המאה ה- 20

1. המאה ה- 20 פופ ארט l. ג'ספר ג'ונס ורוברט ראושנברג- מבשרי הפופ ארט Il. פופ ארט

2. ll. פופ ארט

3. המאה ה-20 ◄ פופ ארט◄אנדי וורהול אנדי וורהול - 1928. 1987 וורהול הוא אמן הפופ המפורסם והמוכר ביותר. הוא התעסק בציור, צילום, קולנוע, עיצוב אופנה, מוסיקת רוק, וכו'. וורהול העריץ וגם ביקר את התרבות הפופולרית. אמנותו טישטשה גבולות בין מוצרים תעשייתיים לאמנות. הוא צייר בצבעים תעשייתיים, צייר מוצרי צריכה, ושכפל את עבודותיו פעמים רבות, כמו ייצור תעשייתי. לסטודיו שלו הוא קרא "בית חרושת" ובו עבדו שוליות רבות שהוציאו לפועל את רעיונותיו של האמן.

4. המאה ה-20 ◄ פופ ארט◄אנדי וורהול וורהול דיוקנאות עצמיים

5. המאה ה-20 ◄ פופ ארט◄אנדי וורהול אנדי וורהול, פופאי, 1961, צבע אקריליק אנדי וורהול, פופאי, 1961, פרט סגנון מוקדם

7. המאה ה-20 ◄ פופ ארט◄אנדי וורהול אנדי וורהול, קמבל – פחיות מרק, 1962, צבע פולימר סינתטי על בד

8. המאה ה-20 ◄ פופ ארט◄אנדי וורהול אנדי וורהול קמבל – פחיות מרק הנושא: הנושא לקוח מעולם הצרכנות של ההמונים. וורהול נותן חשיבות לאובייקט היומיומי על ידי הכפלות ושכפולים כמו בסרט נע של בית חרושת. טכניקה: ציור ידני. הציורים מהשנים 1961 - 1962 שייכיים לתקופה בה נהג האמן לצייר כל פרט ביד, בניסיון ליצור אפקט שיזכיר יצור המוני, באמצעות צבעים תעשייתיים. סגנון: ציור מדויק, נקי וקר, אולי כאנטי-תיזה לאקספרסיוניזם המופשט, או כנסיון לדמות מכונה או מפעל. הכפלה ושכפול: מעיד על זמינות וריבוי, קומפוזיציה סידרתית שמדמה מדף של סופרמרקט. מסר:שכפול האובייקט היומיומי והצבתו במרכזה של יצירת אמנות מצמצם את הפער בין המציאות לאמנות ומעורר שאלות על הקשר ביניהם ועל המעמד של כל אחד מהם.

9. המאה ה-20 ◄ פופ ארט◄אנדי וורהול אנדי וורהול, "קמבל – פחיות מרק", 1962, צבע סינתטי על בד יצירת נוספות

10. המאה ה-20 ◄ פופ ארט◄אנדי וורהול אנדי וורהול, בקבוקי קוקה קולה, 1962, שמן על בד

11. המאה ה-20 ◄ פופ ארט◄אנדי וורהול

12. המאה ה-20 ◄ פופ ארט◄אנדי וורהול מרק קמפבל ובקבוקי קוקה קולה, כמבטאים את מאפיני הפופ ארט: 1. נושא: מוצר צריכה יומיומי שמיוצר באופן תעשייתי והמוני. 2. צמצום הפער בין האמנות לחיים, בין נמוך לגבוה. • 3. שיקוף חברתי- כלכלי- תרבותי: • החברה האמריקאית כחברת שפע, שתרבותה היא תרבות של צריכה. • החברה האמריקאית כחברה תעשייתית, העוסקת בשיכפול ע"י מיכון. • החברה האמריקאית כנשלטת ע"י פרסום ותקשורת המונים.

13. המאה ה-20 ◄ פופ ארט◄אנדי וורהול פן נוסף ביצירתו של וורהול הוא תיאורי אסונות, שמבטאים את הזוועות של החיים המודרניים. וורהול בחר לתאר אסונות כפי שהם משתקפים בכותרות ובתמונות של דפי העיתון היומי. הוא בוחר תיאורים סנסציוניוניים, שהקורא כבר אדיש להם ומצייר אותם על קנבס או מדפיס אותם שוב ושוב. אנדי וורהול, התרסקות מטוס, 1963, אקריליק על בד 254 x 183 סמ

14. המאה ה-20 ◄ פופ ארט◄אנדי וורהול יצירות נוספות של וורהול מסדרת האסונות אנדי וורהול, אסון שבת, 1964.

15. המאה ה-20 ◄ פופ ארט◄אנדי וורהול וורהול, אסון כתום

16. המאה ה-20 ◄ פופ ארט◄אנדי וורהול מהומה גזענית באדום,1963

17. המאה ה-20 ◄ פופ ארט◄אנדי וורהול אנדי וורהול התרסקות מטוס הטכניקה: פוסטרית, שטוחה, הציור מכני, לא אישי, אינו מערב רגש, וכביכול, אובייקטיבי. וורהול לקח תמונה מעיתון וצייר אותה, תוך השמטת פרטים והפשטה מסוימת בדמויות. מסר: וורהול אומר שאם אמנות הפופ היא הביטוי והמראה של החברה האמריקנית, עליה לבטא את כל מה שיש בה ולא רק את ההיבט הצרכני\מסחרי שלה. יש ביצירה ביקורת כלפי הטכנולוגיה ההרסנית, התקשורת הסנסציונית והחברה האדישה. הוא משמיט את פרטי המקום, מטשטש את זהות האנשים, והופך את האסון לאסון שיכול לקרות בכל מקום וזמן. כך הוא נותן תשומות לב לאסונות היומיים והופכם ליצירת אמנות על זמנית, בניגוד לעיתון אותו זורקים מדי יום.

18. המאה ה-20 ◄ פופ ארט◄אנדי וורהול גיבורי תרבות בתחילת שנות ה- 60 היו דיוקניהם של כוכבי הבידור לאחד הנושאים המרכזים ביצרתו של וורהול. הוא לא הכיר אותם באופן אישי, אלא מאמצעי התקשורת. הוא יצר דיוקנאות משוכפלים באמצעות הדפס רשת. הכוכבת הראשונה שוורוהול הדפיס את דמותה, הייתה מרלין מונרו.

19. המאה ה-20 ◄ פופ ארט◄אנדי וורהול שטרות דולרים, 1962 צבע סינטתטי, דפוס רשת

20. המאה ה-20 ◄ פופ ארט◄אנדי וורהול אנדי וורהול, ז'קלין קנדי

21. המאה ה-20 ◄ פופ ארט◄אנדי וורהול

22. המאה ה-20 ◄ פופ ארט◄אנדי וורהול אנדי וורהול, כיסא חשמלי, 1967, הדפס רשת

23. המאה ה-20 ◄ פופ ארט◄אנדי וורהול אנדי וורהול, כיסא חשמלי, 1967, הדפס רשת

24. המאה ה-20 ◄ פופ ארט◄רוי ליכטנשטיין רוי ליכטנשטין - 1923. 1997 עבודותיו המוקדמות היו בסגנון פיגורטיבי. בהמשך התנסה בסגנון אקספרסיוניסטי מופשט. ב-1961 קיבלה עבודתו כיוון חדש, משהחל להשתמש בדימויים מעולם הפופ והקומיקס. במקביל השתנה גם סגנונו והפך ליותר מכאני ולא אישי.

25. המאה ה-20 ◄ פופ ארט◄רוי ליכטנשטיין ◄נושאים נושאים עיקריים: • -מלחמה ואלימות • -אהבה רומנטיקה וקיטש • פרסום • חללים פנימיים של בתים • - מחווה לאמנים ולאמנות לקוחים מהתרבות הפופולרית.

26. המאה ה-20 ◄ פופ ארט◄רוי ליכטנשטיין טכניקה ליכטנשטין מפשט את טכניקת הציור שלו והופך אותה לשיטתית, כדי שהתוצאה תדמה עד כמה שאפשר ל"עבודת מכונה". הוא מתכנן את ציוריו באמצעות סקיצות-עבודה המבוצעות על נייר שקוף ואז נוהג להקרין ולהגדיל אותן על בדי ציור. כדי ליצור את את הנקודות דמויות הרשת הוא משתמש במרקעים מחוררים הממולאים בצבע. הוא עובד בשיטתיות: תחילה ממולאים האזורים המנוקדים, אחר כך משטחי הצבע השטוח, ולבסוף מציורים הקווים השחורים. דרך עבודה כזו יוצרת ניכור רב. מתקבל הרושם שהאמן מעוניין להשתחרר מהביצוע הידני האישי, ולהפוך את ביצוע התמונה לתהליך מכני.

27. המאה ה-20 ◄ פופ ארט◄רוי ליכטנשטיין הנושאים:מלחמה ואלימות

28. המאה ה-20 ◄ פופ ארט◄רוי ליכטנשטיין ◄נושאים מלחמה ואלימות ליכטנשטיין מתיחס לתרבות הגיבורים והאלימות בקומיקס האמריקאי, אבל מרמז אולי גם למלחמת ויאטנם, בה היתה מעורבת ארה"ב בשנות ה- 60

29. המאה ה-20 ◄ פופ ארט◄רוי ליכטנשטיין ◄נושאים הנושאים: רומנטיקה וקיטש

30. המאה ה-20 ◄ פופ ארט◄רוי ליכטנשטיין ◄נושאים רומנטיקה וקיטש נוצרת סתירה בין הנושאים הרדודים והסטראוטיפים, הלקוחים מהתרבות הפופולרית לבין ייצוגם האמנותי, ובין הסגנון ה"קר" ומנוכר לבין בחירת הנושאים האמוציונליים. לא אכפת לי, אני מעדיפה לטבוע מאשר לקרוא לבראד לעזור לי שקיעה.

31. המאה ה-20 ◄ פופ ארט◄רוי ליכטנשטיין ליכטנשטין, ציור גדול מספר 6, 1965 המקור לסדרת "משיכות המכחול" הוא הערך המקודש של אמני הפעולה, ובמיוחד דה קונינג- תנועת ידו של האמן. ביצירותיו של ליכטנשטיין משיכת המכחול החד פעמית, המביעה את נפש האמן הופכת להדפס גראפי כמעט ומיופיף.. ליכטנשטין שינה את עצם טבעה של משיכת המכחול בכך שהשתמש בה כנושא עצמו ולא כאמצעי להבעת רגשות אישיים. למעשה הפך לקריקטורה, לבדיחה, את משיכות המכחול האקספרסיוניסטיות. דה קוניג

32. המאה ה-20 ◄ פופ ארט◄רוי ליכטנשטיין ליכטנשטין צייר בעקבות אמנים אחרים. כאן בעקבות פיקסו

33. המאה ה-20 ◄ פופ ארט◄רוי ליכטנשטיין ואן גוך ליכטנשטיין

34. המאה ה-20 ◄ פופ ארט◄רוי ליכטנשטיין "החיילים המותשים, מחוסרי-שינה במשך חמישה ושישה ימים כל פעם, תמיד רעבים לארוחה הגונה, סובלים מזיהום הפטריות הטרופיות, ממשיכים ללחום!" רוי ליכטנשטיין, טקה טקה, 1962, צבע מגנה על בד

35. המאה ה-20 ◄ פופ ארט◄רוי ליכטנשטיין רוי ליכטנשטיין, "טקה טקה", 1962, צבע על בד. תמונה מחוברת קומקיקס (המקור לציור) מה ההבדל בין המקור מחוברת הקומיקס לבין הציור? חוברות הקומיקס נחשבו ל"תרבות נמוכה" ולא לאמנות. ליכטנשטיין הוקסם מהתכנים הרגשניים של הקומיקס אבל עיצב אותם בלי ביטוי של רגשות, על ידי השמטת פרטים, ובסגנון מכני יותר. במקור ניתן להבחין בחיל בודד האוחז במכונת ירייה. בציור הושמט החייל, אך הודגשה מכונת הירייה, שהקליעים עפים ממנה. כך מושמט הגורם האנושי מהקומיקס והיצירה מעצימה את הנשק, אולי כביקורת חריפה על המלחמה. בהעדר בני אדם, הטקסט על החיילים המותשים הופך אבסורדי הצופה חש כמה המלחמה חסרת טעם. השמטת המקום מהמקור הופכת את המלחמה לאוניברסלית.

36. המאה ה-20 ◄ פופ ארט◄רוי ליכטנשטיין רוי ליכטנשטיין, קמנו לאיטנו, 1964, צבע שמן ומגנה על בד

37. המאה ה-20 ◄ פופ ארט◄רוי ליכטנשטיין רוי ליכטנשטיין קמנו לאיטנו... נושא וטכניקה: זוג על סף נשיקה מתחת למים. רגע רווי רגש המתואר על ידי ליכטנשטין, בסגנון מכני, לא אישי. הסגנון המנוכר גורם לנו להתייחס לסצינה כאל "קיטש", קלישאה של רומנטיקה. הטקסט: שילוב הטקסט המבאר בצד הציור נעשה אף הוא בהשפעת הקומיקס, והוא חלק בלתי נפרד מהיצירה. הטקסט מספר כיצד הנאהבים חשו שהם אינם קשורים לעולם החיצון "כמו שחיינים שלא צריכים לנשום"- דימוי קלישאתי ולא מציאותי מסר: ציור אירוני שמעלה שאלות לגבי האופן שבו רומנטיקה מוצגת ע"י התקשורת והשפעתה על האופן בו אנו תופסים את האהבה.

38. המאה ה-20 ◄ פופ ארט◄רוי ליכטנשטיין הצד האחורי של האלבום "אין עוד יום" , גידי דוב (1991) Darling, I want the world for youyou're sweet, but my closet is so crowded now…

39. שאלת בגרות לפניך "קמנו לאיטנו"של רוי ליכטנשטיין. א. ציין לאיזו לאיזה זרם אמנותי משתייך הציור. ציין והסבר שניים ממאפייני הזרם. (50%) ב. מהו מקור ההשפעה המרכזי על ליכטנשטיין? (10%) ג. הסבר מהו מהמסר של היצירה ובמה הוא בא לידי ביטוי (40%)

40. שאלת בגרות לפניך שלוש יצירות של אנדי וורהול. א. הסבר מהם הנושאים שהעלה וורהול ביצירות אלה, ומדוע בחר דווקא בהם. (50%) ב. בחר יצירה אחת, והסבר שלושה אמצעים אמנותיים בהם השתמש האמן כדי להעביר את המסר (50%) מרילין התרסקות מטוס, בקבוקי קוקה קולה