1 / 68

ט"ו בשבט חג לאילנות בולי דואר על נטיעות ועצים

ט"ו בשבט חג לאילנות בולי דואר על נטיעות ועצים. בולי ט"ו בשבט

tegan
Télécharger la présentation

ט"ו בשבט חג לאילנות בולי דואר על נטיעות ועצים

An Image/Link below is provided (as is) to download presentation Download Policy: Content on the Website is provided to you AS IS for your information and personal use and may not be sold / licensed / shared on other websites without getting consent from its author. Content is provided to you AS IS for your information and personal use only. Download presentation by click this link. While downloading, if for some reason you are not able to download a presentation, the publisher may have deleted the file from their server. During download, if you can't get a presentation, the file might be deleted by the publisher.

E N D

Presentation Transcript


  1. ט"ו בשבט חג לאילנות בולי דואר על נטיעותועצים

  2. בולי ט"ו בשבט  ט"ו בשבת הוא ראש השנה לאילנות על פי המסורת היהודית. חודש שבט המסמל את תחילת האביב בישראל, חל בדרך כלל בעת ובעונה אחת עם חודש פברואר, המאופיין על ידי ריבוי גשמים. לכן תקופה זו יוצרת לשתילים שניטעו זה עתה, את התנאים הטובים ביותר להתפתחות. אם כי ט"ו בשבט אינו נמנה עם החגים הנזכרים בתנ"ך, נעוץ מקורו כחג בעבר הרחוק, שעה שבני ישראל התיישבו בארץ והחלו לעסוק בעבודות האדמה. הפרשת המעשר מן היבול ומן המשק החי היוותה אז חלק חשוב של המיסוי. ואכן במסכת "מעשרות" דנה המשנה בפירוט בסוגיה של הפרשת המעשר.

  3. "אַרְבָּעָה רָאשֵׁי שָׁנִים הֵם.בְּאֶחָד בְּנִיסָן רֹאשׁ הַשָּׁנָה לַמְּלָכִים וְלָרְגָלִים.בְּאֶחָד בֶּאֱלוּל רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְמַעְשַׂר בְּהֵמָה. רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים, בְּאֶחָד בְּתִשְׁרֵי.בְּאֶחָד בְּתִשְׁרֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה לַשָּׁנִים וְלַשְּׁמִטִּין וְלַיּוֹבְלוֹת, לַנְּטִיּעָה וְלַיְרָקוֹת.בְּאֶחָד בִּשְׁבָט, רֹאשׁ הַשָּׁנָה לָאִילָן, כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּאי. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים, בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ:."

  4. קביעת התאריך המדויק של החג נעשתה בתקופת בית שני. בית שמאי ובית הלל היו חלוקים בדעותיהם בדבר המועד בו יש לקבוע את ראש השנה לאילנות: "באחד בשבט ראש השנה לאילן כדברי בית שמאי. בית הלל – בחמישה עשר בו". המועד נקבע לפי גרסת בית הלל. ט"ו בשבט לא נחשב חג עד לתקופתו של האר"י הקדוש מצפת במאה ה- 16. הוא ותלמידיו נהגו להסב עם בני משפחותיהם וידידיהם לשולחן שהיה עמוס בחמישה עשר פריטים מתנובת ארץ הקודש. בקהילות אחרות שאימצו את המנהג המספר עלה לחמישים. הם נהגו גם לשתות ארבע כוסות יין ולהשמיע תפילות וזמירות ההולמות את היום.

  5. "וְהָיָה- כְּעֵץ, שָׁתוּל עַל-פַּלְגֵי-מָיִם:אֲשֶׁר פִּרְיוֹ, יִתֵּן בְּעִתּוֹ--וְעָלֵהוּ לֹא-יִבּוֹל; וְכֹל אֲשֶׁר-יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ." - (תהלים א' ג')

  6. יהודי התפוצות אימצו לעצמם עד מהרה את המנהג הזה שחיזק את הזדהותם עם אחיהם היושבים בארץ ישראל. אכן אימוץ המנהג הזה היווה חוליה נוספת גם לאלה וגם לאלה למורשת אבותיהם שהיו עובדי אדמה בארץ ישראל. ט"ו בשבט כחג של נטיעות, כנדבך לבנייתה של ארץ ישראל ולפריחתה נחוג כנראה לראשונה רשמית בשנת 1908, שעה שאגודת המורים של ארץ ישראל קראה לאסיפה במקווה ישראל. באותו יום יצאו הנאספים לנטיעת שתילים המונית – מנהג הנשמר מאז מדי שנה בשנה בכל רחבי הארץ.

  7. כליל החורש - קטלב מצוי - אלון התבור

  8. בתמיכת הסתדרות המורים עודדה הקרן הקיימת את ילדי בתי הספר לצאת בט"ו בשבט בהמוניהם, מצוידים בשתילים ובאתים ולתרום בדרך זו את חלקם להפרחת הארץ. בשנים האחרונות מנסים משרד החינוך ורשות שמורות הטבע להעניק לחג ממד נוסף ואף שונה; חג של הטבע והכרתו, וזאת ע"י עידוד היציאה לטבע ולמרחבי הנוף.  ס.מ. (השרות הבולאי)

  9. בעל אור החיים רואה כאן את שילובן של שלוש המצוות וקיומן בארץ - "כי תבואו אל הארץ". דברי בעל אור החיים משלימים את דברי המדרש:"אל תאמרו נשב ולא ניטע, אלא היו זהירים בנטיעות. כשם שנכנסתם ומצאתם נטיעות שנטעו אחרים, אף אתם היו נוטעים לבניכם, שלא יאמר אדם אני זקן, כמה שנים אני חי מה אני עומד ומתייגע לאחרים? למחר אני מת!... לפיכך אמר להם הקב"ה לישראל אף על פי שתמצאו אותה מלאה כל טוב לא יבטל אדם מן הנטיעות, אלא כשם שמצא , עוד יוסיף ויטע, אפילו יהיה זקן".

  10. וַיֵּשֶׁב יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל לָבֶטַח, אִישׁ תַּחַת גַּפְנוֹ וְתַחַת תְּאֵנָתוֹ, מִדָּן, וְעַד-בְּאֵר שָׁבַע--כֹּל, יְמֵי שְׁלֹמֹה." - (מלכים א ה' ה')

  11. כי תבואו אל הארץ, • ונטעתם כל עץ תחילה • ונתן העץ פריו • והארץ יבולה • עת לנטוע אילנות • עת לנטוע אילנות • עת לנטוע ולבנות

  12. ר' יהודה ברבי סימון פתח: "אחרי ה' אלהיכם תלכו" • אמר ר' יהודה בן סימון: וכי אפשר לו לאדם, לבשר ודם, להלך אחרי הקב"ה, וכי אפשר לבשר ודם לעלות לשמים ולהדבק בשכינה? • אלא מתחלת בריתו של עולם לא נתעסק הקב"ה אלא במטע תחילה, זהו שכתוב: "ויטע ה' אלהים גן בעדן" (בראשית ב, ח;) • אף אתם, כשאתם נכנסים לארץ ישראל, לא תתעסקו אלא במטע תחילה: "כי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל".

  13. "וְנָתַן עֵץ הַשָּׂדֶה אֶת-פִּרְיוֹ, וְהָאָרֶץ תִּתֵּן יְבוּלָהּ, וְהָיוּ עַל-אַדְמָתָם, לָבֶטַח" - (יחזקאל ל"ד כ"ז)

  14. כשם שנטעו אבותַי לי, אף אטע אני לבנַי • חוני המעגל היה מהלך בדרך, ראה אדם נוטע חרוב. • אמר לו: החרוב לכמה שנים טוען פירות? • אמר לו: לשבעים שנה. • אמר לו: כלום יודע אתה שתחיה שבעים שנה? • אמר לו: אני מצאתי את העולם בחרובים. כשם שנטעו אבותַי לי, אף אטע אני לבנַי! • תענית כג ע"ב

  15. אם הייתה נטיעה בתוך ידך, ויאמרו לך: • הרי לך המשיח בוא ונטע את הנטיעה, ואחר כך צא והקבילהו • אבות דרבי נתן ל"א

  16. אֵיךְ זהֶ לִהְיוֹת עֵץ? דָתיהָ בֶּן דוֹר פַּעַם שָׁאַלְתִי עֵץ: עץ אֵיךְ זהֶ לִהְיוֹת עֵץ? אַתָה בְּודַאי מִתְלוֹצֵץ אָמַר הָעֵץ. לֹא ולְֹא אָמַרְתִי בִּרְצִינוּת גְמוּרָה זהֶ טוֹב אוֹ רַע? רע תָמַה הָעֵץ- מַדוּעַ? ולְֹא אִכְפַּת לְךָ שֶׁאַתָה תָקוּעַ כאן כָּל הַשָׁבוּעַ? אני אֵיננִֶי תָקוּעַ אני הרי נטוע. ולְֹא מִתְחַשֵׁק לְךָ לִפְעָמִים לָלֶכֶת לְבַקֵר חֲבֵרִים, אוֹ לִרְאוֹת מַה נִשְׁמַע בִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים? אֵין לִי כָּל צרֶֹךְ לָנוּד ולְָנוּעַ. צִפֳּרִים מְזמְַרוֹת לִי בְּאפֶֹן קָבוּעַ פַּרְפָּרִים לִי נוֹשְׁקִים, מְלַטֶפֶת הָרוּחַ, וּלְנגֶד עֵיניֵ כָּל הָאפֶֹק פָּתוּחַ. וּבַלַילְָה כְּשֶׁכֻּלָם ישְֵׁנִים אָז מַה? בַּלַילְָה אֲנִי מַאֲזיִן לַדְמָמָה ושְׁוֹמֵעַ אֵיךְ נוֹשֶׁמֶת הָאֲדָמָה, אֵיךְ פֵּרוֹת מַבְשִׁילִים, אֵיךְ יוֹרְדִים הַטְלָלִים, וּבְתוֹךְ עֲנָפַי ישְֵׁנִים גוֹזלִָים. ואֲַנִי שׁוֹמֵר עַל שְׁנָתָם. אֲנִי אוֹהֵב אוֹתְךָ עֵץ אָמַרְתִי והְָלַכְתִי אֶל גַנִי ונְָטַעְתִי לִי עֵץ מוּל חַלוֹנִי.

  17. עץ הזית העץ הלאומי של ישראל הזית גדל באופן טבעי ובמטעים בארצות הים התיכון, ובעל חשיבות כלכלית רבה לאזור זה, בשל פריו, המשמש למאכל ולייצור שמן הזית. על כן נבחר הזית לעץ הלאומי למדינות ים תיכוניות רבות, נוסף לישראל: פורטוגל, אלבניה, יוון ואיטליה. מקורו של עץ הזית הוא במזרח התיכון, בארץ ישראל ודרום סוריה, שם הוא תורבת לפני כ-6,000 שנים. כיום עץ הזית נפוץ במיוחד במטעים ביוון, איטליה וספרד, שנחשבות ליצרניות שמן הזית הגדולות בעולם. עץ הזית הוא אחד משבעת המינים.

  18. בולי עצים ברחבי העולם הזית, עץ הלאומי של יוון

  19. פורטוגל בול יוצא דופן זה מודפס על גבי שעם! ולא על נייר. פורטוגל מפיקה מאלון השעם (Quercus suber) 50% מן תצרוכת השעם העולמית. אלון השעם, יחד עם עץ הזית הוא העץ הלאומי של פורטוגל.

  20. אלון ערער זית ספרד

  21. אראוקריה אראוקנה, העץ הלאומי של צ'ילה גינקו בילובה, העץ הלאומי של סין ארז הלבנון, העץ הלאומי של לבנון

  22. ונצואלה -Tabebuiaהעץ הלאומי של ונצואלה

  23. בנגלדש-המנגו הוא העץ הלאומי.

  24. בישראל חוגגים את ראש השנה לאילנות בט"ו בשבט. בארצות רבות מציינים "יום העץ" או "חג העץ" בתאריכים שונים. אין "יום העץ בינלאומי". עוד במחצית הראשונה של המאה הקודמת הופיעו בולים המוקדשים לחשיבות העצים ונטיעתם. אוסטריה איטליה גרמניה

  25. סין

  26. בולגריה

  27. קלדוניה החדשה

  28. לאוס

  29. מיקומה של לאוס במפת העולם שימו לב למפות שבמצגת: מקורן ביפן. מרכז העולם אינו אירופה אלא אסיה, שלא כמקובל במפות המערביות המוכרות לנו!

  30. סין מקאו

  31. אל סלוודור רומניה

  32. תאילנד

  33. אתיופיה צרפת

  34. אירן

  35. סין (פורמוזה)

  36. מיאנמר קוסובו

  37. ברזיל

  38. סוריה

  39. ארצות הברית

  40. עיראק קוריאה

  41. גרמניה

  42. אלבניה

  43. אוסטרליה

  44. אלף חדש ללא נשק ארגנטינה

  45. סין

  46. קובה שתול העץ שלך... מבצע "נשתול למען כדור הארץ"

  47. ברבדוס

  48. פינלנד

  49. איי פיג'י

  50. גרנדה

More Related