משמעות המושג "לא להיות פראייר" בתרבות ישראלית

1. משמעות המושג "לא להיות פראייר" בתרבות ישראלית לאה בורובוי, האוניברסיטה הפתוחה, המכון הישראלי לדמוקרטיה נגה סברדליק, האוניברסיטה הפתוחה, המרכז הבין תחומי הרצלייה שפה ולמידה בחברה משתנה הכינוס העשירי של האגודה הישראלית לחקר שפה י"ח באייר תשע"א,22 במאי 2011מכללה האקדמית לחינוך "אחווה"

2. מטרות המחקר לאפיין את המושג "פראייר" כפי שהוא נתפס בתרבות ישראלית - נשתמש בשיטה בשם "מיפוי מושג" שכוללות איסוף אסוציאציות של נבדקים ישראלים, בניית שאלון וניתוח נתונים מבוסס על ניתוח גורמים, ניתוח מרחב וניתוח אשכולות להבין טוב יותר את המשמעות שאנשים נותנים למושג זה באמצעות בחינת הערכים האישיים המתקשרים למושג של "לא להיות פראייר" להראות את הביטויים של "לא להיות פראייר" בקנאה רומנטית

3. ה"לא פראייר" בתקשורת • "מזעזע לשמוע דברי שחצנות ורהב בסגנון: 'חוקים נועדו לעקוף אותם'. כמה פעמים שמענו אנשים שחזרו מטיולים בחוץ לארץ, שלועגים לאזרחי המדינות שבהן ביקרו, שהם מתנהגים כמו 'מרובעים': עומדים בתור, מקפידים לשלם. הם לא אחת מביטים על האזרחים האלה כעל פראיירים. לא הם פראיירים, אנחנו הפראיירים. חיפשתי ולא מצאתי, אדוני היושב ראש, מקבילה לשונית בשפה כלשהי למושג הישראלי 'פראייר'". (אריאל שרון, בכנסת במאי 2001, בעניין אסון אולמי "ורסאי") • "אנחנו לא פראיירים. אנחנו לא מוסרים מבלי שאנחנו מקבלים" • (בנימין נתיניהו, לתלמידי בית ספר במעלה אדומים, 1998)

4. אטימולוגיה המושג "פראייר" • Freiherr - דרגת אצולה זוטרה בגרמניה • ייתכן שיש קשר בין הצליל גרמני הבולט לבין המשמעויות ה"ייקיות" הסטריאוטיפיות כגון קבלת מרות, היצמדות לכללים נוקשים ופורמלים על חשבון גמישות, פקחות ואלתור. • אדם שומר חוק בסלנג העברייני של אודסה • בניגוד לעבריינים מקצועיים של שנות ה-20 • שם נרדף לרווק בגרמנית במשתמע כינוי מעליב ללקוח של פרוצות. • מושגים מקבילים בחברות אחרות (רוסית, גרמנית, פולנית, רומנית): sucker, лох • דן בן-אמוץ ונתיבה בן יהודה • אדם תמים ומנוצל

5. רוניגר ופייגה (1993):תרבות הפראייר והזהות הישראלית • חוסר נכונות להפסיד ולוותר ללא תמורה הולמת • רתיעה מליפול קרבן לתרמית ולתחבולה. • אלתור דרכים מקוריות על מנת להשתמט מחובות • "לקמבן" את הזולת ואת החברה לפני שאלה יעשו זאת. לינדה-רנה בלוך • בלוך אספה למעלה מאלף מאמרים ופרסומים תקשורתיים אחרים שמזכירים את המושג פראייר. 5 מאפיינים תרבותיים של ה"רק לא פראייר": • העצמת האגו והכבוד, • התעלמות מחוק ומכללים, • אינדיווידואליזם נטול אחריות, • תחרות ומצ'ואיזם. בלוך ולמיש: הפחד להיות פראייר הוא מאפיין גברי. אישה עלולה להתגאות בפראייריותה.

6. מחקר 1:מיפוי מושג פראייר (Daughtry & Kunkel, 1993) מטרה: לאפיין את המושג "פראייר" כפי שהוא נתפס בתרבות ישראלית שלב מקדים: 50 נבדקים רשמו אסוציאציות חופשיות למילה "פראייר" נתקבלו 200 אסוציאציות שזוקקו ל-93 פריטים חד ערכיים שלב הניסוי:הורכב שאלון מ-93 הפריטים והעלה לאינטרנט 158 נבדקים דרגו עד כמה כל פריט מתקשר למושג פראייר שיטות סטטיסטיות למיפוי מושג Factor analysis Multidimensional Scaling Cluster Analysis מחקרים קודמיםשהשתמשו בשיטה זו מיפוי מושג הריון (Borovoi, & Shiloh) מיפוי עולה מחבר העמים (Borovoi, & Sagi har Lev) מיפוי המושג אלוקים (Kunkel, et al. 1999) מיפוי אקלים ארגוני (Jackson, & Trochim, 2002)

7. מחקר 1: מיפוי מושג פראייר • 158 נבדקים; 70 גברים, 80 נשים, 8 לא דיווחו מגדר; 142 חילונים; 149 ילידי הארץ; גיל ממוצע 25.34 סטיית התקן 8.8. ניתוח גורמים גורם התנהגותי: לא בודק חשבון, לא לוקח כשיכול, עובד כשלא צריך, לא מתמקח... גורם קוגניטיבי:מאמין לכל דבר, פתי, נאיבי, מטומטם, מרומה בקלות, נופל בפח ... גורם רגשי: חנפן, סמרטוט, לקקן, נטול אגו, פחדן ... גורם ערכי: מוותר למען ערכים, פילנתרופ, חותר לשיווין, נחמד, מנומס, עוזר לאחרים ... גורם role models: שמעון פרס, גאידמק, ציפי לבנה, דויד לוי ...

8. סביל תמים, נאיבי מנוצל ע"י אחרים מרומה בקלות מסכים לכל בקשה רוצה למצוא חן חיובי שומר חוק ונוטל אחריות לא בודק חשבון משלם כשיכול לקבל חינם שלילי מוותר למען ערכיםחותר לשיווין חנפן, לקלקן פעיל גאידמק, שמעון פרס

9. פתי תמימות נאיבי נופל בפח מסכים לכל בקשה ותרנות מוותר מנוצל ע"י אחרים ניצול מרומה בקלות עומד בתור פראייר נוהג בנתיב הימני שמירה על החוק משלם מסים חותר לשוויון חברתי מתגייס אחריות חברתית מתנדב

10. מעגל הערכים של שלום שוורץ מטרת המחקר 2: להבין טוב יותר את המשמעות שאנשים נותנים למושג זה באמצעות בחינת הערכים האישיים המתקשרים למושג של "לא להיות פראייר" • הערכים הם לב ליבה של התרבות. • ערכים מבטאים מהו טוב ומהו רע ומהן המטרות והשאיפות של החברה. נהנתנות - חיפוש והשגת הנאה גירוי – ריגושים וחיפוש אחר דברים חדשים ומאתגרים הכוונה עצמית – רצון לחקור, ליצור, להיות עצמאי חסד – עזרה לזולת, מחילה, נתינה ביטחון – בטחון משפחתי, מדיני, סדר חברתי, בטחון בחברה בה האדם חי, תחושת שייכות קונפורמיות – ציות לכללים, ריסון והגבלה בהתאם לחוקים כוח – רצון להשיג דומננטיות ושליטה על משאבים, מעמד ויוקרה

11. מחקר 2: הקשר בין "לא להיות פראייר" לערכים של שוורץ • 144 נבדקים (84 נשים, 60 גברים), גיל ממוצע 35.13 סטיית התקן 11.66. • שאלון סינדרומים התרבותיים מתייחס ל-3 הסינדרומים התרבותיים של כהן (dignity, face, honor)ול"לא להיות פראייר". • 10 שאלות. הנבדקים בחרו ב-1 מתוך 4 אפשרויות. לדוגמא: • חשוב לי לא לתת לאחרים לנצל אותי (freier) • חשוב לי לא לכופף את האמת הפנימית שלי (dignity) • חשוב לי לא להביך את עצמי בפני אחרים (face) • חשוב לי שלא יפגעו בכבוד לי (honor) • סיכמנו את מספר הפעמים שהנבדקים בחרו באופציה "לא להיות פראייר". יותר גברים בהשוואה לנשים בחרו באופציה זו

12. מחקר 2: תוצאות מתאם בין הציון ב"לא להיות פראייר" לבין הציון בערכים של שוורץ

13. מחקר 3: הקשר בין "לא להיות פראייר" לקנאה רומנטית • 90 נבדקים (48 נשים, 42 גברים), גיל ממוצע 40.16 סטיית התקן 10.8, 56 ישראלים-חילונים, 30 דתיים לאומים, 4 לא השיבו. • שאלון סינדרומים התרבותיים מתייחס ל-3 הסינדרומים התרבותיים של כהן (dignity, face, honor)ול"לא להיות פראייר". • הנבדקים בחרו ב-1 מתוך 4 אפשרויות. לדוגמא: • חשוב לי לא לכופף את האמת הפנימית שלי (dignity) • חשוב לי לא להביך את עצמי בפני אחרים (face) • חשוב לי שלא יפגעו בכבוד לי (honor) • חשוב לי לא לתת לאחרים לנצל אותי (fraier) • סכמנו את מספר הפעמים שהנבדקים בחרו בכל אחת מהאפשרויות ב-10 שאלות • הרב המכריע של הנבדקים בחרו ב- dignityממוצע 6.75 סטיית התקן 2.34 • מיעוט בחרו ב"לא להיות פראייר" ממוצע 0.82 סטיית התקן 1.17

14. מחקר 3: הקשר בין "לא להיות פראייר" לקנאה רומנטית • הנבדקים ענו על השאלות הבאות: (שאלון לאישה) • קחי דקה ודמייני את הסיטואציות הקשות הבאות: • את מגלה שבן זוגך מנהל רומן מהצד מזה שנתיים עם אישה נשואה. אין לו תוכניות לעזוב אותך או לשנות דבר מה בעניין. אף אחד לא יודע על הרומן חוץ ממך ומהאנשים המעורבים בו. - עד כמה האירוע מצדיק עונש [1-5] - עד כמה האירוע מעציב [1-5] • קיימת שמועה שבן זוגך בוגד בך בזמן שאת יודעת בוודאות שהדבר אינו נכון - עד כמה האירוע מצדיק עונש [1-5] - עד כמה האירוע מעציב [1-5]

15. מחקר 3: מתאם פירסון בין "לא להיות פראייר" לפריטי השאלון ככל שהציון ב"לא להיות פראייר" גבוהה יותר כך כאשר בן/ת הזוג בוגד/ת ואף אחד לא יודע מעציב פחות. ככל שהציון ב"לא להיות פראייר" גבוהה יותר כך כאשר הבן/ת הזוג לא בוגד/ת ויש שמועה שבוגד/ת מעציב יותר. סיבה: dignity

16. סיכום ומסקנות 1) מיפוי מושג פראייר 5 גורמים גורם התנהגותי: לא בודק חשבון, לא לוקח כשיכול, עובד כשלא צריך,לא מתמקח... גורם קוגניטיבי:מאמין לכל דבר, פתי, נאיבי, מטומטם, מרומה בקלות, נופל בפח גורם רגשי: חנפן, סמרטוט, לקקן, נטול אגו, פחדן גורם ערכי: מוותר למען ערכים, פילנתרופ, חותר לשיווין, נחמד, מנומס, עוזר לאחרים גורם role models: שמעון פרס, גאידמק, ציפי לבנה, דויד לוי ... 2) הערכים הקשורים ל"לא להיות פראייר" קשר שלילי: קונפורמיות – ציות לכללים, ריסון והגבלה בהתאם לחוקים, חסד – עזרה לזולת, מחילה, נתינה, הכוונה עצמית – רצון לחקור וליצור; חיובי: כוח – הרצון להשיג דומננטיות ושליטה, ביטחון – בטחון משפחתי, מדיני, חברתי, נהנתנות - חיפוש והשגת הנאה 3) מחקרי המשך - לא להיות פראייר וקנאה רומנטית - לא להיות פראייר ומניעים להגשת עזרה

17. תודות ל - מר אסי שפרינצק (מנהל מעבדה באוניברסיטה פתוחה) מר רוני ארביב (מחקר 1) מר אוהד פטצ'יו (מחקר 2) גב' שירלי מזרחי (מחקר 3) פרופ' איתמר גתי (ADTREE analysis) פרופ' שמואל שי (space analysis) מר לב בורובוי (השראה ותמיכה לאורך הדרך) תחומי עניין נוספים עמדות גלויות וסמויות – מדידתם בשיטות חדשניות, שינוי, מיפוי מושגים פערים בין יהודים לערבים בתחום החינוך, התעסוקה והבריאות אפלייה תעסוקתית כלפי עולים וכלפי ערבים מוטיבציה והשפעת משוב

18. תל אביב שאלות? תודה!