Download
1 / 38
380 likes | 543 Vues
SNA 2008. עדכון מערכת החשבונות הלאומיים. תהליך העדכון. החשבונות הלאומיים מוכרים מהמאה ה-17, אבל המתכונת המודרנית פורסמה לראשונה ב- SNA 1953 SNA עודכנה בעבר ב-1968 ו-1993. סיבות העדכונים: התפתחויות כלכליות חדשות בעולם, שינויים בסטטיסטיקה הבסיסית, שינויים בדרישות המשתמשים.
E N D
SNA 2008 עדכון מערכת החשבונות הלאומיים
תהליך העדכון • החשבונות הלאומיים מוכרים מהמאה ה-17, אבל המתכונת המודרנית פורסמה לראשונה ב-SNA 1953 • SNA עודכנה בעבר ב-1968 ו-1993. • סיבות העדכונים: התפתחויות כלכליות חדשות בעולם, שינויים בסטטיסטיקה הבסיסית, שינויים בדרישות המשתמשים. • ועדת הסטטיסטיקה של האו"מ היא זו שמחליטה האם לעדכן.
תהליך העדכון האחרון נמשך 5 שנים • נושאים הועלו ע"י מדינות או ארגונים. • נבחרו ע"י קבוצת מומחים AEG שכללה 20 מדינות • 44 נושאים שאושרו ע"י ועדה משותפת של 5 ארגונים בינלאומיים: או"מ, קרן המטבע הבינלאומית, הבנק העולמי, OECD ו-Eurostat: Intersecretariat Working Group for National Accounts (ISWGNA)
דוגמאות לנושאים שטופלו • מכשירים פיננסיים חדשים • הסדרים חדשים בין הממשלה לסקטור פרטי • מרכיבי שכר חדשים • עקביות ברישום פנסיה תקציבית • עקביות ברישום מוצרים שאורך חייהם גדול משנה אחת כנכס – מחקר ופיתוח, השקעות ביטחוניות • פירוט ערך שירותי הון בעודף התפעולי
9 שינויים חשובים לישראל: • רישום תכניות פנסיה לשכירים • כיסוי שירותים פיננסיים ומדידת FISIM • תפוקת בנקים מרכזיים • פירוט עלות שירותי הון • רישום השקעות מערכת הביטחון • רישום מוצרים לעיבוד נוסף • Merchanting • רישום מחקר ופיתוח כנכס • רישום מסים
1 . רישום תכניות פנסיה לשכירים • שינויים בהרכב האוכלוסייה לפי גיל – לכן עניין. • ב-SNA מבחינים בין שני סוגי תכניות: • גודל ההפרשות מוגדר (defined contribution) אבל תשלומי הפנסיה לא. • גודל תשלומי הפנסיה מוגדר (defined benefit) אבל ההפרשות לא. בסוג כזה יתכן שהסכום שנפרש לא יכסה את ההתחייבויות. • פנסיה תקציבית למעשה מקרה פרטי של הסוג האחרון. חישוב ערך ההתחייבות דורש חישוב אקטוארי תוך הנחות על שיעורי ריבית, גיל פרישה ואורך חיים.
1. רישום תכניות פנסיה לשכירים (המשך) • כיום: פנסיה מצטברת רשומה ערך פנסיה תקציבית כלול בהוצאות שכר אבל ההתחייבויות לשלם פנסיה תקציבית לא רשומות. • ב-SNA החדש הוחלט לחייב רישום של ערך ההתחייבויות לשני סוגי הפנסיה בסקטור הפרטי.
1. רישום תכניות פנסיה לשכירים (המשך) • אין הסכמה לגבי פנסיה בסקטור הממשלתי. • סיבות להתנגדות של חלק מהמדינות: קושי להבחין בין פנסיית לעובדים וביטוח סוציאלי. השינוי יגדיל את החוב הציבורי –בין 20% ל-80% במדינות השונות. • בינתיים חובה להכין לוח עם נתוני התחייבויות, אבל לא חייבים לכלול בחשבונות הגרעין. • בעתיד יבחנו גם את הטיפול בתכניות פנסיה של ביטוח סוציאלי (ביטוח לאומי בארץ).
1. רישום תכניות פנסיה לשכירים בארץ • מכינים כבר פנסיה תקציבית בעזרת חישוב אקטוארי, אבל צריך סדרות מצטברות. • רצוי להשוות מול חישובים דומים של האוצר וגורמים אחרים במשק ומול חישובים דומים שנערכו בחו"ל. • גם בחינת רגישות החישוב להנחות שונות.
2. כיסוי שירותים פיננסיים ומדידת FISIM • הרחבה של הסקטור הפיננסי: לכלול לא רק מתווכים פיננסי, אלא גם כאלה שעוסקים בניהול סיכונים וטרנספורמציה של נזילות. • אופן המדידה של FISIM (שירותי תיווך פיננסי שנמדדים באופן עקיף) מוגדר במדוייק. • חובה לחלק את ערך שירותי התיווך הפיננסי בין השימושים הסופיים: צריכה פרטית, צריכה ציבורית.
2 . כיסוי שירותים פיננסיים ומדידת FISIM (המשך) • FISIM יחושב רק מהלוואות ((YtLומפיקדונות ((YtD . • אם ריבית על הלוואות: rtL וריבית על פקדונות: rtD אז נוסחת החישוב: (rtL - rrt)*YtL + (rrt - rtD)*YtD • כאשר rrtריבית ההתייחסות (reference) שיכולה להיות שונה לעסקאות בשוק המקומי ובחו"ל.
2. הרחבת כיסוי שירותים פיננסיים מדידת FISIM - בארץ • בינתיים רק תרגיל לחלוקת FISIM בין השימושים. • לחלוקה נדרשים נתונים על יתרות פיקדונות, הלוואות וריביות לפי סקטור. • יש פיקדונות והלוואות לפי סקטור. • אין עדיין נתוני ריבית לפי סקטור. • קבלת הנתונים כנראה דרך הפיקוח על הבנקים.
2 . הרחבת כיסוי שירותים פיננסיים מדידת FISIM - בארץ • סך ה-FISIM בשנים האחרונות 2-3% מהתמ"ג. • לפי התרגיל שבוצע בזמנו (פורסם ב-2000) הגיע החלק של משקי בית לחמישית מסך הכל והחלק של הממשלה לשמינית. • כלומר, לאחר חלוקת ה-FISIM יגדל התוצר בערך בשליש מגודל סך ה-FISIM. בשנת 2008 באחוז אחד. • הרחבת הכיסוי לא ישפיע על סך התוצר, יגדיל את ענף השירותים הפיננסיים על חשבון ענפים אחרים.
3. תפוקת בנקים מרכזיים • בעבר מחלוקת לגבי המדידה • כעת הומלץ לרשום שני חלקים של הבנק: • חלק שעוסק בפעילות שוק – שירותים אינדיבידואליים • חלק שעוסק בפעילות שלא שוק (כגון פיקוח) – שירותים קולקטיביים • התפוקה של החלק השני תימדד כמו בממשלה בעזרת תשומות.
3. תפוקת בנקים מרכזיים (המשך) • נאמר גם: • אם הריבית שנקבעה ע"י הבנק גבוהה או נמוכה מספקת כדי להניח שנכלל מס עקיף או תמיכה, יש לרשום אלה במפורש. • מסים או תמיכות אלה יוצגו כתשלומים ותקבולים ע"י הממשלה, אבל עם העברה מתאימה בין הממשלה לבנק המרכזי.
3. תפוקת בנק ישראל • יישום ההמלצות לאומדן התפוקה החל - לאחר שהתעוררו קשיים במדידת תפוקת בנק ישראל הוחלט לאמץ את ההמלצות שעלו בקבוצות העבודה לקראת עדכון SNA כפתרון הטוב ביותר. • לגבי ההמלצה השנייה כנראה צריך לגבש כללים ליישום, אך לא כל כך רלוונטית בארץ בשנים האחרונות
4. פירוט עלות שירותי הון • בקשות חוקרים ומשתמשים. • כיום: כלול בתוך העודף התפעולי. • ב-SNA 2008: • ממליצים לפרט את ערך שירותי ההון מתוך העודף התפעולי של יצרני שוק, אבל אין חובה לכלול את הנתון בחשבונות הגרעין. • ליצרנים שלא לשוק לא הוחלט לשנות את הרישום – יכללו רק בלאי כמו שעושים היום.
4. פירוט עלות שירותי הון - בארץ • נדרש פיתוח מתודולוגיה (OECD). • השלמת נתונים לסקטורים וענפים העיקריים. • למגזר הממשלתי: חישוב לפי אוסטרליה – פרסום כחשבון לוויין.
5. רישום השקעות מערכת הביטחון • כבר ב-SNA 1993: • נכסי מערכת הביטחון שיכולים לשמש גם לצרכים אזרחיים כגון בניינים, מטוסי הובלה, צריכים להירשם כנכסים קבועים. אבל לא כלי נשק למרות שמשרתים את ביטחון יותר משנה אחת. • ב-SNA 2008: כל המוצרים שיכולים לשמש את ייצרן שירותי הביטחון יותר משנה אחת –גם כלי נשק. כמו ב-חשבונאות לממשלה IPSAS –
5. רישום השקעות מערכת הביטחון - בארץ • משרד הביטחון עבר ב-2008 ל-ERP. כללי החשבונאות מתאימים –ציוד, מבנים וכלי נשק שאורך חייהם מעל שנה נרשמו כנכסים. • נדרש חישוב מלאי הון ופחת. • הצריכה הביטחונית תכלול פחת וערך השקעות בנכסים קבועים יגדל. • סך הקניות בצריכה הביטחונית ב-2007 היה 4.5% מהתמ"ג כאשר היבוא הביטחוני היה 1.7%. אפשר כנראה לצפות לכך שהתמ"ג יגדל בכ-3% כתוצאה מהתיקון.
6. רישום סחורות לעיבוד נוסף • עלייה בגלובליזציה ומיקור חוץ מעבר לגבולות, לכן חשיבות של רישום מוצרים שעוברים את הגבול לצורך עיבוד נוסף ויחזרו אחר כך לנקודת המוצא, ללא החלפת בעלות. • ככל שריבוי תנועות מסוג זה סחר חוץ "מנופח". גודל היצוא לא יהיה אינדיקטור טוב לערך המוסף של החברות המייצאות וקשה לבחון את חשיבות הייצור המקומי ביחס ליבוא.
6. רישום מוצרים לעיבוד נוסף (המשך) • ב-SNA93: • מוצרים שנשלחו לעיבוד נוסף נרשמו כאילו עברו שינוי בעלות. מרגע המעבר לחו"ל נרשמו כיצוא סחורות וברגע שחזרו כיבוא סחורות. • ב-SNA 2008: • הרישום לפי בעלות. אם מוצר לא מחליף בעלות לא יירשם כחלק מיצוא או יבוא סחורות. • כן יירשם הערך המוסף כתוצאה מהעיבוד – כיבוא שירותים.
6. רישום מוצרים לעיבוד נוסף (המשך) • העדכון יצמצם את נפח היצוא והיבוא – לכן, הרבה התנגדו לתיקון ( במיוחד הונג קונג). • העדכון גם יקשה על המעקב אחרי תנועת סחורות מעבר לגבולות. • יהיה קושי להכין יחסי תשומה-תפוקה. • בסופו של דבר ימליצו כנראה להכין נתוני עזר של תנועות הסחורות ברוטו בנוסף לרישום נטו המומלץ.
7. Merchanting • SNA1993: • סוחר שקונה סחורות מארץ אחת ומוכר לארץ אחרת מבלי שהסחורה עוברת את הגבול של ארץ הסוחר. • SNA2008: • עם התפתחות הגלובליזציה 3 מקרים: global manufacturing global wholesaling/retailing, commodity dealing
7. Merchanting (המשך) • בשלושת המקרים הטיפול יהיה דומה: • היבוא של הסחורה יהיה יצוא סחורות שלילי של הmerchant- ומצד שני יהיה יצוא סחורות של הmerchant-.
7. Merchanting -בארץ • נדרש איסוף נתונים מיוחד משותף של סחר חוץ ומאזן התשלומים, לאיתור מקרים של Merchanting: נרשם סחר בסחורות במערכת הבנקאית או בדוחות כספיים, אבל הסחורות לא עברו את גבולות ישראל. • במיוחד מקרי Fabless ידרשו ניתוח מיוחד. גם כאן רצוי שיהיו נתוני ברוטו ונטו.
8. רישום מחקר ופיתוח כנכס • SNA93: • מו"פ רשום כתשומה לייצור למרות שמוזכר שלמו"פ יש תכונות של נכס. • אז חשבו שיש קושי לקבל נתונים על מו"פ והוחלט לרשום מו"פ כתשומה. • יחד עם זה, כדי לפזר חלק מההכנסות ממו"פ על פני השנים, הוגדרו מצד אחד פטנטים כנכסים שלא יוצרו ומצד שני הכנסות מפטנטים כהכנסות משירותים.
8. רישום מחקר ופיתוח כנכס (המשך) • הסיבות לעדכון: • סתירות בין הגדרת פטנטים והגדרת מו"פ בחשבונות. • נושא המו"פ גם הפך לחשוב יותר עם פיתוח "הכלכלה החדשה" (Hi-tech, ICT) וחוקרים ביקשו לחקור את תפקיד המו"פ בצמיחה. • הסטטיסטיקה על הוצאות מו"פ התפתחה והותאמה במידה רבה לכללי החשבונאות הלאומית.
8. רישום מחקר ופיתוח כנכס (המשך) • SNA 2008: מחקר ופיתוח יטופל כנכס ויוגדר בהתאם להגדרות מדריך פרסקטי: "research and experimental development comprises creative work undertaken on a systematic basis in order to increase the stock of knowledge, including the knowledge of man, culture and society and use of this stock of knowledge to devise new applications.” • הודגש שמהגדרה זו לא נגזר שהון אנושי ייכלל בחשבונות הלאומיים כנכס.
8. רישום מחקר ופיתוח כנכס (המשך) • משום שרוב המו"פ מיוצר לשימוש עצמי אומדן ערך המו"פ יהיה לפי עלויות • הוחלט להגדיר רק מו"פ שנמכר או מו"פ שצפוי להביא תועלת (הטבות) לבעלים כנכס. • דהיינו מו"פ שמיוצר ע"י הממשלה או מלכ"ר לטובת הציבור הרחב לא יירשם כנכס. • אבל מו"פ של הממשלה שישמש לייצור שירותי ממשלה (למשל מו"פ לשימוש בבית חולים ממשלתי) כן ייכלל.
8. רישום מחקר ופיתוח כנכס - בארץ • ישראל כבר הכינה נתונים מתאימים כהדגמה במסגרת קבוצת העבודה Canberra II • השפעת השינוי על החשבונות: • עלייה בהשקעות בנכסים קבועים • עלייה בערך המוסף הגלמי בענפי הכלכלה שמשתמשים במו"פ. • עלייה בנכסים קבועים במאזן הלאומי.
9. רישום מסים • חישוב מצטבר נדרש כבר ב-SNA 1993, אבל כעת נדרש להפחית מסים שלא נגבים ולהביא בחשבון הנחות מס. • עד היום חושבו המסים בארץ על בסיס מזומן בשל חוסר נתונים. • המעבר לחישוב מצטבר דורש נתונים על שיעורי מס או על גביה לפי שנים (נתון שנאסף בעבר ברשות המסים). • אם עובדים לפי שיעורי מס צריך להעריך את החלק שלא גובים.
9. רישום מסים (המשך) • עד היום חושבו המסים בארץ על בסיס מזומן בהעדר נתונים זמינים. • בשנות ה-70 פרסמה רשות המסים נתוני גביה לפי שנים, חשוב לבדוק את האפשרות לקבל נתונים דומים לשנים האחרונות. • השינוי לא ישנה את גודל התמ"ג, אך נתוני ההכנסה הפנויה והחיסכון ישתנו.
השפעת השינויים על התוצר: • רישום תכניות פנסיה לשכירים – לא ישפיע • כיסוי שירותים פיננסיים ומדידת FISIM – 1% • תפוקת בנקים מרכזיים – לא ישפיע • פירוט עלות שירותי הון – כרגע לא השפעה • רישום השקעות מערכת הביטחון – 3% • רישום מוצרים לעיבוד נוסף – לא ישפיע • Merchanting – לא ידוע • רישום מחקר ופיתוח כנכס – 1.5% • רישום מסים – לא ידוע
ביצוע המעבר ל-SNA 2008 • החלק העיקרי של מדריך SNA 2008 הושלם ואושר ע"י ועדת הסטטיסטיקה. • מספר מדינות מובילות: ארה"ב, אוסטרליה וקנדה צפויות לעבור ל-SNA 2008 כבר בשנת 2009 או 2010. • EU נדרש לשנות חוקים לצורך שינוי, לכן התחייב רק ל-2014. • מדינות אחרות התחייבו לשנים 2009 עד 2014. • ישראל מסרה לאו"מ שהיא תעבור ל-SNA2008 בשנת 2011.
