יום ובעיית האינדוקציה: פילוסוף שלא נס ליחו

1. יום ובעיית האינדוקציה: פילוסוף שלא נס ליחו רותי וינטראוב

2. בראשית פרק א' א. בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ .ב. וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל-פְּנֵי תְהוֹם וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל-פְּנֵי הַמָּיִם. ג וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי-אוֹר.ד. וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת-הָאוֹר כִּי-טוֹב וַיַּבְדֵּלאֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ.ה. וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר יוֹם אֶחָד.

3. "תרגום" לילדים ...God created the heavens and the earth. Before there was anything, there was GOD. Before there was ice cream and chocolate sauce; or popcorn and pop; or computers, VCRs and TVs; or the sun, the moon and the stars - or even space itself - God was there. There wouldn't be anything at all if God hadn't thought it all up. But God DID think it all up. But in the very beginning there was no shape to God's creation at all, and everywhere it was black as night.

4. So God said, "Let there be light!"And there was light.God saw that the light was good, and so he separated the light from the darkness. God called the light "Day," and the darkness he called, "Night." And then for the first time ever, there was evening and there was morning. The first day in all of creation had come to an end and a new day was ready to begin.

5. God made everything there is, and he made it to be good. Always remember that.God is so wonderful!

6. יתרונות התרגום החדש: דוגמה ראשונה • התרגום של אור: "לא נוכל ליצור לנו מושג נכון מטעמה של קשטה בלי שטעמנו ממנה בפועל."(עמ' 18) • התרגום החדש: "נבצר מאיתנו ליצור לנו אידיאה נכונה של טעם האננס אם לא טעמנו אותו בפועל."

7. יתרונות התרגום החדש: דוגמה שנייה • התרגום של אור: "יכול אני לצייר לי בדמיוני עיר דוגמת ירושלים של מעלה, אשר שמשותיה כַּדכּוד ושעריה אבני אקדח, אף על פי שמימי לא ראיתי עיר כזו." (עמ' 15) • המקור פחות מסתורי: "I can imagine to myself such a city as the New Jerusalem, whose pavement is gold and walls are rubies, tho’ I never saw any such.” • התרגום החדש: "אני יכול לדמיין לעצמי עיר כמו ירושלים החדשה, אשר רצפתה זהב וחומותיה אבני אודם, אף על פי שמעולם לא ראיתי עיר כזאת". (עמ' 12)

8. ההיסק האינדוקטיבי היסק מסיבה לתולדה היסק מתולדה לסיבה האבן נזרקה יש עשן ―――――――― ―――― השמשה תתנפץ יש אש היסק ממדגם להכללה היסק ממדגם למקרה הבא השמש זרחה מיליון פעמים השמש זרחה מיליון פעמים ―――――――――――― ―――――――――――― השמש תזרח מחר השמש תזרח תמיד

9. הפסימיות של יום • "המראה החריף של הסתירות והפגמים המרובים בשכל האדם כה השפיע עלי וכה חימם את מוחי, עד שאני מוכן לדחות כל אמונה וכל שכילה, ואינני יכול להסתכל בשום סברה אפילו כמסתברת יותר או סבירה יותר מאחרת. איפה אני?...אני נבוך מכל השאלות האלה, ומתחיל לדמיין את עצמי במצב האומלל ביותר שאפשר להעלות על הדעת, מוקף בעלטה גמורה, בלא יכולת להפעיל את איבריי ואת כושרי ההכרה שלי." (עמ' 229) • "נבוך אני בפני כל השאלות הללו, ונדמה לי שאין מצב עלוב כמצבי, סביבי חושך וצלמוות, וכאילו שותקו כל אברי גופי וכוחות רוחי." (עמ' 342) • “I am confounded with all these questions, and begin to fancy myself in the most deplorable condition imaginable, inviron’d with the deepest darkness, and utterly depriv’d of the use of every member and faculty”.

10. הטיעון הספקני של יום נגד האינדוקציה א) ההיסק מניח (במובלע) שהניסיון שלנו יכול ללמד אותנו גם על מה שחורג ממנו. כל ה-א' שנצפו עד כה היו ב' הטבע אחיד ────────────────────── כל ה-א' הם ב' ב) צריך להצדיק את עיקרון אחידות הטבע כדי שההיסק האינדוקטיבי יהיה מוצדק ג) ההצדקה חייבת להיות אפריורית או ניסיונית. ד) אין הצדקה א-פריורית: אפשר לדמיין את שקרות העיקרון (עולם כאוטי)

11. ה) איך תראה הצדקה ניסיונית?   הטבע היה אחיד עד כה ─────────────────── הטבע אחיד  ו) ההצדקה מניחה (במובלע) שניסיון העבר (אחידות הטבע עד כה) מהווה עדות לגבי העתיד. כלומר, מניחה שהטבע אחיד. הטבע היה אחיד עד כה הטבע אחיד ─────────────────── הטבע אחיד  ז) הצדקת העיקרון מעגלית ח) מסקנה: אין הצדקה לאינדוקציה

12. תגובות לטיעון 1) התעלמות: תגובה פסולה אינטלקטואלית 2) קבלת המסקנה (יום?) זו אפשרות הרסנית מאוד, כי המסקנה מאוד רדיקלית: • אנו לוקים בחוסר תבוניות גורף ובלתי נמנע (פסיכולוגית). • ההבדל בינינו לבין החיות, המתנהלות בעולם בדרך "אינסטינקטיבית", קטן יותר ממה שחשבנו. • אפילו המדע, שנחשב כפרדיגמה של רציונאליות וכמשקף את מותר האדם על הבהמה, מתברר כפעילות לא רציונאלית. 3) דחייה מנומקת של (לפחות) אחת מההנחות

13. קאנט יש הצדקה א-פריורית לעיקרון אחידות הטבע (עיקרון הסיבתיות) "אני מודה בגלוי: רמזו של דויד יום הוא שעוררני לראשונה, לפני שנים רבות, מהתרדמה הדוגמטית, ונתן כיוון חדש לגמרי למחקרי בשדה הפילוסופיה הספיקולאטיבית. רחוק הייתי מלהסכים למסקנותיו...[אבל] אם מתחילים ממחשבה מבוססת של אחר, אף- על-פי שלא הסיק הלה הימנה מה שניתן להסיק, אפשר לקוות שמתוך שתימשך המחשבה נוכל להגיע למקום רחוק יותר משהגיע אליו האדם החריף, שלו אנו מכירים טובה על הניצוץ הראשון של אור זה." (הקדמות לכל מיטאפיסיקה בעתיד שתוכל להופיע כמדע, עמ' 9)

14. הפיתרון הנטורליסטי (יום?) • יום אמר שההיסק האינדוקטיבי בלתי נמנע: "אם תשאלו אותי כעת אם אני מסכים בתום לב לטיעון הזה, שכביכול אני טורח כל כך לשנן לכם ושמא באמת אני אחד מאותם ספקנים הגורסים...שלכוח השיפוט שלנו אין שום אמת מידה לאמת ושקר בשום נושא – אענה... שהטבע, מתוך הכרח מוחלט ובלתי נשלט, כפה אותנו לשפוט כמו שכפה אותנו לנשום ולהרגיש." (עמ' 162-163) • כיצד אפשר לגנות אותנו על היסק שאין לנו אפשרות (פסיכולוגית) להימנע ממנו? OIC : איננו מגנים מישהו על שלא עשה משהו שלא יכול היה לעשות. למשל, אם אני מועדת ונופלת על מישהו, גם אם נגרם לו כאב, איני ראויה לגינוי (אלא אם לא נזהרתי מספיק).

15. ההספד של יום את ה"מסכת" “[It ]fell dead-born from the press without reaching such distinction as even to excite a murmur among the zealots”. הספד נמהר (כפי שהוכיחה ההיסטוריה) וטוב שכך!