Download
slide1 n.
Skip this Video
Loading SlideShow in 5 Seconds..
צוות המשימה לצמצום הפער הדיגיטאלי בישראל בראשות ד"ר חיים אילוז-אילון PowerPoint Presentation
Download Presentation
צוות המשימה לצמצום הפער הדיגיטאלי בישראל בראשות ד"ר חיים אילוז-אילון

צוות המשימה לצמצום הפער הדיגיטאלי בישראל בראשות ד"ר חיים אילוז-אילון

163 Vues Download Presentation
Télécharger la présentation

צוות המשימה לצמצום הפער הדיגיטאלי בישראל בראשות ד"ר חיים אילוז-אילון

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - E N D - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
Presentation Transcript

  1. צוות המשימה לצמצום הפער הדיגיטאלי בישראל בראשות ד"ר חיים אילוז-אילון

  2. הקדמה • על פי החלטת הממשלה הוקמה הועדה הלאומית לטכנולוגיות חברת המידע והידע בראשות השר במשרד האוצר מר מאיר שטרית ובאמצעות יושב ראש הועדה מר איציק כהן ממשרד האוצר. • הועדה הלאומית החליטה כבר בישיבתה השנייה לאור חשיבות הנושא להקים את צוות המשימה לנושא צמצום הפער הדיגיטאלי בישראל. במסגרת זו מונו חברי צוות משימה לנושא בראשות ד"ר חיים אילוז איילון. • מאז הקמתו פעל הצוות לאיסוף ועיבוד נתונים: בדיקת דוחו"ת קודמים, מיפוי מדוקדק של הגופים שפועלים בשטח, עדכון נתוני סקרים של הלמ"ס, עיבוד נתוני ה"קול הקורא" ועוד. לשם כך נערכו פגישות עבודה וראיונות טלפוניים. • ב 1-9-2003התקיימה פגישת צוות מורחבת שבו הוצגו הממצאים הראשונים. ממצאים מעודכנים בתוספת תובנות מהדיון מובאות כאן.

  3. מיפוי הגופים • מיפוי גופים העוסקים בסגירת פערים דיגיטאליים (ציבורי, עסקי ומלכ"רי) לצורך יצירת שיתוף פעולה עתידי בין הגופים לשם: • איגום משאבים • מניעת כפילויות • סינכרון פעילויות • יתרון הגודל וסינרגיה • שימוש בתשתיות ובמשאבים קיימים • מיפוי הפערים הדיגיטאליים על פי מימד גיאוגרפי (פרישה) ומימד כלכלי (על פי עשירונים) לצורך זיהוי מוקדי פער לפעולה יזומה. • "בעיית מדי השמן": מי מודד מה? תת- הועדה פועלת לייזום מדידות של הלמ"ס ברמה הלאומית אולי כבר למפקד הבא.

  4. צפת שלומי מ.תרשיחא ח.הגלילית בית ג'אן כרמיאל נצרתעילית אור עקיבא טבריה חיפה עוספייה שפרעם טירתהכרמל חדרה בית שאן נתניה הרצליה אריאל פתח תקווה אריאל לוד רמלה ירושלים ק. מלאכי מעלה אדומים לכיש אשדוד קרית גת שדרות קרית ארבע נתיבות רהט אופקים באר שבע דימונה ירוחם מפת חפיפהמדגמיתשל פעילות גופי סגירת פער דיגיטאלי • נבדקו 74 יישובים בהם פועליםנציגים מייצגים של שלושת המגזרים העיקריים • הציבורי (מחשב לכל ילד, להבה) • העסקי (אינטל, פורמולה, סיסקו) • השלישי (תפוח, חלון לעולם המחר) סיכום ממצאים מספר היישובים שבהם פועל גוף אחד: 37 ממספר היישובים שבהם פועלים שני גופים: 24 מספר היישובים שבהם פועלים שלושה גופים: 6 מספר היישובים שבהם פועלים ארבעה גופים: 4 מספר היישובים שבהם פועלים חמישה גופים: 3 פיזור גיאוגרפי של אזורי חפיפה במפה מצורפת על המפה מסומנים כל הישובים שבהם יש פעילות של שני גופים ויותר (ראה נספח בטבלה מצורפת לפירוט מדויק) * הערה: חפיפה לא תמיד מסגירה את אופי הפעילות.

  5. ישובים בהם ישנה פעילות של 3 גופים

  6. ישובים בהם ישנה פעילות של 4 גופים

  7. ישובים בהם ישנה פעילות של 5 גופים

  8. מיפוי הגופים חשיבות המיפוי לאור החפיפה בין פעילויות הגופים, ומורכבות הקשרים ביניהם. גופים רבים מקיימים קשרים של שיתוף פעולה ביישום הפרוייקטים. ארגונים עסקיים, תורמים לפרוייקטים להטמעת טכנולוגית מידע דרך תיווך של מלכ"רים, וכן יוצרים פרוייקטים בשיתוף עם המגזר הציבורי: פרוייקטים להטמעת טכנולוגיות מידע העברת התרומות מלכ"רים מענקים כספיים וציוד תיאום ושיתוף פעולה המגזר הציבורי ארגונים עסקיים תיאום ושיתוף פעולה

  9. מסקנות מהישיבה עם הגופים הפועלים לצמצום הפער הדיגיטלי • בישיבה שהתקיימה בראשון לספטמבר ואורגנה על ידי הועדה הלאומית השתתפו נציגים ממספר עמותות, גופים עסקיים וגופי ממשלה הפועלים בנושא צמצום הפער הדיגיטלי. • בישיבה הובעה הסכמה של הגופים הפועלים לפעול לאיגום משאבים בניהם בחסות הוועדה • האינטרס של הגופים לאיגום משאבים נובע בין השאר מקשיים תקציביים ומתחושה של כפילות ובזבוז משאבים • מרבית הנציגים טענו שיש להגדיר באופן ממוקד ומדיד את הפערים הדיגיטאליים הקיימים ולפעול למדידה סדירה של יעילות וקצב סגירת הפערים • רשת אורט הסכימה להעמיד לרשות הגופים האחרים את כיתות הלימוד שלה ברחבי הארץ בשעות שלאחר שעות הלימודים. אנו מעריכים שזו סנונית ראשונה בדרך לשיתופי פעולה בעלי אופי דומה.

  10. נתוני פער דיגיטאלי בישראל מעובד על פי נתונים מהלמ"ס, חברת טלסקר, ומקורות נוספים

  11. נתונים - פערים דיגיטאלים בישראל (עפ"י מקום מגורים) מקור: מדגם הלמ"ס בערים מעל 100,000 תושבים, שנת 2000

  12. מס' הגולשים (באלפים) אחוז הגולשים קבוצת גיל - פערים דיגיטאלים בישראל (עפ"י קבוצות גיל, מגיל 18 ומעלה) נתונים מקור: סקר TGIלשנת 2000 לחץ לקבלת נתוני גיל נוספים.

  13. פערים דיגיטאליים בבעלות משקי בית על מחשב הפער בין עשירון תחתון לעליון לא נסגר ואף גדל במקצת מ 44% פער ב 1977 ל 47% ב 2001

  14. פערים דיגיטאליים בנגישות משקי בית לאינטרנט הפער בין עשירון תחתון לעליון גדל מ 14% פער ב 1977 ל 47% ב 2001

  15. מטרות וכיווני פעולה

  16. הנחות יסוד מדינת ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה פערים דיגיטאליים • פער דיגיטאלי = פער חברתי וכלכלי = פער ביכולת מימוש פוטנציאל יצרני ואזרחי = פער ביכולות ניעות החברתית = פגיעה בכושר התחרותי ובחוסן הלאומי • סגירת פערים דיגיטאליים ומעבר לכלכלת מידע וידע נועדו לחזק את כלכלת ישראל וליצור יתרון תחרותי במגרש הגלובאלי בהון האנושי ובנכסי הייצור הלאומיים. • השקעה בסגירת פער דיגיטאלי איננה רק מטרה ערכית-חברתית אלא ובעיקר השקעה לאומית בהשבחת הון אינטלקטואלי וביצירת גורמי ייצור חדשים ברמה הלאומית.

  17. מטרות ויעדיםעיקריים • חשיפת טכנולוגיות המידע והידע בפני כלל האוכלוסייה בישראל תוך הגדרה מושכלת של קבוצות מיקוד וסדרי עדיפות. • החדרת המודעות בדבר היכולות הטמונות בטכנולוגיות אלה כאמצעי מרכזי לשיפור השירות לאזרח. • איחוד השיח הדיגיטאלי במדינת ישראל (שיח במימד דיגיטאלי כשפה שנייה) – Digital Convergence • בחמש השנים הבאות יצומצם הפער הדיגיטאלי (גאוגרפית וסוציו-אקונומית) המתבטא במספר המשתמשים בטכנולוגיות המידע והידע ב – 5% לפחות מדי שנה.

  18. הדרכים לצמצום הפער הדיגיטלי הגדרת מחויבות הממשלה והשלטון המקומי להוביל מדיניות לצמצום הפערים הדיגיטאליים בתחום נגישות למידע וידע בעדיפות לאומית תגבור השקעות תשתית ברשתות בינלאומיות ובקידום רוחב פס מקומי תמחור כלכלי וראוי של שימוש והעברת נתונים ברשת האינטרנט רגולציה נאורה באשר לגורמי היצע בענף חינוך לשימוש בטכנולוגיות מידע במערכות החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי לשימוש ברשת, מהגיל הרך ועד לגילאים מבוגרים

  19. הצעות לפעולה הקמת צוות היגוי מפעיל ומתאם לצמצום הפער הדיגיטאלי, שיכלול חברים משלושת המגזרים: הציבורי (הראשון), העסקי (השני), והמלכ"רי (השלישי). הגדרת תפקידי הצוות: • מיפוי של הגופים והפרוייקטים הפועלים בתחום והערכתם. • תיאום ואיגום המשאבים של כל הגופים והפרוייקטים הפועלים כיום בתחום הפער הדיגיטאלי במדינת ישראל. • שימוש במשאבים קיימים וגיוס משאבים נוספים מכל המגזרים תוך יצירת סינרגיה (השלם עולה על סך חלקיו) • הקצאת משאבים מושכלת בערכי ROI גבוהים.

  20. הצעות לפעולת הצוות • תיאום היצע וביקוש בין הגופים השונים הפועלים בשטח תוך איגום ואיחוד משאבים בכל הקשור להקניית תשתיות ומיומנויות דיגיטאליות. • קידום שימוש מושכל בקרב הציבור הרחב באמצעים שמעמידה לרשותו תוכנית "ממשל זמין" ופעולות ממשלה הקשורות לשיפור השירות לאזרח. • בניית תכנית פעולה כוללת משימות, לוח זמנים מחייב, ותוכנית הערכה ומדידה מובנית. • מעקב אחר יישום החלטות ועמידה ביעדים כמותיים.

  21. מימון (איגום משאבים של המגזר הציבורי, המגזר העסקי והמגזר המלכ"רי) • שימוש במשאבי מדינה, השלטון המקומי והמגזר העסקי לצורך שיפור תשתיות טכנולוגיות מחשוב (ICT). • שימוש במשאבי שירותי תקשוב, תשתיות וכן ניהול וידע שנתרמים על ידי המגזר העסקי בשלבי ההקמה וההרצה • שימוש בידע, בהון אנושי ובכספים של גופי מגזר שלישי, קרנות ופילנטרופיים לצורך רכישה, הטמעה, הרחבה ותפעול מערכות הדרכה והכשרה לכלל האוכלוסייה.

  22. תודה על ההקשבה

  23. נספחים (שלא להצגה במליאה) מיפוי גופים פירוט גיאוגרפי ונושאי נבחר

  24. תוכנית אקדמית התקשורת של סיסקו תוכנית לימודים מקוונת המלמדת מקצועות טכנולוגיים ומחנכת למצוינות ולמנהיגות טכנולוגית. פרוסה ב – 70 מוסדות חינוך (בתי-ספר, מכללות ואוניברסיטאות) – 1300 תלמידים, 450 בוגרים התוכנית מוכרת לבגרות במסגרת למודי טכ"מ באמצעות התוכנית הוחזרו מובטלים למעגל העבודה באמצעות התוכנית חרדים הצטרפו למעגל העבודה מקרבת בין קהילות ומצמצמת פערים (פרויקטים מיוחדים). התוכנית זכתה לפרסי הצטינות רבים ונחשבת לאחת המובילות בתחומה בעולם.

  25. תוכנית אקדמית התקשורת של סיסקו רשת עמל: ראשל"צ, רמלה, נהריה, נצרת, פתח-תיקוה המגזר הערבי (כולל דרוזי ובדואי): רהט, שגב- שלום, ירקא, איכסל, איבלין, דבוריה,טייבה עירות פיתוח: שדרות, אופקים, עכו, קרית מלאכי, מגדל העמק צמח, צפת, נתניה, חדרה, חצור, רחובות, כרמיאל בקהילה החרדית: ירושלים (לב, טל), רמת-גן (לוסטיג), חמדת הדרום, מכללה חרדית – אופקים קיבוצים: יפעת, מזרע, מצר, יגור, אשל הנשיא, הכשרת מובטלים: מכללה למנהל – חיפה, מכללת ת"א,מכון לב, מכללת נצרת עילית פרויקטים מיוחדים לקרוב לבבות: מכללת נצרת עילית, שכונת התקווה, ויצו קנדה נתניה, מצר-מייסר

  26. דוגמה לפעילות במגזר הציבורי: פרוייקט להבה פריסה גיאוגרפית של הפעילויות צפת מוצקין טבריה שפרעם אתא הקמת מרכזים מקומיים-קהילתיים לטכנולוגיית המידע והפעלת בתי הספר מעבר לשעות הפעילות המקובלות. בכל מרכז 40 עמדות מחשב עם קישוריות לאינטרנט ומתן שירותים לאוכלוסיות היעד. נצרתעילית מגדל העמק גן נר רמלה אשדוד בית שמש פעילים אופקים בהקמה באר שבע

  27. דוגמה לפעילות במגזר המלכ"רי (בשיתוף עם משרד רה"מ והג'וינט): פרוייקט "מחשב לכל ילד" חלוקת ערכות מחשב: קורסים להכרת המחשב, הפעלת יישומים, בניית אתרי אינטרנט.מחשב חדיש, כוללתוכנות ולומדות, חיבור לאינטרנט ל- 6 חודשים. תמיכה ושירות ל-30 חודשים.

  28. דוגמה לפעילות במגזר המלכ"רי: עמותת תפוח הפעלת כ- 30 מרכזי אינטרנט קהילתיים ברחבי הארץ, בעיקר באזורי פיתוח ובשכונות מצוקה, הכשרת 170,000 איש לשימוש בסיסי באינטרנט, מתן 8,500 קורסים.

  29. פריסה גיאוגרפית של הפעילויות דוגמה לפעילות של המגזר העסקי: אינטל הקניית חינוך מדעי-טכנולוגי, דרך הרצאות ופיתוח תכניות לבתי ספר, קורסי מדעים ולמידה חוץ בית-ספרית, הענקת מלגות וליווי מקצועי.הכשרת מורים לשימוש בטכנולוגיה, הקמת מועדונים להכשרת בני נוער, פיתוח תכניות והרצאות לבני נוער, הקמת אשכול פיס למדע וספריה מתוקשבת, השתתפות תלמידים בקורסי מדעים. חיפה פתח תקווה ירושלים ק. מלאכי קרית גת שדרות

  30. צפת שלומי מ.תרשיחא ח.הגלילית בית ג'אן כרמיאל נצרתעילית אור עקיבא טבריה חיפה עוספייה שפרעם טירתהכרמל חדרה בית שאן נתניה הרצליה אריאל פתח תקווה אריאל לוד רמלה ירושלים ק. מלאכי מעלה אדומים לכיש אשדוד קרית גת שדרות קרית ארבע נתיבות רהט אופקים באר שבע דימונה ירוחם מפת חפיפה בין פעילויות גופים נבדקו 74 יישובים בהם פועליםנציגים מייצגים של שלושת המגזרים העיקריים – • הציבורי (מחשב לכל ילד ולהב"ה) • העסקי (אינטל, קבוצת פורמולה, סיסקו מערכות) • השלישי (תפוח, חלון לעולם המחר) סיכום ממצאים מספר היישובים שבהם פועל רק אחד מהגופים: 37 ממספר היישובים שבהם פועלים שני גופים: 24 מספר היישובים שבהם פועלים שלושה גופים: 6 מספר היישובים שבהם פועלים ארבעה גופים: 7 פיזור גיאוגרפי של אזורי חפיפה במפה מצורפת על המפה מסומנים כל הישובים שבהם יש פעילות של שני גופים ויותר (ראה נספח בטבלה מצורפת לפירוט מדויק)

  31. נתונים מידע כללי (אינטרנט ומחשוב) • כ–2.2 מיליון ישראלים בני 13 ומעלה משתמשים כיום באינטרנט, כ-32.8% מכלל אוכלוסיית ישראל. • 60% מכלל בתי האב בישראל מחוברים לאינטרנט. חלקם של הגולשים הלא יהודים בקרב כלל משתמשי האינטרנט עומד על כ-10 אחוזים. 50% מכלל משקי הבית באוכלוסייה היהודית מחוברים כיום לאינטרנט. • מגמת גידול בתדירות השימוש באינטרנט בישראל: כ-69 אחוז מהגולשים הישראלים משתמשים באינטרנט כל יום או כמעט כל יום, בהשוואה ל-64.2 אחוז במאי, 2002, ו-45 אחוז ביוני, 2000. מדי יום נמצאים באינטרנט כ-1.5 מיליון ישראלים וכשני מיליון בכל שבוע. • בכל שנה נמכרים 650,000 מחשבים בישראל, מתוכם 300,000 לבתים פרטיים. מתפתחת תופעה לפיה ישנם מעל 2 מחשבים פרטיים בבתי אב. לחץ לקבלת נתונים נוספים. מקור: TIM (2003) - סקר האינטרנט התקופתי של חברת TNS-טלסקר

  32. מימדים אופרטיביים לסגירת הפער הדיגיטאלי

  33. מימדים אופרטיביים (פירוט) • פער דיגיטאלי של מודעות: אי הבנה או אי ידיעה של חלקים מהאוכלוסייה לכך שכללי המשחק של האקולוגיה העסקית השתנו באופן מהותי בשנים האחרונות מכלכלה מסורתית לכלכלת מידע ושטכנולוגיות מידע ומיומנויות מידע הן המפתח לקידום אישי-עסקי. • פער דיגיטאלי של תשתיות: נוכחות וזמינות של תשתיות ICT ותשתיות תוכן. בנושא תשתיות ניתן לדבר על זמינות אוכלוסייה לטכנולוגיות מחשוב, על זמינות ועלות של רוחבי פס ועל סף כניסה סביר של תכנים ושירותים. • פער דיגיטאלי של מיומנויות: ללא סגירת פערי מיומנויות, ניצול תשתיות התקשורת והתוכן לוקה בחסר ומונע את יצירת המעגל המזין את עצמו של ביקוש והיצע לתשתיות ותכנים. • פער דיגיטאלי ביכולת של פרטים וארגונים להשתמש בטכנולוגיות מידע כאמצעי ייצור. טכנולוגיות ומיומנויות מידע ותקשורת הם אמצעי ולא מטרה. המטרה בסגירת פער דיגיטאלי היא לאפשר לאזרחים להגיע למימוש פוטנציאל אישי ועסקי-כלכלי ותוך כך לשפר את היתרון התחרותי של המדינה במארג הכלכלי-תרבותי הגלובאלי.

  34. נתונים - שימוש כללי באינטרנט: מטרת ומקום השימוש • כ-93% מכלל משתמשי האינטרנט נוהגים לגלוש מן הבית וכ-53% נוהגים לגלוש גם ממקומות אחרים מחוץ לבית (32 אחוז במקומות עבודה, 19 אחוז בבתי הספר או באוניברסיטאות ו-15 אחוז ממקומות אחרים). 7% מכלל משתמשי האינטרנט אינם גולשים מן הבית כלל (רק ממקומות אחרים). • שימושי האינטרנט השכיחים ביותר הם חיפוש מידע ונתונים (86%), דואר אלקטרוני (81%), הורדת תוכנות או קבצים (כ-63%), קריאת עיתונים/חדשות (כ-51%), צ'טים (כ-34%), משחקים (כ-42%), קניות והזמנת שירותים (כ-35%), ביצוע פעולות בנקאיות/פיננסיות (כ-37%), השתתפות בפורומים/קבוצות דיון (כ-25%) והאזנה לתחנות רדיו (כ-20%). לחזרה לשקף ראשי. מקור: TIM (2003) - סקר האינטרנט התקופתי של חברת TNS-טלסקר

  35. ציטוט מהחלטת ועדת השרים לענייני מדע וטכנולוגיה, (מט/35) מישיבתה בנושא רשת לאומית רחבת פס (12.1.2003): "יובהר כי, בשלב הראשון הכוונה הינה לרשת למחקר מדעי-אקדמי שתשמש כשדרה מרכזית לאומית ובשלב השני להפיכת רשת המחקר לרשת משנה, לצד רשתות משנה נוספות, העושות שימוש בשדרה מרכזית משותפת, וזאת מבלי לפגוע ביעדי רשת המחקר. זאת, מתוך מטרה להטמיע מסגרות חינוכיות, תרבותיות, בריאותיות ואחרות בצד יצירת מערכת הדדית של חילופי מידע, ידע ויצירת שיתופי פעולה בין רשתות משנה ומתוך מטרה להביא, בין היתר, לצמצום הפערים בחברה הישראלית, ולקרוב הפריפריה למרכז. בשלב השני יהיה צורך גם בקיום מנגנון ניהול רשת מרכזי שיחבר בין רשתות המשנה, וזאת מבלי לפגוע בעצמאותן." חזרה לשקף ראשי.

  36. ביבליוגרפיה • ועדת השרים לענייני מדע וטכנולוגיה, החלטה מספר מט/35 מיום 12.1.2003 בנושא רשת לאומית רחבת פס. • ח"כ מיכאל איתן, מסמך לצמצום הפער הדיגיטאלי בשכונות שיקום. • רוני דיין ואיריס רביב, הפער הדיגיטאלי במערכות החינוך בעולם, סקירת מאמרים ואתרים, נובמבר 2000, משרד החינוך. • ד"ר יוני מזרחי, דודו רשתי – יועצים לוועדה הלאומית, פער דיגיטאלי: אבחנות, הנחות, מימדי טיפול והצעות קונספט לאיגום משאבים, טיוטה לדיון שהוגשה לתת הוועדה. • ח"כ מלי פולישוק - בלוך, תוכנית השקעות בתשתית ההון האנושי להצלת המשק, וועדת המדע והטכנולוגיה. • דוד בועז, כנס האיגוד הישראלי לאינטרנט, פברואר 2002.