Download
1 / 41
430 likes | 1.56k Vues
Relative size of viruses and bacteria. נגיפים יצורים החיים הזעירים ביותר הגורמים למחלות סדר גודל הנגיפים נע בין 20-300 nanometer קטנים פי 100-20 מחיידקים אי אפשר לראותם במיקרוסקופ האור ≠ אפשר לראותם במיקרוסקופ האלקטרוני. שלושה סוגים של וירוסים. נגיף המוזאיקה של הטבק. בקטריופאזי.
E N D
Relative size of viruses and bacteria • נגיפים • יצורים החיים הזעירים ביותר הגורמים למחלות • סדר גודל הנגיפים נע בין • 20-300nanometer • קטנים פי 100-20 מחיידקים • אי אפשר לראותם במיקרוסקופהאור • ≠ אפשרלראותםבמיקרוסקופ האלקטרוני
שלושה סוגים של וירוסים נגיף המוזאיקה של הטבק בקטריופאזי רנייא דנייא קופסית חלבונית קופסית חלבונית זנב נגיף האיידס
סיווג הנגיפים מבוסס על קריטריונים של: • סוג חומצת הגרעין (nucleic acid) ← דנ"א/רנ"א ← חד-גדילי (single stranded) /דו-גדילי (double stranded) ←קווי (linear) או מעגלי (circular) • צורת הקופסית ←סלילונית (helical) ← איקוזהדרית(icosahedral) • נוכחות או העדר מעטפת
וירוס HIV איידס בקטריופאז' וירוס הכלבת
מחזור חיים ויראלי פשוט קישור שחרור-נגיפים החדרת-גנום הרכבה שכפול
דנייא מחזור החיים של נגיף דנ''א דו-גדילי קופסית חדירה לתא השלת הקופםית שעתוק שכפול רנייא תרגום דנייא הרכבת הוויריונים חלבונים שחרור מן התא
אנדוציטוזה(endocytosis) • התקשרות הנגיף לקולטן על פני שטח התא • ממברנת התא יוצרת גומה והנגיף נכנס לשם • הגומה מצפה את הנגיף ומתקפלת פנימה לתוך התא • הגומה המצופה (coated pit) ניתק מן הממברנה ויוצר שלפוחית (vesicle) • השלפוחית משחררת את הנוקלאוקפסיד בתוך התא
איחוי(fusion) • המעטפת של הנגיף מתאחה עם ממברנת התא המותקף (באזרת חלבוני איחו) • חלבוני המעטפת נשארים בממברנה התאית והנוקליאוקפסיד משתחרר ישירות לתוך התא מעטפת הנגיף ממברנת התא
ה”כלל המרכזי” יכול להשתנות מעט • בנגיפי הרנייא הרנ”א מסוגל לשכפל את עצמו
ה”כלל המרכזי” יכול להשתנות מעט שעתוק הפוך ( ע'' רברס טרנסקריפטאז) : ברטרוירוסים כדוגמת ה- HIV מסתבר שקיים מעבר מרנ”א לדנ”א
דרכי נשימה עור עור עיניים דרכי חדירת הנגיפים מההורה לצאצא דרכי העיכול דרכי המין איך אנחנו נדבקים ??
HIV: מבנה • מורכב ממעטפת חיצונית הנתרמת על ידי תא המאכסן • בעל קופסית חלבונית • רטרווירוס= בעל חומר תורשתי רנ”א אשר משתכפל על ידי יצירת דנ”א מתווך
אבעבועות שחורות מחלת האבעבועות השחורות ("המגיפה השחורה") הייתה אחת המחלות הקשות בהיסטוריה האנושית המגיפה השתוללה באירופה (1340-1350) במשך שנים, קוטלת כ-40% מהנדבקים ומותירה את הניצולים מצולקים קשות:
צהבון האמיר בעגבניות • צמח עגבניות פגוע כנימות עש הטבק
מחלות הנגרמות על-ידי פרוטוזואה אמבה בולעת חד תא
מחלות הנגרמות על ידי פטריות • באדם- מחלות עור פטרת עור שטחית נגרמת על ידי דרמטופיטים (Dermatophytes) שהינן קבוצה של פטריות האוהבות לחיות בסביבת חומר קרן, ולכן נמשכות לעור, שיער, וציפורניים העשירים בחומר קרן. האבחנה של פטרת מבוססת על: תמונה קלינית חשודה. בדיקה מיקרוסקופית. תרבית. הזיהוי המדוייק של סוג הפטריה הינו בעל חשיבות אפידמיולוגית או מחקרית, אך אינו משפיע על סוג הטפול
בצמחים • קימחון ( בתמונה) • וחידלון
יחסי גומלין של סימביוזה מסוג הדדיות בין מיקרואורגאניזמים לבין יצורים חיים אחרים • מיקרואורגאניזמים בכרס הפרה • למרות שלמעלי גירה, כבני אדם אין אנזימים צלוליטיים מתוצרת עצמית, הריהם מסוגלים לנצל מזונות מגוונים, ובהם מספוא עשיר בדופן תא צמחי, המורכב מפחמימות מבניות, צלולוז והמיצלולוז, כמקור לאנרגיה. יכולת זו של מעלי גירה, נובעת מנוכחות מיקרואורגניזמים בכרס מעלי הגירה, שהתמחותם הינה תהליכי פירוק הדופן הצמחי. קיימים מינים מסוימים של חיידקים צלוליטיים והמיצלוליטיים, שהתמחו בפירוק הפחמימות המבניות מן הדופן, עובדה המאפשרת את ניצול המזון הצמחי על ידי מעלה הגירה הפונדקאי. • החיידקים בכרס הפרה פעילים בפירוק דופן תאי צמחי בכרס מעלי גירה.
מדובר על הכרס של הפרה ולא על הקיבה הרגילה שלה בכרס יש פרוק על ידי חיידקים ובקיבה פירוק רגיל על ידי אנזימים וחומצות.
רבייה בחד תאיים אאוקריוטיים • רבייה אל-זוויגית או אל-מינית היא תהליך ביולוגי שבו יצור יוצר העתק של עצמו הזהה לו מבחינה גנטית מבלי שיהיה מעורב בתהליך חומר גנטי מיצור אחר.
מחזור חיים ורבייה ביצור חד תאי אאוקריוטי • סנדלית- חד-תאי אאוקריוטי בעל צורה אליפטית, ריסים פשוטים ודקיקים מכסים את התא ומסייעים לסנדלית לנוע, ובמרכזה ישנו מעין חריץ אליפטי עמוק המכיל ריסים המשמש כפה דרכו היא קולטת את מזונה. בקצוות התא ישנן בועיות מתכווצות. • הסנדלית נפוצה במקווי מים מתוקים . הסנדלית מתרבה לרוב ברבייה אל-זוויגית, בחלוקה לשני תאי-בת.
הפטריות • ממלכה של אורגניזמים הטרוטרופים • יש פטריות חד תאיות ויש פטריות רב תאיות. • כל הפטריות מתקיימות מפירוק חומר אורגני. ( בדרך כלל מגופם של אורגניזמים שמתו והתפרקו). • הפטריות הרב תאיות בנויות ממאסות גדולות של תאים ללא רקמות ואיברים. • תפוצתן ביבשה בלתי מוגבלת, והן מצויות על הקרקע בתוכה ועל אורגניזמים אחרים ובתוכם.
המשך הפטריות • הפטריות אינן צמחים : • הפטריות הטרוטרפיות ואינן מבצעות פוטוסינתזה כמו הצמחים. • תאי הפטריות בנויים מחומרים שונים לחלוטין מאלה המרכיבים את תאי הצמחים. ( בפטריות אין תאית ועמילן), דופן התא מכילה כיטין. • חומצות האמינו של חלבוני הפטריות שונות מאלה המצויות בצמחים ובבעלי-חיים. מעיד על ריחוק אבולוציוני.
המשך הפטריות • קבוצת הפטריות הן: • פטריות עובש • שמרים- חד תאיים • פטריות “רגל וכובע”
פטריות למרות ההבדלים שביניהן לכל הפטריות תכונות בסיסיות משותפות: התרבות הפטריות: • רוב הפטריות ( חוץ מהשמרים) מתחילות את חייהן בצורת קורים דקים. • רוב הפטריות מתרבות באמצעות גופיפי רבייה המכונים נבגים (ספורות). כל נבג מורכב ממספר מועט של תאי רבייה, העטופים במעטה קשיח ואטום. התאים שהוא מכיל מצויים בתרדמה , ואינם ניזוקים מתנאי הסביבה. הנבגים מסוגלים להתקיים בתנאי סביבה קשים.
המשך פטריות • כאשר הנבג נמצא בסביבה נוחה לקיום, המעטה האטום שלו מתמוסס ומתפרק. רוב הפטריות מתרבות ברבייה מינית ואל מינית. הרבייה המינית מתקיימת פעם בשנה בעוד שהרבייה האל מינית חוזרת על עצמה במשך כל עונת גידול הפונדקאי.
רבייה אל מינית: כל אחד מתאי הנבג מתחלק במיטוזה. התאים הבנים נשארים צמודים, וכל אחד מהם מתחלק. בהדרגה צומח חוט ארוך- קור של תאים- המהווה ראשיתה של פטריה חדשה. הקורים מסתעפים לצדדים , וכך נוצרת פקעת המכונה “ תפטיר”. ( עובש על לחם) בפטריות רגל התפטיר שולח קורים כלפי מעלה, ומצמחי את הרגל והכובע. התאים מצמיחים את הנבגים.
התרבות הפטריות • רבייה מינית: ההפריה נעשית במספר דרכים: • שתי גמטות חופשיות שוחות במים ומתלכדות • גמטה חופשית אחת שוחה לעבר גמטה נייחת, הנמצאת באיבר הרבייה ומתלכדת איתה. • התחברות שלוחות של שתי פטריות, לאחר מכן חלות חלוקות מיטוזה ובסופן מיוזה ומתא זה יווצרו הנבגים.
המשך פטריות השמרים • השמרים מתרבים על-ידי מיטוזה. • לעיתים קרובות התאים החדשים אינם נפרדים לאחר החלוקה ונוצרת מושבה של תאי שמרים. • כל תא במושבה מתקיים באופן עצמאי ונפרד.
הצרכים הבסיסים של הפטריות • תזונה כל הפטריות זקוקות למקור פחמן אורגני. את מזונן הן מקבלות בשלוש דרכים: • טפיליות- קימחון הורד מתקיימת רק על ורדים חיים, חילדון הכתר מתקיימת על צמחים חיים של שיבולת שועל, פטריית כימשון ניזונה רק מצמחים חיים ממשפחת הסולנים ( תפוח אדמה, עגבנייה) • פירוק חומרי רקב ( ספורופיטיות) • הדדיות סימביוזה- פטריית אורנייה מספקת לאורן מינרליים ומקבלת מהעץ חומרים אורגניים. חזזיות- (אצה+פטרייה).
הצרכים הבסיסים של הפטריות המשך תזונת פטריות: פטריות רבות מסוגלות להתקייםעל חומר רקב ועל חומר חי כאחד. בניגוד לחיידקים מסוימים הפטריות אינן מסוגלות לנצל חנקן שבאוויר ולכן הן זקוקות לתרכובות חנקן במצע. נשימה • ארובית • אנארובית הפטריות האנארוביות חיות בנוכחות חמצן אבל גם בהעדרו המוחלט. עם קבוצה זו נמנים השמרים
