1 / 100

פיזה 2012 הישגי ישראל במבט בין-לאומי ופנים-ישראלי ממצאים ראשוניים

פיזה 2012 הישגי ישראל במבט בין-לאומי ופנים-ישראלי ממצאים ראשוניים. 3.12.2013 , ל' כסלו תשע"ד הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך http://cms.education.gov.il/educationcms/units/rama. מחקרים בין-לאומיים בחינוך.

denver
Télécharger la présentation

פיזה 2012 הישגי ישראל במבט בין-לאומי ופנים-ישראלי ממצאים ראשוניים

An Image/Link below is provided (as is) to download presentation Download Policy: Content on the Website is provided to you AS IS for your information and personal use and may not be sold / licensed / shared on other websites without getting consent from its author. Content is provided to you AS IS for your information and personal use only. Download presentation by click this link. While downloading, if for some reason you are not able to download a presentation, the publisher may have deleted the file from their server. During download, if you can't get a presentation, the file might be deleted by the publisher.

E N D

Presentation Transcript


  1. פיזה 2012 הישגי ישראל במבט בין-לאומי ופנים-ישראלי ממצאים ראשוניים 3.12.2013, ל' כסלו תשע"דהרשות הארצית למדידה והערכה בחינוךhttp://cms.education.gov.il/educationcms/units/rama

  2. מחקרים בין-לאומיים בחינוך • מטרת המחקרים הבין-לאומיים בתחום החינוך היא לבדוק ידע ואוריינות של תלמידים בתחומים שונים לפי תקנים בין-לאומיים • מחקרים אלו מאפשרים, בין השאר: • מתן תמונה השוואתית בין-לאומית, הן נקודתית והן מבחינת מגמות שינוי לאורך שנים • בחינת מגמות בפערים בין קבוצות שונות בתוך מדינות וביניהן • בדיקת גישות חדשות ועדכניות בהוראת תחומי הדעת הנבדקים, ולבחון בעזרתן את תכניות לימודים והטמעתן • בחינת עמדות ותפיסות של תלמידים, מורים, מנהלים והורים ונתוני הקשר חינוכיים נוספים בהשוואה למערכות חינוך אחרות

  3. מחקר פיזה ((PISA – "כרטיס ביקור"Programme for International Student Assessment • מחקר פיזה נחשב למחקר הבין-לאומי המקיף, החשוב והחדשני ביותר בתחום החינוך כיום • המחקר נערך על ידי ה-OECD, אחת לשלוש שנים • המחקר מיועד לתלמידים בני 15 • המחקר בוחן באופן קבוע אוריינות בשלושה תחומים: מתמטיקה, קריאה ומדעים • בכל מחזור מחקר, אחד מתחומי האוריינות מצוי במוקד ההערכה • למחקר מצטרפים גם "תחומי אורח", כגון פתרון בעיות ואוריינות כלכלית • במחקר פיזה 2012 השתתפו למעלה מחצי מיליון תלמידים מ-65 מדינות וישויות כלכליות, בהן ישראל

  4. מהו מחקר פיזה? • המטרה המרכזית של מחקר פיזה היא להעריך: • "באיזו מידה התלמידים 'מוכנים לחיים הבוגרים' - רכשו כלי חשיבה כלליים והבנה באופן המאפשר התמודדות טובה ויעילה עם סביבתם" • לפיכך נבחר גיל 15 בו מסתיים חינוך חובה במרבית מדינות OECD • המחקר בודק את רמת האוריינותשל התחומים הנבחנים בו, שפירושה: • "היכולת של תלמידים ליישם ידע וכישורים שהם רכשו בתחומים מרכזיים, וכן לנתח, להסיק ולהסביר בצורה יעילה את הדרכים שבהן הם ניגשים לבעיות, מפרשים אותן ומוצאים להן פתרונות, במגוון מצבים" • במילים אחרות, אוריינות מתמקדת ביכולת להבין, ליישם ולרכוש מיומנויות חדשות בתחומים הנבדקים ללא תלות הדוקה בתכנית לימודים ספציפית כזו או אחרת

  5. מה מעריכים במחקר פיזה? • המחקר בוחן באופן קבוע אוריינות בשלושה תחומים: מתמטיקה, קריאה ומדעים • כל מחזור מחקר מתמקד באחד משלושת התחומים, כלומר בתחום זה יש יותר שאלות וחלוקה לתחומי משנה (אך גם שני התחומים האחרים נמדדים), כדלהלן: • נוסף על שלושת תחומי האוריינות הקבועים, מוערכים בכל מחזור מחקר גם "תחומי אורח". במחקר 2012 תחומים אלו היו אוריינות כלכלית, קריאה דיגיטלית ופתרון בעיות ממוחשב • בנוסף, ומתוך כוונה למחשב את כלל המחקר בשנת 2015, חלק מתחומי האוריינות הקבועים ניתנים גם באופנות ממוחשבת

  6. מי המשתתפים במחקר פיזה? • אוכלוסיית היעד של המחקר היא תלמידים בגיל 15 (ליתר דיוק, גיל 15 ושלושה חודשים עד גיל 16 וחודשיים) • במחקר 2012 השתתפו למעלה מחצי מיליון תלמידים בטווח גילאים זה מ-65 מדינות וישויות פוליטיות *הישגי שנחאי לא יוצגו בדוח זה היות ומדובר על עיר ולא מדינה

  7. חומרי ההערכה במחקר פיזה • חומרי ההערכה במחקר פיזה הם: • חוברות מבחני הישגים בתחומי האוריינות הנבחנים • שאלונים המספקים מידע אודות התלמיד, סביבתו ובית ספרו • שאלונים אלו כוללים: שאלון לתלמיד (כולל שאלון אודות נגישות אמצעי תקשוב); שאלון למנהל בית הספר; שאלון הורים • מטרת שאלונים אלו היא לקשור בין ההישגים לבין משתני רקע שונים ולנסות להסביר באמצעותם חלק מן השונות בהישגים • בנוסף, אך לא במקום, חלק מן התחומים במחקר 2012 הוערכו באמצעות מבחנים ממוחשבים. תחומים אלו היו: מתמטיקה, פתרון בעיות וקריאה דיגיטלית

  8. סולמות הציונים במחקר פיזה • סולמות הפיזה הם סולמות בטווח של 200 עד 800 נקודות • בכל תחום אוריינות, הסולם נקבע כך שבשנה הראשונה בה התחום היה במוקד, ממוצע מדינות ה-OECD הוא 500 וסטיית התקן היא 100 • סולמות הפיזה עוברים תהליך כיול המאפשר השוואה בין מחזורי מחקר שונים • עם זאת, ההשוואה בין מחזורי המחקר אפשרית רק כאשר תחום אוריינות מסוים היה כבר במוקד. לפיכך במתמטיקה השוואת ההישגים לאורך השנים אפשרית משנת 2003; בקריאה- משנת 2000; במדעים- משנת 2006 • בנוסף, סולם הציונים הרציף מחולק לקטגוריות המכונות "רמות בקיאות". רמות הבקיאות מתארות מה התלמידים יודעים ויכולים לעשות בתחום הנבחן. ככל שרמת הבקיאות גבוהה יותר, כך התלמיד המצוי בה יכול לענות על שאלות בדרגת קושי גבוהה יותר

  9. מחקר פיזה בישראל • ישראל השתתפה לראשונה במחקר פיזה בשנת 2002 במסגרת מחקר המכונה "פיזה+", אשר אפשר למדינות נוספות להשתתף בגל הראשון (2000) • ישראל לא השתתפה במחזור 2003 בשל סמיכות הזמנים למחקר "פיזה+" • למעט מחקר 2003, ישראל השתתפה בכל מחקרי פיזה שנערכו עד כה • ממחקר 2009, הגוף האמון על ניהול מחקר פיזה על כל שלביו היא הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (הראמ"ה)

  10. מחקר פיזה 2012 בישראל – משתתפים וחומרי ההערכה • במחקר 2012 השתתפו 5,055 תלמידים* מ-172 בתי ספר. זהו מדגם מייצג של כלל מגזרי האוכלוסייה בישראל (למעט הבנים בבתי ספר חרדים) • בישראל השתתפו 92% מבתי-הספר שנדגמו ו-90% מן התלמידים שנדגמו. שיעורים אלו עומדים בקריטריונים שנקבעו על ידי מארגני פיזה • חומרי ההערכה העיקריים היו: מבחני ההישגים במתמטיקה, קריאה ומדעים; שאלון לתלמיד; שאלון למנהל בית ספר • חומרי ההערכה המשניים היו: המבחן באוריינות כלכלית; המבחנים הממוחשבים במתמטיקה, פתרון בעיות וקריאה דיגיטלית • מחקר 2012 היה הפעם הראשונה שבה השתתפה ישראל במבחני פיזה ממוחשבים *כ-1,000 תלמידים נוספים השתתפו במבחן באוריינות כלכלית

  11. מחקר פיזה 2012 בישראל - הליך • מחקר פיזה 2012 נערך בישראל בחודשים מרץ-אפריל 2012 (כשנה לפני מועד זה נערך גם מחקר חלוץ/פיילוט) • לתלמידים ניתנו מבחנים במתמטיקה, קריאה ומדעים. חלק זה נמשך 120 דקות • לאחר מכן ניתנו לכל הנבחנים שאלון לתלמיד. חלק זה נמשך 30 דקות • כמחצית מן הנבחנים המשיכו לאחר מכן למבחנים הממוחשבים במתמטיקה, פתרון בעיות וקריאה דיגיטלית. חלק זה נמשך 40 דקות • למנהלי בתי הספר ניתן שאלון לבית ספר הבודק נושאים הקשורים להיבטים ארגוניים ופדגוגיים של בית-הספר

  12. מחקר פיזה 2012 בישראל – מה יוצג במצגת זו? • במצגת זו יוצגו הישגי ישראל במתמטיקה, קריאה ומדעים. כמו כן, יוצגו ההישגים במבחנים הממוחשבים במתמטיקה ובקריאה דיגיטלית, כדלהלן: • ממצאים עיקריים ומגמות לאורך זמן • במבטבין-לאומי:בהשוואה לממוצע הOECD-ובהשוואה למספר מדינות השוואה • במבט פנים ישראלי: לפי מגזרי שפה, מגדר, רקע חברתי כלכלי וסוג הפיקוח • במצגת זו לא יוצגו ההישגים באוריינות כלכלית ובמבחן הממוחשב בפתרון בעיות. ממצאים אלו יוצגו על ה-OECD במהלך שנת 2014

  13. מחקר פיזה 2012 בישראל – מדינות ההשוואה • שבע מדינות נבחרו כמדינות השוואה: • פורטוגל: מדינה עם תל"ג לנפש הדומה לזה של ישראל • קנדה ופינלנד:מדינות גבוהות במדרג ההישגים בפיזה ובמתן שירותים חברתיים • ארצות הברית: מדינת השוואה פופולרית בשיח הציבורי, אשר בדומה לישראל מאופיינת בהגירה • ניו זילנד: מדינה מאופיינת בהגירה, ודומה לישראל בפיזור הציונים הגדול • דרום-קוריאה: מייצגת את קבוצת מדינות במזרח אסיה המאופיינות בגידול כלכלי מרשים ונחשבות מרכז תעשיות עתירות ידע • מקסיקו: מדינת OECD בעלת הישגים נמוכים במיוחד

  14. פיזה 2012 ממצאים עיקריים ומגמות לאורך זמן

  15. ממצאים עיקריים • מנתוני מחקר פיזה 2012 עולים שלושה ממצאים עיקריים: • מגמות לאורך שנים: הישגי ישראל משתפרים עם השנים. מגמה זו באה לידי ביטוי בכל שלושת תחומי האוריינות: מתמטיקה, קריאה ומדעים, ומציבה את ישראל בין המדינות בעלות השיפור הגדול ביותר. • השוואה למדינות OECD: בכל התחומים שנבדקו הישגי ישראל נמוכים מממוצע מדינות ה-OECD. בקריאה ההישגים טובים יחסית וקרובים לממוצע ה-OECD, ואילו בתחומים האחרים הפערים גדולים יותר. • שונות ופערים בהישגים: בכל תחומי האוריינות פיזור הציונים בישראל הוא מהגדולים בעולם.קיימים פערים גדולים מאד בין דוברי העברית לדוברי הערבית, וכן קיימים פערים בהישגיהם של תלמידים מרמות שונות של רקע חברתי-תרבותי-כלכלי - ככל שהרקע גבוה יותר כך ההישגים גבוהים יותר

  16. השינויים בהישגי ישראל לאורך שנים +34 +24 2006 2009 2012 2002 2006 2009 2012 2006 2009 2012 • בסיכום עשור של השתתפות במחקר פיזה, הישגי ישראל משתפרים לאורך השנים • בשלושת התחומים ניכרת עלייה בהישגים, ותוצאות מחקר 2012 מחזקות מגמה זו • מגמת השיפור באה לידי ביטוי בכל תחומי האוריינות, ומציבה את ישראל בין המדינות בעלות השיפור הגדול ביותר

  17. השינויים בהישגי ישראל לאורך שנים +45 +25 +29 • ככלל, השיפור לאורך השנים נרשם הן בקרב דוברי העברית והן בקרב דוברי הערבית (למעט מדעים בקרב דוברי ערבית) 2006 2009 2012 2006 2009 2012 2002 2006 2009 2012 -9 +23 +16 2002 2006 2009 2012 2006 2009 2012 2006 2009 2012

  18. השינויים בהישגי ישראל לאורך השנים • מגמת השיפור באה לידי ביטוי באומדן השינוי הממוצע לשנה המחושב על ידי ה-OECD • אומדן השינוי השנתי: במתמטיקה 4.2 נקודות לשנה, בקריאה 3.7 נקודות לשנה ובמדעים 2.8 נקודות לשנה • השיפור מתבטא הן בציונים הממוצעים והן בשיעורים ברמות הבקיאות: • ירידה בשיעורי התלמידים ברמות הבקיאות הנמוכות • עלייה בשיעורי התלמידים ברמות הבקיאות הגבוהות

  19. השינויים בהישגי ישראל לאורך שנים - מתמטיקה • במתמטיקה לדוגמה, אומדן השינוי הממוצע לשנה בישראל עומד על 4.2 נק', מה שמציב את ישראל במקום השמיני מבחינת גודל השיפור

  20. השינויים בהישגי ישראל לאורך שנים – דוח OECD • בפרסום הבין-לאומי של ממצאי פיזה, ישראל מצוינת לטובה כמדינה שחל בה שיפור שנתי מתמיד בכל שלושת תחומי האוריינות* *בדוח פיזה בין-לאומי של ה-OECD, כרך IV, עמוד 48

  21. השינויים בהישגי ישראל לאורך שנים – רמות בקיאות • השיפור בא לידי ביטוי בעיקר בצמצום בשיעור התלמידים המצויים ברמות הבקיאות הנמוכות ובעלייה בשיעור התלמידים ברמות הבקיאות הגבוהות (בעיקר בקריאה)

  22. דירוג ישראל בין המדינות המשתתפות • בתחום הקריאה מיקומה של ישראל השתפר בין מחזורי המחקר (יש לשים לב כי בכל מחזור של מחקר פיזה, מספר המדינות המשתתפות שונה) • בתחומים מתמטיקה ומדעים, ישראל נמצאת, פחות או יותר, באותו המקום במדרג המדינות המשתתפות

  23. הישגי ישראל בהשוואה למדינות ה-OECD • בכל תחומי האוריינות, הן במבחנים המודפסים והן במבחנים הממוחשבים, הציון הממוצע בישראל נמוך מהציון הממוצע במדינות ה-OECD • באוריינות קריאה הישגי ישראל טובים יחסית ודומים להישגים בממוצע ה-OECD (פער של 10 נקודות)

  24. פערים בין דוברי עברית לדוברי ערבית • פערי ההישגים בין מגזרי השפה הם גדולים מאד (כסטיית תקן שלמה), והם הולכים וגדלים לאורך מחזורי פיזה • יוצא דופן בגודלו הוא הפער בקריאה דיגיטלית העומד על 155 נקודות • נציין כי בכל התחומים (למעט מתמטיקה ממוחשב)הישגי דוברי העברית דומים לממוצע מדינות ה-OECD, ובקריאה אף טובים יותר

  25. פיזור הציונים בישראל • בכל תחומי האוריינות, פיזור הציונים של התלמידים בישראל הוא מהגדולים מקרב המדינות המשתתפות. ממצא דומה נמצא גם בכל מחזורי מחקר פיזה הקודמים מדינות ה-IEA

  26. פערי הישגים בין רמות הרקע החברתי-תרבותי-כלכלי • פערי ההישגים בין תלמידים מרמות רקע חברתי-כלכלי שונות (נמוך, בינוני וגבוה) הם גדולים עד גדולים מאד* *המדד לניתוח רקע חברתי-תרבותי-כלכלי בנתוני פיזה 2012 הוא מדד שפותח על ידי פיזה המכונה ESCS

  27. הישגים באוריינות מתמטיקה המבחן המודפס

  28. אוריינות מתמטיקה במחקר פיזה אוריינות מתמטיקה: "היכולת לזהות ולהבין את התפקיד שממלאת המתמטיקה בעולם, לערוך שיפוטים מבוססים, להשתמש במתמטיקה ולעסוק בה בדרך שתענה על צרכיו של הפרט כאזרח מועיל, מתעניין וביקורתי"

  29. מתמטיקה 2012: ההישגים בישראל ובמדינות המשתתפות • מדינות מזרח-אסיה תופסות את ששת המקומות הראשונים • הציון הממוצע בישראל הוא 466 נק', פער של 28 נק' מתחת לממוצע ה-OECD (במקום ה-40 מתוך 64 מדינות) • מבין מדינות ההשוואה ישראל ממוקמת במקום לפני האחרון

  30. מתמטיקה 2012: מגמות שינוי בהישגים בישראל ובמדינות המשתתפות 2003-2012 • אומדן השינוי הממוצע לשנה בישראל עומד על 4.2 נק', מה שמציב את ישראל במקום השמיני מבחינת גודל השיפור, והראשון מבין מדינות ההשוואה

  31. מתמטיקה 2012: רמות הבקיאות • רמות הבקיאות מחלקות את סולם הציונים הרציף במתמטיקה לשש רמות על פי נקודות חתך • כל רמת בקיאות מייצגת שינוי איכותי ברמת הידע במתמטיקה ומלווה בתיאור המסביר מה מאפיין תלמידים בטווח זה של ציונים מבחינת רמת אוריינות המתמטיקה שלהם ומה הם בדרך כלל יודעים ומצליחים לפתור • ששרמות הבקיאות הן כדלהלן:

  32. מתמטיקה 2012: שיעור התלמידים ברמות הבקיאות • בישראל ובמדינות השוואה • שיעור התלמידים המצטיינים (רמות 5 ו-6) בישראל הוא 9%, בדומה לארצות הברית • שיעור התלמידים המתקשים (מתחת לרמה 2) בישראל הוא 34%, והוא גבוה ממרבית מדינות ההשוואה

  33. מתמטיקה 2012: פיזור ההישגים במדינות המשתתפות • בישראל פיזור הציונים גדול במיוחד. מבין המדינות המשתתפות, ישראל מצויה במקום השני בפיזור ההישגים (347 נק') • תמונה זו חוזרת על עצמה בכל מחזורי פיזה שבהם השתתפה ישראל מדינות ה-IEA

  34. מתמטיקה 2012: הישגים בכלל האוכלוסייה • ולפימגזר שפה • הישגים של דוברי העברית גבוהים ב-101 נק' (כסטיית תקן שלמה) מהישגיהם של דוברי הערבית • הפער בין ממוצע ה-OECD לממוצע של דוברי עברית הוא 5 נק' בלבד; הפער המקביל בקרב דוברי ערבית הוא 106 נק'

  35. מתמטיקה 2012: רמות הבקיאות בכלל האוכלוסייה ולפימגזר שפה • שיעורם של דוברי הערבית המתקשים (מתחת לרמה 2) גדול כמעט פי שלושה מזה של דוברי עברית. בנוסף, שיעור דוברי הערבית המצטיינים (רמות 5 ו-6) הוא אפסי • התפלגות רמות הבקיאות בקרב דוברי העברית כמעט זהה לזו של מדינות ה-OECD

  36. מתמטיקה 2012: הישגים לפימגזר שפה ומגדר • בקרב דוברי עברית ישנו פער לטובת הבנים (15 נק'); בקרב דוברי ערבית ישנו פער לטובת הבנות (9 נק'). דפוס זה חזר על עצמו גם במחקר 2009

  37. מתמטיקה 2012: הישגים לפי רקע חברתי-כלכלי • המדד לרקע חברתי כלכלי שנעשה בו שימוש לצורך ניתוח נתוני מחזור 2012 הוא מדד שפותח על ידי פיזה • מדד זה נקרא ESCS (Economic Social and Cultural Status) או מדד החת"כ (חברתי-תרבותי-כלכלי) • המדד מחושב על סמך דיווח עצמי של התלמידים ומשקלל נתונים אודות עיסוק ורמת השכלת ההורים, נגישות של משאבים חינוכיים, תרבותיים וכלכליים בבית וקיומם של אמצעים נוספים המעידים על מצב כלכלי • יש לשים לב כי מדד ESCS הוא מדד ברמה אישית. לעומת זאת, מדד הטיפוח של משרד החינוך ("שטראוס") הוא מדד הכולל מרכיבים אחרים, ביניהם גם מרכיבים ברמה בית ספרית

  38. מתמטיקה 2012: הישגים לפי רקע חברתי-כלכלי • המדד נקבע כך שממוצע מדינות OECD הוא 0 וסטיית התקן 1 • ממוצע ערך מדד החת"כ בכלל אוכלוסיית הנבחנים בישראל הוא 0.17; בקרב דוברי עברית הוא 0.28; בקרב דוברי ערבית הוא 0.21- • מטעמי נוחות הצגה, המדד חולק לשלוש קטגוריות כדלהלן: • רקע נמוך-אחוזונים 0-30 • רקע בינוני-אחוזונים 31-70 • רקע גבוה-אחוזונים 71-100

  39. מתמטיקה 2012: הישגים לפי רקע חברתי-כלכלי דוגמאות לשאלות שלפיהם מחושב מדד ESCS

  40. מתמטיקה 2012: הקשר בין הישגים לרקע חת"כ • קיים מתאם חיובי ברמת המדינות המשתתפות בין ההישגים לבין רקע חת"כ: ככל שממוצע מדד החת"כ גבוה יותר כך הישגים גבוהים יותר • הישגי ישראל נמוכים מההישגים המנובאים לה לפי מדד החת"כ מדינות ה-IEA

  41. מתמטיקה 2012: הישגים לפי רקע חברתי-כלכלי ולפימגזר שפה • לתלמידים מרקע גבוה יותר יש בממוצע הישגים גבוהים יותר • בקרב תלמידים דוברי עברית הפערים בהישגים בין רמות רקע חת"כ עוקבות הוא כ-50 נק'; בקרב תלמידים דוברי ערבית הפערים המקבילים עומד על 20-40 נק' • השוואה בין מגזרי השפה בתוך כל קבוצת חת"כמעלה שבקרב קבוצת הרקע הנמוך הפער בין מגזרי השפה מצטמצם ל-67 נק'. בקרב קבוצות הרקע הבינוני והגבוה הפערים בין שני מגזרי השפה הם כ-100 נק'

  42. מתמטיקה 2012: הישגים לפי מגדר וסוג הפיקוח ממוצע 500 ממוצע 488 • באופן כללי, ממוצע הישגי התלמידים בפיקוח ממלכתי הוא 500 נק' ובפיקוח הממ"ד הוא 488 נק' - פער של 12 נק' בין הפיקוח הממלכתי לממ"ד • בחלוקה לפי מגדר הפער הוא לטובת הבנים, בשני סוגי הפיקוח (ממלכתי וממ"ד) בסדר גודל של 20 נק' • לבנות בפיקוח החרדי הישגים נמוכים יותר מהבנות בפיקוח הממלכתי והממ"ד (פערים של 24 ו- 13 נק', בהתאמה)

  43. מתמטיקה 2012: הישגים בתחומי התוכן • בכל תחומי התוכן ממוצעי הציונים בישראל נמוכים מממוצעי ה-OECD. הפער הקטן ביותר הוא בתחום הכמויות (15 נקודות) והגדול ביותר הוא בתחום מרחב וצורה (41 נקודות) • עם זאת, בקרב תלמידים דוברי עברית נצפה ציון גבוה במיוחד בתחום הכמויות – 506 נקודות (גבוה ב-11 נקודות מממוצע ה-OECD) • בכל תחומי התוכן הפערים בין מגזרי השפה גדולים מאד

  44. מתמטיקה 2012: הישגים במיומנויות הקוגניטיביות • בכל תחומי התוכן הציונים של תלמידי ישראל בפיזה נמוכים מממוצעה-OECD בכ-30 נקודות • בפילוח לפי מגזר השפה, שוב נראים הפערים הגדולים בין שני המגזרים העומדים על כסטיית תקן שלמה. בנוסף, הציונים של דוברי העברית קרובים לממוצע ה-OECD בכל שלושת המיומנויות

  45. מתמטיקה 2012: סיכום הישגי המבחן המודפס • מנקודת מבט בין-לאומית: • הציון של ישראל הוא 466 נק', הנמוך ב-28 נק' מממוצע ה-OECD, (מקום 40 מבין 64 משתתפות) • פיזור הציונים בישראל הוא 347 נק', שמציבהּ במקום השני מבין 64 המדינות המשתתפות • שיעור התלמידים בישראל המצויים ברמות הבקיאות הנמוכות הוא 34% - שיעור גדול ביחס למדינות ההשוואה ול-OECD (23%) • אומדן השיפור השנתי בישראל בין מחזורי פיזה הוא 4.2 נקודות בשנה (שיפור שמיני בגודלו בין המדינות המשתתפות) • מנקודת מבט פנים ישראלית: • ישנו פער גדול מאד של כ-100 נק' בין דוברי עברית לדוברי ערבית • הישגיהם הממוצעים של דוברי העברית דומים לממוצע ה-OECD • בקרב דוברי עברית ישנו פער של כ-100 נק' בין תלמידים מרקע חת"כ גבוה לתלמידים מרקע חת"כ נמוך; בקרב דוברי ערבית הפער המקביל הוא כ-60 נק' • ככלל, הפערים בין המגדרים הם לטובת הבנים, למעט בקרב דוברי ערבית

  46. הישגים באוריינות מתמטיקה המבחן הממוחשב

  47. המבחן הממוחשב במתמטיקה • במחקר 2012 הועבר לראשונה גם מבחן ממחושב באוריינות מתמטיקה • המבחן הממוחשב במתמטיקה הוא הרחבה של המבחן המודפס ובודק מיומנויות דומות • אמנם האופנות הממוחשבת מאפשרת תצוגה מאירת עיניים ויצירת שאלות בעלות אופי דינאמי ואינטראקטיבי, אך תהליך פתרון בעיה במתמטיקה נשען על אותם יכולות ותהליכים, בין אם הבעיה ניתנת באופנות מודפסת ובין היא ניתנת באופנות ממוחשבת • ישנו מתאם סטטיסטי גבוה מאד, ברמת תלמיד, בין הציונים במבחן המודפס לבין אלו בממוחשב (בין-לאומי=0.91; ישראל=0.85)

  48. מתמטיקה ממוחשב 2012: ההישגים בישראל ובמדינות המשתתפות • במבחן זה השתתפו 31 מדינות, רובן מדינות OECD • מדינות מזרח-אסיה תופסות גם במבחן הממוחשב את ששת המקומות הראשונים • הציון הממוצע בישראל הוא 447 נק', פער של 50 נק' מתחת לממוצע OECD(מקום 27 מתוך 31)

  49. מתמטיקה ממוחשב 2012: שיעור התלמידים ברמות הבקיאות • בישראל ובמדינות השוואה • שיעור התלמידים המצטיינים (רמות 5 ו-6) בישראל עומד על 6%, הנמוך מבין מדינות ההשוואה • שיעור התלמידים המתקשים (מתחת לרמה 2) בישראל הוא 39%, הגבוה מבין מדינות ההשוואה

  50. מתמטיקה ממוחשב 2012: פיזור ההישגים במדינות המשתתפות • ישראל מצויה במקום הראשון בפיזור ההישגים (365 נק') מבין המדינות המשתתפות • תמונה ממצאים זו היא תמונה שחוזרת על עצמה בכל מחזורי הפיזה שבהם השתתפה ישראל מדינות ה-IEA

More Related