1 / 24

דירוג מידת הסיכון לנסיגה מוגברת לאורך צוק החוף הים-תיכוני: (GIS) יישום באמצעות כלי ממ"ג

דירוג מידת הסיכון לנסיגה מוגברת לאורך צוק החוף הים-תיכוני: (GIS) יישום באמצעות כלי ממ"ג. רן קלבו , שמעון אילני, עזרא זילברמן ירושלים, תשרי תשס"ז, ספטמבר 2006 GSI/23/2006 דו"ח. מטרת המחקר. קביעת פרמטרים לדירוג מידת הסיכון של קטעי הצוק השונים לאורך חופי הים תיכון. הפרמטרים הנבחנים :

Télécharger la présentation

דירוג מידת הסיכון לנסיגה מוגברת לאורך צוק החוף הים-תיכוני: (GIS) יישום באמצעות כלי ממ"ג

An Image/Link below is provided (as is) to download presentation Download Policy: Content on the Website is provided to you AS IS for your information and personal use and may not be sold / licensed / shared on other websites without getting consent from its author. Content is provided to you AS IS for your information and personal use only. Download presentation by click this link. While downloading, if for some reason you are not able to download a presentation, the publisher may have deleted the file from their server. During download, if you can't get a presentation, the file might be deleted by the publisher.

E N D

Presentation Transcript


  1. דירוג מידת הסיכון לנסיגה מוגברת לאורך צוק החוף הים-תיכוני:(GIS) יישום באמצעות כלי ממ"ג רן קלבו, שמעון אילני, עזרא זילברמן ירושלים, תשרי תשס"ז, ספטמבר 2006 GSI/23/2006 דו"ח

  2. מטרת המחקר קביעת פרמטרים לדירוג מידת הסיכון של קטעי הצוק השונים לאורך חופי הים תיכון. הפרמטרים הנבחנים: גובה הצוק, שיפוע הצוק, והמרחק של בסיס הצוק מקו המים.

  3. קצת רקע צוקי הכורכר, נתונים להרס מתמשך על ידי כוחות חיצוניים: מכיוון הים וכתוצאה מצורת הצוק (גובה ושיפוע). אלו מאפשרים לגלישות גרביטטיביות. הגורמים המשפיעים על ההבדלים לאורך צוקי מישור החוף הינם: מורפולוגיים, סטירטיגרפיים, בליתלוגיים אלו גורמים לקצבי נסיגה, וסגנונות הרס משתנים לאורך הצוק.

  4. התהליכים המחזוריים המובילים לנסיגת הצוק (אלמגור, 2002): • סילוק מתמשך, איטי א-מהיר של הדרדרת וחשיפת בסיס הצוק. • חתירת צניר בבסיס הצוק על ידי הגלים (לרוב בזמן סערה) • ניתוק וגלישה של קטעי צוק • ( תחילה בסיס הצוק ובהמשך בחלקיו הגבוהים כתוצאה מאי יציבות גרבטטיבית). • התייצבות של סינר דרדרתי המגן על הצוק מפני הגלים. תחילת המחזור מחדש

  5. הנחת בסיס • ככל שהצוק תלול יותר וגבוה יותר מידת הסיכון הטמונה בו להמשך ההרס עולה, ככל שהצוק קרוב לקו המים קצב ההרס שלו יגבר כתוצאה מסילוק תוצרי הגלישה הקודמת מאחר והם מגינים על הצוק מפני המשך גלישה.

  6. איזורהמחקר • מזרח- 250 מטר מזרחה לקו המים • מערב- קו המים • דרום- גבול רצועת עזה • צפון- גבול לבנון • אורך קו החוף מגבול עזה עד ראש הנקרא- 224 ק"מ לאורך החוף נדגמו כ- 2000 נקודות, במרחק 25 מטר ביניהן

  7. אז מה הם בעצם עשו? קו גובה 0 במודל הטופוגרפי דיגיטלי

  8. ממצאי ביניים ישנה דעיכה בגובה הצוק ובשיפוע הצוק עם העלייה במרחק מקו המים. סה"כ נמצאו 116 קטעי צוק לאורך החוף באורך כולל של כ- 45 ק"מ הצוק הרציף הארוך ביותר (יותר מ- 11 ק"מ) נמצא בין הרצלייה למכון וינגייט.

  9. החלוקה לקטגוריות A1 > A2 >B1 >B2 > C1 > C2 - איור 3- עמוד 20

  10. ממצאי ביניים 13.7 ק"מ ברמת סיכון A1 1 ק"מ ברת סיכון A2 11.3 ק"מ בדרגת סיכון C1 3.6 ק"מ בדרגת סיכון C2 14.7 ק"מ דרגת סיכון גבוהה 8.7 ק"מ בדרגת סיכון B1 6 ק"מ בדרגת סיכון B2 14.7 ק"מ דרגת סיכון בינונית 14.9 ק"מ דרגת סיכון נמוכה

  11. דרגות הסיכון להרס הצוק לאורך החוף ראש הנקרא – ראש הכרמל תוצאות החישוב : קטעי הצוק בדרגת סיכון נמוכה מלבד שני קטעים בדרגת סיכון בינונית. תצפיות שדה : מרבית הצוקים עשויים סלעי כורכר מלוכדים היטב ולכן הסיכוי לנסיגת הצוק עקב גלישות וגידוד ימי הוא קלוש מאוד.

  12. ראש הכרמל- נחל אלכסנדר תוצאות החישוב : הצוקים הבודדים בדרגת סיכון C. מספר ישובים אל מול מצוקים בדרגת סיכון B. ושני קטעים בדרגת סיכון A תל קרעה ותל גדור. תצפיות שדה : גם כאן הסלע הוא כורכר מסיבי המלוכד היטב. מדרום לקיסריה ישנו חילופי מסלע (כורכר וחמרה). בצמוד לקו המים מופיעות גבעות מורמות שם התפתחו צוקים גבוהים ותלולים הנמצאים בדרגת סיכון גבוהה יותר.

  13. חוף תל דור- רמת סיכון A

  14. נחל אלכסנדר – נחל פולג תוצאות החישוב : 11.9 ק"מ מאורך החוף בקטע זה הינו מצוקי (מתוך 15.2) מתוכם 5.9 ק"מ של צוקים בדרגת סיכון A . הקטעים המסוכנים ביותר- צפון נתניה- אזור שושנת העמקים וחוף מלון 4 העונות. ובדרום נתניה שני קטעים רצופים וארוכים. תצפיות שדה : לאורך מספר קטעים מצפון לנתניה במצוקים בדרגת סיכון B נצפו גלישות רבות וגם בקטעי צוק ברמה B1 קיימת סכנת התמוטטות. תמונה 3 איור 4 ו5

  15. חוף ארבע עונות בנתניה- רמת סיכון A1

  16. נחל פולג ועד נחל ירקון תוצאות החישוב : 14.8 ק"מ של צוק מתוך 21 ק"מ של חוף. מתוכם 8.5 ק"מ של צוק בדרגות הסיכון A. למעלה מ- 57% מכלל הצוקים בדרגת סיכון A לאורך כלל החוץ מצויים בקטע זה. החוף שמדרום לאפולוניה (תל ארסף תמונה 5) צוקים בדרגות B ו- A מצפון לאפולוניה (תמונה 6) 79% מקו החוף מצוי צוק בדרגת סיכון A אלו נמצאים ברובם רחוק מאזורים עירוניים. תצפיות שדה : גם כאן קטעי צוק בדרגת סיכון B1 מראים סימני גלישה

  17. "צוק השרון"

  18. נחל ירקון- נחל שורק תוצאות החישוב : ביפו, בחופים הצפוניים של בת ים ובתל יונה קטעי צוק בדרגות הסיכון B ו- C . תצפיות שדה : הצוק מרוחק מהמים ברום טופוגרפי עד 20 מטר ובתלילות מתונה יחסית. הצוק באזור בית הקברות המוסלמי של יפו נתון להרס מוגבר. תוצאות החישוב : מספר קטעי צוק באזור פלמחים. (תמונה 7) תצפיות שדה : הקטע בדרגת סיכון נמוכה, למעט קטעי הצוק שמצפון לחוף פלמחים בדרגה B2. * לא הצליחו למצוא את הצוקים מסביב לתל יבנה-ים. נחל שורק- נחל לכיש

  19. חוף פלמחים

  20. נחל לכיש- נחל אשקלון תוצאות החישוב : ספר קטעי צוק קצרים עם דרגות סיכון C ו- B. תצפיות שדה: לא נמצאו צוקים בתהליכי הרס מואצים. תוצאות החישוב : קטע אחד בדרגת סיכון בינונית באזור הגן הלאומי תל אשקלון תצפיות שדה: לאורך התל נמצאו תהליכי הרס מוגברים גם של חומת האתר הארכיאולוגי (תמונה 8). גם מדרום לאשקלון נצפו קטעי צוק נמוכים הנמצאים בתהליכי הרס מוגברים, בין אשקלון לגבול עזה

  21. מתחת לתל העתיק של אשקלון

  22. מסקנות ומחשבות להמשך • יש ליזכור כי המחקר אינו לוקח בחשבון קרטריונים חשובים כגון החתך הסטרטיגרפי החשוף, לא את עוצמת הליכוד וגם לא את שינויי המרחב (בעיקר מדרום לצפון). אלו כנראה הגורמים להבדלים שנצפו בעבודת השדה בסגנון ובעוצמת ההרס בין צוקים שזכו לדרגות סיכון זהות. 97% מקטעי הצוק שברמת הסיכון הגבוהה ביותר מצויים בקטע שבין נחל הירקון לנחל אלכסנדר. בקטע זה מצויים 60% מאורך הצוק החופי של ישראל, הקרטריונים של גובה שיפוע ומרחק מהמים אכן מאפיינים את סיכויי ההישרדות של קטעי הצוק השונים.

  23. מתוך 224 ק" של קו חוף שטח ישראל, הצוק הארוך ביותר מדרום להרצלייה "צוק השרון" הינו דרגת סיכון הגבוהה ביותר. למרות שצוק השרון מהווה את הצוק הארך ביותר בעל דרגת הסיכון הגבוהה ביותר. יש לתת תשומת לב מיוחדת לקטע השני המסוכן ביותר שהינו בין נחל פולג לבית ינאי, אומנם מצויים בו צוקים בדרגות סיכון גבוהות, עיקרו מצוי בקרבה לאזור עירוני (נתניה).

More Related