יזמות בתכנון: בדווי הנגב והעצמה תכנונית אבינועם מאיר

1. יזמות בתכנון: בדווי הנגב והעצמה תכנונית אבינועם מאיר המחלקה לגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי ומרכז הנגב לפיתוח אזורי אוניברסיטת בן-גוריון בנגב באר שבע ameir@bgu.ac.il

2. מושג ההעצמה אוכלוסיות ילידים בעולם השלישי וקבוצות מיעוטים אתניים או קבוצות-שוליים מקופחות בעולם המערבי מתארגנות כבר מזה כמה עשורים לפעול לקראת מה שמוכר בשיח הפיתוח משנות ה-70 כ"פיתוח משורשי העשב". בעשורים האחרונים הולכת ומתגבשת בעולם הגישה המציגה פעילויות פוליטיות אלה כתהליכי העצמה בפיתוח. המושג העצמה צמח כאשר קבוצות-שוליים (כולל חברות ילידים--עמים ראשונים) ואוכלוסיות אזורי-שוליים הבינו את חולשתן מול הדומיננטיות של הממסד השלטוני ואזורי/מגזרי הליבה. הבנה זו הובילה אותן לחפש מקורות כוח לגיטימיים כדי להחזיר לידיהם את השליטה במשאבים השונים ואת יוזמת פיתוחם שניטלה מהם.

3. גישת ההעצמה מדגישה כמה נושאים: - אוטונומיה בקבלת החלטות של קהילות שלארגונן יש ביטוי טריטוריאלי בולט; - הסתמכות הקהילות על יכולותיהן העצמיות; - דמוקרטיה השתתפותית ישירה; - למידה חברתית התנסותית. גישה זו מהווה למעשה מעין פרדיגמת פיתוח ותכנון "אלטרנטיבית" מול הפרדיגמה הקונבציונלית הממסדית. הסיבה הבסיסית לאלטרנטיביות טמונה בביקורת על השורשים הרעיוניים של גישת הפיתוח והתכנון הקונבנציונלית, ועל אופיו של הידע שעליו היא מבוססת. בתפישה המסורתית הקלאסית של תהליך התכנון נודע מקום מרכזי למדע הפוזיטיביסטי הרציונלי כמקור הסמכות הלגיטימי לשיח התכנון בחברה המערבית.

4. הביקורת על גישה זו טוענת שבסיס אפיסטמולוגי מערבי זה נוטה לדחוק לשוליים קבוצות מקומיות ולהחלישן, שכן הוא מתעלם מקיומם של אופנים אפיסטמיולוגיים – אופני ידיעת העולם - אחרים. למשל כפי שהקבוצות המקומיות רואות ומבינות את העניינים הבאים: הבנת המשמעות המסורתית הספיריטואלית של קרקע ומשאבים פיסיים-סביבתיים אחרים הבנת מהותו הרב-פנית של יישוב וסדריו והסדריו הבנת מהותה של יחידת ההתייחסות החברתית הבסיסית בפיתוח לכן הגישה האלטרנטיבית תגרוס שניתן לעצב את המציאות, כלומר לתכנן אותה, בדרכים אחרות השונות מן התכנון הרציונלי.

5. העצמה תכנונית תובנות אלה מתורגמות למה שניתן לכנות העצמה תכנונית, שיש בה שני סוגים: העצמה תכנונית מרחבית: האוכלוסיה נוקטת במאורגן מהלך מרחבי קבוצתי יזום של עזיבת מקום מגוריה והגירה לכל יעד שיאפשר שינוי קיצוני בנסיבות חייה הנוכחיות, מעבר למקום או איזור מגורים נכסף ספציפי, או שינוי התנאים (חומריים, אירגוניים ואחרים) של קיומם במקומם הנוכחי העצמה תכנונית תודעתית: שינוי תודעתי של ידע התיכנון הקונבנציונלי–מימסדי באמצעות הצגת ידע אלטרנטיבי ילידי או פנימי-מקומי כלשהו שמציג את ה'אחר' כלא פחות חשוב מן ההגמוני.

6. העצמה תכנונית מרחבית: מקרה ביר הדאג' חמולת-פלג אבו-גרדוד של שבט העזאזמה שכנה בעבר באזור צומת משאבים—חולות חלוצה ואף מערבה יותר בתוך סיני. במהלך שנות ה-50 וה-60, הם פונו מאזורי הגבול מסיבות בטחוניות ושוכנו באזור רמת חובב. פניות רבות לממשלה לשוב לטריטוריה המסורתית שלהם נדחו שוב ושוב בתואנות שונות. בתחילת שנות ה-90 החליטו שלטונות צה"ל לוותר על השטחים הללו לטובת צרכים אזרחיים שונים, שלא כללו את צורכי הבדווים. בני חמולת אבו-גרדוד פנו שוב בבקשה לחזור לטריטוריה המסורתית שלהם בטענה שיש להם עדיפות על פני כל שימוש אזרחי אחר, ושוב נדחו. הפעם הם התעלמו מן הדחייה. ב-1994 עברה קבוצה מן החמולה מאזור רמת חובב לאזור ביר-הדאג' (באר-חיל). כיום מתגוררים כ-4,000 נפש, כרבע מכלל אוכלוסיית שבט אל-עזאזמה. לאור בעיות שונות שהתהוו שם הועלתה הדרישה מצד המועצה האזורית רמת נגב למצוא פתרון לאוכלוסייה זו.

7. ב- 1999 נתקבלה החלטת ממשלה המורה על הקמת יישוב בדווי עצמאי באזור ביר-הדאג', בתחום המועצה האזורית. כיום נמצאים כל ההליכים הללו באחריותה של המועצה האזורית אבו-בסמה שהוקמה ב-2005 לטיפול בתכנונן והקמתן של עשר עיירות חדשות לבדווים. הבדווים נטלו לעצמם כוח בקבלת החלטות לגבי משאבים טריטוריאליים שלטענתם שייכים להם מתוקף התובנה התרבותית לגבי בעלותם המסורתית על הקרקע. מבחינה אפיסטמולוגית תובנה זו מנוגדת כמובן לתפישת הבעלות והשימושים של משאב זה בעיני גופי המינהל והתכנון, הפועלים מתוך הגישה הרציונלית. למעשה בכך נאלצה המדינה להכיר באופן עקרוני בתובנתם התרבותית המסורתית לגבי טריטוריה זו, ואף לפתוח בהליכי הכרה ותכנון היישוב כביטוי להכרה זו.

8. העצמה תכנונית תודעתית ב-1999 הוגשה על ידי המועצה האיזורית לכפרים הבדווים הלא מוכרים תכנית אלטרנטיבית לתכנית המימסדית למטרופולין באר שבע. מטרתה העיקרית היתה הבנייה אלטרנטיבית של הידע הממסדי הקים לגביהם בכל העניינים שהתכנון הממסדי הקונבנציונלי עסק בהם. בתחום התרבותי: תמונת הזהות הבדווית הממסדית צרה וחד מימדית, העונה רק על צרכי הממסד, ומנגד, הציגו הבדווים בתכניתם את אותה זהות בצורה מגוונת ורב מימדית. בתחום החברתי-פוליטי: מציגים הבדווים בתכניתם ידע אחר ביחס למבנה הארגוני השבטי-חמולתי-משפחתי המאתגר את גישת המדינה הרואה בשבט ונגזרותיו את יחידת התכנון הבסיסית. בתחום המרחבי: התכנית מתמודדת עם עקרונות ארגון המרחב הרווחים בעולם האורבני-המודרני ובגישת התכנון הרציונלית שמתעלמים מהמרחביות הייחודית של הבדווים כצורך סוציו-פוליטי שלהם הטמון עמוק. בכלים מושגיים אלה הם מעצימים את עצמם ואת מאבקם באופן תודעתי על מנת להשיג את יעדיהם. עצמת חדירתה של צורת העצמה תכנונית תודעתית זו לתודעת הממסד התכנוני חזקה והצלחתה משמעותית.

9. סיכום על פי תפישת הבדווים המעורבים בצורות העצמה אלה, בעקבות יזמותם התכנונית המרחבית והמושגית התחוללו בשנים האחרונות תמורות משמעותיות בתהליכי התכנון, בגישת התכנון ובמושגי התכנון הממסדיים שמובילות לגל החדש של הכרה והקמת יישובים ולזה שיבוא בעקבותיו.