חגי תשרי וערכי שנת השמיטה

חגי תשרי וערכי שנת השמיטה טעמיה וערכיה של מצוות השמיטה לאור משנתו של הרב שאול ישראלי זצ"ל

תולדות חייו של הרב שאול ישראלי זצ"ל 1. חוץ לארץ - מינסק, קיידנוב, סלוצק, מינסק, בכלא כ"ה בתמוז תרס"ט (1909) -נולד בסלוצק פלך מינסק שבבלארוס (רוסיה הלבנה), עבר לקיידנוב נסע ללמוד תורה בסלוצק, עבר למינסק שם למד תורה במחתרת כ"ג בשבט תרצ"ג (1933) -חצה את גבול רוסיה-פולין, ישב בכלא, השתחרר בסרטיפיקט ששלח הרב קוק 2. ארץ-ישראל - 'מרכז הרב', כפר הרא"ה, שמיטה, חבר הרבנים', הרבנות הראשית ט"ו בכסלו תרצ"ד (1933) - עלה לארץ, נכנס מיד ללמוד בישיבת 'מרכז הרב' כ"ח בכסלו תרח"ץ (1937) - הוכתר לרב המושב כפר הרא"ה כ"א באדר תרח"ץ (1938) - יצא לפולין. ביום זה נשא לאישה את בת דודתו, בת שבע תש"ד (1944) - הקים ועמד בראש 'ועדה רבנית לענייני השמיטה' כ"ה אב תש"ח (1948) - בביתו הוקם 'חבר הרבנים שעל יד הפועל המזרחי' תש"י (1950) - החל ללמד 'מדרשית נעם' מחשבת ישראל. חיבר את הספר: 'פרקים במחשבת ישראל' ט"ו באדר תשי"ג (1953) - נבחר כחבר במועצת הרבנות הראשית המורחבת (ללא זכות הצבעה) י"ג בטבת תשי"ח (1958) - הקים את 'המחלקה להלכות התלויות בארץ ובחקלאות' ליד הרבנות הראשית חשון תשי"ט (1958) - החל להעביר שיעור כללי בישיבת 'מרכז הרב' ד' בניסן תשכ"ד (1964) - נבחר כחבר במועצת הרבנות הראשית החמישית (עד תשנ"ג) 3. ירושלים - בי"ד הגדול, ראש ישיבת 'מרכז הרב', פרס ישראל ו' אדר ב' תשכ"ה (1965) - נתמנה לחבר בית הדין הגדול לערעורים בירושלים, עבר לגור בה תש"ל (1970) - היה חבר במערכת 'דעת מקרא' על נביאים וכתובים תשל"ד (1974) - קיבל את הפרס על שם הרב מימון, על ספריו 'ארץ חמדה', ו'פרקיםבמחשבת ישראל י"ד באדר תשמ"ב (1982) - נתמנה לראש ישיבת 'מרכז הרב' יחד עם הרב אברהם שפירא ה' באייר תשנ"ב (1992) - ביום העצמאות קיבל את 'פרס ישראל' למדעי היהדות י"ט בסיון תשנ"ה (1995) - נפטר בשבת פרשת 'שלח', בגיל 86, נקבר בבית הקברות 'סנהדריה' בירושלים

'השמיטה במהלך הדורות' (מתוך מאמרו של הרב שאול ישראלי זצ"ל) בצאת השנה, תש"ך המצווה הכוללת ביותר בתורה!! 1. "כלכלי" – בין אדם לחברו 2. "חברתי"– בין אדם לחברתו 3."מחשבתי"– בין אדם לעצמו ולמקום [ניתן להוסיף היבטים נוספים:] 4. לאומי - בין אדם לעמו 5. גיאוגרפי – בין אדם לארצו

פרשיות השמיטה בתורה 1. האדם במרכז - חסד י. וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע אֶת-אַרְצֶךָ וְאָסַפְתָּ אֶת-תְּבוּאָתָהּ. יא. וְהַשְּׁבִיעִת תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ וְאָכְלוּ אֶבְיֹנֵי עַמֶּךָ וְיִתְרָם תֹּאכַל חַיַּת הַשָּׂדֶה כֵּן-תַּעֲשֶׂה לְכַרְמְךָ לְזֵיתֶךָ. שמות כג 2. חרישה כא.שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת בֶּחָרִישׁ וּבַקָּצִירתִּשְׁבֹּת. שמות לג רבי עקיבא אומר: אינו צ"ל חריש של שביעית וקציר של שביעית שהרי כבר נאמר (ויקרא כ"ה, ד): "שדך לא תזרע וכרמך לא תזמור", אלא אפילו חריש של ערב שביעית שנכנס לשביעית וקציר של שביעית שיצא למוצאי שביעית. רבי ישמעאל אומר: מה חריש רשות אף קציר רשות, יצא קציר העומר שהוא מצוה. מכות ח, ב חרישה

3. הארץ במרכז - יסודות אמונה וערכי מוסר א. וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה בְּהַר סִינַי לֵאמֹר. ב. דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תָבֹאוּ אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וְשָׁבְתָההָאָרֶץ שַׁבָּת לַיהוָה. ג. שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע שָׂדֶךָ וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְמֹר כַּרְמֶךָ וְאָסַפְתָּ אֶת-תְּבוּאָתָהּ. ד. וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ שַׁבָּת לַיהוָה שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע וְכַרְמְךָ לֹא תִזְמֹר. ה. אֵת סְפִיחַ קְצִירְךָ לֹא תִקְצוֹר וְאֶת-עִנְּבֵי נְזִירֶךָ לֹא תִבְצֹרשְׁנַתשַׁבָּתוֹןיִהְיֶה לָאָרֶץ. ו. וְהָיְתָה שַׁבַּתהָאָרֶץ לָכֶם לְאָכְלָה לְךָ וּלְעַבְדְּךָ וְלַאֲמָתֶךָ וְלִשְׂכִירְךָ וּלְתוֹשָׁבְךָ הַגָּרִים עִמָּךְ. ז. וְלִבְהֶמְתְּךָ וְלַחַיָּה אֲשֶׁר בְּאַרְצֶךָ תִּהְיֶה כָל-תְּבוּאָתָהּ לֶאֱכֹל. ויקרא כה 4. שמיטת כספים - דברים טו, א-י 5. הקהל – דברים לא, י-יב 6. היובל –ויקרא כה, ח-יט בצירה קצירה זמירה זריעה

חגי תשרי וערכי השמיטה א. ראשהשנה בין אדם למקום 3 עיקרי היהדות: 1. מלכויות-מציאותה', 2. זכרונות-השגחה פרטית, 3. שופרות-תורהמהשמים ספר העקרים א, ד

א/1. "כי יש אדון עליה ועל אדוניה" בשמיטה • 1. הארץ לי היא – מלכות ה' בעולם! סנהדרין לט, א • 2. עיני ה' בגידולי השדה – השגחה פרטית ספר החינוך פד העמק דבר שמות יב, כז • 3. ברכה ל-3 שנים – הוכחה שהתורה מהשמים הכתב סופר, ויקרא כה

ב. יום הכיפורים בין אדם לעצמו חזרה בתשובה, תיקון המידות • בין אדם לחברו בקשת סליחה • יומא פ"ח, מ"ט קבלת לוחות שניים - בצניעות יום סליחה ומחילה לדורות תנחומא כי תשא לא

בשמיטה • ותרנות חמלה על העניים מורה נבוכים ג, לט ספר החינוך פד כיבוש היצר ענווה וצניעות הכתב סופר ויקרא כה תנחומא ויקרא

חזרה בתשובה - האדם חוזר אל טבעו הרענן הראי"ה קוק, מבוא לשבת הארץ

שנת שלום והימנעות ממריבות מצות השמיטה כוללת את כל עשרת הדברות, ואת כל הערכים של מעמד הר סיני בפרשת בהר נסמכו שמיטה ויובל להר סיני, והם עצמם בחינת עשרת הדברות"!! שפת אמת ויקרא עמ' 122 היובל כלי יקר שופר בראש השנה ומספר הקולות - נלמד מיובל עשרת ימי תשובה וביובל- שוויון, החירות האמיתית רמב"ם שמיטה ויובל פ"י רמב"ם תשובה פ"ב תקיעת השופר במוצאי יום הכיפורים - זכר ליובל הרב י' משאש, אוצר המכתבים, חלק ב, מכתב אלף קג רמב"ם שמיטה ויובל פ"י

ג. סוכות בין אדם לארצו • הארץ והפרנסה מה' נגד 'כוחי ועוצם ידי' • רשב"ם, ויקרא כג ארבעת המינים - שבחה של ארץ ישראל

בשמיטה כ. וְכִי תֹאמְרוּ מַה-נֹּאכַל בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת הֵן לֹא נִזְרָע וְלֹא נֶאֱסֹף אֶת-תְּבוּאָתֵנוּ. כא. וְצִוִּיתִי אֶת-בִּרְכָתִי לָכֶם בַּשָּׁנָה הַשִּׁשִּׁית וְעָשָׂת אֶת-הַתְּבוּאָה לִשְׁלֹשׁ הַשָּׁנִים. ויקרא כה התבואה ל-3 שנים - נגד כוחי ועוצם ידי כלי יקר ויקרא כה, ב לא להיות עבדים נמכרים לאדמה רבי יצחק עראמה, עקידת יצחק, שער סט מנוחה לאדמה רמב"ם מורה נבוכים ג, לט

ב. הסוכה – ארץ ישראל והגלות היציאה לסוכה - כפרה מעין גלות אמר רבי אלעזר בר מריום: למה עושים אנו סוכה אחר יום הכיפורים? לומר לך שכן את מוצא בראש השנה יושב הקב"ה בדין על באי העולם וביום הכיפורים הוא חותם את הדין, שמא יצא דינם של ישראל לגלות, ועל ידי כן הן עושין סוכה וגולין מבתיהם לסוכה והקב"ה מעלה עליהם כאילו גלו לבבל, שנאמר: 'חוּלִי וָגֹחִי בַּת צִיּוֹן כַּיּוֹלֵדָה כִּי עַתָּה תֵצְאִי מִקִּרְיָה וְשָׁכַנְתְּ בַּשָּׂדֶה וּבָאת עַד בָּבֶל שָׁם תִּנָּצֵלִי שָׁם יִגְאָלֵךְ ה' מִכַּף אֹיְבָיִך' (מיכה ד, י). פסיקתא דרב כהנא (נספחים לפרשה ב', מהדורת מנדלבוים, עמ' 457) הסוכה - זכר לכיבוש ארץ ישראל הרב יהודה זולדן, סוכת קטיף עמ' 13 לסוכה ולארץ ישראל נכנסים עם כל הגוף בשםהגר"א נמסר ביטוי קולע להשוואה בין הסוכה לארץ ישראל: מצוות ישיבה בסוכה ומצוות ישיבת ארץ ישראל הן שתי המצוות היחידות שהאדם מקיימן בכל גופו, גם בשעת אכילתו ושינתו. ורמז לכך בפסוק: "ויהי בשלם סוכו ומעונתו בציון" (תהילים עו). הושוו ציון וסוכה זה לזה.

בשמיטה "כִּי תָבֹאוּ אֶל-הָאָרֶץאֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם." ויקרא כה, ב אָז תִּרְצֶה הָאָרֶץ אֶת-שַׁבְּתֹתֶיהָ, כֹּל יְמֵי הָשַּׁמָּה, וְאַתֶּם, בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיכֶם; אָז תִּשְׁבַּת הָאָרֶץ, וְהִרְצָת אֶת-שַׁבְּתֹתֶיהָ. כָּל-יְמֵי הָשַּׁמָּה, תִּשְׁבֹּת, אֵת אֲשֶׁר לֹא-שָׁבְתָה בְּשַׁבְּתֹתֵיכֶם, בְּשִׁבְתְּכֶם עָלֶיהָ. ויקרא כו, לד-לה "אשר לא שבתה" - שבעים שנה של גלות בבל הן היו כנגד ע' שנות השמיטה ויובל שהיו בשנים שהכעיסו ישראל בארצם לפני המקום. רש"י, שם גלות באה לעולם על: עבודה זרה, ועל גילוי עריות, ועל שפיכות דמים, ועל שמיטת הארץ. פרקי אבות ה, ז

ארץ-ישראל ניתנת לעם ישראל מחדש כל שבע שנים כִּי תָבֹאוּ אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם, ויקרא כה, ב כג וְהָאָרֶץ לֹא תִמָּכֵר לִצְמִתֻת כִּי-לִי הָאָרֶץ, כִּי-גֵרִים וְתוֹשָׁבִים אַתֶּם עִמָּדִי. שם שם משמואל, ויקרא עמ' שמז

השמיטה מוכיחה שארץ-ישראל שייכת רק לעם ישראל! מצוות השמיטה רק בארץ-ישראל האלשיך ויקרא כה, ב

ג. ארבעת המינים אחדות בעם ישראל פְּרִי עֵץ הָדָר - אלו ישראל. מה אתרוג זה יש בו טעם ויש בו ריח, כך ישראל יש בהם בני אדם שיש בהם תורה ומעשים טובים; כַּפֹּת תְּמָרִים - אלו ישראל. מה התמרה הזו יש בה טעם ואין בה ריח, כך הם ישראל, יש בהם בני אדם שיש בהם תורה ואין בהם מעשים טובים; וַעֲנַף עֵץ עָבֹת - אלו ישראל. מה הדס יש בו ריח ואין בו טעם, כך ישראל יש בהם בני אדם שיש בהם מעשים טובים ואין בהם תורה; וְעַרְבֵי נָחַל - אלו ישראל. מה ערבה זו אין בה טעם ואין בה ריח כך הם ישראל, יש בהם בני אדם שאין בהם תור ואין בהם מעשים טובים; ומה הקדוש ברוך הוא עושה להם? לאבדם אי אפשר. אלא אמר הקב"ה*אמר הקב"ה- : יוקשרו כולם אגודה אחת והם מכפרים אלו על אלו. ויקרא רבה, אמור בשמיטה שנת שוויון בין עשירים לעניים שפת אמת, בהר תרמ"א

ד. שמיני עצרת בין אדם לעמו פר אחד בשמיני עצרת - כנגד עם ישראל הני שבעים פרים כנגד מי? כנגד שבעים אומות. פר יחידי למה? כנגד אומה יחידה, משל למלך בשר ודם שאמר לעבדיו עשו לי סעודה גדולה. ליום אחרון אמר לאוהבו עשה לי סעודה קטנה כדי שאהנה ממך. סוכה נב, ב בשמיטה בין אדם לעמו אומה שלימה מקדשת שם שמים הרב הירש, שמות כג, יא

ה. שמחת תורה בין אדם לתורתו מצוות הקהל כל עקרן של ישראל - היא התורה! ספר החינוך כלי יקר כל שבע שנים - שיחזור מעמד הר סיני רמב"ם חגיגה פ"ג, ה"ו

מנהגי שמחת תורה - זכר למעמד הקהל! ה. שמחת תורה - בין אדם לתורתו

אברהם יערי, תולדות שמחת תורה, עמ' 353

סיכום הרב שאול ישראלי זצ"ל

בהצלחה, שנה טובה "בנה ביתך כבתחילה וכונן מקדשך על מכונו, והראנו בבנינו ושמחנו בתקונו". ערך: שמואל כ"ץ רב בית הספר ממ"ד תורני לבנות הר-נוף, ת"ת ממ"ד 'נחלה' הר נוף ואולפנת חורב, ירושלים

חגי תשרי וערכי שנת השמיטה