MRI

1. MRI בדיקת (Magnetic Resonance Imaging) MRI היא סריקה משוכללת של הגוף ע"י שדות מגנטיים למטרות אבחון רפואי, חקר המוח, פסיכולוגיה, פסיכיאטריה, מחקר ביולוגי ועוד. בדיקת MRI היא בדיקה לא פולשנית, ללא תופעות לוואי וניתן לזהות בה בעיות כגון גידולים במוח, בעיות בעמוד השדרה ובמפרקים ועוד. בבדיקת MRI רואים רק רקמות רקות – ולא עצמות, לדוגמא. מי את, בדיקת MRI?

2. מהו MRI וכיצד הוא פועל? MRI היא מערכת מתקדמת לדימות מחשבי של רקמות הגוף, שמשתמשת במגנט עוצמתי (שיוצר שדה מגנטי חזק פי 8000 מאשר זה של כדור הארץ!), מחשוב וגלי רדיו כדי ליצור תמונות של פרוסות מפורטות של אנטומיה אנושית. דימות איברי הגוף באמצעות MRI מבוסס על תהודה מגנטית של גרעיני המימן (האטום השכיח ביותר בגוף), שריכוזם גבוה מאוד במים שברקמות האדם. המכשיר מורכב ממגנטים קטנים במיקומים קבועים בתוך מגנט גדול. המגנט ההיקפי מסוגל לקלוט אותות רבים מאוד בו-זמנית בכל פעם שמופעלת הקרינה האלקטרומגנטית בתוכו. פענוח האותות השונים על ידי מחשב יכול ליצור מפה של הגרעינים שיצרו אותם - על-פי פיזורם בתוך הרקמות והאיברים.המגנט גורם לאטומי המימן בגופינו "להסתדר" במישור אחד, ולאחר מכן גלי רדיו משודרים אל הגוף וגורמים לשינויים בכיוונם של האטומים הנ"ל. ברגע שמפסיקים את שידור גלי הרדיו, האטומים שווים להסתדר במישור אחד. פרק הזמן שלוקח להם לשוב למישור נמדד ע"י מחשב שיוצר מהאינפורמציה תמונה. ריכוז המים בגוף האדם משתנה מרקמה לרקמה. הריכוז הגבוה ביותר הוא בנוזל השדרה, והנמוך ביותר - ברקמת השומן. לכן עוצמת האות המתקבל מהרקמות משתנה לפי כמות המים שבהן. על-פי השוני בריכוז גרעיני המימן ולפי מגוון האותות שהם נותנים, ניתן לקבוע איזה סוג רקמה יש בכל אתר בגוף.

3. אז... מה קורה בבדיקת MRI? מכשיר ה-MRI בנוי בצורת תעלה גלילית ארוכה וסגורה. במהלך הבדיקה הנבדק שוכב על מיטה שנעה באופן אוטומטי אל תוך המכשיר. לאחר מכן, בדרך כלל, הנבדק נשאר לבדו בחדר. זמן הבדיקה תלוי באיבר הנבחן, אך למעשה הוא יכול לנוע בין 30 דקות לשעה.  אתה תתבקש להתפשט, להסיר את כל התכשיטים, וללבוש חלוק של בית חולים. תזכור, מגנט יכול להרוס שעוני יד ולאפס כרטיסי אשראי, אז אל תיקח אותם לחדר הבדיקה אתך. יוקצה לך מקום בטוח לשמור את הפריטים האלה בזמן שתבדק. ברוב סוגי הבדיקות, הרנטגנאי יעטוף את האיבר הנבדק בגליל מיוחד. גליל זה עוזר למקד את אותות הרדיו. לאחר מכן,  הרנטגנאי  ימקם אותך על שולחן נייד שיגלוש לתוך חלל הסורק. יתכן וינתן לך חומר ניגודי להדגשה מיוחדת של איברים פנימיים. החומר הניגודי משנה את שיעור הרגיעה של פרוטונים, מבודד את האיברים והרקמות מסביבתם וגורם לגידולים, לכלי דם ולרקמות מצולקות להראות באופן יותר בהיר וחד. לא תרגיש כלום במהלך הסריקה, אך יתכן שתישמע זמזומים לא רציפים, נקישות, קליקים וצלילי הקשה. אלו הם צלילים של רכיבים מגנטים אשר נדלקים ונכבים. ישנם מכוני MRI המספקים לנבדקים אוזניות כדי להשקיט או לטשטש את הרעש. הרנטגנאי לא יהיה נוכח בחדר במהלך הבדיקה, אך תהיה לו יכולת לצפות בך מחדר סמוך דרך החלון, הוא גם יוכל לשמוע אותך ולדבר אתך דרך מערכת דו צדדית של מיקרופונים. הרנטגנאי יודיע לך לפני כל סריקה מתי היא מתחילה וכמה זמן היא תמשך. אתה תתבקש לא לזוז במהלך כל סריקה. כשהבדיקה תסתיים, תוצאות הבדיקה ינתנו לרדיולוג – רופא שמתמחה בפענוח צילומים רפואיים.

4. יתרונות ה-MRI  1) אין קרינת רנטגן בבדיקת MRI (אין קרינה מסוכנת) 2) צילומי הרקמות הרכות המתקבלים ב-MRI ברורים ומדויקים יותר מאשר בבדיקות דימות אחרות, ולכן גם מספקים את המידע הטוב ביותר במידה ויש צורך בניתוח. MRI (3 יכול לספק גילוי מוקדם של מצבים רבים, כך שהטיפול יכול להיות יעיל יותר. 4) בכל מקרה של ממצא, ה-MRI מראה בדיוק את המיקום, את הגודל ואת ההתפשטות של אותה מחלה שבעזרת ה-MRI יתגלה, בנוסף הממצא יתגלה ב-MRI גם אם הוא מאחורי עצם, בניגוד לבדיקות אחרות שיהיה קשה לגלות. 5)חומר הניגוד בו משתמשים בבדיקה אינו מבוסס על יוד ולכן כמעט ולא גורם לתופות לוואי, או לתגובה אלרגית. גם הבדיקה עצמה לא גורמת לתופעות לוואי.

5. חסרונות ה-MRI  1. עקב השימוש שעושה מכשיר MRI בשדה מגנטי חזק יש להפנות חולים שבגופם חלקים מתכתיים כגון ברגים, רסיסים, פלטינה, קוצבי לב, התקנים תוך רחמיים וכיוצא בזה ל CT או צילום רנטגן.  2. השימוש הנהוג בחומר ניגודי לצורך ביצוע חלק מהבדיקות עלול לגרום לתגובה אלרגית. חומר ניגודי שניקרא גדוליניום (Gadolinium) שבו מרבים להשתמש, הפחית את הסיכון שכן אינו מכיל יודין ובדרך כלל אינו גורם לתגובות אלרגיות או תופעות לוואי אחרות. מצבים בריאותיים מסוימים כגון מחלות כליות חמורות אינם מאפשרים להשתמש בחומר ניגודי בכלל ועל כן החולים נדרשים לעדכן את הרדיולוג לגבי מצבכם הרפואי. 3. למרות שלא הוכח שקיים סיכון לעובר ברחם הנטייה היא להימנע מביצוע דימות MRI במהלך היריון אלא אם כן היתרונות עשויים להיות גדולים מהסיכון.4. בעיה נוספת היא קלסטרופוביה. מכשיר MRI מחייב שהייה במקום סגור וקטן יחסית ולגבי אנשים קלסטרופוביים אפשרות זאת מפחידה. אנשים עם חששות מסוג זה עשויים ליהנות מתרופת הרגעה טרם ביצוע הסריקה. יש לציין שדגמים חדישים של מכשירי MRI אינם סגורים לגמרי ומאפשרים תחושה נוחה יותר לאנשים עם חששות ממקומות סגורים.5. יש קושי להבדיל באמצעותו בין סרטן ראשוני לסרטן ממאיר.6. יש קושי להבדיל באמצעותו בין רקמה סרטנית לבין הצטברות בצקתית. 7. לבדיקות מסוימות תידרשו לצום 8-12 שעות לפני הבדיקה.8. החולה נדרש לא לנוע או לעצור את נשימתו כדי שהתמונות תהינה חדות וללא שיבושים. 9. אנשים שמנים עלולים לא להיות מסוגלים להיכנס לתוך המכשיר.10. בדיקת MRI היא בדיקה יקרה ביחס לאמצעי הדמיה אחרים.

6. הכנת החולה ופיענוח התוצאות לפני הבדיקה , טכנאי MRI (הידוע גם כרנטגנאי) יסביר למטופל את תהליך הבדיקה ויענה לו על כל השאלות. על המטופל לצום שעתיים לפני הבדיקה ולהסיר כל חפץ מתכתי מהגוף לפני הבדיקה.בדיקה בעזרת MRI היא, בדרך כלל, תהליך בטוח לרוב החולים. למרות זאת הבדיקה לא מומלצת לנשים בהיריון, חולים שיש להם קוצב לב, שתלים בעמוד השדרה וכדו'. במקרים אלו, יצטרך המטופל להיבדק ע"י רופא לפני שייגש לבדיקה. כמו כן, בעת בדיקת MRI נשמע רעש דיי חזק, ניתן להתגבר על הרעש על ידי אוזניות שאף משדרות מוזיקה ומקלות על הנבדק בזמן הבדיקה. אם השתמשו בחומר ניגוד, יתכן שהמטופל ירגיש בחילה, כאבי ראש או סחרחורת במהלך הבדיקה.הרנטגנאי לא יהיה נוכח בחדר במהלך הבדיקה, אך תהיה לו יכולת לצפות במטופל מחדר סמוך דרך החלון, הוא גם יוכל לשמוע ולדבר אותו דרך מערכת דו צדדית של מיקרופונים. הרנטגנאי יודיע למטופל לפני כל סריקה מתי היא מתחילה וכמה זמן היא תמשך. כאשר הבדיקה הסתיימה, תוצאות הבדיקה ינתנו לרדיולוג – רופא שמתמחה בפענוח צילומים רפואים. לאחר שהצילומים יבחנו ע"י הרדיולוג, הרופא האישי של המטופל יקבל דיווח על כל הממצאים. הרופא שלו ישתף אותו בתוצאות וידון אתו על התהליכים הנדרשים בהמשך, אם יש צורך בכך.הדמיה מגנטית היא בדיקה לא פולשנית, ולכן אין לה תופעות לואי ידועות. חשוב מאוד להגדיל את צריכת המים של המטופל בימים שלאחר הבדיקה.

7. מה מאבחנים בבדיקת MRI? בבדיקת MRI משתמשים בעיקר לאבחון מחלות ופגיעות במוח, בחוט השדרה ובמפרקים, כמו: איתור גידולים במוח, דימום במוח, פריצות דיסק, אבחון של טרשת נפוצה ופגיעות במפרקים. כשיש חשד למחלה כלשהי, או כשידוע כבר על המחלה, הקשורה למוח, לחוט השדרה או למפרקים, אותו אדם נשלח לבדיקת MRI. מי לא יכול לבצע בדיקת ?MRI בסריקת MRI יש שימוש בשדה מגנטי חזק מאוד, ולכן, אנשים עם מתכות בגוף לא יכולים לעבור את הבדיקה, כמו קוצב לב, שהפעילות שלו עלולה להשתבש. גם אנשים עם רסיסים מתכתיים בגוף לא יכולים לעבור את הבדיקה, כי הרסיסים יכולים לזוז. כדי למנוע מצבים בהם אדם שלא מתאים לבדיקה עובר אותה, לפני הבדיקה כל אדם מקבל שאלון ובו שאלות שבוחנות את התאמתו.

8. שאלות נפוצות על MRI מה עושים עם אדם שפוחד ממקומות סגורים?ניתן ראשית להביא את האדם לסימולטור שדומה למכשיר ה-MRI . האדם שוכב בסימולטור ומתרגל. ניתן גם לתת לאדם תרופות להרגעה. כמו כן, אם מדובר במקרה קיצוני, ניתן אף להרדים את האדם. האם יש רעש בעת בדיקת MRI?כן, בעת בדיקת MRI נשמע רעש דיי חזק, כמעין נקישות מתכתיות החוזרות כל כמה שניות. הרעש נובע משינוי השדות המגנטיים ממצב של שידור למצב של הקשבה. ניתן להתגבר על הרעש על ידי אוזניות שאף משדרות מוזיקה ומקלות על הנבדק בזמן הבדיקה. האם מותר לזוז במהלך בדיקת MRI? תיאורטית, אם זזים באופן פתאומי וקיצוני, כגון למשל בעת שיעול, התזוזה משבשת חלק מהבדיקה ואז ככל הנראה הבודקים יצטרכו לחזור על החלק ששובש והבדיקה תארך מעט יותר זמן. תזוזות שגרתיות כגון נשימות ודפיקות לב הן תזוזות שנלקחות בחשבון על ידי הבודקים ולכן הן אינן משבשות את הבדיקה.