המחתרת היהודית בבלגיה

1. המחתרת היהודית בבלגיה הוצג ביום עיון מדריכי פולין, חנוכה, 2008 כתב : משה פלדמן

2. מאפייני הכיבוש הגרמני בבלגיה • ממשל צבאי ולא אזרחי כמו בפולין. • מחלוקות בין שלטונות הצבא לבין גורמי ה ס"ס והגסטאפו. • כתוצאה – רק במחצית 1942 החלה רדיפת היהודים בצורה ממוסדת. • אין השפלות פומביות והתעללויות. • יחס אוהד של האוכלוסייה המקומית ליהודים והענות למאמצי הצלה.

3. מראה רחוב בבריסל, מחצית 1942

7. היהודים בבלגיה בתקופת הכיבוש • יותר מ-90% מבין היהודים שהיו בבלגיה ב-1940 לא היו אזרחים בלגיים. • לאחר הכיבוש, רוב החוג המייצג של יהודי בלגיה נמלט ללונדון. • הגרמנים מקימים את ה-א.ג'י.ב (A.J.B.), היודנראט בבלגיה שעסק בעיקר ברישום היהודים, בשם השלטונות, לצורך "התיישבות מחדש ועבודה במזרח".

8. הקבוצות היהודיות הלוחמות • מחתרת ה- C.D.J. ("הועד להגנת היהודים") כללה קומוניסטים, ציונים מכל הגוונים, ובלגים לא-יהודים. • "צבא הפרטיזנים הבלגי" (Armée Belge des Partisans).

9. מאפייני המחתרת • גרילה עירונית הנתמכת באהדת האוכלוסיה. • חלוקה לתאים. סה"כ מנו הקבוצות כמה עשרות חברים. • מידור בין הקבוצות. העדר תיאום בפעילות בין שתי המחתרות. • שימוש בבלדרים לתקשורת בין הקבוצות, בעיקר נשים. • קשרים עם המחתרת הבלגית.

10. דוגמאות לפעולות שבוצעו • תקיפת משתפי פעולה: ההתנקשות בחיי הולצינגר-ראש היודנראט, חיסול "ז'אק המוסר". • תקיפת נכסים גרמניים: חיסול קצין ס"ס בכיר בביתו, חבלה במפעלים שעבדו לטובת הצבא. • חילוץ פצועים יהודיים מבתי חולים. • הסתרת ילדים יהודיים. • הכנת תיעוד מזוייף.

11. תעודת זהות מזוייפת ע"ש ג'ילברט רנארד (לפי ר"ת : גיטה רוזנצוויג*) *אמו של הח"מ

12. הכנת עלוני המחתרת

13. החל ממאי 1942 הוחל ברדיפת היהודים ובריכוזם לקראת השילוחים למזרח. • בעיר מאלין (מכלן בפלמית), נהג הגסטאפו לרכז את היהודים המיועדים לגירוש למזרח. • היהודים רוכזו במחנה צבאי • בו שהו מספר שבועות • בין טרנספורט לטרנספורט.

14. באפריל 1943 אמור היה לצאת הטרנספורט העשרים ובו לפי הערכות המחתרת כ 1600 יהודים. • המחתרת קבלה החלטה לתקוף הטרנספורט ולשחרר יהודים רבים ככל האפשר. • התפקיד הוטל על האחים ג'ורג' ואלכסנדר ליפשיץ ואליהם חבר בלגי לא יהודי.

15. ליפשיץ ג'ורג' – ביצע ההתקפה על ה"טרנספורט העשרים"

16. ליפשיץ אלכסנדר – ביצע ההתקפה על ה"טרנספורט העשרים"

17. מאלין/מכלן

18. הפעולה נגד "הטרנספורט העשרים" • בליל ה 19 אפריל 1943, השלושה עצרו את הרכבת בכיסוי של עובדי מסילת הברזל, ירו על השומרים ופתחו את דלתות חלק מהקרונות. • תוצאות הפעולה: • 600-700 יהודים ברחו, מהם נתפסו כ 200. • עשרות נפצעו ויותר מ 60 נהרגו. • שני האחים ליפשיץ נתפסו על ידי הגסטאפו והוצאו להורג.

19. המבצע נגד הטרנספורט העשרים היה המקרה היחיד בכל אירופה הכבושה של התקפה חמושה יהודית על משלוח של יהודים המיועדים להשמדה. עיתויו המקרי ליום פרוץ המרד בגטו ורשה הוסיף לסמליות שבפעולה.

20. סיפורו של ה"טרנספורט העשריםן" במוזיאון ב מאלין

22. פרסום בעתונות אודות הוצאה להורג של שלושה חמושים

23. שמואל (סם) פוטשניק השתתף בחיסול קצין ס"ס. הוצא להורג ב 8 ספט' 1943

24. משה (מוריס) רוזנצוויג* השתתף בחיסול קצין ס"ס. הוצא להורג ב 8 ספט' 1943 *דודו של הח"מ

25. המכתב האחרוןנשלח מכלא סנט ג'יל, בריסל, ערב הוצאתו להורג. • בריסל, 8 בספטמבר 1943 • ג'ילברט* יקירתי, • כשתקבלי את המכתב הזה שוב לא אהיה בחיים. זה טראגי אך נכון. יודע אני כי ביום קוראכם מכתב זה , תסבלו סבל איום, אך אני אלך מפה ומחשבותי האחרונות מופנות כולן אליכם. לבי שותת דם בשעה שאני חושב על מה שהורי כבר סבלו בגללי, ומה גדול יהיה סבלם כאשר יקראו מכתב זה. תמצאו במכתב זה ביטוי אחרון שלי לאהבתי אליכם ולכל משפחתי. מותי יהיה קל עלי יותר אם אדע כי הם במצב בריאותי טוב יותר ומוגנים מפני העוני. • אינני רוצה להאריך בעינוי זה, ודעו כי רצוני האחרון הוא שהורי יסיימו את הסיוט ושיחיו חיים מאושרים וקלים, כפי שהם ראויים להם. • שלום לכל המשפחה ולכל חברי וחברותי. אני מחבק את כולכם, אבא ואמא אחיות ואחים, בכל הכוח שעוד נותר בי ובכל מאודי . מאמין כי רצוני האחרון יכובד. שלום • מוריס רוזנצוויג • * שמה הבדוי של אחותו, אמו של הח"מ

26. יעקב גוטפרויינד – מפקד המחתרת היהודית

27. מצבתו של מוריס רוזנצוויג בבית הקברות הצבאי בבריסל

28. בית הקברות הצבאי בבריסלבזמן הכיבוש – מקום הוצאתם להורג של לוחמי מחתרת

30. דברי סיכום • המאבק בבלגיה היה מרי יהודי מאורגן. הלחימה היהודית צמחה ברחוב היהודי, נבעה מצרכים יחודיים יהודיים. משום כך נקטו הבלגים באופן טבעי בהגדרות "מרי יהודי", "פרטיזנים יהודיים". • מדובר על מעורבות יהודית, בשטח המחייה היהודי , ללא סממן או מניע לאומי בלגי. הייתה זו קבוצה של פרטיזנים יהודיים שייצגו את הציבור היהודי , הגנו על כבודו וקיומו. • ראויה לציון הסולידריות שחלקים גדולים מהאוכלוסייה המקומית הפגינו כלפי המאבק היהודי ותרמו להצלחתו. • לאחר המלחמה קבלו הלוחמים היהודיים בקבוצות השונות, אותות הצטיינות מאת ממשלת בלגיה, כהכרה רשמית בפועלם.