Download
1 / 23
310 likes | 605 Vues
גטו קרקוב. 21 במרץ 1941 עד 13 במרץ 1943. הכנת המצגת: לאה רוזנשטוק. קנקרטה. הקנקרטה היא מעין תעודת זהות. בסוף פברואר 1941 בוטלו כל אישורי העבודה ונמסרו קנקרטות רק למעטים – לכ- 12,000 מתוך 20,000 היהודים בקרקוב באותו זמן. 8,000 יהודים ללא קנקרטות גורשו מקרקוב עד אפריל 1941. הקמת הגטו.
E N D
גטו קרקוב 21במרץ 1941 עד 13 במרץ 1943 הכנת המצגת: לאה רוזנשטוק
קנקרטה • הקנקרטה היא מעין תעודת זהות. • בסוף פברואר 1941 בוטלו כל אישורי העבודה ונמסרו קנקרטות רק למעטים – לכ- 12,000 מתוך 20,000 היהודים בקרקוב באותו זמן. • 8,000 יהודים ללא קנקרטות גורשו מקרקוב עד אפריל 1941.
הקמת הגטו • ב- 3 במרץ 1941 פורסם צו המודיע על הקמת גטו קרקוב. • עד ה- 21 במרץ על כל היהודים לעבור לחיות ברובע פודגוז'ה.
מדוע נדחה מועד הקמת הגטו בקרקוב? • קרקוב נקבעה כבירת ה"גנרל גוברנמן" ולכן הגרמנים העדיפו לצמצם למקסימום את מספר היהודים בעיר. • הגטו הוקם לאחר שפינוי היהודים מהעיר לא התנהל לפי התוכנית המקורית של הנאצים – והפליטים מערי השדה, שגורשו מהעיר חזרו אליה.
רובע המגורים היהודי • פודגוז'ה ממוקם בגדתו הימנית של נהר הויסלה. רחוק ממרכז העיר. הרובע הדרומי של העיר.
מדוע הוקם הגטו ברובע פודגוז'ה? • הגרמנים רצו גטו קטן ומרוחק מהעין וממרכז השליטה של הנאצים בעיר – ארמון וואוול – רובע פודגוז'ה שכן רחוק מספיק ומעבר לנהר הויסלה. • ברובע זה הבתים היו ישנים והסניטציה לקויה, תנאים שהתאימו לדעת הנאצים לשיכון היהודים.
רובע פודגוז'ה • פודגוז'ה היה בין הרבעים הנחשלים של קרקוב. • בחלקו כבר היה מיושב על ידי יהודים. • הגטו נקבע רק בחלקו הקטן של הרובע. • הפולנים שחיו ברובע מאוד לא רצו לעזוב אותו אך הם קיבלו פקודת פינוי ולא עזרה התערבות הכנסייה והם נדרשו לפנות עצמם מהרובע.
הגטו • גבולות הגטו צוינו בחומה שצורתה דמתה למצבות יהודיות. • בתים שהצד החיצוני שלהם היה מחוץ לגטו היוו חומה וחלונותיהם נאטמו • בסה"כ נימנו בגטו 21 רחובות, שכללו 320 בתים, לרוב בני קומה אחת או שתיים. • רוב הדירות היו רטובות וחסרות ריצוף. שרידי החומה ברח' לבובסקה
גטו קטן ו"סטרילי" • שלא כמו בגטאות אחרים, שם הגטאות נועדו לרכז את מירב היהודים האפשרי, השלטונות בקרקוב היו מעוניינים בגטו קטן ו"סטרילי". • הגורמים למדיניות זו: • קרקוב היתה בירת הג"ג והיתה חשיבות רבה לחזות העיר. • השלטונות חששו מפני מגיפות המוניות שיפרצו מתחומי הגטו.
הקריטריונים לאיכסון • 3.8 נפש בממוצע לחדר או 2 מטר לאיש או 3 אנשים לחלון, כולל מטבח, שגם הוא נחשב לחדר מגורים
מי מנהל ומי שולט בגטו? • בגנרל גוברנמן פעלו שלוש רשויות שלטון: שלטונות ה- S.S. בראשם עמד וילהלם קלריגר שהיה המפקד העליון של הs.s. והמשטרה בג"ג רצו בהקמת מחנות עבודה המנהל האזרחי- בראשות הנס פראנק תפקידו: רישום, חקיקה, הקמת היודנראט משטרת הביטחון – סיפ"ו ושירות הביטחון – S.D הגסטפו עסקו בענייני יהודים
מאבק בין הרשויות • הרשויות הגרמניות השונות בתוך ג"ג היו כפופות לרשויות שונות בגרמניה. • המאבק בין הימלר להיידריך ומקומו של היטלר הוביל למאבקי כוחות בין שלושת הארגונים בשטח. עדתו של ביברשטיין עמ' 41
כיצד המאבק בין הגרמנים השפיע על היהודים? • היהודים נאלצו לספק את דרישותיהם של הגופים השונים, בעיקר בענייני כסף, וכך נוצר מצב שהיהודים התרוששו מהר עוד יותר. (עמ' 41 רשימת גזרות) • רשימת הצווים שפריסמה ממשלת ה-ג"ג הייתה תחת אכיפתה של משטרת הביטחון.
השליטים המדומים של גטו קרקוב • היודנראט – בכל רחבי ה- ג"ג הוקמו מועצות יהודים בהתאם לאיגרת הבזק של היידריך שפורסמה ב- 27 בספטמבר 1939. • על פי תפיסת עולמם של הגרמנים תפקיד היודנראט היה: יו"ר היודנראט הוא הצינור המקשר בין השלטונות והיודנראט, דרכו מועברות פקודותיו של השלטון הגרמני. אחריות הביצוע של הפקודות על כל חברי המועצה.
לאחר מאסרו של פרופ' מרק ביברשטיין מונה ליו"ר היודנראט דר' ארתור רוזנצוויג. • הדילמה של היודנראט הייתה: "כיצד למלא את פקודותיהם של כל זרועות השלטון הגרמני ולספק את תאוות הבצע שלהם, ועם זאת לדאוג לצרכים הבסיסים של האוכלוסייה היהודית בגטו?"
יחס יהודי הגטו ליודנראט • עמ' 42 – • איזו מטרה של הגרמנים משרתת הקמת היודנראט על פי עדותו של טרונק? • על פי עדותו של פאנקיוויץ, מה ניתן ללמוד על טרונק? • מה דעתו של פאנקיוויץ על ביברשטיין ורוזנצוויג?
המשטרה היהודית • המשטרה היהודית הוקמה ב - 5 ביולי 1940בפקודת ראש העיר הגרמני, קרל שמיד, ומשטרת הביטחון – הגסטפו – המפקד בפועל היה וילהלם קונדה. • המשטרה היהודית הוקמה לכאורה, תחת פיקוד היודנראט, אך בפועל קונדה שלט בה.
מי נמנה על אנשי המשטרה היהודית? • "בתחילה נמנו על השוטרים במשטרה היהודית אנשים הגונים, שסברו כי הם אמורים לדאוג לארגון הפנימי של הקהילה, לשמירה על הסדר ואף יוכלו על ידי כך לסייע בידי יהודים אחרים ואולי יעלה בידם למתן את הגזרות שתבואנה." • אך מהר מאוד מצא קונדה יהודי חסר השכלה וגס רוח למלא את תפקיד ראש המשטרה היהודית - שמחה שפירא. יהודי חרדי לשעבר.
קונדה מתאר את אישיותו של שפירא: "הבחירה נעשתה מטעמים פסיכולוגיים. לו מינינו לתפקיד זה אדם אינטליגנטי ומשכיל היה הלה רק מקשה עלינו במקום לעזור לנו."
מי במשטרה היהודית? • בתחילה היו במשטרה היהודית כ- 30 – 40 איש. יש הטוענים שבשיאה מנתה המשטרה כ- 130 איש. • המשטרה נחלקה לשתי מחלקות: • מחלקה רגילה שעסקה בשמירה על הסדר והניקיון, מניעת התקהלויות, גביית מיסים והטלת כנסות, לווי עובדים לעבודה וכד'. (לרשות המשטרה עמד בית כלא בתוך הגטו)
2. מחלקה אזרחית - משטרה פוליטית. בתחילה מנתה רק 7 איש. לאנשיה היו קשרים עם הגסטאפו ובתוכה היו מלשינים מקצועיים ואנשי עולם תחתון (עבריינים). מחלקה זו הייתה בת טיפוחיו של שפירא ואנשיה נבחרו על ידו.
מדוע אנשים הצטרפו למשטרה היהודית? • עמ' 43: • אנשים שראו בכך פתח להצלתם האישית. • דרך להתעשרות. • הגרמנים גייסו בכוח, לקחו בשבי בני משפחה והכריחו להלשין.
אנשי המשטרה נהנו מרמת חיים גבוהה יחסית ולא סבלו מרעב ודירותיהם היו מרווחות. • עושרם בא מקבלת שוחד וממעשי סחטנות למיניהם • מקור נוסף לעושר היה גניבת רכושם של יהודים שגורשו מהגטו, הברחת מזון אל הגטו. היו אף שוטרים שנשותיהם פתחו חנויות מזון בתוך הגטו, מזון שהוברח פנימה על ידי השוטרים.
