הסרט "מינכן" / רקע

1. הסרט "מינכן" / רקע מבוסס על הספר "נקמה" של העיתונאי הקנדי ג'ורג' ג'ונאס, שבהשראתו נכתב התסריט של אריק רות וטוני קושנר

2. על הסרט – אמת מול דמיון הסרט מתמקד בפעולות ה"מוסד" לאחר טבח הספורטאים במינכן – המרדף אחר חברי ארגון "ספטמבר השחור". אירוע הטבח במינכן הביא את ישראל להבין כי היא ה"מוסד" צריך לפעול באופן משמעותי מחוץ לגבולות הארץ, כי לא יהיה מי שיילחם את מלחתמו בטרור. הדעות חלוקות לגבי מסע החיסולים: האם הוא כוון נגד מבצעי הטבח במינכן? או שהוא כוון נגד טרוריסטים ככלל, כפי שטוען בראיון (סוף המצגת)מר צבי זמיר, ראש ה"מוסד" דאז. רוב מבקרי הסרט טוענים כי שפילברג לא בדק את האמת עד סופה. חלק מהפעולות הן פרי דמיון, ויישארו פרי דמיון, כיוון שהאמת תישאר חסויה לנצח או לעוד שנים רבות... עם זאת, טוענים לזכותו, כי באמצעות הסרט, העולם מתוודע לעצם הטבח שבוצע, כשם שבאמצעות "רשימת שינדלר" חשף את העולם לזוועות השואה. המלצה לצופים: לראות וכן/לא להאמין... נתי

3. תוכן המצגת • שמות 11 הנרצחים. • ראשי המוסד מראשיתו. • רקע ראשוני לאירוע הטבח במינכן. • רקע על ארגון "ספטמבר השחור". • הרחבה – עלי חסן סלמה. • ישראל יוצאת לנקמה בארגון "ספטמבר השחור". • קיטועים מראיון שהעניק ל"הארץ", צבי זמיר, ראש המוסד בתקופה הנדונה. ראיון שני בחייו, מאז מונה לראש המוסד ב-1968. ראיון ראשון של צבי זמיר לעתון ישראלי. הראיון – בעקבות סרטו של שפילברג.

4. יוסף רומנו דוד ברגר קהת שור יוסף גוטפרוינד אנדריי שפיצר משה ויינברג עמיצור שפירא אליעזר חלפין יעקב שפינגר מארק סלבין זאב פרידמן 11 חברי המשלחת הישראלית שנרצחו, אולימפיאדת מינכן, 1972

5. 1976: מבצע אנטבה ראובן שילוח אפרים הלוי שבתאי שביט יצחק חופי מאיר עמית 2003 1998 1996 1990 1982 1974 1968 1963 1952 1951 2000 1990 1980 1970 1960 1950 1963 1952 2003 1998 1996 1990 1982 1974 1968 צבי זמיר איסר הראל מאיר דגן דני יתום נחום אדמוני מאי 1960: לכידת אייכמן 1972: הטבח במינכן. 1972-3: חיסול מחבלים מארגון "ספטמבר השחור" (מבצע "זעם האל") ראשי המוסד התקופה בה עוסק הסרט

6. אחד מהטרוריסטים עומד במרפסת של אחד מהספורטאים הישראליים החטופים קהת שור ואנדריי שפיצר (בחולצה לבנה) בעת שיחה קצרה עם נציגים גרמניים פתיח • 5 בספטמבר 1972. • 8 מחבלים, חברי ארגון "ספטמבר השחור", חודרים למגורי משלחת ישראל בכפר האולימפי. • שניים מחברי המשלחת נהרגים מיד, בעת ניסיון התנגדות להשתלטות. • יתר 9 חברי המשלחת נחטפים ומוחזקים בני ערובה. • בתמורה לשחרורם דורשים המחבלים לשחרר 232 מחבלים הכלואים בישראל • + 2 מחבלים הכלואים בגרמניה. • ישראל מסרבת. גרמניה מציעה לחוטפים מטוס שיעביר אותם לטוניסיה (ע"מ להעביר את המו"מ אל מחוץ לגרמניה ולהמשיך בתחרויות). • במהלך ניסיון השתלטות הגרמנים על החוטפים – במעבר למטוס, נהרגו יתר 9 חברי המשלחת. • נהרגו גם 5 מחבלים וכן שוטר גרמני. • 3 המחבלים הנותרים נתפסו בחיים, נכלאו, אך שוחררו לאחר פחות מחודשיים (30 באוקטובר) לאחר שמחבלים חטפו מטוס "לופטהנזה" ודרשו תמורתו את שחרור 3 המחבלים. • מדינת ישראל פתחה במסע (מבצע "זעם האל") לחיסול ארגון "ספטמבר השחור", עד לחיסול העומד בראשו, עלי חסן סלמה, ינואר 1979.

7. סוריה הצי השישי מתקרב לאזור הסורים מכניסים טורי שריון לעזרת ארגוני המחבלים. ישראל, לבקשת ארה"ב, מזיזה טנקים לרמה"ג ומפציצה סמוך לטורי שריון סוריים. ספטמבר 1970 ("ספטמבר השחור") ירדן 18/9: סוריה מחדירה כוחות שריון לירדן, לאיים על הממלכה ולתמוך במחבלים. ירדן פונה לעזרת ארה"ב ובריטניה. 8/9: ארגון "החזית העממית" חוטף 2 מטוסי נוסעים, בני ערובה, "ללמד את ארהב לקח על תמיכתם בישראל". 1/9: נסיון חיסול חוסין מלך ירדן ע"י המחבלים. 22/9: כוחות סוריים נסוגים מירדן לסוריה. הירדנים מסבים להם נזק בנסיגתם. במהלך ספטמבר נהרגים אלפי מחבלים (כ-3,000 ויותר)ונפצעים רבים מהמחבלים. חוסין שומר על ממלכתו. אירועי "ספטמבר השחור", ירדן • ממשלת ירדן מנהלת מאבק נגד ארגונים פלישתינאיים מזויינים (שהיו חלק מאש"ף). • ירדן הפכה לבית עבור אש"ף. מכאן יצאו עשרות פעולות טרור לשטח ישראל. • ישראל הגיבה בפעילות עומק בירדן וכן בהפצצות חה"א הישראלי בשטח ירדן. • המחבלים מהווים איום על הממלכה ואף ניסו לחסל את מלך ירדן. • בספטמבר 1970 ממלכת ירדן פותחת בעימות גלוי מול ארגוני המחבלים. • הסורים נרתמים לעזרת המחבלים בעזרת טורי שריון החודרים • לירדן. • ארה"ב נענית לקריאת סיוע מארה"ב, ונעזרת לשם כך בישראל. • ישראל מקדמת כוחות לרמת הגולן. • תוצאות: • סוריה נסוגה. מלך ירדן שומר על ממלכתו. • המחבלים ימצאו את לבנון כמדינה ממנה יפעלו. • מוקם ארגון "ספטמבר השחור".

8. 1972 1971 6/9/72: רצח 11 הספורטאים הישראלים במינכן. 28/11/71: רצח ראש ממשלת ירדן, וצפי אל תל. 8/5/72: חטיפת המטוס של חברת "סבנה" לנתב"ג. חולץ ע"י סיירת מטכ"ל. (ברק מפקד. נתניהו ביבי – איש צוות) ארגון "ספטמבר השחור" - פעולות • הארגון פעל בראשית שנות ה-70. • מנהיג הארגון: עלי חסן סלאמה (הרחבה בשקף הבא).

9. עלי חסן סלאמה (1940-1979) • מנהיג ארגון הטרור "ספטמבר השחור". • כונה "הנסיך האדום" בשל יחוסו המשפחתי וסגנון חייו הראוותני. • אביו, חסן סלאמה, היה מראשי כנופיות הטרור בעת המרד העברי הגדול (ביהודי א"י)בשנות • ה-30 וה-40. • הצטרף אל הפת"ח לאחר מלחמת ששת הימים. • יסד את הקמת כוח 17 – זרוע מבצעת של הפת"ח. • תכנן את רצח הספורטאים במינכן. • התחמק מיד ה"מוסד" ואף הביא למחדל בפרשת "לילהאמר", עת ה"מוסד" הרג מלצר מרוקאי • (אחמד בושיקי) אשר דמה לעלי חסן סלמה. • חוסל בבירות, 22 ינואר 1979, כחלק ממסע החיסולים של מדינת ישראל במבצעי טבח הספורטאים במינכן. • נהרג בהתנקשות ליד ביתו בבירות. סוכנת בריטית אשר שכרה דירה בקומה 8 מול ביתו, הפעילה • בשלט רחוק מכונית נפץ שהיתה סמוך למכוניתו.

10. צבי זמיר, ראש ה"מוסד". סיפור הטבח ב-5 בספטמבר, לפנות בוקר, השתלטו מחבלי ארגון "ספטמבר השחור", על בניין המשלחת הישראלית ברחוב קונלי 31, בכפר האולימפי. הם תפסו 11 ספורטאים. יוסף רומנו ו משה ויינברג נרצחו במהלך התנגדותם להשתלטות המחבלים. תשעת האחרים הובלו בשעות הערב, אחרי יום של מו"מ מייגע, לשדה תעופה צבאי ליד מינכן. עמדו להעלות אותם על מטוס למדינה ערבית, כנראה מצרים, ולהחליפם באסירים פלשתינים הכלואים בישראל.אלא שהגרמנים, בעידוד ממשלת ישראל, לא התכוונו לשחרר את המחבלים. שר הפנים הגרמני היינריך גנשר ניהל את המשא ומתן עם המחבלים, ולבסוף סוכם כי המחבלים יעברו עם בני הערובה לשדה תעופה של כוחות נאט"ו במינכן, ומשם יטוסו למדינה ערבית.בשעות הערב יצאו המחבלים ותשעת הספורטאים החטופים באוטובוס וממנו במסוקים לשדה התעופה הצבאי ליד מינכן, שם המתין להם מטוס לתוניס שהביעה נכונות לקבל את החטופים ואת בני הערובה. כשיצאו אחדים מן המחבלים מן המסוקים פתחו לעברם שוטרים גרמנים באש ובמקום התפתח קרב יריות. (צבי זמיר, ראש המוסד, יצא בטיסה מיוחדת לאתר ההתרחשויות כדי לעמוד מקרוב על ניסיון הגרמנים לחלץ את בני הערובה).

11. הטקס במינכן סיפור הטבח במהלך הקרב פוצצו המחבלים את אחד המסוקים באמצעות רימון, וירו בבני הערובה שהיו במסוק השני. כל תשעת הספורטאים הישראלים נהרגו במקום. חמישה מן המחבלים נהרגו אף הם, ושלושת האחרים נפצעו ונשבו. כמו כן נהרג שוטר גרמני אחד וטייס המסוק נפצע. בשעות הראשונות לאחר ניסיון החילוץ הכושל הודיעה גרמניה שכל החטופים שוחררו בשלום רק בשעה 3:00 לפנות בוקר נודע סופו הטרגי של האירוע. משלחת ישראל פרשה מהמשחקים האולימפים וחזרה ארצה עם ארונות החללים. בישראל הוכרז על יום אבל לאומי. הטבח זעזע את העולם. למרות זאת החליט הועד האולימפי להמשיך את המשחקים לאחר הפסקה של יום אחד שנערך בו טקס זיכרון. ספורטאים רבים עזבו במחאה את המשחקים ולא הגיעו לתחרויות. שוטרים חיכו להם בשדה התעופה, ופתחו עליהם באש. מחבלים וספורטאים נהרגו. רק כעבור שנים יתברר, כי כמעט כולם נהרגו מאש הצלפים הגרמנים. באותו לילה מר היו הכל סבורים שהספורטאים נהרגו מאש הפלשתינים. מזועזע כמו כולם, ואולי יותר מכולם, היה צביקה זמיר, ראש המוסד. הוא היה, במו עיניו, עד לטבח. ביום החטיפה עוד הספיק להגיע בטיסה לגרמניה, שעה קלה לפני שהחלו היריות, והוא זה שהודיע בטלפון לראש הממשלה, גולדה מאיר: "כולם מתים".

12. ישראל יוצאת למבצע נקמה – "זעם האל" בעקבות טבח הספורטאים הטילה ממשלת ישראל בראשות גולדה מאיר על "המוסד" בראשות צבי זמיר את מלאכת חיסולם של חברי ארגון הטרור "ספטמבר השחור", שהיו אחראים במישרין או בעקיפין לטבח זה. מבצע זה כונה בשם מבצע זעם האל. פירוט העלילות בשקפים הבאים

13. חלק מהמחוסלים זוהה בטעות כעלי חסן סלאמה (למעשה, היה מלצר מרוקאי). פרשת לילהאמר.

14. חיסול עאדל ו'אהיל זועייטר רומא בליל ה-16 באוקטובר1972 שידרה הטלוויזיה האיטלקית את הסרט "שמונה וחצי" בבימויו של פליני. בבניין הדירות שבפיאצה אניבאליאנו ברומא לא הבחין איש מן השכנים כיצד הסתננו פנימה שתי דמויות שנעו בחסות החשכה. אל הבניין הלך והתקרב עאדל ו'אהיל זועייטר. מבלי שידע או חשד, נבחר רב המחבלים הזה להיות המותקף הראשון במסע הנקמה שהכריזה מדינת ישראל כנגד ארגון "ספטמבר השחור". בשעה 22:30 בקירוב הוא שלשל מטבע בן עשר לירטות עבור המעלית. עוד בטרם הספיק לפתוח את הדלת רוקנו שני הזרים את מחסניות אקדחיהם בפלג גופו העליון. זועייטר מת לצלילי הפסנתר שבקעו מחלונות הדירה בקומה השלישית. שני הזרים יצאו בריצה ונבלעו בתוך מכונית פיאט שחנתה בקרבת מקום. כעבור כמה דקות של נסיעה, נעצר כלי הרכב ויושביו עברו בזריזות למכונית אחרת שהמתינה להם. עוד בטרם עלה השחר, כבר היו הארבעה מחוץ לאיטליה. ראש ממשלת ישראל, גולדה מאיר, היתה מתוחה למדי בבוקר המחרת. אמנם כבר בלילה הקודם התבשרה על הצלחת ההתנקשות, אך לא הצליחה להישאר רגועה, בטרם נודע לה כי שליחי המוסד נמצאים במקום מבטחים. כמו כן, היתה מוטרדת מעט מן האפשרות של תסבוכת דיפלומטית. כעבור כמה ימים התברר כי את מכונית הפיאט שנמצאה נטושה, שכר תייר קנדי בן 47 בשם אנתוני האטון. מאוחר יותר הסתבר, כי אדם בזהות זו מעולם לא הגיע לאיטליה וכי מדובר היה בדרכון מזויף.

15. חיסול מחמוד המשארי פאריז בניגוד לזועייטר, הבין מחמוד המשארי שהוא כבר נמצא על הכוונת. הוא התגורר בפאריס ביחד עם אשתו הצרפתיה ובתם היחידה. למרות שהניח כי המוסד עלה על עקבותיו, סבר בוודאות גמורה שמדינת ישראל לא תרשה לעצמה להרוג אותו בתוך ביתו, מחשש לפגיעה בבנות משפחתו. לכן גילה זהירות מופלגת רק כשיצא מפתח דירתו. הוא חדל לשבת בבתי קפה כהרגלו מימים ימימה, והיה תר בעיניו אחר דמויות חשודות בכל פעם שהגיע לקרן רחוב. ברם, לסוכני המוסד לא היתה כל כוונה לפגוע בו לעיני קהל רב. ב-8 בדצמבר 1972 יצאו מארי-קלוד המשארי ובתה את דירתם ברחוב אלזיה 175. זמן מה לאחר מכן טלפן אדם אלמוני ממסעדה הסמוכה לביתו של מחמוד המשארי. מעברו השני של הקו הזדהה רב המחבלים בשמו ובכך חרץ את גורלו. מטען רב עוצמה שהוטמן מתחת למדף התפוצץ בעוז ופצע אותו פצעי מוות.

16. חיסול חוסין עבד אל חיר ניקוסיה כעבור שבועות מספר נחרץ גם דינו של חוסיין עבד אל חיר על ידי משה דיין, יגאל אלון וגולדה מאיר, שהקימו מעין בית משפט חשאי לרדיפת פושעי מינכן. כשנכנס זה לישון בחדר המלון "אולימפיה" שבניקוסיה, לא חש כי מיטתו משמשת כמלכודת מוות עבורו. מישהו שנודע בשם ג'ונתן אינגלבי לחץ על המתג בטרם רוסק החדר כליל. מוזר עד כמה שזה ישמע, מחליפו של חוסיין עבד אל חיר כנציג "ספטמבר השחור" בקפריסין מצא את מותו באותה שיטה, זמן לא רב לאחר מכן. חיסול קובייסי פאריז בליל ה-6 באפריל 1973 סעד באזיל אל קובייסי את ארוחת הערב שלו במסעדה מפוארת, ושב לביתו ברגל כי מזג האוויר ששרר בחוץ נעם לו. בפינת אחד הרחובות המתינו לו גבר ו"אשה". כשהבחינו בקובייסי ההולך וקרב, דרך את נשקו הסוכן שחבש פאה בלונדינית. לפתע נעצרה מכונית בקרבת קובייסי ואשה נאה פנתה אליו. היתה זו פרוצה שאספה אותו לבילוי תענוגות אחרון לפני עונש המוות שציפה לו. כעבור כעשרים דקות שבה המכונית והורידה את קובייסי מתוכה. כשהסתלקה זו משם, חסמו שני הגברים את דרכו של קובייסי. הוא הספיק עוד למלט זעקה חלושה מפיו, בטרם השתיקו אותו הכדורים לנצח.

17. “We decided that some of us would dress like women” חיסול שלישיהמבצע "אביב נעורים" בירות ב-10 באפריל1973, מיד לאחר חצות, נחתו כוחות מיוחדים של צה"ל בחוף בירות. החיילים בפיקודם של אהוד ברק ושל אמנון ליפקין שחק נכנסו לתוך שש מכוניות שהמתינו להם במגרש החניה. סוכני המוסד הובילו אותם במהרה אל יעדם ברחוב ורדן. החלק המסובך במבצע 'אביב נעורים' עמד להתחיל. מוחמד יוסוף נאג'ר, מפקד "ספטמבר השחור" כבר ישן במיטתו כשחומר הנפץ ריסק את דלת ביתו. הוא התעורר בבהלה ונס אל חדר האורחים בתקווה למצוא את אקדחו. צרור יריות עצר אותו בדרך. כאמל נאצר ישב סמוך למכתבה כששמע את דלת ביתו נפרצת. הוא ביקש להימלט אך לשווא. כדורי האקדח השיגו גם אותו עוד בטרם פתח במנוסתו. כמאל עדואן ששמע את הרעש הבוקע מחדר המדרגות מיהר לזנק אל הרובה האוטומטי שהיה ברשותו, אך גם הוא נותר מתבוסס בדמו לאחר שהצנחנים פרצו אל תוך הדירה.

18. חיסול מוסא אבו זייאד אתונה בשעות אחר הצהרים של ה-11 באפריל 1973 יצא אדם שחום עור את פתח מלון 'אריסטידס' באתונה. במשך ימים הסתגר הלה בחדרו מחשש שיעלו על עקבותיו, ואפילו את ארוחותיו היה אוכל הרחק מעיני זרים. אולם, הידיעות על המבצע הישראלי המוצלח בלבנון ("אביב נעורים") גרמו לו לסטות מדרך הזהירות שבה נקט. בעודו מהלך לאיטו, כשהוא שקוע בקריאת העיתון, נתקל בו מישהו בחוזקה. הנוכרי דיבר אליו בשפה בלתי מובנת ואף ניסה לעכבו בכוח על ידי לפיתת זרועו ותפיסת חולצתו. בינתיים הספיק כוח הפעולה הישראלי לבצע את משימתו במהירות רבה. לאחר השתהות של דקותיים בויכוח עם המטורף מן הרחוב, שב רב המחבלים אל חדרו. זמן קצר לפני עלות השחר טלפן אדם אל המלון וביקש את מוסא אבו זייאד. הצלצול העיר אותו משנתו והוא ענה חלושות לקול האלמוני ששאל לזהותו. באותה שניה התפוצצה מיטתו וגופו נקרע לגזרים.

19. חיסול מוחמד בודיה פריס גירסה 1: בשעת לילה מאוחרת, ב-28 ביוני 1973, החנה מוחמד בודיה את מכוניתו ברחוב דה-פוסה סן-ברנאר שברובע הלטיני בפאריס. הוא חמק בחשאי אל מעבר לרחוב כדי לבלות את הלילה בחברת ידידה. זמן רב היה ידוע כרודף נשים המפיל ברשתו את נשות השמאל הקיצוני חובבות הערבים. למוסד היה קשה לאתר אותו משום שכאיש תיאטרון נהג להתחפש בכל יום לדמות אחרת. ברם, דרך שיחות החולין של נשות פאריס התחקו הסוכנים גם אחריו. למחרת, בשעה 11 בבוקר הוא יצא את הבניין כשהוא מחופש לאשה כהרגלו. כמו שנהג תמיד, גם בפעם הזו בחן היטב את מכוניתו בטרם נכנס לתוכה. לאחר שלא העלה דבר בבדיקותיו המקיפות התניע את רכבו. הוא כמובן נהרג בו במקום. גירסה 2: (פרש) כמנהל תיאטרון הוא החליף בזריזות זהויות, בגדים, כתובות. המעקב אחריו היה קשה ביותר. כשהיו כבר על סף ייאוש, החליטו אנשי המוסד לארוב לבודייה במעברים התת-קרקעיים להולכי רגל, שמתחת לכיכר "אטואל", שער הניצחון. הם ידעו כי הוא נוהג לעבור שם כל בוקר, אך לא ידעו באיזו מ-12 המנהרות יבחר. באותו בוקר הוצבו אנשי מוסד וסטודנטים ישראלים, שגויסו במיוחד, וכולם חיפשו בעיניהם בתוך קהל האלפים את מוחמד בודייה. והלא ייאמן קרה: הוא נמצא. מאותו הרגע, לא הירפו ממנו. כעבור ימים אחדים התעורר בודייה אצל אחת מפילגשיו, אכל ארוחת בוקר, שתה קפה, התלבש, ירד למכוניתו, התניע אותה – והתפוצץ.

20. כשלון הפעולה בלילהאמר, נורבגיה 1973 Lillehammer. בניגוד לרוב פעולות החיסול, דווקא המידע על עלי חסן סלאמה (אשר נודע בכינוי "הנסיך האדום") הגיע מספר ימים בלבד לפני הפעולה עצמה. מייק הררי, מפקד יחידת המבצעים "קיסריה", אסף בחופזה צוות בן שישה אנשים. בצוות נמנו: סלביה רפאל (תחת שם הכיסוי פטרישיה רוקסברג) ושותפה אברהם גמר (תחת הכיסוי של אזרח בריטי בשם לסלי אורבאום) סוכן המוסד הבכיר דן ארבל (תחת השם דן ארט), צבי שטיינברג, מיכאל דורף וסוכנת זוטרה ללא נסיון קודם בשם מריאן גלדניקוף, אשר נשלפה כמה ימים לפני כן מעבודתה האזרחית בתור מהנדסת מחשבים והובאה על תקן מתורגמנית, בשל שליטתה בשפות הסקנדינביות. צוות המוסד עקב אחרי בכיר באש"ף, אשר יצא מהמטה הראשי של הארגון בז'נבה אל עיירת נופש קטנה בנורבגיה בשם לילהאמר ששוכנת כ-165 ק"מ צפונית לאוסלו. בלילהאמר נפגש אותו בכיר ומסר ניירות ל אחמד בושיקי, אשר זוהה בטעות כעלי חסן סלאמה - ראש ארגון "ספטמבר השחור". מיד החלה עבודת העיקוב אחרי בושיקי. עבודת העיקוב נחשבה מרושלת ואף חובבנית, כשהצוות הישראלי מושך תשומת לב מיותרת בעיירה הקטנה. לחלק מעבודת העיקוב מונתה המתורגמנית מריאן גלדניקוף, שדווקא היא הייתה זו שהתריעה כי בושיקי אינו דומה לדעתה לדמותו של עלי המופיע בתמונה שברשותם. למרות התרעה זו, המבצע נמשך (בין סלאמה לבושיקי אכן היה דמיון רב).

21. כשלון הפעולה בלילהאמר / המשך ב-21 ביולי 1973 דיווחה סילביה רפאל לחוליית היורים שהמטרה עלתה על האוטובוס בדרך לביתה. כשהגיע בושיקי בשעה 10:40 לתחנה, ירדו מהאוטובוס הוא ואישתו ההרה. מיד ניגשו אליו שני יורים וירו לגופו מטווח קצר 13 כדורים ואף ביצעו וידוא הריגה. שניות לאחר מכן הגיע למקום מפקד היחידה מייק הררי, ולאחר שראה במו עיניו את הגופה הכריז על המבצע כמוצלח ודיווח לכך לראש המוסד, ששהה באותה עת באוסלו. כבר למחרת נתפשו מריאן גלדניקוף ודן ארבל בשדה התעופה כשעמדו להחזיר את כלי הרכב שנשכרו למטרת המבצע. הנורבגים ניצלו היטב את חרדתו של ארבל ממקומות סגורים (קלסטרופוביה) וגרמו לו להסגיר את מיקומה של דירת הסתרים שבה שהו סילביה רפאל ושותפה אברהם גמר. סילביה ואברהם ציפו לשובם של שאר חברי החוליה, אך במקומם הגיעה משטרת נורבגיה ועצרה גם אותם. צבי שטיינברג ומיכאל דורף נתפשו בביתו של יגאל אייל, קצין הביטחון של שגרירות ישראל במקום, דבר שהוביל לסערה ציבורית גדולה בנורבגיה. אייל הוכרז כאישיות בלתי רצויה (נון גרטה פרסונה) ועזב את נורבגיה באוגוסט 1973. בניגוד לשאר חברי החולייה, רפאל דבקה בסיפור הכיסוי שלה ולא נשברה בחקירתה, ורק לאחר חודשים רבים הסגירה את שמה ומקום הולדתה.

22. משפט לילהאמר • בינואר 1974 נפתח המשפט כנגד העצורים. בפסק הדין ב-2 בפברואר קבע בית המשפט כי "שירות המודיעין הישראלי עמד מאחורי המשימה". • בית המשפט זיכה את מיכאל דורף, אך את יתר החבורה הרשיע בית המשפט וגזר עליהם עונשי מאסר שונים. • צבי שטיינברג נמצא אשם בריגול בלתי חוקי ונגזרה עליו שנת מאסר אחת. • מריאן גדלינקוף נמצאה אשמה בסיוע להריגה בשוגג ונגזרו עליה שתיים וחצי שנות מאסר. • דן ארבל נמצא אשם בסיוע לרצח ונגזרו עליו חמש שנות מאסר. • אברהם גמר נמצא אשם בסיוע לרצח ונגזרו עליו חמש וחצי שנות מאסר. • סילביה רפאל נמצאה אשמה בסיוע לרצח ונגזרו עליה חמש וחצי שנות מאסר. • לאחר לחצים מדיניים על ממשלת נורבגיה מצד מדינת ישראל, שוחררו כל העצורים לאחר שריצו כשליש מהתקופה שנקבעה בגזר הדין. • ב-1996 הביעה ממשלת ישראל צער (אך לא הודתה באשמה) על הריגתו של בושיקי, והסכימה להעביר תשלום פיצויים על סך 400 אלף דולר לבנו של בושיקי שחי בנורבגיה.

23. לילהאמר לונדון פריז רומא אתונה בירות ניקוסיה היכן פעל המוסד ב"זעם האל"

24. הפוגה לאחר פרשת ליליהאמר שבה הולך שולל המוסד, והתנקש במלצר מרוקאי בנורבגיה במקום בעלי חסן סלאמה, באה מלחמת יום הכיפורים וישראל נאלצה להפסיק את המרדף אחר חברי "ספטמבר השחור". בינתיים התפטרה גולדה מראשות הממשלה, ולא ברור היה אם ההנחיה לחסל את כל מתכנני טבח מינכן עומדת בעינה. יצחק רבין, שהיה לראש ממשלה, התמודד בהצלחה יתרה עם חטיפת מטוס 'אייר פראנס' כשהורה על 'מבצע אנטבה'. אך בביירות המשיך לחיות בשלווה עלי חסן סלאמה, קצין המבצעים של הארגון הרצחני, ובנו של מי שביקש להרעיל את בארות המים של תל אביב בשליחות הנאצים. רציחתם של שלושים וחמישה נוסעי אוטובוס הדמים, הזכירה לממשלת ישראל בראשות מנחם בגין שהמחבלים הפלשתינאים מהווים עדיין איום חמור לביטחון אזרחי המדינה. בגין, כמו גולדה לפניו, הורה למצוא את האשמים ברצח המתועב ולבוא עמם חשבון. הזרוע הארוכה של ישראל שוב עמדה לפגוע בטרוריסטים הנפשעים.

25. עלי חסן סלמה והגברת מרחוב מדאם קירי בירות בנובמבר 1978 הגיעה לבירות רווקה בריטית בשם אריקה צ'אמברס. במהרה נודעה כטיפוס תימהוני ומוזר למדי, אולם בלתי מזיק. היא נהגה לצאת לרחוב ובידיה קערות עמוסות מזון כדי להאכיל את החתולים שעימם שוחחה בעניין רב. מלבד יצורים אלה, לא יצרה צ'אמברס קשר עם אף אדם אחר. שכניה שהכירוה אך מעט סיפרו שגם לצייר חיבבה, אך היתה חפה מכל כישרון אומנתי. אף אחד לא שיער בליבו שהעלמה צ'אמברס שכרה את הדירה בקומה השמינית כדי להשקיף על רחוב מאדאם קירי במרבית שעות היממה. ב-21 בינואר 1979 עזב פיטר שרייבר את מלון 'מדיטראנה' בביירות ויצא לרחוב מאדאם קירי. שם החנה את מכונית הפולקסוואגן גולף ששכר, עצר מונית וביקש להגיע לנמל התעופה. כשהמריאה טיסתו מלבנון ישבה אריקה צ'אמברס מול החלון ובהתה במכונית הגולף שחנתה בקרבת ביתה. ביום למחרת התעורר רונלד קולברג בשעה בוקר מוקדמת. הוא לבש את החליפה מחויטת שהצטייד בה, ויצא את מלון 'רויאל גארדן' בביירות לפגישת עסקים בג'וניה. הוא אמנם נרשם מאוחר יותר במלון 'מונמארטר', אבל בינו לבין עצמו ידע כי את הלילה יעשה בספינת חיל הים הישראלי. עתה נותר לו להחזיק אצבעות לעמיתתו שתחבור אליו לקראת ערב. אריקה צ'אמברס מיאנה לעזוב את חלון דירתה אפילו לרגע אחד. היא ציפתה במשך כל אותן שעות להופעתן של שתי מכוניות שאחריהן נהגה לעקוב בתשומת לב רבה כבר ימים ארוכים. מעט לפני השעה ארבע אחר הצהריים החלו שני כלי הרכב להתקדם אל עבר הרחוב שבו התגוררה. צ'אמברס נשמה נשימה ארוכה. פיה נפתח לרווחה. מכונית השברולט המסחרית וג'יפ הלאנד רובר עשו את דרכם באיטיות משונה במורד רחוב ורדן, ואז פנו לרחוב מאדאם קירי. כשהפרידו ביניהם לבין מכונית הגולף רק חמישה מטרים, הפעילה אריקה צ'אמברס את מנגנון השלט הרחוק. חמישים ק"ג של חומר נפץ פלסטי התפוצצו בעוצמה רבה, ולא הותירו שום סיכוי לשמונת הגברים שנסעו בשתי המכוניות. עלי חסן סלאמה, שתכנן את פעולת החטיפה במינכן ואף פיקד עליה, נקרע לאלפי גזרים. נקמתה של ישראל הושלמה. ארגון "ספטמבר השחור" חדל להתקיים.

26. המחיר המחיר אי אפשר שלא להזכיר במסגרת זו גם את מחיר המלחמה. במדריד נרצח איש המוסד ברוך כהן. כהן נפגש עם פלשתיני בבית קפה, ובצאתו נורה על-ידי פלשתיני אחר, שארב לו. מחליפו, אגב, היה גדעון עזרא, השר לביטחון פנים. בבריסל נפצע קשה, גם הוא בבית קפה, צדוק אופיר (טרבלסי) בעת שפגש "מקור" שהוגדר כבעייתי. ובאוסלו נעצרו אנשי החוליה שהרגו בטעות בלילהאמר את המלצר אחמד בושיקי. השישייה – דן ארבל, מריאנה גלדניקוף, סילביה רפאל, אברהם גמר, צבי שטיינברג ומיכאל דורף – הועמדו לדין ונדונו למאסר, אך שוחררו לאחר כשליש מהתקופות שנגזרו עליהם. סילביה רפאל נפטרה ב-2005.

27. איפה הם היום? • 3 המחבלים מטבח מינכן, ששוחררו: • איתן הבר בראיון, 22/1/06:``לפי הידוע לי, שלושתם חיו שנים לאחר-מכן בתימן, שם הלכו כל הזמן עם הפנים לאחור מחשש שיפגעו בהם. מה עלה בגורלם בהמשך, אני לא יודע. נדמה לי שאחד מהם מצא מאז את מותו``. • סלביה רפאל, (פרשת לילהאמר)ריצתה 22 חודשים בכלא נורבגי (במקום 5 וחצי שנים) ושוחררה מהכלא על רקע סיבות בריאותיות בלחץ ממשלת ישראל. ב-1978, לאחר ביטול הסעיף שאסר עליה לדרוך על אדמת נורבגיה, שבה סילביה לאוסלו אך נזקקה לאבטחה אישית כבדה בשל איומי ארגוני הטרור הפלשתינים לפגוע בה. ב-1988, אחרי שבעלה יצא לגמלאות ובשל ניסיונות להתנקש בחייה, עברו בני הזוג להתגורר בדרום אפריקה. נפטרה בגיל 67 והובאה לקבורה בישראל. אנשי המוסד ספדו לה.

28. מוחמד דאוד, מתכנן טבח מינכן, בתגובה לסרט

29. צבי זמיר בראיון ל"הארץ", 17/2/06

30. צבי זמיר בראיון ל"הארץ", 17/2/06