מכללת לוינסקי לחינוך הספרייה למוזיקה הדרכה לאוריינות מידע כתיבה ועריכה – אינה בריקר עודכן לאחרונה: מרץ 2009

1. מכללת לוינסקי לחינוךהספרייה למוזיקההדרכה לאוריינות מידעכתיבה ועריכה – אינה בריקרעודכן לאחרונה: מרץ 2009

2. מבוא הדרכה זו מיועדת לסטודנטים לחינוך המוזיקלי במכללה. ההדרכה תכלול שלוש יחידות: • יחידה 1: הכרת מקורות המידע • יחידה 2: אסטרטגיות החיפוש • יחידה 3: הערכת המידע כל יחידה תכלול היבטים מסוימים של הנושא.

3. מבוא - המשך חשוב לציין, שההדרכה, למרות היצמדותה לספרייה על כל מכלולה, אמורה להקנות מיומנויות שיעזרו לסטודנטים גם בחיים שמחוץ לכותלי הספרייה. לדוגמא: אסטרטגיות חיפוש והערכת המידע – במיומנויות הנ"ל ניתן להשתמש בחיי יומיום, בעבודה, ולאו דווקא בלימודים.

4. מבוא - המשך • כל יחידת ההדרכה תכלול מידע מילולי ומידע חזותי, כאשר שני סוגי המידע ישלימו זה את זה. • בסוף כל יחידה יופיע תרגיל, שיבחן את מידת הפנמת החומר שנלמד במהלך היחידה. שיטה זו של הערכת הלומדים נבחרה מתוך אילוץ: ההדרכה הנ"ל מיועדת לקהל הסטודנטים שילמד מרחוק, לכן הסטודנטים שיעדיפו למידה פרונטלית או הדרכה אישית עם ספרן, יוכלו לבוא לספרייה.

5. יחידה 1: הכרת מקורות המידע בספרייה למוזיקה מטרת יחידה זו – להראות את מגוון החומרים ומקורות המידע שקיימים בספרייה. במהלך ההדרכה נלמד להכיר ולזהות סוגים שונים של מקורות המידע ולאתרם בקטלוג הספרייה.

6. סוגי מקורות מידע בעידן המידע קיימים סוגים רבים ומגוונים של מידע בפורמטים שונים. נחלק את המידע ל-4 קטגוריות: א. מקורות מידע מודפסים (ספרים, כתבי עת, תווים) ב. מקורות מידע אלקטרוניים (כתבי עת, מאגרים) ג. מקורות שמע (תקליטורים, תקליטים, קלטות) ד. מקורות חזותיים (וידיאו, DVD)

7. מקורות מידע מודפסים

8. ספרים ישנם ספרים שנכתבו ע"י מחבר אחד, וכאלה שנכתבו ע"י מספר מחברים, ואסופות מאמרים. בספרייה למוזיקה ניתן למצוא ספרים מסוגים שונים: למשל: ביוגרפיות של מלחינים, אנציקלופדיות ומילונים, עבודות גמר למיניהן, ועוד.

9. ספרים - המשך הספרים בספרייה ממוינים לפי שיטת מיון מסוימת: Library of Congress classification – LC הספרים יקבלו קידומות שמתייחסות לנושא העיקרי שלהם: לדוגמא הספרים בתיאוריה וחינוך מוזיקלי יקבלו קידומת MT (Music theory) הספרים שיעסקו בספרות המוזיקה יקבלו קידומת ML (Music literature) למעוניינים במידע נוסף אודות שיטת המיון LC: http://www.lib.utk.edu/~music/lc.html

10. כתבי עת כתב עת הוא פרסום שיוצא לאור בתדירויות שונות: שנתון, רבעון, ירחון וכד'. ישנם שני סוגים של כתבי עת: • כתבי עת פופולריים • כתבי עת אקדמיים

11. כתבי עת פופולריים כתב עת פופולרי בד"כ כולל מידע שכתוב בשפה פשוטה ומובנת לקהל הרחב, תמונות צבעוניות ופרסומות. מחברי הכתבות הם בד"כ עיתונאים. בד"כ המאמרים שמתפרסמים בכ"ע פופולרי אינם כוללים ביבליוגרפיה. דוגמאות לכ"ע פופולריים: מוזיקה, מחול עכשיו, אוזניים למוזיקה, Opera news.

12. כתבי עת אקדמיים כתבי עת אקדמיים או מדעיים נבדלים מכ"ע פופולריים בכך שנכתבים ע"י חוקרים מוסמכים בתחום הידע הרלוונטי לכ"ע. כל מאמר שאמור להתפרסם בכ"ע עובר שיפוט וביקורת של ועדה אקדמית. בסוף כל מאמר תופיע רשימה ביבליוגרפית. דוגמאות לכ"ע אקדמיים: מותר, Orbis Musicae Journal of research in music education

13. דוגמה לספר תווים: גם התווים ממוינים לפי שיטת LC. הקידומת שתבוא לפני מס' ספר התווים תהיה M (Music scores) לדוגמא: Mozart, W.A. (1968). Nineteen sonatas for thepiano. New –York : G. Schirmer (השנה שמצוינת בסוגריים הינה שנת ההוצאה לאור של היצירות ולא השנה בה פורסמו לראשונה. כידוע, מוצרט חי במאה ה – 18) תווים

14. מקורות מידע אלקטרוניים

15. כתבי עת אלקטרוניים לכתבי עת רבים בגרסא מודפסת ישנה גם גרסא אלקטרונית. זאת אומרת, שישנה גישה למידע שבכ"ע דרך רשת האינטרנט. (ישנם כ"ע שהגישה אליהם חופשית, וכאלה שהגישה ניתנת רק מהספרייה). כמו כן, ישנם כ"ע בגרסא אלקטרונית בלבד. לדוגמא: Journal of seventeenth-century musichttp://sscm-jscm.press.uiuc.edu/jscm

16. מאגרי מידע • מאגר מידע הוא אוסף מאורגן של נתונים שניתן לדלות ממנו בעזרת ממשק חיפוש. חיפוש במאגר מידע שונה מזה של מנוע החיפוש (Google, Walla). לדוגמא, חיפוש לפי שדות: מחבר, כותר, נושא. ישנם מאגרי מידע שמספקים הפניות למידע או תקצירים של המאמרים, וישנם כאלה שמספקים מידע בטקסט מלא.

17. מאגרי מידע - המשך • דרך החיפוש במאגרים דומה, אך הממשק של כל מאגר ומאגר שונה. • להלן דוגמאות לכמה מאגרי מידע בתחום המוזיקה: • Oxford music online • RILM – Abstracts of music literature • Music Index Online

18. Oxford music online • זוהי אנציקלופדיה מקוונת שניתן לחפש בה דרך רשת האינטרנט. אנציקלופדיה זו כוללת שלושה מילונים : • The Oxford Dictionary of Music • Grove Music Online • The Oxford Companion to Music

19. Oxford music online דוגמת מסך החיפוש: חלונית החיפוש חיפוש מורכב סוג החומר בחירת מאגר

20. Oxford music onlineדוגמא לתוצאות החיפוש • ניתן למצוא במאגר זה: • הגדרות של מונחים מוזיקליים, • מידע על תקופות בתולדות המוזיקה, • ביוגרפיות של מלחינים, מנצחים, נגנים וזמרים, • מאמרים על אופרות, • ביבליוגרפיות ודיסקוגרפיות.

21. RILM • RILM abstracts of music literature (1967-to present) • זהו מאגר מידע שמציע תקצירים של מאמרים שמתפרסמים בכתבי עת ואסופות מאמרים בעולם כולו בשפות רבות. • ניתן לדלות ממאגר זה הפניות למידע בלבד, ולא מאמרים בטקסט מלא.

22. RILM דוגמת מסך החיפוש: חפש/י הקלד/י מילים לחיפוש

23. Music Index Online • The Music Index Online (1973-to present) • זהו מאגר מידע המקיף כ-850 כתבי עת מ-40 מדינות בעולם כולו. • ממאגר זה ניתן לדלות מידע אשר מופיע בכתבי עת פופולריים ואקדמיים. • ניתן לקבל, בין השאר, מאמרים בטקסט מלא.

24. Music Index Onlineדוגמת מסך החיפוש הקלד מילים לחיפוש חפש/י נקה/י

25. Naxos Music Library • זהו מאגר הקלטות של חברת Naxos • ניתן להאזין להקלטות ממחשבי הספרייה בלבד.

26. דוגמה מסך החיפוש Naxos Music Library חפש/י הקלד/י מלים לחיפוש

27. מקורות שמע ומקורות חזותיים(אודיו-וידיאו)

28. מקורות שמע - תקליטורים בשער התקליטור: שמות של המלחין / מלחינים, המבצעים והיצירות. (בד"כ בכמה שפות.) לדוגמא: בתקליטור הנ"ל – בשפה הצרפתית. בצד האחורי של האריזה – רשימה של קטעי המוזיקה. בחוברת המצורפת – פרטים על המלחין, היצירה והמבצעים ניתן להקשיב לתקליטור בעזרת נגן התקליטורים או מחשב (בעזרת רמקולים וכרטיס הקול).

29. מקורות שמע - תקליטים התקליט הוא אבי התקליטור המודרני. עדיין משתמשים בו כשמדובר בהקלטות נדירות רבות שנים. ניתן להקשיב ל-2 צדדים של התקליט. אופן ההקלטה בתקליט הוא אנלוגי. אופן ההקלטה בתקליטור – בד"כ דיגיטלי (פרט למקרים שבהם מעבירים הקלטה אנלוגית מתקליט לתקליטור). ניתן להקשיב לתקליטים בעזרת מכשיר הפטפון (או מקול).

30. מקורות שמע – קלטות אודיו • זה השלב שבין התקליט לבין התקליטור: • ניתן להקליט ולהקשיב ב-2 צדדים. • אופן ההקלטה בקלטת – אנלוגי. • ניתן להקשיב לקלטות האודיו בעזרת מכשיר הטייפ.

31. מקורות חזותיים - וידאו • בספרייה ישנן קלטות וידאו של אופרות, קונצרטיםמוקלטים,קונצרטים מוסברים ועוד. • על גבי העטיפה ניתן לראות פרטיםכגון: • שם היצירה • שם המלחין • גוף מבצע • אופן ההקלטה בקלטת וידיאו – אנלוגי. • ניתן לצפות בקלטות הוידיאו בעזרת מכשיר הוידיאו

32. DVD – מקורות חזותיים בספרייה קיימות הקלטות של אופרות, קונצרטים, סדרות בתולדות המוזיקה בפורמט ה- DVD. אופן ההקלטה בפורמט זה הוא דיגיטלי. ניתן לצפות בקלטת DVD בעזרת המחשב (עם רמקולים וכרטיס הקול), או במכשיר DVD.

33. תרגיל מסכם • נכון או לא נכון כתב עת אלקטרוני - מקור מידע שניתן לגשת אליו רק בספרייה בכתב עת פופולרי ישנם מאמרים שעוברים תהליך השיפוט למאמר שלקוח מתוך כתב עת אקדמי ישנה רשימה ביבליוגרפית.

34. תרגיל מסכם – המשך בחרו בתשובה המתאימה לשאלה הבאה. מאגר מידע RILM מציע מידע מסוג: א. מאמרים בטקסט מלא ב. הפניות למידע שנמצא בכ"ע בלבד ג. הפניות למידע שנמצא בספרים בלבד ד. תקצירים והפניות למידע שנמצא בכ"ע ובספרים

35. תרגיל מסכם - המשך • נכון או לא נכון תקליט הוא אמצעי השמעה דיגיטלי ניתן להקשיב לתקליט בעזרת המחשב DVD הוא אמצעי צפייה אנלוגי ניתן להקליט רק בצד אחד של הקלטת

36. פעילות יצירתית במסגרת הקורס "תולדות המוזיקה" – חפשו במאגר Oxford music online אודות: מזמור גרגוריאני (Gregorian chant) בואתיוס (Boethius) מוטט (Motet) תקופת הרנסנס (Renaissance) • סכמו את החומר שמצאתם והשתמשו בו למטלות הקורס בתולדות המוזיקה

37. פעילות יצירתית - המשך מצאו במאגר המידע RILM הפניות למאמרים אודות ניתוח היצירה: קונצ'רטו לפסנתר מס' 3 אופוס 37 מאת לודוויג ואן בטהובן. Piano concerto no.3, Op.37 by Beethoven מצאו את המאמרים הרלוונטיים שקיימים בספרייה. • השתמשו במידע שמצאתם למטלות הקורס "ניתוח יצירות".

38. יחידה 2: בניית אסטרטגיות החיפוש • מטרת יחידה זו – ללמוד ולהבין אסטרטגיות חיפוש שונות שיעזרו להתמצא בקטלוג הספרייה, במנועי החיפוש ובמאגרי מידע – על מנת לדלות מידע שרלוונטי עבור הנושא שתבחרו (לאו דווקא נושא הלימודים, אלא כל נושא שתתעניינו בו גם מחוץ לכותלי הספרייה). • במהלך יחידה זו נכיר סוגי חיפוש שונים ונשלב בחיפוש גם סוגי מקורות מידע שלמדנו אודותיהם ביחידה הקודמת.

39. חיפוש משולב (בוליאני) כך נקרא חיפוש שבו נשלב מילים שונות (מילות מפתח), ונחבר ביניהן בעזרת מילות קישור: וגם – AND או – OR ולא –NOT

40. חיפוש בוליאני - המשך • נניח שאנחנו צריכים למצוא מידע בנושא הבא: התפתחות צורת הסונטה ביצירות לפסנתר. לצורך התרגיל, נשתמש בתרשים הבא: וגם / AND

41. חיפוש בוליאני - המשך ככל שנשתמש ביותר מילות מפתח, כך מס' התוצאות שנקבל יהיה יותר מצומצם. וגם / AND

42. חיפוש בוליאני - המשך • כשנשתמש במילת קישור או – OR , מס' התוצאות שנקבל יהיה רחב יותר. לדוגמא: אתנומוזיקולוגיה/ Ethnomusicology פולקלור/ Folklore או/ OR

43. חיפוש בוליאני - המשך • נשתמש במילת קישור ולא / NOT, כאשר נרצה לצמצם את החיפוש. לדוגמא, יצירות מוצרט שקיימות רק בתווים ולא בתקליטורים: Mozart NOT sound

44. בעברית: שיר וגם ילדים כספי וגם הקלטות פסנתר-פטישים ולא פסנתר תזמורת או סימפוניה באנגלית: Mozart and sonatas and piano Mozart and sonatas not score Mozart and sonatas and score not sound (Haydn or Mozart ) and sound Beethoven and video Bernstein and DVD דוגמאות לחיפוש הבוליאני

45. דוגמא לחיפוש בוליאני בקטלוג הספרייה חיפוש בסיסי חיפוש מורכב

46. חיפוש לפי מחבר שמות של מחברים לועזיים (כולל מלחינים, מנצחים, מבצעים בודדים וגופי ביצוע) – יופיעו בלועזית. (שם משפחה תחילה, ושנות חיים) שמות של מחברים ישראליים יופיעו בעברית. (שם משפחה תחילה). לדוגמא: Mozart, Wolfgang Amadeus, 1756 – 1791 שמר, נעמי, 1930 - 2004

47. חיפוש לפי כותר חלק מהכותרים בספרייה למוזיקה שונים מאלה שבספרייה הרגילה. ע"פ ספריית הקונגרס בארה"ב - Library of Congress, לרוב משתמשים בכותרים אחידים עבור כותרות יצירות מוזיקליות לועזיות, כולל תווים והקלטות. כותרים אחידים יכולים להופיע באנגלית ובשפה אחרת שנחשבת לשפת המקור של שם היצירה.

48. דוגמאות לכותרים אחידים • לדוגמא, כותר הסימפוניה מס' 40 של מוצרט יכול להיכתב בכמה צורות: Symphony no.40 Symphony K.550 Symphony K.550, No.40 in G minor כותר אחיד של יצירה זו יהיה: Symphonies, K.550, G minor

49. דוגמאות לכותרים אחידים - המשך • דוגמאות נוספות: Concertos, piano, orchestra, no.3, Op.37, C minor Don Giovanni. Vocal score Symphonie de Psaumes Lieder, Op.6 למעוניינים במידע נוסף אודות כותרים אחידים – חיפוש בקטלוג ספרית הקונגרס בארה"ב: http://aleph3.libnet.ac.il/F/?func=find-b-0&local_base=lcn10

50. חיפוש לפי נושא משתמשים בסוג זה של חיפוש על מנת לדלות מידע אודות המלחין או היצירה. לדוגמא: ניתוח יצירה מוזיקלית או פעילות לצורכי הוראה. הנושא בנוי כך: שם המלחין תחילה, לאחר מכן, שם היצירה. נניח שנרצה למצוא אודות סונטות של מוצרט לפסנתר. הנושא שנקבל יהיה: Mozart, Wolfgang Amadeus. Sonatas, piano.