך כל חייה....ומה שאני ואנשים אחרים כמוני חווים מולכם הוא ייאוש ולעתים גם השפלה.

45. "אני סמרטוט, אני לבד, ולקחו את הקצבה" המרותקת לכיסא גלגלים בשל רגלה שנקטעה, ניתוחים רבים שעברה וטיפול דיאליזה שהיא מקבלת באופן קבוע...הופחתו דמי השירותים המיוחדים, והיא לא יכולה לעצור את הדמעות. "אני בקושי מצליחה לקום מהמיטה", אמרה ל-ynet. "באו ובדקו אותי, השפילו, זאת התעללות". ביהמ"ש אישר, ביטוח לאומי - לא למרות פסיקה המחייבת את הביטוח הלאומי לממן לנפגעי תאונות עבודה טיפולים גם מתחום הרפואה המשלימה, המוסד הממלכתי נמנע מלעשות זאת.

46. נסעת לטיפול בבית חולים? סימן שאת בריאה מתברר כי גם על המעט מן המעט שהחוק מעניק לנפגעי תאונות, המוסד לביטוח לאומי רוצה להניח את ידיו.... "נאסר עלי לדרוך על הרגל, ושהיתי בבית כשרגלי מורמת כמצוות הרופאים. אפילו לטיפולים בבית החולים הוסעתי מדי יום בכיסא גלגלים". "תקשיבי לעצמך", השיבו במוסד. "הוסעת מדי יום לבית חולים. מכאן שלא היית מרותקת לביתך". השופטים קבעו כי .... זכאית לתשלום תגמולים עבור התאונה שעברה. המלחמה שקידש המוסד לביטוח לאומי על כבשת הרש (65 שקל כפול 76 יום = 4,940 שקל) הסתיימה בניצחונה.

47. מקבל קצבה מביטוח לאומי? תשכח מעזרה נוספת"..תגובת המוסד רק הכעיסה את הוועדה יותר. ח"כ יוליה שמאלוב-ברקוביץ אמרה "הביטוח הלאומי הוא 'פגע-רע' במדינת ישראל ונהליו מעודדים רמאות ועקיפת החוק. מעכשיו כל מי שיתבקש לסייע לקרובי משפחתו, יחפש דרכים להעביר את התמיכה בשחור". ב- ynet

48. מתוך עשרה קבין של רשעות אשר ירדו לעולם, המוסד לביטוח לאומי שלנו נטל תשעה מהם. כך, למרבה הצער, מתברר בכל פעם מחדש. רוע לב, אטימות, חוסר רגישות. אפילו מילים אלה אינן מיטיבות לתאר את מסכת ההתעללות שעוברים מבוטחים המבקש לממש את זכויותיהם בביטוח הלאומי.ב ynet

49. המוסד לביטוח לאומי הודיע לאחרונה לנערה בת 16 שרגלה נקטעה בילדותה בגלל סרטן העצמות שבו לקתה בגיל שנה, כי היא אינה מוגדרת יותר כנכה: "נשלול ממך את קצבת הנכות ואת התו"!!!ב- "גלובס"

50. "הביטוח הלאומי פעל ברשלנות ובחוסר אחריות" מכאן עבר השופט סופר לדון בזכותם של המבוטחים להסתמך על מידע שמוסר מוסד מסוג זה. דבריו מדברים בעד עצמם:"עסקינן במבוטחת קשת יום המטפלת בבנה המוגבל. התובעת הבינה כי החוב לנתבע הוסדר ונסגר בהליך האחרון שניהלה, ובצדק. גבייה מחודשת של חוב הסותר את הודעת הנתבע בהליך הקודם אינה יכולה לעמוד בתנאי המינהל התקין". ב- ynet