צנובר עובד גובי בע"מ חגית נעלי-יוסף, תכנון.סביבה.חברה דר' חיים צבן שאול צבן

1. פיתוח בר קיימא בערבה אפיון וממצאים 19.01.09 צנובר עובד גובי בע"מ חגית נעלי-יוסף, תכנון.סביבה.חברה דר' חיים צבן שאול צבן

2. פעולות תומכות שלב שלבי העבודה ראיונות אישיים מיפוי ואפיון שלב נוכחי מפגשים וסיורים מפגש ציבורי פותח סדרת סדנאות עבודה נושאיות בשיתוף תושבים חזון ויעדים לקראת ניהול על פי עקרונות של פיתוח בר קיימא במועצה האזורית מתחיל בחשיבה אסטרטגית המגדירה את: חזון המועצה, ערכיה, מדיניותה ואתגרי הפיתוח לשנים הבאות, וקובעת מטרות ויעדים ברורים תוך ציון טווחי זמן להשגתם. האסטרטגיה מהווה חלק בלתי נפרד ובסיס של תהליך קבלת ההחלטות ברשות, בהווה ובעתיד. מדיניות והמלצות בשיתוף המועצה ונציגי ציבור גיבוש התכנית לאחר קבלת משוב מוועדת היגוי וציבור התושבים הצגת התכנית בפני כלל הציבור הטמעה

3. תוכן על פיתוח בר קיימא בערבה ערבה מיקום במרחב מרכיבי האפיון והממצאים: משאבי האזור, הפעילות באזור, תוצר פעולות האדם זיהום ומטרדים סביבתיים נקודות מבט ומחשבה כבסיס לפיתוח בר קיימא בערבה

4. פיתוח בר קיימא וקיימות "פיתוח בר-קיימא הוא פיתוח המספק את צרכי ההווה בלי לפגוע ביכולתם של הדורות הבאים לספק את צרכיהם" שוויון תוך דורי שמירת משאבי סביבה הרחבת המקורות למשק באמצעות צמיחה

5. מה בעניין ערבה ובר-קיימא ? חברה הערבה התיכונה בתמ"א 35 סביבה כלכלה התכנון הארצי רואה באזור הערבה ובכלל זה בערבה התיכונה כחבל ארץ ייחודי בעל חשיבות שימור ברמה הארצית ובעל רגישות סביבתית ונופית גבוהה ביותר. מכאן המבט אל האזור מחייב יצירת מרחב פיזי המשלב באופן מושכל פיתוח כלכלי, קיום אנושי וחברתי והגנה על משאבי הטבע, הנוף והסביבה הייחודיים באזור. נקודת המפגש בין גורמי הכלכלה, החברה והסביבה והקיום המשותף שלהם מהווה את הבסיס לקיימות ולהמשך קיום האזור על-פי עקרונות לפיתוח בר קיימא

6. הערבה התיכונה - מיקום במרחב -

7. ערבה-מיקום במרחב אוכלוסיית המקום אוכלוסיית המועצה בשנת 2008 מונה כ- 3,000 נפש. אוכלוסיית העובדים הזרים המתגוררת ביישובי המועצה בהיקף דומה ועומדת על 2,855 (המלצה ל- 2008). הקצאת העובדים הזרים בערבה מתפרשת בין הישובים השונים, ומהווה הכרח בקיום החקלאות באזור. יחד עם זאת נחשב האזור כמוביל בהעסקה של עובדים זרים בחקלאות. עשירון חברתי – כלכלי שטח השיפוט אפיון חברתי-כלכלי המקובל בהשוואה בין רשויות מצביע על מיקום הרשויות בין 1-10. הערבה התיכונה ממוקמת בעשירון חברתי–כלכלי 8 על-פי נתוני 2007, זאת בהשוואה למועצות האזוריות השכנות: תמר- עשירון חברתי-כלכלי 5 איילות-עשירון חברתי-כלכלי 3 שטח השיפוט של המועצה עומד על כ- 1.5 מליון דונם, המהווים כ- 6% משטח המדינה. מרבית השטח מוגדר כארץ בראשית.

8. ערבה- מבנה פיזי הערבה התיכונה מגיעה עד לגובה של 200 מ' מעל פני הים, גבוהה מהערבה הצפונית (גובה של 412- מ'). בערבה התיכונה נמצא קו פרשת המים המפריד בין ים המלח לים סוף. הערבה בנויה ממניפת סחף והניקוז בה הוא פנימי.

9. מרכיבי האפיון והממצאים

10. אוכלוסייה, חברה וקהילה משאבי האזור מים קרקע טבע, נוף וסביבה

11. אוכלוסייה אוכלוסיית המועצה גדלה במהלך השנים (ראה איור 1). בין השנים 2005 ל- 2007 חלה עליה בשיעור הגידול ותוספת של אוכלוסייה במועצה. מתקיימת קליטה, בעיקר של בנים וישנו ביקוש הן להרחבה קהילתית והן ליחידות משק. נקלטו משפחות ללא תקן חקלאי שעובדים ומתפרנסים במשקי ההורים, וישנם משפחות של בנים אשר ממתינות להרחבות הקהילתיות במושב. הנתונים מורים על תהליכי צמיחה ועל ביקוש למגורים ביישובים החקלאיים במועצה. הקליטה מתאפשרת אם בהקצאת נחלות ואם במגורים בהרחבות קהילתיות (היכן שמתאפשר) ובנחלות ההורים. מכאן שכמעט ולא מתקיימת קליטה של משקי בית חדשים ללא קשר משפחתי עם הערבה. איור 1. אוכלוסיית הערבה בשנים 2003-2007, נתוני למ"ס. אפשר כי ההרחבות הקהילתיות המתוכננות ביישובים ייתנו מענה לקליטת אוכלוסייה חדשה, שאין לה בהכרח קשר משפחתי בערבה, וגם מעוניינת להתגורר במקום מבלי לקבל הקצאת נחלה ולהפעיל משק חקלאי. מגמת צמיחה זו מאופיינת גם ביישוב הקהילתי ספיר וגם בצוקים, כיישוב חדש אשר נמצא בתהליכי קליטה.

12. אוכלוסייה התפלגות גילאית היישובים במועצה 7 ישובים. חמישה מושבים חקלאיים: חצבה, עידן, עין יהב, צופר ופארן. בהם 460 משקים חקלאיים פעילים. מרכז אזורי כפרי: ספיר, 140 משפחות יישוב קהילתי-תיירותי: צוקים, 25 משפחות מתגוררות כיום ועוד 33 בתי אב בתהליכי בנייה. חלקה של קבוצת הגיל הצעירה 0-17: 32.6% דומה להתפלגותה הכלל ארצית ונמוך בהשוואה לכלל המועצות האזוריות. קבוצת הגיל המבוגרת 65+: 1.9% נמוכה במיוחד במועצה האזורית ערבה תיכונה, בהשוואה למועצות השכנות, לכלל המועצות האזוריות ולנתון הכלל ארצי. ראה איור 2. בשנת 2007 מנתה האוכ' המבוגרת בערבה כ- 200 נפש, מהם 58% בעין יהב , 22% בחצבה ו- 14% בספיר והיתר בשאר היישובים. במושב עין יהב מס' הילדים בגילאי 0-17 היה הגדול (188) ובצוקים הקטן (23), שנת 2007. איור 2. התפלגות גילאי 0-17 ו- 65+ במבט השוואתי. לוח 1. אוכלוסיית היישובים 2007, למ"ס.

13. חברה וקהילה בערבה יישובי הערבה מאופיינים בהרכב חברתי קהילתי מגוון, הבנוי מקהילות שונות. חלקן קשורות זו בזו ומקיימות מערכת קשרים ותפקוד הדוקה ויומיומית ואחרות קיימות באותו אזור גיאוגרפי, אך אין בניהם קשרים ויחסים של ממש. מרבית תושבי הערבה הם משפחות חקלאיות. מסוף שנות ה- 60 ועד סוף שנות ה- 80 הוקמו כל היישובים החקלאיים, ובכלל זה היישוב הקהילתי ספיר שהוקם כמרכז אזורי עבור יישובי צפון ומרכז הערבה. הדינאמיקה האזורית והשינויים שעבר המקום במרוצת השנים הביאו עימם להתפתחות מקומית ולמגוון חברתי-קהילתי. ישנן קהילות המתגוררות באזור וכאלה המקיימות עימו קשרים תפקודיים אחרים (מחקר, תיור וביקור, נותני שירותים ועוד. כולם קשורים בערבה באיזה אופן ומקיימים קשרים עם האזור. איור– מציג להלן את הקהילות השונות המזוהות בערבה התיכונה. היישובים מאופיינים בהון אנושי וחברתי המשמש כמשאב של האזור באמצעותו התאפשר פיתוח ושגשוג הערבה במהלך השנים. הישובים החקלאים מתפקידים כקהילות קטנות המקיימות קשרים פנימיים בישובים ובניהם בתחומים שונים. היישוב ספיר נבדל מהם הן בהרכבו ומאפייניו ובעיקר בשל ריבוי התושבים המתגוררים בו מגורים זמניים. כיום בשל מגמת הביקוש למגורים ביישובים ומגבלת הקרקע והמים, הרחבת היישובים מתבצעת בקפידה ומתאפשרת בראש ובראשונה לבנים ממשיכים. קהילה גדולה ומשמעותית באזור הינה קהילת העובדים הזרים, התילאנדיים. המשמשים כוח עבודה מקומי, מתגוררים ביישובים וצורכים את השירותים השונים במסופקים ביישובים ובמועצה. קיימת חשיבות בזיהוי ובאפיון הקהילות השונות וההרכבים החברתיים הקיימים באזור ללימוד הצרכים המשתנים, הדינאמיקה המקומית והאזורית ולצורך רתימתם לחשיבה ולשיתוף בביצוע פעולות ובאימוץ עקרונות של פיתוח בר קיימא.

14. הקהילות בערבה

15. מים הערבה מתבססת על אקוויפרים מקומיים ומנותקת ממערכת הובלת המים הארצית. מערכת הפקת המים בערבה התפתחה בשלבים, ובהתאם לצורך וכיום קיימים בה כ- 50 שדות קידוחים המחוברים למערכת המים המקומית. קידוחים אלה מספקים את הצריכה הכוללת ליישובי האזור. מי התהום מהווים את מקור המים בערבה עליו מושתת ההתפתחות ההתיישבותית והחקלאית. זמינות מי התהום באקוויפרים מותנית בחלחול מי שיטפונות לאורך ודרך קרקעית הנחלים. בכדי להגביר את חלחול מי השיטפונות בערבה הוקמו סידרה של מאגרי חלחול שנועדו לחסום את נתיב הזרימה של נחל ערבה ולאפשר החדרה של מי השיטפונות אל מי תהום באזורים נבחרים. מערכת המים בערבה הפיקה בשנת 2007 מאקוויפרי המילוי 34.5 מלמ"ק. צריכת המים בשנה זו עמדה על 32.2 מלמ"ק, המהווה חריגה של 1.17% מהקצבת המים השנתית. הקצבת המים למשקים מחולקת למים שפירים ולמים מליחים.

16. מים נתוני השימוש במים בשנת 2007 מלמדים כאמור על חריגה בצריכה אשר בלטה בעיקר ביישובים: חצבה, צופר ועידן. הקצאת מים – מצב קיים ומתוכנן הקצאת המים בערבה נקבעה ל- 30 אלמ"ק למשק. על-פי נתוני משרד החקלאות מספר הנחלות המאוכלסות בשנת 2007 עמד על – 472 ובהתאם הקצאת המים לפי המכסה שנקבעה היא של 33,049 אלמ"ק לכל המשקים בערבה. התבוננות בנתוני התכנון של משרד החקלאות מלמדת על תקן נחלות מבוקש שיגיע ל- 600. מכסת המים שתידרש בהתאם לכך תגיע ל- 42,000 אלמ"ק ובהתאם ההשלמה היא של 8,960 אלמ"ק. נבחנות מספר חלופות להתמודדות עם המחסור הצפוי – בשלב זה אין אפשרות לממש את הפרוגרמה שנקבעה בשל המחסור הצפוי במים. איור 3. חריגה מהקצבת המים לפי יישוב בשנת 2007. מקור: רשות הניקוז ערבה, 2007. איור 4. הקצאת מים ליישובים, מצב קיים ומתוכנן. מקור: נתוני משרד החקלאות, 2008.

17. מים מים מותפלים המים בערבה לא עומדים בתקן משרד הבריאות למי שתייה. חברת מקורות מפעילה מתפילים קטנים המספקים מים לבתים לצרכי שתייה בלבד. נדרשת הקמה של מערכת מתקני התפלה ביישובים עם קווי הולכה לשימושים השונים של משק הבית. מערכת נפרדת הינה מורכבת וכרוכה בעלויות גבוהות בשל הצורך בהפרדת מים להשקיה לחקלאות ומי שתייה לצרכים של משק הבית. התפלת המים לשתייה ביישובים עדיין לא מפותחת מקורות מקדמת הקמה של "אשכולות התפלה" אשר יספקו מי שתייה לכל צרכי הבית ביישובי הערבה (לא לגינה). אשכולות אלה כוללים מתפיל מרכזי, המספק מים איכותיים לשתייה למספר יישובים בקרבתו. ביישובים תתבצע הפרדה לרשת מים מותפלים ולרשת מי חצר. על-פי מקורות בשלב הראשון מתוכננים ארבעה מתפילים חדשים לישובי הערבה התיכונה: אשכול התפלה פארן, עין יהב, חצבה ועידן וצופר-ספיר. בכל אחד מהאשכולות תתאפשר ספיקה יומית של מים הנעה בין 500-700 מ"ק ליום.

18. קרקע המועצה האזורית מתפרשת על-פני שטח נרחב המיועד לשימושים שונים. מרבית השטח תפוס על ידי שמורות טבע ושטחי אש (76.5%), והיתר (23.5%) משמש למגורים, לחקלאות ולמתקני תשתית שונים. איור 5 ולוח 2 מציגים את שימושי הקרקע השונים הנמצאים בחלקו המצומצם של השטח (23.5%) , ממזרח וממערב לכביש הערבה. מתוך מלאי השטחים שאינם שמורות טבע ושטחי אש רק כ- 5% משמשים לחקלאות (עיבוד חקלאי ומתקנים חקלאיים אחרים). אחוז נמוך מכך משמש למגורים (0.03%). איור 5. פרישת שימושי וייעודי הקרקע בערבה. לוח 2. פרישת שימושי וייעודי הקרקע בערבה.

19. טבע, נוף וסביבה הערבה התיכונה היא חלק מחבל ארץ גדול יחסית המאופיין במיעוט אוכלוסייה. האזור ייחודי במרכיבי הנוף והטבע הקיימים בו ומכאן גם רגישותו ופגיעותו הגדולה. המרחב הפתוח משמש כמשאב עבור המדינה כולה ועבור תושבי האזור המתגוררים בקרבה ובסמיכות אל אוצרות הטבע הפרושים בערבה. הערבה התיכונה מהווה חלק מרצף שטחים פתוחים המאופיין לכל אורכה ולכל רוחבה, כלולים בו בתי גידול רגישים שחלקם, אף נמצאם בסכנת העלמות והכחדה (החולות, השיטים, הנחלים ועוד). איור 6 מציג להלן את רגישות השטחים הפתוחים בערבה התיכונה מתוך מידע שהתקבל מן המשרד להגנת הסביבה. נראה בברור כי קיימת רגישות גבוה לשטחים הפתוחים גם בציר הלינארי בסמיכות יחסית לכביש הערבה , סביבו מתפתחים היישובים, בתחום היישובים ובסביבתם. מרבית הציבור נחשף למראות הייחודיים של הערבה בדרך לאילת הנוף החשוף מאופיין בתשתית חקלאית בולטת של כתמים ירוקים. איור 6. רגישות השטחים הםתוחים בערבה.

20. טבע, נוף וסביבה בסקר מקיף שערך מכון דשא- דמותה של ארץ נבחנה גם הערבה התיכונה כחלק משטח הערבה כולה מצפונה ועד דרומה. אזור הסקר שהתמקד בשטח היישובים ובסמיכות להם פרש את ערכיותו הנופית של השטח ואת פרישת אתרי העניין המצויים באזור. נמצא כי ערכיותו הנופית של השטח גבוהה, בדומה לערכיות השטחים הפתוחים. ערכיות נופית כוללת מאפיינים גיאומורפולוגיים, תכונות טבעיות, תופעות טבע ייחודיות ועוד.. גם כאן ממוקמים הישובים באזורים המוגדרים בערכיות נופית גבוהה. ראה איור 7. איור 7. ערכיות נופית בקטע נבחר מהערבה.

21. טבע, נוף וסביבה משאבי הטבע, הנוף והסביבה הקיימים בשטחי הערבה התיכונה משמשים כמקור לפעילות תיירותית ולמשיכת מבקרים לאזור (נושא שיסקר בהרחבה בהקשר לתיירות בערבה). איור 8 מציג את פרישת אתרי העניין המצויים בקרבה לציר האורך של הערבה, ומלמדים על סיפורו ההיסטורי של המקום ששימש גם בעבר כציר מעבר חשוב עם תחנות חנייה. באזור ריבוי של אתרים ארכיאולוגיים, תופעות גיאולוגיות וגיאומורפולוגיות ייחודיות נקודות נוף וביקור ועוד. אתרי עניין אלה יחד עם ערכיות הנוף והשטח הפתוח מעצימים את המקום ומגבירים את מידת רגישות ופגיעותו הסביבתית. איור 8. פרישת אתרי עניין בקטע מהערבה.

22. ביקוש למגורים במושבים החקלאיים אל מול מגבלת פיתוח הקשורה בהקצאות מים וקרקע • בשלב זה חלקה של האוכלוסייה המבוגרת קטן יחסית, אך בעתיד יש להביא בחשבון עליה בחלקה של קבוצה זו באוכלוסייה (משמעות באספקת שירותים, ירידה בכוח היצרני, ועוד..) • היישוב הקהילתי ספיר חלש ונמצא בפער חברתי-כלכלי משמעותי מהמושבים בערבה התיכונה • הערבה מאכלסת קהילת עובדים זרים גדולה במיוחד יוצר עומס על המערכות הקיימות • מערכת הפקת המים הינה עצמית – סוגית המים בערבה הינה משמעותית להמשך הפיתוח הן למגורים והן לחקלאות. • עלות התפעול של מערכת המים באזור גבוהה במיוחד וצורכת אנרגיה גבוהה • נדרשת התפלת מים לשתייה ולאספקה למשקי הבית • מרבית שטח המועצה תפוס על ידי שמורות טבע ושטחי אש, אזור רגיש לפיתוח נמצא בתחום רגישות נופית, הידרולוגית וערכית גבוהה במיוחד, גם באזורים בהם קיימת עתודת קרקע לפיתוח. • כל פיתוח נבחן תחת משמעויות סביבתיות וערכיות מסקנות וסוגיות משאבי האזור

23. חקלאות כוח עבודה בחקלאות תיירות תעשייה, תעסוקה ויזמות כלכלית חינוך הרחבה ביישובים תשתיות פיקוח ואכיפה ניהול סביבה אנרגיה ירוקה הפעילות באזור

24. חקלאות ההקצאה הקיימת לעיבוד חקלאי בחמשת המושבים החקלאיים עידן, צופר, עין יהב, חצבה, פארן מסתכמת בכ- כ- 32,000 דונם. סך השטח המעובד בשנת 2008-9 עומד על 25,647 דונם. 460 המשקים החקלאיים מייצרים כ- 65% מכלל ייצוא הירקות הטריים מישראל (למעט גזר ותפוחי אדמה) וכ- 13% מהפרחים הקטופים המיוצאים מישראל. החקלאות ברמה טכנולוגית מהגבוהות בעולם. לדברי החקלאים מיושמות שיטות לגידול בסביבה נקייה ממזיקים וחומרי הדברה. למעלה מ- 10% מהחקלאות הינה אורגנית. איור 9 מציג את פרישת השטחים החקלאיים המעובדים בשנת 2007. לוח 3. שטח מעובד בשנת 2008. מקור: סקר מו"פ ערבה, 2008. התפלגות הגידולים לפי מושבים מראה כי בגידולי ירקות המושבים המובילים הם: עין יהב, חצבה, ופארן. חצבה מייצרת כ- 67% מהגידולים לפרחים. מגדלים גדולים של מטעים הם היישובים חצבה, עין יהב וצופר. מבין גידולי הירקות הגידול העיקרי הוא פלפל- 76% ( 14,606 דונם) מהשטח מיועד לעיבוד חקלאי זה. כל יתר גידולי הירקות : מלון, אבטיח, עגבנייה, קישואים ועוד מתפרשים על 45% (4,640 דונם) מהשטח הנותר לגידול ירקות . איור 9. פרישת שטחים חקלאיים

25. החקלאות איור 11. התפלגות השטח לעיבוד חקלאי, לפי חלוקה ליישובים. מקור: סקר מו"פ ערבה, 2008. איור 10. התפלגות סוגי הגידולים לפי ישובים, מקור: סקר מו"פ ערבה, 2008. מטעים פרחים ירקות

26. חקלאות שיטות הגידול ארבע שיטות הגידול השכיחות בערבה הן: שטח פתוח, חממות, מנהרות ובתי רשת. אחד ההבדלים העקרוניים בין גידול בשטח פתוח וגידול בבתי גידול הוא השימוש בטכניקת הדלייה שנגזר ממנה ייצור אינטנסיבי ורב יותר הן של תוצרת והן של פסולת. שיטות הגידול הדומיננטית הן בתי רשת וחממות. ראה איור 12. איור 12. שיטות הגידול לפי סוגי גידול, שטח בדונמים. מקור: מו"פ ערבה תיכונה, נתוני 2008.. הגידול בבתי הרשת דומיננטי בכל היישובים. במושב חצבה קיימת חלוקה דומה של שטחי עיבוד בבתי רשת ובשטח פתוח. שטחי חממות גדולים יש בעין יהב, חצבה ועידן, בפארן ועידן כמעט שלא משתמשים בחממות. ראה איור 13. איור 13. התפלגות שטח העיבוד לפי שיטות הגידול ביישובים. מקור: מו"פ ערבה תיכונה, נתוני 2008

27. החקלאות חקלאות אורגנית סך שטח הגידול האורגני בערבה הוא 2,119.5 דונם. מרבית הגידולים האורגנים הם ירקות (98%) והשאר מטעים. ענף הגידולים האורגנים בערבה החל עוד בשנים 96-97, בשנת 2000 שטחי הגידול האורגני בערבה התיכונה והצפונית לא עברו את ה- 100 דונם. נפח הגידולים ושטחי העיבוד הולכים וגדלים עם השנים, ונראה כי בערבה התיכונה חלה עליה של כ- 40% בשטחי העיבוד האורגני משנת 2004 ועד 2008, איור 14 מציג את היקף השטח המעובד בשנים האמורות. המושבים המובילים כיום (2007/8) בשטחי עיבוד אורגני הם חצבה, עידן ועין יהב. מבין הירקות מעבדים כל הישובים יחדיו כ- 1,402 דונם פלפלים. נראה כי היקף השטחים והגידולים האורגנים ילך ויעלה עם הזמן במיוחד לאור העלייה במודעות לצריכת מזון אורגני, הביקוש שיגדל לגידולים אלה והעמקה בתחום המחקר והפיתוח בנושא זה. איור 14. שטח לגידול ירקות אורגנים בערבה התיכונה 2004-2008. מקור: מו"פ ערבה , 2008 איור 15. שטח לגידול ירקות אורגנים בישובי הערבה התיכונה, 2008. מקור: מו"פ ערבה , 2008

28. החקלאות חומרי חיטוי השימוש בחומר חיטוי קרקע קיים בשטחי העיבוד בערבה וכולל שלושה מרכיבים עיקריים: מתיל ברומיד, חיטוי סולרי ומתאם סדיום. כידוע מתיל ברומיד נאסר לשימוש חקלאי בארץ, אלא אם ניתן על כך אישור מיוחד, מתאם סודיום נבחר כתחליף לאותו מתיל ברומיד והשיטה העדיפה מבחינה סביבתית היא חיטוי סולרי. עיקר החיטוי בערבה מתבצע במתאם סודיום ובשילוב שלו עם חומרים נוספים, היקף שטח נרחב מחוטה במתאם סודיום ובחיטוי סולרי (כ- 9,963 דונם). נראה כי נעשה מאמץ מצד חקלאי הערבה להפחית עד כמה שניתן את השימוש בחומרי חיטוי, כ- 8,000 דונם קרקע מעובדים ללא חיטוי או בחיטוי סולרי בלבד. יש לשאוף לצמצום השימוש במתיל ברומיד. לוח 4. מרכיבי חיטוי קרקע לפי גודל שטח. מקור: מו"פ ערבה , 2008 איור 16. מרכיבי חיטוי הקרקע לפי גודל שטח. מקור: מו"פ ערבה , 2008

29. חקלאות גידולי בעלי-חיים נוסף לגידולי ירקות ופירות, פרחים ומטעים ישנם בערבה גידולי בעלי-חיים כולל גידולי מים. היקף הגידולים משתנה ויחידות המדידה אף הן שונות ונגזרות מסוג הגידול, שלא כמו גידולים חקלאיים הנמדדים , בין השאר, בשטח מעובד בדונם. לוח 5 מציג את הגידולים השונים, לפי שיטת גידול, יחידות הגידול והמושב המגדל. לוח 5. גידולי בעלי חיים וגידולי מים בערבה. מקור: הליג, א.(2006), טיפול בפסולת חקלאית בערבה התיכונה, מרכז מדע ערבה תיכונה.

30. חקלאות פוטנציאל קרקעי לפיתוח חקלאי בערבה משנת 1999 ועד שנת 2008 נקלטו 95 משפחות שעיסוקם בחקלאות במסגרת הקצאת נחלות. בשנת 2008 מספר הנחלות המאוכלסות בפועל עמד על 472 (נתוני משרד החקלאות, 2008) תקן הנחלות המאושר לא מוצה בכל המושבים (פרט לעין יהב וחצבה), ובנוסף לכך הוגדלה ההקצאה לנחלה מכ- 70 דונם ברוטו ל- 80 דונם ברוטו. נוסף לשינוי היקף ההקצאה הקרקעית לכל נחלה, מבוקשים (בתכנון) תקני נחלה חדשים (120 לעומת 100 במרבית המושבים) לפי 80 דונם ברוטו לכל נחלה. לוח 6 מציג את ההקצאות הקיימות, המאושרות והמתוכננות לכל הערבה. לוח 6. הקצאות הקרקע ליישובים בערבה: קיים, מאושר ומתוכנן. מקור: משרד החקלאות מחוז הנגב – חוות גילת, סקירת אזור הערבה התיכונה, 2008. (1)- קרקע לפי כ- 73 דונם לנחלה (2)- קרקע לפי תכנון של 80 דונם לנחלה קיימת בפועל (472*80) (3)- השלמה למבוקש הכוללת: השלמה לפי מאושר (3,082) + השלמה למתוכנן (10,240) יש לציין כי ביישובים עין יהב וחצבה מנוצלות כל הנחלות המאושרות על-פי התקן, אין כל צורך בהשלמה לתקן ובנוסף לכך התקן שנקבע להם מראש ל- 120 נחלות בכל מושב, הוא גבוה ב- 20 נחלות מיתר היישובים, על-כן לא הוקצה נחלות נוספות בתכנון עתידי בשני המושבים הללו.

31. חקלאות איכות ותקנים החקלאות בערבה פועלת ומקדמת נהלים, שיטות ותקנים להבטחת איכות המזון ועומדת בדרישות בינלאומיות Global Gap "חקלאות נאותה". איכות המוצר ובריאות מהווים נדבך חיוני במהלך היצור והשיווק של מוצרים חקלאיים ובמיוחד ירקות, פירות ופרחים. בערבה רואים חשיבות רבה בנושאים אלה ועוסקים בהם באופן אינטנסיבי גם בתחום המחקר. למגדלים בערבה יתרון איכותי במוצרים המשווקים המספקים לתוצר המקומי יתרון בשוק העולמי, וקשורים ב- : הדברה משולבת ניקיון מחומרי הדברה עמידה בתקני איכות פרי נקי וארוז היטב פרויקטים מובילים וייחודיים הם: "ערבה נקייה" : שילוב פעולות לצמצום ומניעה של נוכחות הסגר, לייצור תוצרת חקלאית טרייה מהערבה לשוקי העולם (כולל שווקים בעלי תקני איכות מחמירים ביותר: ארה"ב ויפן).כולל סניטציה, טיפול בנגעי הסגר, הפחתת שימוש בחומרי הדברה. פרויקט "הזה"ב": הדברת זבוב הים התיכון בערבה. חרק שהיה נפוץ בערבה בעיקר בחצרות הבתים ובגינות הבית. נוכחות זבוב הפירות העמידה בספק מתן אישור ליצוא בהן הוא מוגדר כמזיק הסגר. הפרויקט הביא להפחתת זבוב הפירות לרמה נמוכה, שת"פ עם ממלכת ירדן, ועוד

32. חקלאות כוח עבודה אוכלוסיית הערבה כוללת גם את קהילת העובדים הזרים שהגיעו למקום לתגבור והפעלת החקלאות בערבה. מספר העובדים הזרים גדל משנה לשנה ונעשה מאמץ להמשיך ולשמור על היקף העובדים הקיים ואף להגדילו על מנת לאפשר המשך העיבוד והייצור החקלאי מהערבה. בשנת 2002 הועסקו במשקי הערבה 1,870 עובדים זרים ובנת 2008 – 2,855 עובדים זרים , היקף כיום דומה להיקף אוכלוסיית המועצה האזורית ערבה תיכונה. איור 17 מציג היקף העובדים הזרים ביישובי הערבה משנת 2002 ועד 2008. מספר העובדים הזרים בעין יהב ובחצבה גדול משאר היישובים ומותאם להיקף העיבוד החקלאי ולתוצרת החקלאית ביישובים. איור 17. הקצאת עובדים זרים ביישובי הערבה , 2002-2008. מקור: משרד החקלאות, מחוז הנגב-חוות גילת, 2008.

33. תיירות מצאי התיירותי בערבה בסוף שנת 2008 כולל 229 חדרי אירוח, 1,097 מיטות ועוד 1,000 מקומות ללינת שטח. התפוסה השנתית הממוצעת עומדת על כ- 30% ועונת התיירות המרכזית נמשכת בין החודשים ספטמבר עד מאי. בשנת 2008 הוכנה תכנית אב לפיתוח תיירות בערבה כצעד משמעותי בראיה עתידית לקראת המשך פיתוח התיירות בערבה ומתוך הצורך בחיזוק מקורות לייצור כלכלי לפיתוח היצע מקורות תעסוקה באזור. ריבוי ערכי הטבע , נוף ומורשת ושמורות טבע הפרושים על שטחים נרחבים (מעל 50% משטח המועצה) מהווים תשתית לפעילות תיירותית באזור ומחייבים פיתוח המשלב פעילות האדם, לרבות פעילות תיירותית בחבל ארץ ייחודי זה. היצע תיירותי רב פותח בערבה בשנים האחרונות, ועתידות לקום בהמשך במסגרת התכניות השונות לפיתוח האזור, לרבות פרויקטים מוצעים בתכנית האב לתיירות. ההתיישבות החקלאית אף היא משמשת גורם משיכה, בשל התפתחותה ושגשוגה באזור מדברי ושכיח, גם הפעילות המתקיימת כיום וגם זו המתוכננת בעתיד רואה במשאבי הטבע ובאדם ופועלה באזור כמקור למשיכה ולהעמקת הפעילות התיירותית באזור.

34. תיירות בסקר מקיף שערך משרד התיירות בדצמבר 2007 בעניין יחידות הקיט במחוז דרום, נמצא כי מתוך 8 המועצות האזוריות במצויות במחוז דרום מספר יחידות הקיט הקיימות בערבה התיכונה הוא הגדול ביותר. ישנה מגמת גידול ברורה בעליה ביחידות הקיט או בחדרי האירוח בערבה משנת 2000 ועוד קצת לפני כן ועד שנת 2008. איור 18 מציג להלן מגמה זו. איור 19. שירותי תיירות בערבה, 2000-207. מקור: תכנית אב לתיירות ערבה תיכונה, 2008. איור 18. מספר חדרי האירוח בערבה, 2000-207. מקור: תכנית אב לתיירות ערבה תיכונה, 2008. במקביל לגידול במספר חדרי האירוח ובקשר ישיר לכך גדל היקף הפעילות התיירותית באזור במהלך השנים. איור 19 מציג את מרכיבי הפעילות והיקף בין שנת 2000 (וקצת לפני) לשנת 2007.

35. תיירות התרומה הכלכלית התבססה על נתוני תפוסה בחדרי האירוח השונים, היצע תיירותי קיים ותעריפי אירוח ושירות : לינה, ארוחה, דמי כניסה ועוד. בהתאם לכך סך התרומה הכלכלית שהתקבלה נאמדה ב- 31 מיליון ₪ בשנה. ובהיקף של 130 מועסקים המהווים כ- 6.5% מכוח העבודה במקום. קיימות שורה של תכניות ויוזמות תיירות ברמה משתנה של קידום ופיתוח. הפוטנציאל הנלמד על האפשרויות לפיתוח ענף התיירות כמשאב כלכלי לאזור במסגרת ההרחבה במושבים ובפיתוח היישובים ספיר וצוקים מעודדים עשייה נמרצת להרחבה ולהעשרה של ענף התיירות באזור. תכנית האב לתיירות במועצה הציגה שורה של תחומי פיתוח והתמקדות רצויים למינוף התיירות באזור והודגש בה כי ניתן להגיע תוך עשור לסדר גודל של 200 מועסקים ופדיון שנתי של כ- 140 מיליון ₪. איור 20. מספר חדרי אירוח ומיטות בערבה , 2008. מקור: מועצה אזורית ערבה תיכונה, תיירות. מספר חדרי האירוח גדול במיוחד בחצבה ובעין יהב, אך בכל היישובים קיימים חדרי אירוח ומספר גדל עם השנים. תכניות ההרחבה ליישובים ותכנית הפל"ח של המועצה יאפשרו המשך פיתוח ענף התיירות במועצה ובכלל זה תוספת של חדרי אירוח. התרומה הכללית של ענף התיירות על-פי המצב הקיים (הערכות בעת הכנת תכנית התיירות בשנת 2007-8, התייחסה לפוטנציאל ההכנסות ולמספר המועסקים בתחום

36. תיירות פרויקטים תיירותיים הנמצאים בקידום בוועדות התכנון בעלי פוטנציאל אזורי לפיתוח התיירות בערבה. צומת מעלה עקרבים- פיתוח מתחם מלונאות ותעסוקה. פארק ספיר- פיתוח פארק ספיר כמוקד תיירותי אזורי. בית מלון במואה – בכניסה לדרך הבשמים.- מלון מדברי, 60 חדרים. פארק ספיר

37. חינוך מערכת החינוך בערבה מתמודדת עם אתגרים ובעיות המאפיינים את המקום : מיעוט ילדים, מגוון רחב של צרכים, קושי בגיוס כוח אדם ועוד. יחד עם זאת יש בה מרכיבים המייחדים אותה ומשווים לה יתרון על פני מערכות חינוך באזורים אחרים. בשנה זו מקדמת המועצה תכנית אסטרטגית לחינוך באזור בהובלה של המכון לחינוך דמוקרטי. לוח 7. נתוני מערכת החינוך בערבה התיכונה, 2008. מקור: מחלקת החינוך, המועצה האזורית ערבה תיכונה. החינוך הסביבתי (1) בית ספר יסודי שיטים – בוסתן שיטים: גן ירק, פינת ליטוף, פינת כינוס, חממה טכנולוגית (לביצוע ניסיונות וביוטופים). הבוסתן פועל 4 שנים, בשיתוף פעולה של בית הספר היסודי, קהילת הורים מתנדבים, שותפויות של גורמים פרטיים, העמותה לקידום החינוך חוג צפרות ושמירת טבע, ועוד. לכל כיתה מוקדשת שעה שבועית בבוסתן במסגרת מערכת השעות. במסגרת הפעילות ותכנית הלימודים לכל כיתה הילדים מבשלים מהתוצרת המקומית, מיצרים קרמים, שמנים, אוספים זרעים מצמחים ועוד. בבוסתן מקדמים פעולות מחזור, ייצור קומפוסט ועוד.

38. חינוך החינוך הסביבתי-המשך (2) בית ספר תיכון שיטים : בכיתה ח' הנושא המרכזי הוא- "אני וסביבתי" שח"ק ירוק – שותפות חינוכית קהילתית, מסגרת חוזר מנכ"ל., חינוך התיישבותי פרויקטים של תרומה לסביבה – ניקוי והסדרת חניונים, עבודות בשמורת שיזף ועוד סיורים בדגש על דילמת האדם והסביבה (3) פעילויות ופרויקטים נוספים עם בתי הספר: "אמץ עץ" – לימוד נושא המארג האקולוגי שנפגע ופעולות הנבטה ושתילה פעילות בבית ספר שדה פעילות משולבת עם היחידה הסביבתית הקמת לוחות סביבה בבתי הספר פרויקט תיק אוכל להפחתת השימוש בשקיות פלסטיק הכנת פינות מחזור וקומפוסטרים בגני הילדים הדשתלמויות גננות – גנים ירוקים מערכי שיעור וליווי של הגנים ובתי ספר (מועדים בסביבה, משקפים ירוקים ועוד) הקמת פינת מחזור גדולה בכניסה לבתי הספר (4) בתחום החינוך הבלתי פורמלי: ליווי קייטנות קיץ – פרויקטים סביבתיים (סדנאות, הצגות בנושאי סביבה ועוד..) ימי שישי אדם וסביבה – תכנית יחודית לערבה עם רשות העתיקות יום כדור הארץ פרויקט עם חברת נטפים והמתנ"ס – מיחזור טיפטוף

39. תעסוקה ויזמות כלכלית ביישובי הערבה התיכונה כ 90% מהמתיישבים הינם חקלאים בעלי משקים פעילים. החקלאות כאמור מהווה מקור פרנסה עיקרי עבור מרבית תושבי האזור. מקור תעסוקה נוסף הוא התיירות (ראה פירוט לעיל). ביישוב ספיר מרבית המועסקים הינם נותני שירותים במועצה או בסביבתה, אחרים מקדמים יזמות עסקית באזור. ביישוב הקהילתי צוקים, אשר אף הוא אינו עוסק בחקלאות מתקיימות יוזמות מקומיות בתחום התיירות והיישוב עצמו מוגדר ככפר תיירותי. נוסף לפעילות החקלאית המתקיימות במושבים ישנן יוזמות מקומיות בתחום התיירות ובתחומים נוספים (חנויות ומסחר, שירותים ועוד..). היקף הפעילות הכלכלית, עסקית שאינה בתחום החקלאות נעה בין 10%-13%. בספיר ישנו אזור תעסוקה המשתרע על כ- 400 דונם, פועלים בו שלושה מפעלים ובית מלאכה אחד – השטח המנוצל כיום הוא כ- 6 דונם. מרבית שטח אזור התעסוקה לא מנוצל, לוח 8 מציג את פירוט המפעלים. קיימים מגעים מול יזמים והמדינה לניצול משאב השטח לייצור אנרגיה מתחדשת לוח 8. מפעלים באזור תעשייה ספיר, 208 מקור: החברה הכלכלית ערבה תיכונה, 2008.

40. תעסוקה ויזמות כלכלית כלכלה בת קיימא בערבה יזמות כלכלית המחשת חשיבות הפיתוח הכלכלי בערבה מנקודת מבט בת קיימא ניתנת באמצעות עקומת קוזנץ הסביבתית(Environmental Kuznets curve)לפיה בתחילת תהליך של צמיחה כלכלית ניתן דגש קטן לבעיות ולסוגיות סביבתיות. לאחר נקודה מסוימת, כאשר הצרכים השונים מקבלים מענה, סוגיות סביבתיות מקבלות חשיבות והחברה מעוניינת בצמצום והקטנה של נזקים סביבתיים ומטרדים בהווה ובעתיד. הכלכלה בערבה התפתחה, ומספקת מקור פרנסה למרבית תושבי האזור. היבטים סביבתיים עולים על סדר היום ומקבלים חשיבות שלא הייתה קודם. כעת נדרשת חשיבה מחודשת והשקעה בהמשך פיתוח אזורי יחד עם טיפול ומניעה של נזקים סביבתיים, ובמיוחד כאלה שיש להם השפעות מקומיות. מתוך שכך פיתוח הכלכלה בערבה וחיזוק היזמות המקומית יחייב הרחבה של התחומים המהווים מקור לכלכת המקום, ולהשקעה במחקר ופיתוח וביזמות שתוביל להמשך פיתוח וצמיחה כלכלית יחד ובשילוב עקרונות סביבתיים וצדק חברתי אזורי. כאמור עיקר מקורות התעסוקה והפיתוח הכלכלי הם בתחום החקלאות. יוזמות כלכליות נוספות קשורות בתחום התיירות והשירותים. כך מעבר ליד פיתוח חדרי לינה ואירוח קמות יוזמות תיירותיות ברמה יישובית ואזורית המספקות מערך משלים לתיירים המגיעים למקום. חוות סוסים, מסעדות, תחנות דלק ועוד. קיימת התפתחות של עסקים נותני שירות, כמו למשל מכוני כושר בעין יהב, חנות מסחרית מקומית, שיכולה לשמש גם לתיירנים וגם לתושבי המקום ועוד מס' פעילויות מצומצם. סקר השימושים הלא חקלאיים שבוצע במסגרת הכנת תכנית מתאר מקומית מס' 284/02/30, לתעסוקה לא חקלאית בחלקות א' עולה כי מתוך 60 שימושים שונים (שאינם חקלאיים) כ- 5 בלבד אינם בתחום התיירות- השירות והאירוח הכפרי.

41. תעסוקה ויזמות כלכלית תכנית פל"ח- פעילות לא חקלאית בדצמבר 2008 אושרה תכנית מתאר מקומית מס' 284/02/30. התכנית נועדה לספק מסגרת תכנונית לתעסוקות לא חקלאיות בחלקה א' במושבי המועצה. מבנה חלקות א' במושבי הערבה הוא ייחודי, בכך שהחלקות (א') הינן ברצף וצמודות למשבצת המגורים. סך חלקה א' כולל משבצת מגורים בגודל של 3-6 דונם. שטחים אלה נמצאים בתחום ה"מחנה" של היישוב מחוברים בכבישים ותשתיות וכלולים בתכנית המפורטת של היישוב. שימושים לא חקלאיים בתחום המחנה ובתוככי הקו הכחול של המושב מחייבים הימנעות מפגיעה סביבתית ואי הפרה של איכות החיים הנדרשת בשטח המחנה, כמו כן המופע החזותי של השימושים השונים מחייב התאמה לשימושים בתוך המחנה ולקנה המידה של המקום. השימושים המוגדרת בתכנית הם: אירוח כפרי, שירותי משרד ומשפחתונים, מלאכת אומן, אחסנה, מכירת תוצרת עצמית של הנחלה. התכנית מקצה שטח כולל המותר לתעסוקה לא חקלאית של עד 900 מ"ר. בכלל זה 10 יחידות אירוח (שהיקפן לא יעלה על 500 מ"ר). התכנית מגדירה הנחיות סביבתיות ברורות וכוללת התייחסות לנושאים כמו: חומרים מסוכנים, איחסון, מים ושפכים, איכות אויר, פסולת מוצקה, רעש וקרקע. • מיקום התעסוקות הלא חקלאיות מושפע מהמבנה הפיזי הייחודי של חלקות א' במושבי הערבה. בהתאם לכך מאפשרת התכנית שלוש חלופות עקרוניות לפיתוח ולמיקום התעסוקות הלא חקלאיות. כל אחד מהמשים יבחר בחלופה המתאימה לצרכיו ולמהנה המשק שלו. איור – מציג ריכוז של שלושה תרשימים המציגים את שלוש אפשרויות המיקום: • פל"ח ממוקם בצמוד לשטח המגורים • הפל"ח ממוקם בשטח המרוחק מהמגורים וצמוד לכביש הפנימי של המושב • הפל"ח ממוקם לאורך החלקה בצד אחד שלה.

42. תעסוקה ויזמות כלכלית אפשרויות מיקום לפעילות לא חקלאית בחלקות א' חלופה 1: פעילות לא חקלאית צמוד למשבצת המגורים חלופה 2: פעילות לא חקלאית מרוחקת חלופה 3: פעילות לא חקלאית לאורך הנחלה בכל החלופות השטח לתעסוקה לא חקלאית יהווה לא יותר מ- 3.5 דונם ולא יותר מ- 50% מהשטח החקלאי.

43. תשתיות ביוב ושפכים קיימים מטש"ים (מתקנים לטיהור שפכים) בכל היישובים מלבד ספיר (מט"ש ישן) השקיית תמרים במי קולחין נעשית בחצבה בעין יהב ובצופר. בעין יהב המט"ש חדש החל פעילותו לאחרונה. בפארן, עידן וצוקים עדיין אין שימוש במי קולחין ולעיתים יש גלישות. השימוש במי קולחין נמצא בתחילת דרכו במועצה, לקראת שנת התקציב הבא יקבל משמעות רחבה יותר.

44. תשתיות תעלת הימים במשך למעלה ממאה שנים עלו הצעות לכריית תעלה שתוביל מים אל ים המלח במטרה לנצל את הפרשי הגובה לייצור חשמל. הרעיון נדחה חמש פעמים, בעיקר מסיבות כלכליות. האפשרות של חלופה לתעלה מים סוף לים המלח, נפסלה בשל מאזן אנרגיה שלילי.  בשנים האחרונות מקדם מלך ירדן מובל של מי ים ממפרץ אילת לים המלח דרך הערבה לאורך למעלה מ-200 ק"מ. מטרותיו הן לייצר מי שתייה (באמצעות התפלה) ותוספת מים (מי רכז של תהליך ההתפלה) לים המלח כדי לייצב את מפלסו או כפי שהדבר משווק – להציל את ים המלח. הצלת ים המלח מתמקדת בהעלאת המפלס לרום של 395 מטרים מתחת לפני הים. רעיון תעלת הימים לא הוצג עד כה כתכנית מסודרת זה על כל מרכיביו, היבטיו ומשמעויותיו. לא הובא לדיון כתוכנית אלא כרעיון בלבד והשיח סביב מיזם זה הינו מעורפל. מהידוע עד כה האפשרויות המוצעות להקמה ולפיתוח של תעלת הימים יביאו לפגיעה בלתי הפיכה בטבע ובאיכות הסביבה ויש להן השפעה ישירה על עמק הערבה. מעבר של מים מלוחים ממי ים סוף הינה פוטנציאל לבעיה עבור מערכת האקוויפרים האזורית: הירדנית והישראלית. בנוסף לכך, כיוון שהאזור מועד לרעידות אדמה, עניין דליפות של מי ים אל האקוויפר מחייב בדיקה מעמיקה. המלחת האקוויפר מסכנת את עתיד החקלאות בערבה מוביל מי ים קיבל ביטוי בתכנית מתאר של מחוז דרום תמ"מ 4-14

45. תשתיות תוואי המסילה המשך פיתוח הערבה בתנאים של ריחוק גיאוגרפי ותלות גבוה בענף החקלאות כמקור לפיתוח ופרנסה של תושבי האזור מעלה את הצורך בנגישות אל מוקדי פיתוח אזוריים, כלל ארציים ובין לאומיים. חשיבות רבה בפיתוח תשתית מסילתית דרומה החולפת בדרכה אל הערבה. על-פי התכנית המחוזית ובהתאם לתכנית העתידית של רכבת ישראל תוואי המסילה יעבור בערבה ובקרבה לציר 90, ציר הפיתוח של האזור. מנחת מטוסים תכנית בניין עיר בהכנה להגדלת מנחת המטוסים בערבה ולשימושים נוספים. גורם חשוב ומשמעותי בפיתוח התיירות באזור. (השלמת מידע על היקף פעילות)

46. תכניות הרחבה ביישובים הרחבות קהילתיות מעבר להקצאת הקרקע להקמה ופיתוח של משקים נוספים המיועדים להפעלת משקים חקלאיים, מקודמותתוכניותלהרחבות קהילתיות ביישובים: עידן, חצבה צופר, עין יהב ופארן. מדובר על 120 מגרשים בכל יישוב. בהרחבות הקהילתיות יוקמו יחידות מגורים לא חקלאיות , כל יחידה בת 2 דונם. דונם אחד מיועד למגורים ודונם נוסף לתעסוקה (בדונם לתעסוקה ניתן יהיה להקים עד 6 יחידות אירוח). נוסף לכך בכל נחלה קיימת אפשרות לבניית יחידת מגורים אחת לבין ממשיך. פארן ב- יישוב חדש בנחל ברק בין צוקים לפארן יוקם ישוב אקולוגי חדש, היישוב יקדם עקרונות מקיימים יקדם שימוש באנרגיה סולרית ובנייה ירוקה. צוקים יישוב קהילתי, מתוכנן ל- 155 משפחות , יתבסס על תיירות מדברית, אקולוגית. בוצע שלב א' ל- 50 משפחות (חלקן מתגוררות ביישוב). הוכשרו שטחים לקליטת 50 משפחות נוספות ספיר קיים תכנון מתארי ל- 1,000 יח"ד.

47. תכניות הרחבה ביישובים פוטנציאל האכלוס בערבה על-פי מצב קיים תכניות קיימות מאושרות ובהליכים להרחבות קהילתיות ולעיבוי בנחלות עומד על כ- 10,640 נפש, פי 3.5 מהיקף האוכלוסייה כיום. (לפי פוטנציאל יח"ד * 3.2 נפש למשק בית) * תוספת יחידת מגורים בנחלה, עבור בן ממשיך.

48. פיקוח ואכיפה נושאים וסוגיות הדורשים פיקוח ואכיפה בערבה אתרי פסולת פיראטיים אכיפת מימוש חוק הפיקדון במשקי בית ומשקים חקלאיים הפרדות פסולת חקלאית היתרי בנייה למתקני חקלאות בנייה ללא היתר בשטח המחנה ובשטחים חקלאיים חריגות מגבולות משבצת שינויים והתאמות לקו כחול כריית חול צורך בהקמה ובבנייה של מערך פיקוח ובקרה לשימוש בדישון והדברה מערך הפיקוח והאכיפה בנושאי סביבה במועצה האזורית ערבה תיכונה גורמי האכיפה והפיקוח הקיימים במועצה הם הועדה המקומית והיחידה הסביבתית. הועדה המקומית מתמקדת בנושאים הקשורים בהיתרי בנייה קיים מפקח במועצה המטפל בנושאים סביבתיים ובהיתרים (הוועדה לתכנון ובנייה) מערך חוקי העזר של המועצה בתחום הסביבה חלש, חלק מהחוקים אינם תקפים ולא ניתן להפעילם הוגש חוק עזר חדש למשרד הפנים- בתהליכי אישור גורם אכיפה ופיקוח נוסף הוא המו"פ – מתמקד בפיקוח בנושאי סניתציה על שולחן המועצה מונחת תכנית לפיקוח ואכיפה בנושאי סביבה – טרם קיבלה אישור המועצה והמליאה.

49. ניהול הסביבה הסוגיות הסביבתיות האזוריות, הצורך בקידום אחריות סביבתית ובשילוב הגורמים השונים סביב סוגיה זו מתאפשר במסגרת הפעלת יחידה סביבתית במועצה. להלן פירוט עיקר תחומי הטיפול של היחידה. הגברת התודעה הסביבתית: מידע פרסומי, מדור קבע בנושא סביבה בעיתון המועצה, מידע באתר אינטרנט של המועצה, ארגון אירועים סביבתיים לכלל יישובי המועצה (תערוכות) ולעובדי המועצה. שיתוף עם מערך החינוך במועצה: שילוב תכנים בתכניות לימוד, השתלמות גננות, תיקי אוכל, פעילות סביבתית עם המתנ"ס (חוגי העשרה בנושא סביבה, הצגות ילדים וכו'), מערך מחזור בגנים ובבתי הספר, עידוד המחזור: הקמת פינות מחזור, מכירת קומפוסטרים, מידע על אתרי הטמנה, פינוי ועוד., קשר עם קבלני מחזור ופינוי בפיקוח ואכיפה: עבודה בשיתוף עם ועדה לתכנון, הכנת תכנית אכיפה למועצה, ניסוח חוקי עזר, רישוי עסקים ועוד הנחיות והמלצות לפיתוח: ניסוח עקרונות והמלצות לבנייה ירוקה -ארגז כלים מותאם לערבה תקן איכות: הכנת והעברת מבדקים לתקן איכות סביבה במועצה iso 14001 קשר עם קהילות במועצה: עובדים תילאנדיים, חקלאיים, תושבים, תלמידים ועוד. לקידום נושאים וסוגיות סביבתיות.

50. אנרגיה ירוקה תחום האנרגיה הירוקה נמצא במגמת פיתוח ביישובים. במשקי הבית ובמשקים מקודמים פתרונות לאנרגיה סולרית מול יזמים וגורמים פרטיים. אין במועצה מידע עדכני ומסודר על היקף השימוש הפרטי באנרגיה ירוקה, אך ברור כי תחום זה נמצא בתודעה המקומית ויש לו פוטנציאל מקומי רב. בנוסף מתקיימים מגעים עם חברות התקנה לניצול גגות מבני המועצה בספיר לייצור של אנרגיה ירוקה. יזמים וגורמים פרטיים מרבים לפנות אל המועצה ולעניין אותה בפרויקטים רחבי היקף של ייצור אנרגיה ירוקה, בשלב זה קיים חסם משמעותי מצד הממסד לקידום יזמות זו.