סיור 25:הר תבור,נצרת וכנסיותיה,כ.כנא

סיור 25:הר תבור,נצרת וכנסיותיה,כ.כנא מועד: 07.05.07 מדריכה: ראדה בולוס מגיש: אורון שמעון (שימי ) ק.מורי-דרך מחז' ס"ז. ת"א. שימי אורון

לו"ז: זמני נסיעה, זמני הדרכה, מס' כבישים שימי אורון

ציר הסיור:הר תבור,נצרת,כפר כנא. כפר כנא נצרת הר תבור שימי אורון

מסלול הסיור הר תבור-הכנסייה הפרנצ'סקנית +תצפית נצרת: כנסיית הבשורה כנסיית יוסף כנסיית בית-הכנסת המסגד הלבן כנסיית גבריאל הקדוש/כנסיית המעיין כפר כנא: כנסיית סנט.ג'ורג' הקדוש כנסיית החתונה שימי אורון

הר תבור הר תבור שפסגתו בגובה 588 מטר מעל פני הים ומתנשא כ - 400 מטרים מעל סביבתו , הוא ההר הגבוה ביותר בחלקו הדרומי של גליל התחתון, בגבול עמק יזרעאל. הפיסגה בולטת ונראית גם לצופה בה ממרחקים. במבט מכפר תבור, ממזרח למערב, הפיסגה נראית מחודדת מאד. במבט מדרום לצפון, מכיוון עפולה, הפיסגה נראית מעוגלת ומתונה. שמו הערבי של ההר הינו ג'בל א-טור. ההר נוצר בתהליך של הורסט, ואיננו געשי. למרות סמיכותו לרכס נצרת, הוא מהווה יחידה גאולוגית נפרדת. שימי אורון

דרכי גישה הר תבור שוכן בסמוך לכביש 65 , הכביש המחבר בין חדרה לקריית שמונה, העובר דרך עפולה וצומת גולני. על מנת להעפיל לפסגת ההר ברכב, נוסעים בכביש 65 עד לצומת גזית. בסמוך לצומת פונים צפונה ליישוב שבלי). במעלה יישוב זה, במפגש עם הדרך העולה מהכפר דבורייה, הכביש הופך להיות תלול, צר ומפותל מאוד ואיננו מתאים לכלי רכב כבדים. כמו כן עובר בהר שביל ישראל. בגובה 400 מטר מעל פני הים, בקירוב, נסללה דרך עפר טבעתית סביב ההר, עבירה גם לרכב רך, המאפשרת טיול ברגל ומבט לכל כנפות הארץ. הר תבור והאמונות המונותיאיסטיות ההר נזכר לראשונה בתנ"ך (יהושע י"ט) כגבול נחלתם של שלושה שבטים שונים: זבולון יששכר ונפתלי פרסומו בא במלחמות הארץ מחמת ערכו האסטרטגי הרב ההר שולט על מעברים של דרכים חשובות מהצפון לדרום מהמזרח למערב בתקופת השופטים בימי דבורה הנביאה בשנת 1100 (בקירוב) לפני הספירה פלשו הכנענים ממישור החוף אל עמק יזרעאל דבורה הנביאה קראה אליה את ברק בן אבינועם בן שבט נפתלי "לך ומשכת בהר תבור ולקחת עמך עשרת אלפים איש מבני נפתלי ומבני זבולון" ממרומי ההר הסתערו לוחמי ישראל והביסו את סיסרא והכנענים בימי בית שני היה הר התבור אחת הפסגות שבהן היו נוהגים להדליק משואות ולהודיע ליישובי הצפון על מועדים וראשי חודשים בימי מרד היהודים ברומאים בשנת 66 לספירת הנוצרים התבצרו יהודי הגליל על ההר בפיקודו של יוסף בן מתתיהו על מורדות ההר התחוללה המלחמה בין יהודי הגליל לבין הרומאים על פסגת ההר שתי כנסיות נוצריות על פי המסורת הנוצרית בהסתמך על הברית החדשה (מתי י"ז 1-6; מרקוס ט 9-18; לוקס ט 28-36) בהר תבור התרחשה השתנותו של ישו שבמהלכה שוחח עם משה רבנו ואליהו הנביא אשר בישרו לו על מותו הקרב בשנת 1924 נחנכה כנסייה קתולית מפוארת על פסגתו כנסית ההשתנות כנסייה זו נבנתה על שרידי כנסייה ביזנטית מהמאה החמישית-שישית וכנסייה צלבנית מהמאה ה- 12 הכנסייה שייכת למסדר פרנסיסקני נזירי המסדר גרים במנזר הסמוך לכנסייה נזירים אלו הגיעו להר כבר בשנת 1873 בימי שלטון התורכים שימי אורון

כנסיית הטרנספיגורציה-ההשתנות בסמוך לכנסייה הקתולית ובגובה מעט נמוך יותר, נבנתה כנסייה יוונית צנועה יותר, הנקראת על שמו של אליהו הנביא. הכנסייה הפרנצסקנית הכנסייה היוונית שימי אורון

צמחיה הר תבור כוסה כולו בצמחיה ארצישראלית עד ימי השלטון העות'ומני בהם נכרתו רבים מן העצים. במסגרת מאמצי הקרן הקיימת לשחזר את נופי הארץ, נשתלו על ההר יערות חורש הדומות לצמחייתו המקורים.. כיום, ההר מכוסה רובו ביערות עצי אורן.. פעילויות בהר תבור מדי שנה באזור חודש אפריל עורכת המועצה האזורית גליל תחתון את מרוץ הקפת התבור ע"ש האלוף יצחק שדה מפקד מנהיג מחנך וסופר שהיה מפקדו הראשון של הפלמ"ח בהתאם לרישיונות משרד הפנים נערך בהר בעונות המתאימות ציד של חיות קטנות הכנסיות הממוקמות על ההר מאפשרות ביקורים בשעות קבועות (בלבוש צנוע) בערך בשלושת-רבעי גובהו של הר תבור ישנו שביל המקיף את ההר כולו ומיועד לרכבים פרטיים (עדיף רכבי שטח) ההר משמש כאחד מהמקומות המועדפים בארץ לגלישת רוח יישובים השוכנים על מדרונות ההר דבורייה (בתחתית המדרון המערבי) שבלי (בתחתית המדרון המזרחי) אום אל-גנם (בקצה הדרום מזרחי) שימי אורון

הכנסייה הפרנסיסקנית –הכנסייה קרויה סנט אליאס על שמו של אליהו הנביא ובנויה על יסודות עתיקים. סמוכים אליה חומות ומגדל מביצורי ההר. כדאי להיכנס לשטח המוחזק בידי הכנסייה הפרנסיסקנית מבעד לשער הצלבני המשוקם, המכונה באב אל-הווה (שער הרוחות). מימין לדרך אכסניה לצליינים ומגדל שעון, ובסמוך לחנייה מוזיאון מקומי קטן. משמאל לחנייה שעון השמש ולידו העתיקות. המבנה המרשים הוא הכנסייה שהוקמה לפני כ-80 שנה (המבנה נחנך ב-1925). לפי תוכניתם של שני אדריכלים איטלקים. בחזית שני המגדלים נראות פינות תפילה לכבודם של משה ואליהו, ובתוכם – שרידי הכנסיות העתיקות, פסיפסים וחדרים נוספים. מהכנסייה נשקף נוף מקסים על בקעת כסולות ואל יישובי הסביבה.בצפון מערב מתחם הכנסיות נמצאים שרידי מנזרים שנבנו קודם לכן ושרידי מבצר צלבני. שער הכניסה המוביל אל המתחם הנוצרי שפסגת ההר שימי אורון שער הרוח-באב אל- הווא

נצרת נצרת (בערבית "الناصرة") הינה עיר עתיקה במחוז הצפון בישראל לפי הברית החדשה הוריו של ישו יוסף ומרים גרו בעיר ושם התחנך ישו מילדות עד בגרות העיר הינה מקורה של המילה "נצרות" כיום העיר הינה העיר הערבית הגדולה ביותר בישראל. נצרת מצויה בגליל התחתון על רכס הרי נצרת כ-350 מ מעל לפני הים כ-31 ק"מ מן הכנרת העיר המודרנית נצרת נמצאת מעט במורד ההר מן העיר העתיקה הדרך העיקרית בין מצרים ובין אסיה עברה לרגלי הר תבור והרי נצרת ומשם צפונה לדמשק בסמוך לנצרת מצויה העיר נצרת עילית. מקור השם אינו ודאי ייתכן שהמדובר בשם שמקורו המילה "נצר" (במשמעות של חוטר ענף) והנוצרים רואים בכך רמז לכך שישו הינו מבית דוד ייתכן והמדובר במילה "נצר" במשמעות של שמירה שכן ההר שעליו נמצאת נצרת משקיף על עמק יזרעאל ויכול לשמש לשמירה מפני צבאות זרים. נצרת העתיקה העיר אינה מוזכרת בתנ"ך או בכתבי יוספוס פלאביוס ואף לא בתלמוד ואין כל הוכחה לכך שהיא הייתה מיושבת בתקופה שקדמה לימי בית שני בתקופה זו הייתה יפיע העיר החשובה באזור והיא שקיבלה את תשומת ליבם של ההיסטוריונים בעוד שהמקום בו תוקם העיר נצרת שימש במאה השנייה לספירה כבית קברות אין כל ראיות ארכיאולוגיות למגורים בנצרת בתקופתו של ישו על אף שחפירות בשנת 1955 גילו שרידי אדם שקודמים לתקופה זו שימושו של המקום כבית קברות היה מונע מגורי יהודים במקום בשנת 1961 נמצאה בקיסריה כתובת המזכירה את נצרת כאחד מן הכפרים בהם גרו סיעות כוהנים אחרי המרד הגדול היה זה כפי הנראה כפר לווין של ציפורי ואוכלוסייתו מוערכת בחמש מאות תושבים מספר יוחנן בברית החדשה ברור כי נצרת הייתה מקום נידח ואזור בו הייתה השפעה יוונית הלניסטית חזקה דבר שעורר את השאלה "המנצרת יצא טוב?" (חזון יוחנן פרק א פסוק מ"ו) ההיסטוריון אפיפניוס שמת בשנת 402 אמר כי עד לזמן הקיסר קונסטנטינוס (המאה הרביעית לספירה) נצרת הייתה מיושבת ביהודים בלבד במאה השישית החלו האגדות בדבר מרים הבתולה לעורר עניין של צליינים במקום והוקמה כנסיית הבשורה אשר קושרה לאתר באר מרים על פי הברית החדשה נצרת הייתה ביתם של יוסף ומרים ומקומה של הבשורה בה בישר המלאך למרים שהיא נושאת ברחמה את בנו של האלוהים נצרת הינה גם המקום בו גדל ישו מינקות ועד לבגרות כמה היסטוריונים מפקפקים בכך וטוענים כי המדובר בשיבושים בתרגומים ליוונית היסטוריונים אלו טוענים כי "ישו מנצרת" אינו מן העיר נצרת כי אם נצר (לבית דוד.) שימי אורון

מחורבן הבית השני ועד העת החדשה במאות הראשונות לספירת הנוצרים הייתה נצרת מיושבת ביהודים בלבד הפייטן אליעזר הקליר קונן על גורלן של משפחות הכהונה הגולות וביניהן משפחת "הפצץ" שישבה בנצרת כאשר הפכה הנצרות לדת המדינה באימפריה הרומית החל העניין הנוצרי בנצרת במאה החמישית החלו הנוצרים להקים במקום כנסיות בימי שלטון המוסלמים בעיר לא ישבו בה נוצרים אך במסעי הצלב שבה העיר והפכה לנוצרית הנוצרים החלו מגלים עניין מחודש בעיר במאה ה-19 בין היתר הגיעו לעיר הרוסים והקימו בה מרכז המכונה "המוסקוביה" כן הוקמו וחודשו כנסיות רבות הנוצרים היוו חלק ניכר מאוכלוסיית העיר ביניהם ערבים תושבי העיר מימים ואחדים מהם נוצרים מאירופה נזירים וכמרים אוכלוסיית העיר גדלה בהרבה בתקופה זו הוקמו כנסיות ומנזרים רבים ונסלל הכביש המוביל אל חיפה נצרת הייתה מפקדה לכוחות הגרמנים והתורכים אשר ישבו בארץ העיר נפלה בפני כוחות הבריטים ב-20 בספטמבר 1918 בשנת 1926 ישבו בעיר כשמונת אלפים נפשות כשליש מהם מוסלמים ויתרתם נוצרים יהודים בודדים בלבד נמצאו בה בשנת 1925 הוקמה עפולה על מנת להוות מרכז עירוני להתיישבות היהודית באזור וכך נמנעה למעשה התיישבות יהודית בנצרת העיר נכבשה על ידי כוח צה"ל של חטיבה 7 בפיקודו של בן דונקלמן במסגרת מבצע דקל במלחמת העצמאות ב-16 ביולי . 1948 נצרת כחלק ממדינת ישראל נצרת הייתה ועודה העיר הערבית הגדולה במדינה מיום הקמתה בשנת 1957 הוקמה בצמוד לנצרת העיר נצרת עילית על מנת לשמש כמשקל נגד לעיר נצרת עיר זו אמורה הייתה להיות בירתו החדשה של המחוז מבחינה אדמיניסטרטיבית וכלכלית הקמת העיר החדשה לוותה בהפקעת אדמות מסיבית שגרמה להתמרמרות בקרב תושבי העיר הנתונים בממשל צבאי בין היתר הידרדרו הפגנות ה-1 במאי בשנת 1958 למהומות אלימות בהם נפצעו שלושים שוטרים ורבים נעצרו. שימי אורון

הדמות הבולטת בעיר בשנותיה הראשונות של המדינה היה המשורר וחבר הכנסת תאופיק זיאד בשנת 1975 נבחר זיאד לתפקיד ראש העיר מטעם המפלגה הקומוניסטית הישראלית ושימש בתפקיד זה עד למותו בשנת 1994 בין היתר היה זיאד בין הפעילים בהכרזת השביתה הכללית של ערביי ישראל בשנת 1976 ממנה התפתחו אירועי יום האדמה ובמשך שנים רבות היה ממנהיגיה הבולטים של המפלגה הקומוניסטית הישראלית ושל הציבור הערבי במדינה בשנת 1995 הוחלט על הקמת ועדת היגוי שתתכנן תוכנית בשם "נצרת 2000" אשר תכין את העיר לאירועי שנת האלפיים להולדתו של ישו תיצור תשתית מתאימה לבואם של תיירים רבים לאזור ותיצור מקומות תעסוקה ומיזמים תיירותיים האפיפיור יוחנן פאולוס השני ביקר בעיר נצרת ב-25 במרץ 2000 והתפלל בכנסיית הבשורה על אירועי שנת ה-2000 העיב ויכוח שפרץ בין נוצרים ומוסלמים בעיר בשל הכוונה של המוסלמים לבנות מסגד ב"קבר שהאב א-דין" המצוי בסמוך לכנסיית הבשורה "מסגד המריבה" או "כיכר המריבה" היו מוקד לעימותים ולחיכוכים בלתי פוסקים בין חלקי האוכלוסייה מאז שאישרה הממשלה את הקמת המסגד בשנת 1997 עד שהוכרע לבסוף בחודש מרץ 2002 כי המסגד לא יוקם באתר בו ביקשו להקימו באירועי אוקטובר 2000 הייתה העיר זירה לאירועים קשים ביותר במהלכם נהרגו שני אנשים. נצרת כמרכז אורבני שטח השיפוט של העיר נצרת הוא 16500 דונם לפי נתוני הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) נכון לדצמבר 2005 יש בנצרת 64300 תושבים האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של 08 אחוז רוב תושבי נצרת הם מוסלמים היחס בין נשים לגברים הוא 1000 נשים לכל 1000 גברים לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2004 העיר מדורגת בדרוג חברתי-כלכלי בינוני-נמוך (4 מתוך 10) אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת תשס"ד (20032004) היה 543 אחוז השכר הממוצע של השכירים בשנת 2003 היה 3949 ש"ח (ממוצע ארצי: 6008 ש"ח) העיר הינה כיום למעשה מרכזו של גוש מטרופוליטני ערבי שליבו היא העיר נצרת אך הכפרים יפיע ריינה עילוט כפר כנא משהד ואכסאל מחוברות אליו ברצף עירוני גם השכונות הסמוכות בנצרת עילית מאוכלסות בחלקן בערבים ונחשבות חלק מרצף זה שימי אורון

העיר נצרת הינה מרכז תרבותי וכלכלי לכל סביבתה בעיר מוסדות דת וממשל רבים בית משפט השלום בנצרת היה בבניין המוסקוביה בעיר עד לשנת 1999 עת עבר ל"היכל המשפט" בנצרת עילית אך גם לאחר מכן ממשיכה העיר להיות למרכז לסביבתה בעיר מספר בתי חולים (בית החולים הסקוטי בית החולים האיטלקי ובית החולים הצרפתי) המשרתים את אוכלוסיית הסביבה וכן משרדי ממשלה כגון משרד מס שבח מקרקעין בעקבות אירועי אוקטובר ותחילת אינתיפאדת אל אקצה ספגה כלכלת העיר מכה קשה הן בשל היעלמותם הכמעט מוחלטת של תיירים והן בשל הימנעותם של יהודי האזור להגיע לעיר מאז מתאוששת כלכלת העיר לאיטה. אתרים בנצרת ובסביבתה הקרובה כנסיית הבשורה - מחשובות הכנסיות בעולם הנוצרי בניין המוסקובייה - הינו מתחם עירוני בו מספר בנייני אבן המקיפים חצר סגורה הבניין נבנה על ידי הכנסייה הרוסית בסוף המאה ה-19 כאכסניה לעולי רגל עד לאחרונה שימש הבניין כבית משפט השלום אך בשנת 1999 עבר בית המשפט לנצרת עילית השוק העירוני - שוק מקורה בבנייה ישנה במרכזו מצוי "המסגד הישן" של העיר "המסגד החדש" - המכונה אף "מסגד השלום" באר מרים - ממנה נובע מעיין אשר שימש את תושבי העיר מימי קדם ובו נהגה לרחוץ מרים הבתולה במקום מבנה הקדוש לנוצרים הר הקפיצה - על פי המסופר בספר לוקס פרק ד רצו תושבי נצרת להשליך את ישו מהר זה המצוי כקילומטר וחצי דרום מערבית לעיר במקום יש תצפית יפה על עמק יזרעאל בצלע ההר מחצבה. בית הקברות לחיילים הגרמנים בנצרת. שימי אורון

כנסיית הבשורה כנסיית הבשורה בנצרת הוקמה באתר בו על פי המסורת הנוצרית ניצב ביתה של מריה אמו של ישו ובו בישר המלאך גבריאל למריה את הבשורה הכנסייה נבנתה ב-1969 על ידי גובאני מוציו עבור הקוסטודיה הפרנציסקאנית. במסורת הנוצרית נצרת היא אחד המקומות הקדושים ביותר הן בארץ ישראל והן בעולם כולו זהו מקום ביתם של הבתולה הקדושה ושל יוסף הוריו של ישו זהו המקום בו ישו העביר את ימי ילדותו המקום בו הוא הטיף בשלב מאוחר יותר בבית הכנסת אך מעל לכל זהו המקום בו על פי מסופר בברית החדשה הופיע המלאך גבריאל בביתה של מרים אשת יוסף והודיע לה כי תהרה לרוח הקודש ותלד את בן האלוהים אירוע אוונגלי הנקראה "הבשורה" או האינקרנאציו האנשה: הפיכת המילה (הרוחניות האלוהות) לבשר (לבן אדם). בברית החדשה מתוארת הבשורה על לידתו של ישו: בחדש השישי נשלח המלאך גבריאל מאת האלוהים לעיר בגליל אשר שמה נצרת אל בתולה מארסת לאיש מבית דוד ושמו יוסף ושם הבתולה מרים בהכנסו לחדרה אמר המלאך "שמחי ברוכת החסד יהוה עמך" היא נדהמה לשמע הדבר וחשבה בלבה מה טיבה של הברכה הזאת אמר לה המלאך "אל תפחדי מרים כי מצאת חן לפני אלהים הנה תהרי ותלדי בן ותקראי שמו ישוע הוא גדול יהיה ובן-עליון יקרא ויהוה אלוהים ייתן לו את כיסא דוד אביו; וימלך על בית יעקב לעולם ואין קץ למלכותו" אמרה מרים אל המלאך "איך יהיה הדבר הזה הרי אינני יודעת איש?" השיב המלאך ואמר: "רוח הקודש תבוא עליך וגבורת עליון תצל עליך לכן קדוש יקרא הילוד בן-אלהים והנה אלישבע קרובתך גם היא הרתה בן בזקנתה וזאת שקראו לה עקרה הרה זה החדש השישי כי לא יפלא מאלהים כל דבר" אמרה מרים "הנני שפחת אדני יהי לי כדברך" והמלאך הלך לו -- הבשורה על פי לוקס פרק א פסוקים 26-38 באתר הבשורה בנצרת שרידים ארכיאולוגיים רבים ביניהם שני שרידים המיוחסים לתקופתו של ישו: הגרוטו (המערה הקדושה) המקום בו לפי המסורת בישר המלאך גבריאל למריה את הבשורה על לידתו העתידית של בן האלוהים והכפר הנצרתי מראשית המאה הראשונה לספירה שנתגלה בחפירות שנערכו באתר בשנת 1955 באתר גם שרידים של כנסיות קדומות: במקום התגלה אתר פולחן פרה-ביזנטי בתקופה הביזנטית הוקמה במקום כנסייה בראשית המאה השתים-עשרה הוקמה כנסייה צלבנית מפוארת מעל לשרידי הבסיליקה הביזנטית הכנסייה שימשה כקתדרלה לאחר מעברו של הבישוף מבית שאן לנצרת ונהרסה על ידי בייברס הממלוכי ב-1263 שימי אורון

הבנייה המודרנית באתר הבשורה בשנת 1620 העניק האמיר הדרוזי פחר א-דין אישור לפרנציסקאנים להקים מחדש את כנסיית הבשורה ולבנות בסמוך לה מבנה מגורים לנזירים בעקבות האישור קיבלו הפרנציסקנים לרשותם את הגרוטו ושרידי והבזיליקות ההרוסות והפכו לבעלי הזכויות על המקום הקדוש עד היום עם זאת רק בשנת 1730 הצליחו הפרנציסקנים להקים את הכנסייה באישורו של דאהר אל עומר הפירמן שאִפשר לפרנציסקאנים להתחיל בעבודה הגביל אותם לשישה חודשים בלבד (הזמן הדרוש למוסלמי לעלות לרגל למכה ולשוב לביתו) בזמן הקצוב הצליחו הפרנציסקנים לבנות כנסייה צנועה ששופצה והורחבה ב-1877 וחזיתה נבנתה מחדש לכנסייה הפרנציסקאנית לא היה ערך רב מבחינה ארכיטקטונית ואסתטית והוחלט להרוס אותה כליל לקראת הקמת הכנסייה המודרנית במקום הכנסייה נהרסה ב-1955 כדי לפנות מקום לחפירות ארכיאולוגיות ולאחר מכן לכנסייה החדשה. התוכנית של מוציו תוכנית הכנסייה נמסרה תחילה לאנטוניו ברלוצי ארכיטקט מוערך שכבר בנה ברחבי ארץ הקודש כנסיות רבות אולם ב-1958 נמסרה התוכנית לארכיטקט איטלקי אחר גובאני מוציו שביצע את התוכנית בעזרת חברת הבניה הישראלית סולל בונה הכנסייה הוקדשה ב-1969 כדי לשמר את השרידים הארכיאולוגים הרבים ולאפשר את הפולחן הקים מוציו שתי כנסיות האחת על גבי השנייה התחתונה מוקדשת לשימור השרידים והעליונה לפולחן בין הכנסייה העליונה למנזר הפרנציסקני הסמוך מקשרת חצר תלויה תחתה נשמר הכפר הנצרתי שנתגלה בחפירות בשנת 1955 ממדי הכנסיות הם 27 מטר רוחב ו-446 מטר אורך והכיפה מתנשאת לגובה של חמישים וחמישה מטר החזיתות הדרומית והמערבית מעוטרות בתבליטים ובחריטות באבן המוקדשות לבשורה חצר הכנסייה ותוכה מעוטרים בעבודות אמנות המוקדשות למריה ולאירוע הבשורה שאותן תרמו אומנים מארצות שונות שימי אורון

כנסיית יוסף כנסיית יוסף / המשפחה הקדושה. שם היה הבית של יוסף, משם הם ברחו למצרים, לפי המסורת לשלוש שנים. מקובל שישו החל את פעילותו בגיל שלושים, כך שכשחזרו הוא היה בן שלוש, ולפיכך חי בבית אביו עשרים ושבע שנים. זה כבר כן מרגש אוונגלים! הקתולים כמובן, מתעניינים יותר בבית מרים - הבשורה. בכנסיית יוסף יש ציורים של ישו עובד בנגריה. במרתף: מקווה טהרה, שהפך לאגן טבילה. היה כאן בית תפילה יהודי / נוצרי. אי אפשר להיכנס לגרוטו, שכן הפרנציסקנים תמיד נועלים הכל, כדי שפשוטי העם לא יגעו... מזל שהקבר הקדוש בידי היוונים. ליד הרחבה יש כניסה למוזיאון שבו מוצג בסיס של עמוד שכתוב עליו "הידד מריה" - MARIA XE בנוסף מוצגות שם חמש כותרות צלבניות מעץ, שהן מהיפות בעולם. מצויירים עליהן סיפורים מן הברית החדשה ומסורות. לא נשעה בהן שימוש מעולם, וייתכן שהוחבאו מפני ביברס. חוץ מזה אין הרבה מה לראות. צריך לתאם את הכניסה. שימי אורון

כנסיית בית הכנסת נכנסים ימינה לשוק. לא לבוא לנצרת בשבת! כולם באים לקניות. ביום רביעי השוק סגו. הולכים ישר עד הסוף, ואז פונים שמאלה וימינה, ואז רואים מימין את כנסיית בית הכנסת, שם על פי המסורת דרש ישו. בהתחלה הקהל חושב שהוא אומר דברים יפים, אבל כשהוא מפרש הם מבינים שזה עוקץ ואז מתעצבנים, תופשים אותו ומנסים לזרוק אותו מהר הקפיצה, אבל הוא קופץ... הכנסייה קטנה ופשוטה ונותנת את תחנות נצרת הקדומה, הענייה והפשוטה. משום כך זהו מקום מרגש עבור האוונגלים, שאוהבים את המקום מאוד. האקוסטיקה נפלאה לשירה, שהיא חלק מהחוויה שלהם. פנטקוסטלים נכנסים כאן לאקסטזה גמורה. הכנסייה שייכת ליוונים הקתולים – העדה הנוצרית הגדולה ביותר בגליל. הם קיבלו את מרות האפיפיור ברומא, אבל עדיין שומרים על מסורות מזרחיות. למשל איקונוסטאזיס. מותר לכומר להיות נשוי, כמו האורתודוכסים.. שימי אורון

המסגד הלבן המסגד הלבן שהוקם לפני כ-200 שנה ומאז כל הדרשות הנישאות בו הן בזכות אהבת האדם, השלום והאחווה. על רצפת המסגד שטיח גדול ועליו מצוירים עמודים. בין כל שני עמודים יושב מתפלל שמתווסף לשורת מתפללים ישרה בתכלית, כי "אלוהים", כך אומרת המסורת, "לא אוהב קווים עקומים". המבנה מאופיין בצריח דמוי עיפרון בסגנון עות'מאני, וצבעו הלבן מסמל את השקט והאחווה בין כל תושבי העיר. את המסגד הלבן בנה עבדאללה אל-ניני, שהיה שופט נערץ בכל הגליל והראשון בשושלת אל- פהום (אל-פהום פירושו החכם באדם). כשקבע את מדיניות המסגד החדש כתב שבמסגד זה יטיפו לאהבה ולכבוד ושלא תצא ממנו לעולם הטפה לשנאה. כדי להבטיח שמדיניות זו תישמר גם אחרי מותו, כתב בצוואתו שהאחריות על המסגד תעבור לחכם בבניו, ואם לא יימצא בן חכם תעבור לחכמה בבנותיו, ואם לא תימצא בת חכמה תעבור האחריות לקעבה שבמֶכָּה, ובלבד שלא יהיה המסגד כפוף לשלטון כלשהו. עד היום קורא האחראי על המסגד (כיום עאטף אל-פהום) את כל הדרשות של יום שישי לוודא שהן ראויות, ולפני חגים חשובים של דתות אחרות נושאים דרשות לכבודן. שעות: בכל שעות האור, חוץ משעות התפילה, ובלי תיאום מראש הערות: יש להגיע בלבוש צנוע ולדבר בשקט. באזור המחופה שטיחים יש לחלוץ נעליים. שימי אורון

כנסיית גבריאל הקדוש כנסיית המעיין של מרים: כנסיית הבשורה היוונית אורתודוכסית. הזכרנו את הקדם בשורה – הפרוטו אוונגליון של יעקב – סיפור מרים, שם כתוב שהיא שאבה מים מהמעיין ושמעה קול, היא נבהלה ורצה הביתה, אבל הבשורה החלה במעיין. נקראת גם כנסיית גבריאל הקדוש. כאן נבנתה הכנסייה הראשונה בנצרת, במאה הרביעית – נבנתה מעל המעיין (המעיין בעצם נובע כ 10 מ' מאחור). אח"כ נבנתה כנסייה צלבנית ואח"כ מודרנית. יש אקונוסטאזיס מ 1767 מעץ ארז, והוא מהיפים שישנם. השלב המודרני של הכנסייה הוא משנת 1757. יש כאן שלוש קומות: מודרנית, צלבנית ולמטה אפסיס ביזנטי סביב המעיין. אוונגלים אוהבים את המקום, כי הוא אמיתי, ממחיש את העיר של ישוע, עם מקור מים בודד. לכאן הוא בא לשתות ולכאן קשורים חייו במשך 27 שנים. יש שתי כנסיות שבהן המדריכים מתבקשים לבקש מהצליינים להשאיר תרומה – כנסיית בית הכנסת וכנסיית המעיין. המזבח נמצא מאחרי פרגוד, רק כומר יכול להיכנס. העם אינו צריך לראות שחותכים את לחם הקודש. מימין לדלת המרכזית – תמיד יופיע ישו בתור מלך כל יכול, ומימינו ציור של יוחנן המטביל עם הראש על הצלחת.. משמאל לדלת המרכזית – תיאוטוקוס - אם האלוהים, ומשמאל אם הכנסייה. ברחבה בחוץ – יש כלובי זכוכית – לקראת שנת 2000, עשו חפירות ארכיאולוגיות וחשפו תעלות שהוליכו את המים מהמעיין לשאר הכפר. בקצה יש רהט ששוקם לאחרונה, אבל במקור הוא טמפלרי. נבנה על ידי שומכר וכך גם הרחוב השכן. לגבי האיקונוסטזיס - במקור הוא נוצר כמחיצת הפרדה. האיקונות באו בהמשך. היה קיר – אז ניצלו אותו לתמונות. שימי אורון

הכנסיות בכפר כנא בגרעין הכפר נותרו שרידים מועטים של מבנים קדומים ומערות קברים. בתי הכפר החדשים נבנו מדרום מזרח ומצפון מזרח לו. האתר המרכזי ביישוב הוא כנסיית החתונה הקתולית, שנבנתה ב-1879 במקום שבו נעשה על-פי המסורת נס היין. לידה ניצבת כנסיית גיאורגיוס הקדוש היוונית-אורתודוקסית, שנבנתה ב-1886 ובה שני כדי אבן שעל פי האמונה היוונית אורתודוקסית הם הכדים שבהם עשה ישו את נס היין. ביישוב נמצאת גם כנסיית סנט ברתולומיאו, הבנויה על-פי המסורת במקום שבו היה ביתו של נתנאל מקנה (סנט ברתולומיאו), תלמידו של ישו. כ-200,000 אלף תיירים פוקדים את כפר כנא מדי שנה. בהשראת נס היין התפתחה במקום מסורת של חתונות אך גם של חידוש נדרי הנישואין לחיזוק הזוגיות והמבקרים אף נוהגים לרכוש במקום יין. רחוב הכנסיות אשר במרכז הכפר עבר חידוש והוקמה בו טיילת המחברת את המרכזים הדתיים. כנסיית גיאורגיוס הקדוש טקס חידוש חתונה כנסיית החתונה הקתולית שימי אורון

סיור 25:הר תבור,נצרת וכנסיותיה,כ.כנא