סמכויות לפי חוק השיפוט

1. סמכויות לפי חוק השיפוט

2. בסיס הסמכות לפי סעיף 1 לחוק • "יהודים" – זיקה דתיתמבחני ההשתייכות הדתיתמכוח לידה/בעקבות המרת דתליבה של מבחן פנים-דתי, בצירוף מבחן חיצוני-אזרחיספק בהשתייכות הדתית שולל סמכות: בסן – ספק עובדתיבנקוסבקי – ספק הלכתי (ביטול הגיור למפרע?)דרישת יהדות של שני בני-הזוג: פס"ד סרגובי לאחרונה • "אזרחי המדינה" – זיקה מדינתית • או "תושביה" – זיקה מדינתית • "בישראל" – זיקה טריטוריאלית

3. הזיקה הטריטוריאלית: "בישראל" • האפשרויות השונות: • "אני מוכן לאמר, שהמילה 'בישראל' מתייחסת לכל מה שקדם לה, הן לענייני נישואין וגירושין והן ליהודים" (ברנזון בכהנוף), אבל הגירושין הם הרי בישראל • "יהודים בישראל: אזרחי המדינה או תושביה" (פרופ' מעוז) • "יהודים בישראל" • האמנם עניין טכני בלבד? • המשמעות האידיאולוגית של פרשנות "בישראל" (לדוג' – ברנזון בכהנוף)

4. התפתחות פרשנות "יהודים בישראל" • דרישת נוכחות פיזית הן של התובע והן של הנתבע (הלכת דורון חן) • נוכחות פיזית של הנתבע בלבד, די בנוכחות קונסטרוקטיבית של התובע, המתמלאת בעצם הגשת תביעה באמצעות ב"כ (מגנזי, הראל, גיל) • גם לגבי הנתבע די ב"זיקת תושבות" (קריב) • אין צורך אף בזיקת תושבות, די ב"זיקה" (ורבר, חג'ג') "אמיצה דיה עד שיהיה בה כדי להצדיק הקניית סמכות לביה"ד הרבני" (חשין בחג'ג') • נסיבות היוצרות "זיקה" בורבר

5. שיקולים ליציקת תוכן ב"זיקה" – חשין: • בייחוד ניתן דעתנו לכך שיהודים שנישאו זה לזה, רק בי"ד יהודי דתי יכול שיתיר את נישואיהם. בי"ד רבני בישראל, בי"ד זמין הוא למבקשיו. לא כן הוא בי"ד דתי יהודי בכל מקום אחר... • עוצמתה של הזיקה בין בעלי הדין לבין ישראל... תיגזר מנסיבותיו של כל ענין וענין, ולא פחות מכך מן הצורך – הדוחק לעיתים – לעזור למי שנותר ומושיע אין לו... תוך שימת לב לנושא העגינות... • שיקול מניעת העגינות מופיע גם בורבר (פסקה 37)

6. אוביטר בורבר, עם הגמשת דרישת הזיקה הטריטוריאלית • יתכן שיש מקום להבחין, לעניין הסמכות של בי"ד רבני כלפי נתבע שאינו מתגורר בישראל, בין תביעה לגירושין, הנמצאת בסמכות הייחודית של בי"ד רבני, לבין תביעות אחרות, כגון תביעות למזונות, רכוש או החזקת ילדים, הנמצאות גם בסמכותו של בימ"ש, אם בישראל ואם מחוץ לישראל. • מה המצב המשפטי כיום??? • תיקון 2005: הוספת 4א – הקלה בדרשת הזיקה המדינתית; הורדת דרישת הזיקה הטריטוריאלית

7. "אזרחי המדינה" • ע"פ חוק האזרחות, גם בעלי אזרחות כפולה, ובלבד שאחת מהן היא אזרחות ישראל, ואפילו לפי מבחן האזרחות האפקטיבית לא הישראלית היא הדומיננטית

8. "או תושביה" • המושג זכה לפרשנויות שונות לגבי חוקים שונים. ביהמ"ש העליון קבע שלעניין החשבד"ר מדובר בפרשנות מהותית, לפי מבחן "מירב הזיקות העובדתיות", או במילים אחרות "מרכז החיים", ונדרשת "ישיבת קבע". • בג"ץ 7075/04 פלונית: את הביטוי "תושבות" בחוק יש לפרש על פי התכלית המונחת ביסוד ההסדר הנורמטיבי. אין צורך בישיבת קבע. די ב"זיקות עובדתיות הקושרות.. לישראל". שוב – שיקולי מניעת עגינות. הסתמכות על חג'ג' לשם גיבוש "זיקת תושבות" – קירבה רעיונית ל"זיקה" של "בישראל".

9. ניסיונות הרחבת בסיס הסמכות באמצעות התחמקות מסעיף 1 דרך סעיף 4 • כובאני: בני-זוג חסרי אזרחות, אינם תושבי ישראל.צו עיכוב נגד הבעל בעת ביקורו בארץ, דרך תביעה לגירושין וכן תביעה למזונות שהגישה האשה.נפסק: תביעה מכוח סעיף 4 אינה דורשת תנאי סמכות של סעיף 1. אין דיון בשאלות מדיניות של סמכות בינ"ל, כגון בטענות פורום-לא-נאות. יש סמכות – אין הוצאות. • סבג: אינם אזרחים ואינם תושבים. גרושים אזרחית מזה 7 שנים. תביעה כנ"ל, האשה החלה בהליכי התאזרחות.פסה"ד ברוב של פרוקצ'יה (אין סמכות – יש הוצאות 30,000 ₪). דעת מיעוט של רובינשטיין.

10. תיקון חוק השיפוט – סעיף 4א: • ...לביד"ר יהיה שיפוט ייחודי בתביעה לגירושין בין בנ"ז יהודים שנישאו ע"פ דין תורה, בהתקיים אחת מהזיקות האלה: מקום מושבו של הנתבע בישראל; שני בנה"ז הם אזרחים ישראלים; מקום מושבו של התובע בישראל, ובלבד שמקום מושבם המשותף האחרון של בנה"ז היה בישראל... היו בנ"ז יהודים שנישאו ע"פ דין תורה, גרושים לפי דין של מדינת חוץ, יהיה ביה"ד מוסמך לדון בתביעה לגירושין כדין תורה או בתביעה להסרת מניעה להינשא כדין תורה, אף אם התובע בלבד הוא אזרח ישראלי...אין בהוראות סעיף זה כדי להקנות לביה"ד הרבני סמכות שיפוט בענינים הכרוכים בגירושין.(שימו לב להתלכדות עם הפסיקה, ובמיוחד לאוביטר בפס"ד ורבר)

11. השפעת התיקון על הפסיקה הקודמת • האם אין עוד צורך בזיקה הטריטוריאלית?לצורך תביעה במסגרת 4א אין עוד צורך, אבל המשמעות המעשית נדירה יחסית, שהרי מדובר בהליך לשם השגת גט בלבד, ללא כל אפשרות כריכה (4א(ה)). • ומה לגבי תוכן מושג התושבות?4א(ו): לענין סעיף זה, "מקום מושב", של אדם – המקום שבו נמצא מרכז חייו או מקום מגוריו הרגיל. • האם הגב' סבג הייתה נושעת מן התיקון?? • תיק 1-21-7938: הדגמת סמכות לפי ס' 1 ולפי 4א; היסטוריה חקיקתית של התיקון