Download
1 / 43
830 likes | 2.99k Vues
בדיקה נוירולוגית מקיפה. מרצה: אסיה גלר R.N., B.A. שלבי הבדיקה הנוירולוגית :. רמת הכרה סימני גירוי מנינגיאליים. תפקודים קוגניטיביים גבוהים (דיבור, זיכרון). עצבים קרניאליים. מערכת מוטורית. מערכת סנסורית. מערכת צרברלית. הליכה ( gait ). מצב הכרה :.
E N D
בדיקה נוירולוגית מקיפה מרצה: אסיה גלר R.N., B.A
שלבי הבדיקה הנוירולוגית : רמת הכרה סימני גירוי מנינגיאליים. תפקודים קוגניטיביים גבוהים (דיבור, זיכרון). עצבים קרניאליים. מערכת מוטורית. מערכת סנסורית. מערכת צרברלית. הליכה (gait).
מצב הכרה : חלוקה גסה – alert, lethargic, optunded, stuporous, comatouse. מדד גלזגו לקומה – סולם שבו כל בודקים תגובות, ונותנים ציון בטווח 15-3.
סימני גירוי מנינגיאלי : קשיון עורף – תחושה סובייקטיבית של הבודק. קיים פער בין תחושה קדימה-אחורה לתנועה לטראלית. Kerning sign – החולה שוכב על הגב, מקפלים את הרגל ואז מיישרים אותה. ביישור מותחים את הקרומים ואם יש גירוי מנינגיאלי זה גורם לגירוי ואז החולה מכופף את הראש.
סימני גירוי מנינגיאלי-המשך Bruzinsky sign – הבדיקה ההפוכה. מכופפים את הצוואר, ואם יש גירוי מנינגיאלי אז החולה יכופף בתגובה את הרגליים
תפקוד קוגניטיבי : קשב. זיכרון. תפקודי שפה. תפקודים מוטוריים מורכבים (praxis) – מטלה מוטורית כמו הדגמה של צחצוח שיניים, למשל. spatial abilities (התמצאות במרחב). תפקודים פרונטאליים-ביצועיים.
עצבים קרניאליים : Olfactory nerve
עצבים קרניאליים- המשך : Optic nerve : • תגובת אישונים • חדות ראיה • שדות ראיה
עצבים קרניאליים- המשך : Occulomotor, Trochlear ו-abduscence : שדות ראיה yolked movement – 2 העיניים נעות לאותו כיוון Normal nystagmus optokinetic nystagmus (OKN)
עצבים קרניאליים- המשך : Trigeminal nerve תפקוד סנסורי – בודקים תחושה למגע עדין ולכאב באזור של כל אחת משלושת השלוחות. בנוסף, יוצרים גירוי מכיוון האוזן אל האף, כדי לראות אם יש הבדל. תפקוד מוטורי – שולט על מגוון שרירים, בניהם masseter (הנעת הלסת מצד לצד)ו-pterygoid (הידוק הלסתות זו לזו, התנגדות להפרדתן).
עצבים קרניאליים- המשך : Facial nerve : תחושה של טעם, עצבוב מוטורי, עיצוב סימפטטי של בלוטות דמע ורוק. בפועל בודקים תנועת שרירי פנים חיוך גדול, ניפוח הפה והחזקת אויר, הרמת הגבות, עצימת העיניים חזק (אדם בריא יכול "לקבור" את הריסים).
עצבים קרניאליים- המשך : Vestibulo-Cochlear מבחן Weber – שמים קולן על פסגת הגולגולת ובודקים אם החולה שומע בצורה שווה בודק הולכה גרמית מבחן Rinne – שמים קולן על ה-mastoid process. כאשר הנבדק מפסיק לשמוע דרך העצם הוא עדיין אמור לשמוע אם נעביר את הקולן לכניסה לאוזן
עצבים קרניאליים- המשך : Glosso-Pharyngeal ו-Vagus : בודקים את שני העצבים יחד ע"י בדיקת קיום רפלקס הקאה (gag reflex) והסתכלות בתנועת החיך הרך בהפעלת הרפלקס. כאשר החולה אומר "אהה".
עצבים קרניאליים- המשך : Accessory : בודקים את שריר הטרפזיוס ע"י הרמת כתפיים, וע"י סיבוב הראש לכיוון הנגדי.
עצבים קרניאליים- המשך Hypoglossal בודקים ע"י הוצאת לשון
מערכת מוטורית : חולשה : הבדיקה המוטורית נועדה לזהות אם לחולה יש חולשה והיכן. בדיקת מצב – נותנים לחולה להושיט ידיים קדימה ולעצום עיניים, ומנסים לגרום לידיים לצנוח. אם יש צניחה ופרונציה של היד זה מרמז לפגיעה פירמידלית. ביצוע מקביל ברגליים: מבקשים להחזיק את שתי הרגליים באויר בכיפוף קל, ומבקשים לעצום את העיניים.
בדיקה נוירולוגית טונוס : טונוס מוגבר קבוע בכל טווח התנועה- אופייני לפגיעה extrapyramidal. Cogwheel rigidity – פגיעה אקסטרה-פירמידלית -דמוי גלגל שיניים, ריגידיות ושחרור לסירוגין.למשל, פרקינסון. clasp knife - פגיעה פירמידלית. הטונוס מוגבר בתחילת התנועה ואח"כ יש שחרור של ספסטיות Paratonia – פגיעה פרונטלית. נדמה שהחולה מתנגד בכוונה ("עושה דווקא", לא משחרר). הטונוס כל הזמן מוגבר. טונוס ירוד קיים בפגיעות של עצב פריפרי או בפגיעות מרכזיות כמו פגיעות של המוחון גורמות לזה. ספסטיות –לחולה עם ספסטיות הרגל תעלה בקו אחד.
בדיקה נוירולוגית- המשך - כוח-MRC strength grading 0-5= אין כיווץ שריר, שיתוק-> תנועה תקינה - רפלקסים :בדיקת עצב-שריר 0-4= חוסר מוחלט- קלונוס(-רפלקס מופיעה כמה פעמים) 2-נחשב רפלקס נורמלי, 3-היפאקטיבי Hoffman reflex
רפלקסים פתולוגיים : סימן בבינסקי – אקסטנציה של הבוהן בתגובה לגירוי כף הרגל (באדם בריא הבוהן תתקפל). ברפלקס בבינסקי יש גם פרישה של האצבעות והפעלה של השרירים הלטראליים של הירך.
רפלקסים פתולוגיים- המשך Chaddock- כמו בבינסקי, אבל מגרים את הצד של גב כף הרגל. Oppenheim – גירוי מכאיב לאורך עצם הטיביה מלמעלה כלפי מטה Gordon – לחץ על גיד אכילס או על הגסטרוקנמיוס
מערכת סנסורית : איזה תחושות בודקים ? כאב- עובר במסלולים ספינו-תלמיים (בצד של חוה"ש) מגע עדין ויברציה – ע"י קולן- תחושת מצב עוברת ב-dorsal column. Higher sensory functions- תחושות סנסוריות שהפענוח שלהן מחייב הפעלה של קורטקס סנסורי, ברמה הגבוהה ביותר. graphasthesia – כותבים על היד, ורואים אם הנבדק מזהה. astereogonosis – זיהוי של חפצים בתוך כף היד. extinction – זיהוי מתי ואיפה יש גירוי (איזו גפה) – משמש לבדיקה האם שם לב לשני גירויים בו"ז.
בדיקת הצרבלום : עדויות לבעיה צרבלרית בשלבים קודמים של הבדיקה : דיבור צרברלי –החולה נשמע קצת כמו רובוט, עם תזמון לא נכון של הדברים (הפסקות קצרות וארוכות) ויש שינויים בטון של הדיבור. ניסטגמוס – פגיעה צרבלרית עושה ניסטגמוס וניתן לזהות זאת כבר בשלב של בדיקת העצבים הקרניאליים. בדיקה מוטורית –טונוס ירוד. החזרים גידיים מעט ירודים
הבדיקה הצרבלרית הפורמלית : תנועות מהירות מתחלפות (rapid altering movement ) : בדיקת תזמון. מבקשים מהחולה לעשות תנועות מתחלפות של כפות הידיים (להפוך מצד לצד) ורואים שהן מהירות ותקינות. כאשר יש הפרעה זה נקרא דיס-דיאדוכוקינזיס Dysmetria – בדיקת מיקום. בדיקת אצבע-אף או בדיקת heal to shin שבה הנבדק מחליק את העקב שלו לאורך השוק. מבחן rebound סימן ע"ש Holmes – היד של החולה מכופפת והרופא מושך אותה אליו ומשחרר פתאום, ואז חולה צרבלרי לא יוכל להשתלט עליה והיא תפגע לו בפנים. הליכה צרבלרית – לא יציבה.
בדיקה נוירולוגית- הליכה ויציבות Gait : הליכה תקינה – יציבה, סדירה, תנועות ידיים מנוגדות לרגליים. Tandem – עקב בצד אגודל. הפרעת יציבות מקשה על הליכה כזו. מבחן יציבות - מבקשים מהחולה לעמוד ברגליים צמודות ולהושיט ידיים קדימה ומסתכלים אם החולה יציב. חולה צרברלי לא יוכל בכלל לעמוד יציב גורמים אפשריים: פרקינסוניזם, פגיעה פרונטלית ביטוי קליני- נפילה לאחר אובדן שיווי משקל
הליכה ויציבות – Gait :המשך מבחן רומברג (romberg) - בהמשך לבדיקת יציבות מבקשים מהנבדק לעצום עינייםומסתכלים אם החולה יציב. RetroPultion- מושכים את החולה אחורה. אדם בריא יזוז 2 צעדים ויעצור. חולה עם פרקינסון יזוז כמה צעדים וייפול אחורנית בתסמונת פרונטלית החולה יפול כמו גוש
הפרעות הליכה : • הליכת steppage – חולשת drop foot. חולה שלא יכול לעשות dorsi-flexion, והם צריכים להרים את הברך הרבה כדי שהרגל לא תיגרר על הרצפה. • הליכה של חולה סיפיליס- החולה מכה על הרצפה בכל צעד,בגלל חסר של input סנסורי מהנגיעה של הרגל ברצפה. • הליכה פרקינסונית – חולה כפוף. הפרעה בתחילת ההליכה (דבוק לרצפה) ואח"כ מעין ריצה. קצת גרירת רגליים
הפרעות הליכה- המשך : • הליכת מספריים - הליכה ספסטית שבה היד בפלקציה והרגל באקסטנציה, והיא עושה תנועה סיבובית כלפי חוץ בכל צעד. • Magnetic gait– תסמונת פרונטלית. החולה דבוק לרצפה ולא מסוגל ללכת, למרות שאין חולשה מוטורית. • הליכת טרנדלנבורג – חולשה פרוקסימלית. ידיים על האגן והליכה מצחיקה מצד לצד. אין אפשרות להרים את הירך ולכן יש הטיה של האגן. במיופתיה
בדיקות נוספות של מ"ע CT MRI CEREBRAL ANGIOGRAPHY EEG EMG LP
1.בדיקת הולכה עצבית : NCT- nerve conduction tests בדיקה זו מעריכה את תפקוד העצבים ההיקפים א. מגבלות אנטומיות- לא כל עצב ניתן לבדיקה, למשל שורשי העצבים היוצאים מחוט השדרה אינם ניתנים לבדיקה ישירה עקב מיקומם האנטומי. ב. הבדיקה מעריכה את סיבי העצבים שקוטרם גדול, כך שתתכן נוירופתיה הפוגעת בעצבים בעלי הקוטר הקטן, אשר לא תתגלה בבדיקת ההולכה העצבית. - חשוב לציין, כי מדובר בשתי בדיקות נפרדות: EMG
EMG 2. בדיקת EMG רושמת את הפעילות החשמלית הנוצרת על ידי סיבי השריר. שלב הראשון (של בדיקת EMG ) – מבוצע כאשר השריר במנוחה . בשריר תקין בדיקת EMG לא תרשום כל פעילות חשמלית משריר במנוחה השלב השני (של בדיקת EMG )- רישום בזמן התכווצות מתונה של השריר. המטרה היא לאפיין את היחידות המוטוריות (Motor units) עצמן. השלב השלישי (של בדיקת EMG )- רישום בזמן התכווצות מקסימלית של השריר . הפרמטר הנמדד בשלב זה נקרא גיוס (recruitment), דהיינו הוא משקף את היכולת של השריר לגייס יחידות מוטוריות על מנת לייצר מקסימום כוח
EEG מאפשרת אבחון הפרעות ומחלות במערכת העצבים המרכזית כגון: אפילפסיה, דלקות, הפרעות בכלי דם וכאבי ראש. בדיקה זו ניתנת לביצוע גם במהלך שינה
