Download
slide1 n.
Skip this Video
Loading SlideShow in 5 Seconds..
Michal Yogev Supervisors: Prof. Nava Kahana Dr. Chemi Gotlibovski PowerPoint Presentation
Download Presentation
Michal Yogev Supervisors: Prof. Nava Kahana Dr. Chemi Gotlibovski

Michal Yogev Supervisors: Prof. Nava Kahana Dr. Chemi Gotlibovski

176 Vues Download Presentation
Télécharger la présentation

Michal Yogev Supervisors: Prof. Nava Kahana Dr. Chemi Gotlibovski

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - E N D - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
Presentation Transcript

  1. Using Double Side Matching Structural Model to Explain the Effect of the Marriage Market on Education Attainment Across Genders Michal Yogev Supervisors: Prof. Nava Kahana Dr. Chemi Gotlibovski

  2. החשיבות באמידת התשואות להשכלה • השכלה היא מוצר יקר: עלות רכישת השכלה נאמדת בכ 59800$. (ראה Gordon Wadswartg, The college Trap). • השכלה היא מוצר מתייקר: מ 1985עלות רכישת ההשכלה עלתה בכ 500%. (מדד המחירים לצרכן עלה ב 115% לערך) • לרכישת השכלה עלויות אלטרנטיביות נוספות: זמן לימודשל הסטודנט עצמו, זמן ללמד את הסטודנטים, סטודנט מסוים תופס מקום על חשבון סטודנט אחר במוסד הלימוד ועוד. • אם הצרכנים במשק משלמים על השכלה מחיר יקר כל כך, השאלה המתבקשת, האם נקנית הכמות האופטימלית מבחינת המשק?

  3. Motivation • אמידת משוואת שכר סטטית של Mincer מראה כי התשואה להשכלה בשוק העבודה נמוכה יותר עבור נשים. • בעשורים האחרונים חלה עליה בתשואה להשכלה בשוק העבודה לשני המינים. • בתקופה זו חלה עליה ברכישת השכלה בקרב נשים. • גברים לא הגיבו לשינויים בתשואה להשכלה באופן מידתי. • כתוצאה מהשינויים שתוארו נשים רוכשות יותר השכלה מגברים, עד כדי סגירת הפער שהיה קיים קודם לכן ברכישת השכלה בין המינים (college gender gap). (ראה Chiappori, Iyigun and Weiss (2009), Becker, Hubbard and Murphy (2010)). • בעוד שבשנות הארבעים היחס בין מספר הגברים למספר הנשים College Graduated עמד על 2.3 לערך, ירד יחס זה בהתמדה והגיע בשנת 2003 לכ 0.75 (ראה Goldin, Katz and Kuziemko (2006)).

  4. Percentage of Male and Female with 12-13 Years of Completed Education, 18-32 Years Old, 1984-2005 מנתוני המדגם עולה כי חלה ירידה קלה בשיעור הגברים בעלי רמת השכלה נמוכה במהלך העשורים האחרונים, לעומת זאת שיעור הנשים בעלות רמת השכלה נמוכה ירד משמעותית. אם בשנות השמונים המאוחרות שיעור בעלי השכלה נמוכה בקרב נשים היה גבוה ביחס לשיעור זה בקרב גברים, הרי שהחל משנות התשעים המגמה מתהפכת והפער בין המינים הולך וגדל.

  5. Percentage of Male and Female with 15-17 Years of Completed Education, 21-32 Years Old, 1984-2005 מנתוני המדגם עולה כי שיעור בעלי השכלה גבוהה עלה בשני העשורים האחרונים, עליה חדה יותר התרחשה בקרב נשים. החל משנות התשעים המוקדמות שיעור בעלות השכלה אקדמית בקרב נשים גבוה משיעור זה בקרב גברים. מגמה זהה מתקבלת כאשר שומרים על חתך גיל קבוע, כך שכל פרט מופיע פעם אחת בלבד.

  6. Motivation-Cont. • קיים שוני בין התשואות של נשים וגברים להשכלה שלא מוסבר על ידי שוק העבודה. במסגרת המחקר נרצה לבדוק האם האסימטריה בין נשים לגברים בעניין רכישת ההשכלה יכולה להיות מוסברת ע"י שוק הנישואין. • ניתוח ההשפעה של שוק הנישואין על היקף רכישת ההשכלה יאפשר לנקוט מדיניות שתתן למתכנן המרכזי כלים כדי להגיע לרמת ההשכלה הרצויה והאופטימאלית למשק. • לרכישת השכלה הנובעת משיקולים בשוק הנישואין יכולה להיות השפעה חיובית אם היא מביאה לשיפור תועלת הפרט בשוק הנישואין. לדוג': משפרת את הסיכוי לפגוש פרטים משכילים דרך היכרות במוסד הלימודים או במקום העבודה, שיפור בהשפעה על חינוך ילדים וכו'. • לעומת זאת אם רכישת השכלה באה רק כדי לשפר את המצב היחסי של הפרט, כך שבסופו של התהליך כולם לומדים יותר ומצבו היחסי של הפרט נותר ללא שינוי, נשאלה השאלה האם רכישת ההשכלה שלא הביאה לשיפור יחסי של מצב הפרט טובה למשק?

  7. המודל שיוצג בהמשך הוא מודל דינמי סטרוקטורלי שעוסק בהחלטות שמקבל הפרט בכל תקופה בשלושה מישורים: • רכישת השכלה • שוק העבודה • נישואין נסקור תחילה את הספרות העוסקת בתחומים שהם מענייני המודל.

  8. Matching Models -שיווי משקל בשוק הנישואין ללא חיפוש • התאמות בין בני זוג בנישואין יוצרות תחרות על רווחי הנישואין. רווחי הנישואין תלויים באלטרנטיבות של שני בני הזוג מחוץ לנישואין. התאמה בין בני זוג תתרחש בהתאם להעדפות הפרטים. • שיווי משקל בשוק הנישואין מתקיים אם אין פרט נשוי שיעדיף להיות רווק ואין שני פרטים שיעדיפו נישואין אחד לשני על פני מצבם הנוכחי. • לצורך ניתוח של שוק הנישואין וקביעת מחיר לכל בן זוג צריכים להתקיים התנאים הבאים: 1. קיים מידע מלא, שהשגתו אינה כרוכה בעלות. תהליך החיפוש בנישואין אינו מאופיין בחיכוך (frictionless matching). 2. תועלת בנישואין ניתנת להעברה בין בני הזוג. (ראה Browning, Chiappori and Weiss (2011))

  9. Assortative Matching • בני הזוג מאופיינים ע"י סט תכונות נתון. • Positive assortative matching תתקיים כאשר קיימת השלמה בתכונות בני הזוג. השלמה זו מאפשרת לבן זוג אחד לשלם בשוליים יותר על תכונה מסוימת של בת הזוג ולהיפך. (ראה Browning, Chiappori and Weiss (2011) Becker (1991), Becker and Murphy (1996). • Negative assortative matching תתקיים כאשר קיימת תחלופה בתכונות בני הזוג. • בשיווי משקל בשוק הנישואין יקבע מי יתחתן עם מי ואלו פרטים ישארו רווקים. מחקרים שונים בודקים את מידת ההתאמה בין בני זוג בתכונות שונות. • בעניין התאמה בהשכלה בין בני זוג ראה לדוג' Chiappori, Iyigun and Weiss (2009), Mare (1991), Pencavel (1998), Schwartz and Mare (2005), Wong (2003) .

  10. Equilibrium in Marriage Market with Friction, Search Model • ההנחות לפיהן קיים מידע מלא בשוק הנישואין אינן מציאותיות ובפועל מתקיים חיכוך, friction, בתהליך ההתאמה בין בני זוג. • שוק הנישואין מאופיין באינפורמציה לא מלאה ולכן מציאת בן זוג אינה מיידית. • במודלים אלה נישואין מבוססים על תהליך של חיפוש אחר בן זוג. חיפוש זה כרוך בעלויות של זמן וכסף. • פגישה בין פרטים נעשית בתהליך רנדומלי. • במודלים העושים שימוש בתהליך חיפוש מתרחשת פגישה עם בן זוג בעל תכונות מסוימות באופן מקרי. הפרטים בוחנים את הרווחים שלהם במקרה של נישואין. אם רווחי הנישואין עולים על האלטרנטיבה להמשיך בחיפוש יתרחשו נישואין, אחרת הפרטים ימשיכו בתהליך החיפוש. • (ראה Diamond (1982), Oppenheimer (1988), Bergstrom-bagnoli (1993), Mortennsen (1998), Goldin (2006), Browning, Chiappori and Weiss (2011)). • ,

  11. Household Models • 3 מודלים של משקי בית • במסגרת משק הבית בני הזוג צריכים לקבל החלטה כיצד להשתמש בתקציב נתון לצריכת מוצרים ציבוריים ופרטיים. ישנן 3 גישות לניתוח קבלת ההחלטות במשק הבית: • Unitary Models • Non-cooperative Models • Cooperative processes, The Collective Models

  12. The Collective Models • הגישה הקולקטיבית למשק הבית הוצעה לראשונה ע"י Chiappori (1998, 1992) ו Apps and Rees (1988). • במודלים בהם קיים שיתוף פעולה בין הפרטים המרכיבים את משק הבית הקצאת המשאבים במשק הבית תלויה במשקלות בני הזוג. • במודלים מסוג זה החלטות משק הבית יעילות פארטו. לא קיימת החלטה אחרת שעדיפה על כל חברי משק הבית. • המודל הקולקטיבי מתבסס על שתי הנחות (ראה Browning, Chiappori and Weiss (2011)): 1. במשק הבית מתקיים תהליך קבלת החלטות והוא יציב. 2. תהליך קבלת ההחלטות מוביל להחלטות יעילות פארטו. פרטים נשואים ימצאו את הדרך לנצל הזדמנויות שישפרו את מצב שניהם. בנישואין בני הזוג מודעים למערכת ההעדפות ולפעולות שנוקט כל אחד מהצדדים ויכולים לפעול בשיתוף פעולה ליצירת חוזה שמשפר את מצב שניהם.

  13. The Gains from Marriage • Browning, Chiappori and Weiss (2011) מונים מספר היבטים שיכולים להביא לערך מוסף בנישואין: • שיתוף במוצרים ציבוריים. בני הזוג נהנים יחד מילדים משותפים, דיור, מידע וכו'. כיון שמוצרים ציבוריים יכולים להיות טובים לאחד ומזיקים לאחר (מידת חימום הבית, מוזיקה וכו') כדי שיתקבלו רווחים מנישואין צריכה להיות התאמה במערכת ההעדפות של בני הזוג (ראה Lich-Tyler (2003)). • הקצאה יעילה של עבודה במשק הבית ומחוצה לו לפי היתרון היחסי של כל אחד מבני הזוג. Becker (1991) הדגיש את החשיבות של התמקצעות בני הזוג בהשפעה על הרווחים בשוק הנישואין. ישנן הוכחות אמפיריות לכך שמתקיימת תשואה עולה לגודל בפונקציית הייצור של משק הבית (ראה לדוג' Crossley and Lu (2005)). פערי השכר בין גברים נשואים לרווקים ובין נשים נשואות לרווקות כפי שצוינו בפרק זה יכולים להעיד על התמחות בני זוג בנישואין.

  14. The Gains from Marriage - Cont. • תיאום פעולות השקעה והרחבת מסגרת אשראי. לדוג', אחד מבני הזוג עובד והשני לומד. עלות ההשקעה בהון אנושי יכולה להיות ממומנת במימון עצמי אם בן זוג אחד תומך בשני. ראה לדוג' Borenstein and Courant (1989) הטוענים כי לעיתים המימון העצמי זול יותר. Cohen-Goldner, Gotlibovski and Kahana (2008) על מימון עצמי בשוק הון לא משוכלל כמו זה העומד בפני מהגרים. • פיזור סיכונים. במצבים בהם אחד מבני הזוג לא מועסק או חולה לדוג', בן הזוג השני ממשיך לעבוד. • תיאום בטיפול בילדים. התמחות של ההורים כאשר אחד מטפל בילדים והשני עובד מחוץ למשק הבית מעלה את התועלת מנישואין, כיון שהיא מאפשרת לשני בני הזוג להינות מהילדים ורווחתם, שהם מוצר ציבורי בנישואין. • Gove, Hughes and Briggs Style (1983) מצאו קשרים סטטיסטים מובהקים בין נישואין לבריאות נפשית וגופנית הראו כי מבין מספר גורמים שנבדקו לנישואין ההשפעה החזקה ביותר. Wilson and Oswald (2005) טוענים יכולה להיות הטייה בעניין זה בשל מיון.

  15. FactsChanges in Labor Supply • נתונים מארה"ב, אנגליה ונורווגיה מראים כי בהשוואה בין אמצע שנות השבעים לתחילת שנות האלפיים: • נשים נשואות העלו את היצע העבודה שלהן והורידו את משך עבודתם בבית • גברים נשואים העלו את משך עבודתם בבית והורידו את היצע העבודה שלהם • צומצם הפער בין שיעור ההשתתפות בכח העבודה של גברים ונשים. • בארה"ב לדוג' שיעור ההשתתפות של גברים בכח העבודה ירד בהדרגה מ 80.7% בשנת 1965 ל 73.3% בשנת 2005, בעוד שיעור ההשתתפות של נשים בשנים אלה עלה בהדרגה מ 39.3% ל 59.3%.  ראה Browning, Chiappori and Weiss (2011) .

  16. FactsInteraction between Marital Status and Labor Supply • גברים נשואים ביחס לרווקים עובדים יותר בשוק העבודה ועובדים יותר במשרה מלאה. • נשים נשואות ביחס לרווקות עובדות פחות ועובדות פחות במשרה מלאה. (ראה (Browning, Chiappori and Weiss (2011). Mazzocco, Ruiz and Yamaguchi (2009) טוענים כי מניתוח נתוני ה PSID נראה כי בשנים שלפני הנישואין גברים ונשים מעלים את היצע העבודה שלהם ונבדלים בכך ממקביליהם הרווקים. לאחר הנישואין גברים ממשיכים בעליה הדרגתית מתונה עד להתייצבות ברמת היצע העבודה האופיינית לגברים נשואים. נשים מורידות בהדרגה את היצע העבודה שלהן עד להתייצבות ברמה האופיינית לנשים נשואות.

  17. FactsInteraction between Marital Status and Wage • שכר גברים נשואים גבוה יותר בהשוואה לגברים רווקים. • שכרן של נשים נשואות נמוך יותר ביחס לנשים רווקות. • השוני בשכר רווקים ונשואים שנאמד כפונקציה של המצב האישי מכונה בספרות "marriage premium" והוא חיובי עבור גברים ושלילי עבור נשים. • הפרמיה לנישואין עלתה מעט מאוד לאורך זמן עבור גברים ועלתה עבור נשים. • ההסברים הקיימים בספרות ל marriage premium: • התמחות בני זוג. ראה לדוג' Becker (1991), Chun and Lee (2001). • Selection. ראה Browning et al (2011)) Nakosteen and Zimmer (1987, 2001) • העדפה של המעסיקים. Chun and Lee (2001). • בחירה. Ahitov and Lerman (2007)Reed and Harford (1989), • .

  18. The Panel Data, PSID 1984-2005 • ה PSID הינו פאנל המאגד נתונים שנתיים על משקי בית בנושאים כלכליים ודמוגרפיים הממושך ביותר הקיים. • נתוני ה PSID נאספו אחת לשנה בין השנים 1968 - 1997. משנת 1997 ואילך סקרי ה PSID נערכים אחת לשנתיים. • ה PSID נבנה לראשונה ב 1968 והכיל נתונים על 4,802 משפחות. בנייתו היא איחוד של שני מדגמים נפרדים. Survey Research Center 1960 National Sample (SRC), מדגם של משקי בית בו לכל פרט באוכלוסיה הסתברות זהה להיבחר (Equal Selection Probability Sample) ותת מדגם של משפחות עניות, Survey of Economic Opportunity (SEO), שרואיינו ב 1967 ע"י הלשכה לסטטיסטיקה, לצרכי המשרד לשוויון הזדמנויות. איחוד מדגמים אלה יצר את ה Core PSID Sample. • ממשפחות המקור שמהם נבנה מדגם ה PSID ב 1968 התפצלו משקי בית רבים שהם ענפים של אותו עץ משפחתי.

  19. The Panel Data, PSID 1984-2005 – Cont. • לצורך אמידת המודל יצרנו שני מסדי נתונים: 1. פאנל נתונים המשמש בתהליך האמידה: • 822 פרטים. 383 נשים ו 439 גברים. • נדגמו לראשונה בגיל 18. במועד זה בעלי השכלה תיכונית,רווקים, ללא ילדים. • את נתוני הפאנל אספנו עד גיל 32. • מהבדיקות שערכנו נראה כי ההחלטות שהם מענייני המודל והאינטראקציה בינהן מתרחשות ברובן בחלון זמן זה. • בכל שנה נאספו נתונים על השכלת הפרטים, עבודה שכר ונישואין. במקרה של נישואין נאספו נתונים על עבודה ושכר גם עבור בן הזוג. • בגיל 18 הפרטים נבדלים במין, השכלת ההורים (ראה לדוג' Haveman and Wolfe (1995), Cameron and Taber (2004), Cameron and Heckman (1998, 2001) על הקשר בין השכלת ההורים להשכלת ילדיהם). ובשנת הלידה.

  20. The Panel Data, PSID 1984-2005 – Cont. • תקופה במודל מוגדרת כשנה: • בשוק העבודה מספר שעות העבודה השנתיות קבעו את היקף המשרה השנתי של הפרט. על פי שיוך שעות העבודה לטווחים {0,910,1820}. (לפי U.S Department of Labor Bureau of Labor Statistics) • נתוני ה PSID לגבי שכר נתונים במונחים שנתיים. בהתאם לשכר השנתי ושעות העבודה של הפרט חושב השכר הריאלי לשעה (שנת בסיס 1984). • ה PSID כולל נתונים על שכר והשתתפות בכח העבודה גם של בני הזוג. • בשוק הנישואין, פרט שנישא/התגרש עד אמצע שנה נחשב נשוי/גרוש בשנה נוכחית. • בנושא רכישת השכלה הפרט יחשב רוכש השכלה אם חלה עליה ברמת השכלתו. • התמודדנו עם מחסור בנתונים האנדוגניים לפי שיטת האמידה המתוארת אצל Keane and Sauer (2010) .

  21. The Panel Data, PSID 1984-2005 – Cont. 2. מסד נתונים גדול: • כולל את הנתונים הרלוונטים למחקר של כל הפרטים ב PSID מתוך Individual Level. השתמשנו במדגם זה ליצירת התפלגויות לדגימות הנדרשות בסימולציות השונות. מדגם זה כולל 917,560 תצפיות של 47,870. • במדגם זה נתונים על גיל, מין, נתוני עבודה, השכלה, נישואין, מספר ילדים, מועדי לידה של כל ילד ונתוני המשקלות לכל פרט באוכלוסיה. לאחר התחשבות במשקלות, ייצג מדגם זה עבורנו את ההתפלגויות בהן השתמשנו לצורך הדגימות בסימולציות השונות.

  22. Descriptive Statistics – PSID, 1984-2005 • בחינת נתוני ה PSID בין השנים 1984-2005 שאספנו מראה כי החלטות לגבי היצע עבודה, השכלה ונישואין קשורות זו בזו: • פרטים נשואים כמעט אינם רוכשים השכלה. • נשים רווקות עובדות יותר מנשים נשואות. • גברים רווקים עובדים פחות מגברים נשואים (ראה גם Mazzocco, Ruiz, Yamaguchi (2005), Browning, Chiappori and Weiss (2011). • נשים מעלות את היצע העבודה שלהן בשנים שלפני הנישואין ומורידות אותו בהדרגה עם הכניסה לנישואין. • גברים מעלים את היצע העבודה שלהם בשנים שלפני הנישואין וממשיכים במגמה זו עם הנישואין.

  23. Descriptive Statistics – Cont.Assortative Matching by Education רצינו לבחון את מידת ההתאמה בין בני זוג מבחינת רמת השכלה כפי שבאה לידי ביטוי מהמדגם. בדקנו את מקדם המתאם בין השכלות בני הזוג, מקדם המתאם חיובי, 0.5036. לצורך חיזוק החלק הלא מקרי שבהתאמה בין בני זוג מבחינת השכלה חיברנו אקראית בני זוג, כאשר גיל האישה והגבר נשמר קבוע. יצרנו בני זוג חדשים שתואמו אקראית בגילאים זהים לבני הזוג המקוריים, במקרה זה מקדם המתאם בין השכלות בני הזוג הינו 0.0847. המדגם כולל נתונים על רמת ההשכלה של הורי הפרטים (ולא שנות השכלה). כאשר נבחנה ההתאמה בין השכלות הורי האישה והגבר נמצא מתאם של 0.62 ו 0.6026 בהתאמה.

  24. Assortative Matching by Education, PSID, 1984-2005

  25. Distribution of Years of Completed Education Gaps as a Function of Wife's (Husband`s) Years of Completed Education, a Year after Marriage Takes Place, PSID, 1984-2005

  26. Female`s Spousal Years of Completed Education by Own Education, 1984-1988 vs. 1997-2005 שינויים בהתפלגות המשכילים בין המינים השפיעו על התאמה בין בני הזוג מבחינת רמת ההשכלה. נשים בתקופה שבין 1984-1988 נישאות לאחוז גבוה יותר של גברים בעלי תארים מתקדמים, לעומת התקופה שבין 1997-2005.

  27. Male`s Spousal Years of Completed Education by Own Education, Ages 18-32, PSID, 1984-1988 vs. 1997-2005 גברים בכל רמות ההשכלה בין השנים 1997-2005 נישאים לאחוז גבוה יותר של נשים בעלות תואר ראשון ותארים מתקדמים, לעומת התקופה שבין השנים 1984-1988.

  28. Spouses Completed Education Comparison, Last Sample, 1984-2005

  29. Rate of Students by Marital Status, Male and Female, 18-32 Years Old, PSID 1984-2005

  30. רצף ברכישת השכלה הרגלי רכישת ההשכלה של נשים וגברים השתנו במהלך העשור בהקשר לרצף רכישת ההשכלה. כדי לחשב את הרצף ברכישת השכלה סומנה השנה האחרונה בה רכש הפרט השכלה ובלבד שיש לפחות עוד 4 תצפיות לפרט זה בהן הוא לא רכש השכלה. השנים שנחשבות כהפסקה מלימודים הן גילו של הפרט פחות שנות השכלתו פחות 6. פרטים שהחלו לימודיהם ב 1995-1997 לעומת 1984-1986 לומדים יותר ברצף. שנוי דפוס התנהגות זה בא לידי ביטוי בכל רמות ההשכלה בין שתי התקופות. גברים ביחס לנשים עשו יותר הפסקות ברצף הלימודים בשנות השמונים, אולם הבדל זה מטשטש בשנות ה 90, כך שהשינוי בהרגלי הלמידה אצל גברים גדול יותר. תוצאות אלה נראות בגרפים הבאים:

  31. WagesAnnual Real Labor Income of Female and Male with 12 or 13-14 years of Completed Education by Age, 1984-2005 • גרף זה מציג את פערי השכר בין נשים לגברים, את התשואה להשכלה ואת התשואה לגיל ברמת השכלה תיכונית וברמת השכלה Some College (SC). קיימים פערי שכר בין גברים לנשים בשתי רמות ההשכלה שצויינו. ניתן לראות כי שכר נשים וגברים ברמת השכלה SC גבוה יותר ממקבילהם בעלי רמת השכלה תיכונית. מהגרף נראה כי מגיל 28 לערך התשואה להשכלה גבוהה יותר עבור גברים ביחס לנשים ברמות השכלה אלה. כמו כן קיימת תשואה חיובית לגיל. התשואה לגיל נמוכה יותר אצל נשים לעומת גברים.

  32. Annual Real Labor Income of Female and Male with 15-16 or 17 years of Comp. educ. by age, 1984-2005 נשים בעלות תואר שני ומעלה מרוויחות שכר גבוה יותר משמעותית ביחס לנשים בעלות תואר ראשון, תופעה שלא קיימת אצל גברים. • תשואה גבוהה יותר לנשים ביחס לגברים לרמת השכלה בתארים מתקדמים. • בחירה. יתכן שנשים בעלות תואר שני ומעלה הם נשים שבוחרות לעבוד יותר (בשונה מגברים, אצלם שעות העבודה והתעסוקה יחסית קבועים).

  33. Ratio of Female over Male Annual Labor Inc. by Age and Educ. 1984-2005 פערי השכר מצטמצמים עם עליית ההשכלה ועולים עם הגיל.

  34. Changes in Real Labor Income over Time

  35. Annual Real Labor Income of Male and Female, 12 Years of Completed education, by Age, 1984-1988 vs. 1990-1994 vs. 1996-2004 מציג את השינויים בשכר הריאלי על פי גיל של בעלי השכלה תיכונית ב 3 תקופות: 1984-1988, 1990-1994, 1996-2004. מניתוח הנתונים עולה כי ברמת השכלה תיכונית חלה עליה בשכר הריאלי של נשים בשנות התשעים המאוחרות עד תחילת שנות האלפיים, עליה זו היתה קטנה יותר בקרב גברים. יתכן ששוני זה בין גברים לנשים נובע מעליה בשיעור ההשתתפות בקרב נשים. מהנתונים נראית התשואה לגיל עבור שני המינים. התשואה לגיל גבוהה יותר אצל גברים, כך שפערי השכר בין נשים לגברים עולים עם הגיל בכל התקופות.

  36. Annual Real Labor Inc. of Male and Female with 13-14 Years of Comp. Educ. 1984-2004

  37. Annual Real Labor Income of Male and Female, 13-14 Years of Completed education, by Age, 1984-1988 vs. 1990-1994 vs. 1996-2004 ברמת השכלה SC חלה עליה בשכר הריאלי של נשים בשנות התשעים עד תחילת שנות האלפיים החל מגיל 27. אצל גברים בין שלוש התקופות חלה ירידה בשכר הריאלי (בין סוף שנות השמונים לתחילת שנות התשעים) ולאחריה עליה חזקה יותר (בין תחילת שנות התשעים לשנות התשעים המאוחרות ותחילת שנות האלפיים), כך שסה"כ חלה עליה בשכר הריאלי של גברים בתקופה המדוברת. התשואה לגיל גבוהה יותר אצל גברים, כך שפערי השכר בין נשים לגברים עולים עם הגיל בכל התקופות.

  38. Annual Real Labor Inc. of Male and Female with 15-17 Years of Comp. Educ. 1984-2004

  39. Annual Real Labor Income of Male and Female, 15-17 Years of Completed education, by Age, 1984-1988 vs. 1990-1994 vs. 1996-2004 ברמות ההשכלה הגבוהות חלה עליה בשכר הריאלי של נשים בעקביות החל מגיל 27. אצל גברים חלה עליה בשכר הריאלי בין סוף שנות השמונים לתחילת שנות התשעים. התשואה לגיל גבוהה יותר אצל גברים, כך שפערי השכר בין נשים לגברים עולים עם הגיל בכל התקופות.

  40. Annual Real Labor Income, by Age, 1984-2004

  41. Employee Rate, by Education, Age 25-32, 1984-2004

  42. Employee rate, by Age and Marital Status 1984-2004 ניתן לראות כי שיעור התעסוקה של נשים נמוך מזה של גברים בכל מצב אישי. שיעור התעסוקה של גברים נשואים גבוה מזה של רווקים. שיעור התעסוקה של נשים נשואות נמוך משל רווקות.

  43. Male and Female Worked Hours before and after Marriage Takes Place הנתונים מראים כי נשים מעלות את שעות העבודה שלהן בהתמדה בשנים שלפני הנישואין ומורידות אותן בהתמדה החל משנת הנישואין. לעומתן גברים מעלים את שעות העבודה בהתמדה לפני ואחרי הנישואין.

  44. Male`s and Female`s Employee Rate before and after Marriage Takes Place נשים וגברים מעלים את שיעור ההשתתפות בכח העבודה לפני הנישואין. שיעור הגברים המשתתפים בכח העבודה נשאר יציב לאחר הנישואין. נשים מורידות את שיעור השתתפותן בכח העבודה עם נישואיהן.

  45. Male and Female with no Children Annual Worked Hours before and after Marriage נשים ללא ילדים שומרות על היצע עבודה קבוע עם הנישואין.

  46. Male and Female with no Children Employee Rate before and after Marriage נשים ללא ילדים שומרות על שיעור תעסוקה יציב עם הנישואין.

  47. Male and Female Worked Hours before and after First Birth היצע עבודה של נשים קבוע עד לידת הילד הראשון ויורד משמעותית עם הלידה. בחמש השנים שאחרי הלידה נשאר היצע העבודה קבוע יחסית. היצע העבודה של גברים עולה בהתמדה לפני לידת הילד הראשון ומתייצב עם הלידה.

  48. Male`s and Female`s Employee Rate before and after First Birth שיעור התעסוקה של נשים קבוע עד לידת הילד הראשון ויורד משמעותית עם הלידה. בחמש השנים שאחרי הלידה נשאר שיעור המועסקות קבוע יחסית. שיעור התעסוקה של גברים עולה בהתמדה לפני לידת הילד הראשון ומתייצב עם הלידה.

  49. The Model בחלק זה נציג מודל תיאורטי של חיפוש עבודה וחיפוש אחר בני זוג. המודל שיוצג מרחיב את הדיון הקיים בספרות באשר להשפעת שוק הנישואין על היקף רכישת ההשכלה ועל השוני ברכישת ההשכלה בין המינים (ראה לדוג' Goldin (1992), Ge (2006), Lefgren and McIntyre (2006)Chiappori, Iyigun and Weiss (2009)). המודל הוא מודל דינמי שעוסק בהחלטות שמקבל הפרט בכל תקופה בשלושה מישורים: • רכישת השכלה • שוק העבודה • נישואין במודל זה הפרט יצטרך לקבל החלטה בשלושת התחומים לפי הזדמנויות שנקרות לפניו בתהליך רנדומלי.