520 likes | 706 Vues
מצגות קלריטה ואפרים. Egon Schiele . מצגת ראשונה. אגון שילה 1890-1918 אגון שילה נולד בעיר טולן אשר באוסטריה תחתית, על גדות הדנובה, מצפון מערב לווינה. אביו אדולף היה מנהל תחנת הרכבת המקומית, ומוצאה של אמו מארי היה מבוהמיה.
E N D
מצגות קלריטה ואפרים Egon Schiele מצגת ראשונה
אגון שילה 1890-1918 אגון שילה נולד בעיר טולן אשר באוסטריה תחתית, על גדות הדנובה, מצפון מערב לווינה. אביו אדולף היה מנהל תחנת הרכבת המקומית, ומוצאה של אמו מארי היה מבוהמיה. כילד התחנך בבית ספר שנוהל בידי המנזר הנודע בעיר הסמוכה קלוסטרנויבורג, שבו זיהה המורה שלו לאמנות את כשרונו וטיפח אותו.
כשהיה שילה בן 15, מת אביו ממחלת הסיפיליס, ואחי אימו התמנה לאפוטרופסו. דודו הוטרד מחוסר העניין של שילה בלימודים אקדמיים, אבל זיהה את אהבתו לאמנות ואת כשרונו. בשנת 1906 התקבל לבית הספר לאמנות שימושית בווינה, שבה למד לפנים גוסטב קלימט. במהלך שנתו הראשונה שם, נשלח בעצת כמה ממוריו לבית הספר המסורתי יותר לאמנות - האקדמיה לאמנות חזותית. שם למד שילה ציור ואיור, אבל נואש מהשמרנות של מקום לימודיו. 1906
Trieste harbour 1907
Art cannot be modern. Art is primordially eternal.Egon Schiele
Egon Schiele "Die Aktion. Wochenschrift für Politik, Literatur, Kunst",
זצסיון (בגרמנית: Sezessionsstil) תנועה של אמנים בתחומי האמנות, האדריכלות והמוזיקה השייכת לתנועת האר נובו והיוגנדסטיל אשר נוצרה בשנת 1897 בעיר וינה. לקבוצה לא היה סגנון צורני אחיד אלה שאיפה משותפת ליצור אמנות המנותקת מן העבר הקלאסיציסטי ומן האקדמיה האוסטרית לאמנות. נשיאה הראשון של הקבוצה, אשר מנתה 19 אמנים אוסטרים וזרים, היה הצייר גוסטב קלימט. בשנת 1897 הוקם בווינה 'בית הזצסיון', בתכנונו של האדריכל ג'וזף מריה אלבריך (Joseph Maria Olbrich). על הבניין חרוטה הכתובת: "לכל עידן האמנות שלו ולאומנות את חירותה". בתוך הבניין יצר גוסטב קלימט עבודות עמוסות במוטיבים קישוטיים, גאומטריים וצמחיים. Secession Ver Sacrum (Sacred Spring)1904Artist: Ferdinand Hodler
המגזין של התנועה, "Ver Sacrum", הציג את עבודותיהם הדקורטיביות של חבריה, במסורת האר-דקו. באדריכלות של סגנון זה הייתה נטייה לקישוטיות. דוגמה לכך אפשר למצוא בבנין "Majolika Haus" בעיצובו של אוטו ואגנר (Otto Wagner) משנת 1898.
אמנים בתנועת הזצסיון גוסטב קלימט(Gustav Klimt) אגון שילה (Egon Schiele) אוסקר קוקושקה (Oskar Kokoschka) קולמן מוזר (Koloman Moser) קרל מול (Carl Moll) רודולף בקר (Rudolph Bacher)
Český Krumlov, exhibitional hall of the Egon Schiele International Culture Center
בשנת 1907 ביקש שילה להיפגש עם קלימט, המבוגר יותר, שנהג לתמוך באמנים צעירים יותר ולעודדם. קלימט התעניין בשילה המוכשר, קנה כמה מציוריו או שהחליפם בתמורה לציוריו שלו, הפגישו עם פטרונים אפשריים וארגן לו מודלים לציור בעירום. הוא גם הכיר את שילה לחברי הסדנאות הווינאיות, שבהן תורגמו העקרונות האמנותיים של הזצסיון הווינאי לאמנות שימושית. בשנת 1908 הציג שילה בקלוסטרנויבורג שמצפון לווינה את תערוכתו הראשונה. ב-1909 פרש מן האקדמיה לאמנות חזותית לאחר שהשלים שלוש שנות לימוד בה, והקים את "קבוצת האמנות החדשה" (Neukunstgruppe) ביחד עם סטודנטים מתוסכלים אחרים. 1908
קלימט הזמין את שילה להציג כמה מעבודותיו בתערוכת האמנות Kunstschau בווינה, בשנת 1909, שבה הוצגו בין השאר עבודותיהם של אדוארד מונק, יאן טורופ ווינסנט ואן גוך. עתה, משלא חלו עליו יותר מגבלותיה של האקדמיה, התחיל שילה בניסיונות אמנותיים, בהם חקר את צורת הגוף האנושי וגם את המיניות האישית. רבים מבני זמנו נחרדו מהבוטות והישירות של יצירתו.
Dánae 1909
האם המתה 1910
נערה עם שער שחור 1910
הציורים של אגון שילה חריגים ובוטים. בציוריו יש סילוף של הדמויות ועיוות חזותם במטרה לבטא בדרך הנוקבת ביותר את השקפת עולמו הביקורתית על העולם ועל טבעם של בני האדם. 1910 With Arm Twisted Above Head
שילה, ממקם את דמותו בצד השמאלי של העבודה. דחוס אל המסגרת כשראשו מוטה לכיוון זה. לעיתים נראה כמו ילד נענש שנדחק לפינה. הוא דק ,צר וארוך כמו שכל דמויותיו, כך גם כפות ידיו ואצבעותיו. אצבעות גרומות המזכירות אצבעות שלד. Pulling Cheek1910
אגון שילה, וינה שלו , כזכור, היא גם וינה של פרויד. אבי תורת הנפש. הוא מראה ללא לאות, עד כמה הצייר האקספרסיוניסט היה עסוק בעצמו. האירוניה בכל ציורי הדיוקן העצמי שאפיין כל כך את הזרם האקספרסיוניסטי, שעל אף שמדובר כאן בעיסוק אובססיבי בעצמי, בהתבוננות של הצייר בדמותו הוא, ובצורך לצייר אותה ללא ליאות. דווקא התוצאות, הדמות המשתקפת מן התמונה אינה מחמיאה לבעליה. ניתן אולי לומר שזו התעניינות של הצייר בעצמו, זו חקירה עצמית, זה חיטוט בנבכי הנפש באמצעות מכחול וצבע, אבל אין זו אהבה עצמית. אולי אפילו להיפך. בציור זה –' אגון שילה' מציג את עצמו ספק צוחק ומתלוצץ, ספק עצוב ואומלל. מעוות את דמותו לכדי גרוטסקה, משתמש ברגשותיו ויוצר דיאלוג עצמי כן ואמיתי. ציור זה כמו רבים אחרים מבטא עיסוק אובססיבי בעצמי, אך לא מבטא אהבה עצמית. נהפוך הוא – שנאה אולי.
Herbert Rainer 1910
Scornful Woman, 1910 (Gertrude Schiele)
Self-Portrait 1911
חדר השינה של האומן 1911
Little Tree (Chesnut Tree at Lake Constance)1912
בשנת 1911 פגש שילה את ואלרי (ואלי) נויציל, שהייתה אז בת שבע עשרה. היא התגוררה איתו בווינה, ושימשה כמודל עירום לכמה מציוריו הטובים ביותר. לא ידועים פרטים רבים על אודותיה, אך ידוע ששימשה כמודל גם בעבור קלימט עצמו, ואולי הייתה אף אחת מפילגשיו. שילה ונויציל ביקשו לברוח מהאווירה הווינאית, שנראתה בעיניהם כקלאוסטרופובית, ועברו לעיר צ'סקי קרומלוב (קרומאו בגרמנית) בדרום בוהמיה, מקום הולדת אימו של שילה, שבה קיים כיום מוזיאון המוקדש ליצירתו.
The sketches of the divine Egon Schiele
Pregnant Woman and Death1911
The Selt-seers II (Death and Man) 1911
Selbstporträt mit gesenktem Kopf 1912
Valerie Neuzil 1912