מז'ול ורן עד הנדריק שון – על מדע בדיוני אז והיום

1. מז'ול ורן עד הנדריק שון –על מדע בדיוני אז והיום פרופ' חגית מסר-ירון אוניברסיטת תל-אביב messer@eng.tau.ac.il

2. מי בתמונות? (דר') הנדריק שון: 1968?- מדען??? דר' איזק אסימוב: 1920-1992 ביוכימאי וסופר ז'ול וורן: 1828-1905 סופר

3. עבר, הווה ועתיד • המאה ה 19: ז'ול ורן, סופר. כותב בעיקר ספרי הרפתקאות עתידיים מבוססי טכנולוגיה ומשלהב הדמיון האנושי. • המאה ה 20: איזק אסימוב, מדען. בוחר בכתיבה (במקום במדע). כותב ספרי דמיון עתידנים, המחדדים סוגיות חברתיות העולות מההתפתחות המדעית/טכנולוגית. • המאה ה 21: הנדריק שון, מדען. מפרסם מאמרי דמיון עתידנים בעיתונות המדעית היוקרתית ביותר..

4. Jan Hendrik Schön ורשימת פרסומיו ב :Science

5. Jan Hendrik Schön, 2002 • PhD at the university of Konstanz in 1997; • 1998 gets a post-doc position at Bell Labs; • produces between 1998 and 2001 the most astonishing breakthroughs in the material (nano) sciences (superconducting materials); • in this period 90 papers, most of them in top journals, together with some 20 renowned researchers as co-authors (19 papers in Science and Nature); at the end of the period he gets out a paper every 8 days. • Media-hype: a modern alchemist, a genius is born • nobody can reproduce his results, a fact which seems not to worry too many scientists. • receives among other honours the Otto-Klung-Weberbank Prize, • negotiates for the directorate of a Max-Planck-Institute in Stuttgart • is said to be a promising candidate for the Nobel prize;

6. נקודת מפנה – מאי 2002 • May 2002 official accusation of fraud by two researchers from Cornell University • The basis for this accusation (http://sciencenow.sciencemag.org/)

7. לאן נעלם הנדריק שון? • a commission of 5 renowned scientists is called together by Bell labs and in September the report is ready: 16 cases of fraud are established although Schön never admits to have committed fraud; he cannot present any primary data from any of his experiments. Schön looses his job, however all his co-authors are found non guilty. • 31 articles(among the all Science and Nature articles) and 6 patent applications are withdrawn. • 9/2002: His work done before Bell Labs at Konstanz also gets under investigation; the commission reaches the conclusion that the material and formal responsibility is reduced to the place where research is carried out and thus the university is not responsible for the scientific misconduct of the doctoral student Henrik Schön; although the commission speaks of “handwerkliche Fehler” in his doctoral thesis, this is not judged sufficient for accusing him of misconduct. • Two years later – on June 11, 2004 – this time the doctoral commission of the University of Konstanz rediscusses the case; this time it reaches the conclusion that Schön has „done serious harm to the credibility of science in the public sphere“ and thus he looses his doctoral degree awarded by the university of Konstanz

8. .... מדענים העוסקים בתחום, שמנסים לפתח רכיבים אלקטרוניים ממולקולות בודדות, חוששים כעת שהפרסום השלילי יפגע במוניטין שלהםובמימון הכספי שיוקדש לתחום.….

9. ננוטכנולוגיה כמשל "סיפורה של הננוטכנולוגיה הוא סיפור מרתק שמעורבים בו חלומות של סופרי מדע בדיוני בצד חזונות של מדענים חתני פרס נובל, הגיגים של פנטזיונרים מול חששות של ספקנים, ראיה מפוכחת של אנשי טכנולוגיה מעשיים, מול נבואות של רואי שחורות. היום מעורב בסיפור גם כסף – ובעתיד הלא רחוק, הרבה מאוד כסף. זו גם דוגמה יוצאת דופן של מפגש בין חשיבה מדעית נועזת, אפילו ספקולטיבית, לבין חשיבה טכנולוגית-חברתית-כלכלית המנסה להעריך את המשמעויות מרחיקות הלכת של טכנולוגיה שתוצריה חבויים עדיין בעתיד, הקרוב או הרחוק. " http://www.notes.co.il/Hauptman/9636.asp29.1.2005 אהרון האופטמן,

11. השתלשלות העניינים • המדע נדרש להשקעות (ציבוריות) משמעותיות. • במאה ה 20 עוד הצליחו לגייס השקעות כאלו לשם "רוח האדם" (מרוץ החלל, CERN – www.cern.ch). • תמורות גלובליות שחלו בשלהי המאה ה 20 הביאו לשינוי ביחס למדע לשמו. כיום – נדרש להצדיק ההשקעה במדע בשוק פוטנציאלי. • מדענים בכל העולם כותבים הצעות מחקר בעלות אופי "שיווקי" הכולל תיאור שימושים עתידיים של תוצאות המחקר. • כל מדען במאה ה 21 נדרש להיות ז'ול ורן...

12. השתלשלות העניינים (המשך) • קיים לחץ להדגמת תוצאות כדי להבטיח המשך הזרמת הכספים. • אם לא מתאפשר – קורה אחת מהשנים: רמאות (שון – נדיר!) או מעבר לדגל אחר (מביוטכנולוגיה לננוטכנולוגיה). • המחקר הבסיסי (המחקר לשמו, שהוא בסיס פירמידת הידע) נאלץ להסתתר תחת כותרות אופנתיות. התוצאה: הדרה.

13. יחסי מדע/חברה – המצוי: הדרה משאבים חברה מדע תוצרים

14. יחסי חברה/מדע - ההדרה • החברה – על רבדיה השונים - מתייחסת למדע כגוף חיצוני ולא כחלק ממנה. • המדענים (ובעיקר הרופאים) הם הכוהנים של ימינו – הפרט והחברה מקבלים סמכותם ללא עוררין. • מתוך רצון לשמור על חירות המחקר, מדענים מעודדים מגמה זו, ואפילו משתמשים בסמכותם המקצועית שימוש-יתר. • לא קיים שיח ציבורי (דו סיטרי) מדע-חברה. המדע מוכן בד"כ להסביר לחברה, אך לא לשמוע ממנה, או לקבל בקורת/מגבלות.

15. הדרה – מהמסד לטפחות ולהפך יחסי ממשל – מדע: חוסר עניין, חוסר ידע, בלבול מערכתי. • הייטק=מדע? (הפן הכלכלי) • רפואה=מדע? (הפן האישי) • השכלה גבוהה=הוראה? (והיכן המחקר?) חקיקה בענייני מדיניות מדע: חוק המל"ג, חוק האקדמיה, חוק המו"פ, חוק המולמו"פ. חוקי "בריאות": ניסויים בבע"ח, שיבוט, מזון מהונדס. • תקצוב המחקר האקדמי ("בסיסי") מובלע בתקציבים אחרים.

16. הסכנה שבהדרה ביישומי המדע המודרני, ובעיקר בביוטכנולוגיה, יותר ויותר סוגיות עכשוויות ועתידיות מחייבות התייחסות החברה והפרט, לרבות: • השפעה על הפרט (בריאות, מזון). • השפעה על הסביבה (ננוטכנולוגיה, ( GMOs. • השפעה על החברה (רפואה לעשירים? חלוקת משאבים). • השפעה על התרבות (אוניברסיטאות בכיכר השוק). לא נכון ולא ראוי להשאיר ההכרעה בסוגיות אלו בידי המדענים בלבד

17. מיהו הגשר בין המדע לחברה? משאבים חברה מדע מדע בדיוני תוצרים

18. המסר של חגית מסר - סיכום • המחקר לשמו הוא מבסיסי הכוח של החברה המודרנית, ולא רק בפן הכלכלי. • לא יתקיים מחקר לשמו אלא בתמיכה ציבורית, לרבות כספית. • לא יתקיים מחקר לשמו במימון פרטי. התעשייה מממנת פיתוח ולא מחקר. • התניית התמיכה הכספית בתועלת עתידית מביאה לטשטוש הגבולות בין מדע למדע בדיוני. תודה